היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ועדת החוקה של הכנסת התכנסה הבוקר (א') לדיון שיזם יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, בנושא פתיחה בחקירה על הדלפת מידע סודי. הדיון התקיים תחת הכותרת "אכיפה בררנית בתחום ההדלפות, פגיעה בחופש העיתונות ובזכות ההיוועצות עם עורך דין על־ידי גורמי האכיפה". זאת, על רקע החקירות האחרונות - בהן חקירת פרשת קטארגייט נגד יועצי ראש הממשלה, במסגרתה נחקר באזהרה עורך ה"ג'רוזלם פוסט", צביקה קליין.
במסגרת חקירה פרשת קטארגייט נגבו עדויות מעיתונאים שפרסמו כתבות בנושא. בהמשך נפתחה חקירה גם נגד איש מילואים בשב"כ, החשוד בהדלפת מידע לעיתונאים ולשר עמיחי שיקלי. איש המילואים היה מנוע מלראות עורך דין במשך מספר ימים.
● הדלפות מהקבינט: מה מותר ומה אסור לראש הממשלה לאשר לפרסום?
● בעלי הדירות בדו משפחתי הסתכסכו בגלל שער חניה. מה קבע בית המשפט?
● לאן נעלם אלי רייפמן? המשקיעים מבולבלים, בת הזוג חוששת לחייה
לדיון הגיעו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה; ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב בעז בלט; פרקליט המדינה, עמית איסמן; המשנה לפרקליט המדינה, אלון אלטמן; ומנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, ד"ר חיים ויסמונסקי.
בפתח הדיון אמרה בהרב־מיארה: "בניגוד לכותרת הדיון, אין אכיפה בררנית. המערכת פועלת באופן מקצועי וענייני על־פי אמות־מידה ידועות".
היא סירבה להתייחס לחקירות תלויות ועומדות, ואמרה ביחס לשאלות שהעבירו לה חברי כנסת, כי שאלות אלה כללו "הנחות חסרות בסיס על מוטיבציות מומצאות של מערכת אכיפת החוק". לדבריה, "הנחייתי לאנשיי היא לא להתייחס לשאלות על תיקים תלויים שיש בהם להשפיע על חקירות או לגלות פרטים מתוכן".
בהרב־מיארה הסבירה את מדיניות ההעמדה לדין בנושא: "מערכת אכיפת החוק נוקטת זהירות רבה כאשר יש חשש שהפעולות יגבילו את חופש הביטוי ואת חופש העיתונות. מדיניות האכיפה מצומצמת וזהירה".
לדבריה, יש הליכי עבודה סדורים לפתיחה בחקירה על העברת מידע. "אנחנו עוסקים במקרים שמידע נמסר על־ידי עובד ציבור לא מורשה. הכוונה למידע שמעצם טיבו, חשיפה שלו יכולה להביא לפגיעה באינטרסים חשובים כמו פגיעה בביטחון או ביחסי החוץ, ולכן קיים אינטרס ציבורי להגן עליו ולמנוע את חשיפתו. האכיפה מתמקדת בגורם שמסר את המידע ומסר לאחר. ככלל, הצד שמקבל את המידע אינו העניין בחקירה".
בקואליציה התלוננו: אין אכיפה נגד הדלפות מהמשא־ומתן לעסקת חטופים
על אמות־המידה המנחות את הפרקליטות בפתיחה בחקירה, אמרה היועמ"שית: "בוחנים את מידת הפגיעה ואת פוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים, את התוחלת של החקירה, את חופש העיתונות ואת זכות הציבור לדעת. כאשר עובד ציבור מוסר מידע בלתי מורשה, מדובר במידע שנגנב ונלקח בניגוד לדין מתוך המערכות הציבוריות".
את ההערכות עושים על־פי חוות־דעת של גופי הביטחון בדרך־כלל. "כאשר המידע לא מסכן אינטרס חשוב, הנטייה היא לא לפתוח בחקירה, בשל החשיבות של חופש העיתונות. לא תיפתח חקירה כאשר הסיכוי לגלות את הגורם שהעביר את המידע הוא נמוך, וכאשר הנחשפים למידע הם רבים. במקרים שהוחלט לפתוח בחקירה, ההתמקדות היא במוסר המידע ולא בעיתונאי - זו המדיניות המנחה".
ח"כ רוטמן אמר ליועמ"שית: "אם תימנעי מלענות לשאלות, האמירה תישאר בגדר אמירה".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) העירה כי "לא מנהלים דיון על תיקים תלויים ועומדים", וח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים) ציינה גם היא כי "יש פה פרק שלם שמתייחס להליך תלוי ועומד".
בהרב־מיארה הגיבה ואמרה: "ההנחייה לאנשיי היא לא להתייחס לחקירות תלויות ועומדות, לדברים שיכולים לשבש את החקירות".
ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) התלונן שאין חקירה במקרים של הדלפות מידע בנוגע למשא־ומתן בעניין החטופים.
ח"כ רוטמן הוסיף: "וכאשר ראש השב"כ מנהל חקירה פוליטית נגד שר? והאם חשוב לציבור מיהו הגורם שמדליף מידע מתוך חדרי המשא־ומתן של החטופים?". רוטמן טען כי יש רלוונטיות לגורם שבוחן את האינטרס לחקור.
בהרב־מיארה אמרה: "ההנחיה משקפת מדיניות אכיפה שוויונית. בחינת הנזק (של ההדלפות) היא על בסיס חוות־דעת ביטחונית וגם ההיתכנות של החקירה. קיימת מדיניות ברורה".
ח"כ לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית) אמרה בתגובה: "אלה סיסמאות ריקות מתוכן".