גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

17 אלף יח"ד בגלילות ועוד אלפי דירות באזור חדרה: איך ייראו השכונות החדשות שקמות

בדיקת גלובס מעלה כי בימים אלו מקדמת הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים 18 תוכניות שכבר עברו את השלב הראשוני, על פני יותר מ־16 אלף דונם ● זאת לאחר שב־2024 אישרה הוועדה תוכניות לכ־66 אלף יח"ד ● בקרוב היא צפויה לקבל סמכויות נוספות, העשויות להעצים את כוחה אף עוד יותר

בנייה של שכונה חדשה באור יהודה. הוותמ''ל מקדמת כרגע שלוש תוכניות נוספות בעיר / צילום: איל יצהר
בנייה של שכונה חדשה באור יהודה. הוותמ''ל מקדמת כרגע שלוש תוכניות נוספות בעיר / צילום: איל יצהר

מי שנוסע בכבישי הארץ לא יכול שלא לשים לב לתנופת הבנייה כמעט בכל יישוב. בשנים האחרונות נוספו לערים השונות מאות יחידות דיור (יח"ד) בבנייה חדשה ובהתחדשות עירונית - וזו רק ההתחלה.

עוד 23 אלף דירות בעשור: זו העיר המבוקשת ביותר בקרב משקיעי הנדל"ן
המשקיע מכר דירה בבאר שבע וקנה בבני ברק: כמה שילם על דירת 2 חדרים?

ב־2024 נקבעו שיאים חדשים מבחינת היקפי התכנון בישראל. אומנם המרחק בין תוכניות מאושרות לבין בנייה בפועל עודנו רב מאוד גם כיום, אך אין ספק שמבחינת ההספק התכנוני, מוסדות התכנון עושים בשנים האחרונות עבודה טובה, ומציגים תוצאות גבוהות משמעותית מיעדי התכנון שהציבה להם הממשלה.

הוותמ"ל, הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור, הפכה בשנים האחרונות לאחת השחקניות החשובות בתחום התכנון. מאז הוקמה ב־2014 היא אחראית על אישור של עשרות אלפי יח"ד בשנה, על אף ביקורת חריפה שספגה מכיוונים שונים.

ב־2024 אישרה הוותמ"ל 17 תוכניות הכוללות 65,980 יח"ד, לעומת 43,362 יח"ד ב־2022 ו־32,790 יח"ד ב־2023. ומה צפוי ב־2025? האם קצב העבודה של הוותמ"ל עוד יגדל, ומה זה אומר על שוק הדיור בשנים הבאות?

הקצב הוכפל מ־2020

בסמכות הוותמ"ל לקדם תוכניות גדולות להקמת מתחמי מגורים - 750 יח"ד לפחות בכל תוכנית - כולל יח"ד להשכרה ארוכת־טווח. ב־2017 נוספו למנדט של הוותמ"ל גם תוכניות על קרקעות פרטיות ומתחמי פינוי־בינוי, ועם חידוש תוקף החוק ב־2021 נוספה הגדרה חדשה: תוכנית מועדפת לפיתוח מוטה תחבורה. בכך, אט־אט, זכתה הוועדה ליותר ויותר סמכויות, ככל הנראה משום שסיפקה תוצאות: כך למשל, בשנתון המסכם של מינהל התכנון ל־2023 מצוין כי משך הזמן הכולל הממוצע לאישור תוכנית ממועד קליטתה בוועדה הוא 9.5 חודשים - לוח זמנים מהיר במיוחד.

החלטות הוותמ"ל גוברות על הוראותיה של כמעט כל תוכנית אחרת (למעט תמ"א 35 הקובעת בין היתר את צפיפות הבנייה בכל שטחי המדינה), וכך היא יכולה "לרוץ" קדימה עם תוכניות שנמצאות תחת ידיה ולאשר אותן בזמן מהיר. יש לה סמכויות מורחבות ולכן היא יכולה להתגבר על התנגשות עם תוכניות מתאר ארציות ומכשולים שונים.

בדיקת המספרים לאורך השנים מראה מגמה ברורה של גידול במספר יח"ד שהוועדה מאשרת: ב־2020 אישרה הוועדה 19 תוכניות ובהן 32,108 יח"ד; ב־2021 אישרה שש תוכניות עם 21,678 יח"ד (בשתי השנים הללו עבדה הוועדה באופן חלקי בשל פקיעת תוקף חוק הוותמ"ל); ב־2022 הוועדה אישרה 17 תוכניות עם 43,362 יח"ד; ב־2023 אושרו על ידה 21 תוכניות עם 32,790 יח"ד וב־2024, שנת השיא, אישרה הוועד 17 תוכניות עם 65,980 יח"ד.

על פי בדיקת גלובס, מספר התוכניות שנמצאות כרגע על השולחן - תוכניות שכבר עברו דיון ראשוני, לכל הפחות, ונמצאות בשלב מתקדם יחסית ב"צנרת התכנון" - עומד על 18, עם 80,091 יח"ד בשטח כולל של כ־16,341 דונם. בין התוכניות גם כאלו שכבר הגיעו לשלב ההפקדה להתנגדויות, ועל פי קצב העבודה של הוועדה עשויות לקבל אישור עוד השנה, ואחרות שעברו רק בחינה ראשונית. נוסף לאלו ישנן תוכניות שייכנסו לצנרת התכנון במהלך השנה, אך ככל הנראה לא יאושרו לפני סוף השנה הנוכחית.

התוכניות הגדולות: גלילות־דרום וכפר קרע

בין התוכניות הגדולות ביותר מתוך 18 התוכניות על שולחן הוותמ"ל נמצאת תוכנית גלילות־דרום (תמל/3007), בשטח של 1,715 דונם בין תל אביב לרמת השרון, המציעה כ־16,800 יח"ד חדשות. התוכנית הוחלטה להפקדה בפברואר 2024, קרי לפני יותר משנה.

תוכנית גדולה נוספת שהוחלט להפקידה בפברואר 2024, היא תוכנית כפר קרע־מערב (תמל/1116) עם כ־12 אלף יח"ד, על פני שטח של 2,428 דונם.

תוכניות נוספות שמקודמות הן תמל/3002 בשכונת בית אליעזר בחדרה, שהוחלטה להפקדה במרץ 2024, המשתרעת על פני 1,577 דונם ומציעה כ־6,591 יח"ד חדשות; תוכנית לוד־דרום ב (תמל/2053), אשר נמצאת בימים אלו בשלב שמיעת ההתנגדויות לאחר ההפקדה, ומציעה 6,032 יח"ד בהתחדשות עירונית במקום 865 יח"ד קיימות, במתחם בשטח כ־972 דונם; תמל 1093, תוכנית באקה אל גרבייה־ג'ת המשתרעת על פני 1,501 דונם, מציעה 5,500 יחידות דיור חדשות והוחלטה להפקדה במרץ 2025.

ההתנגדויות: תכנון דורסני

מאז הקמתה ספגה הוותמ"ל ביקורות רבות, בעיקר מצד השלטון המקומי ומצד גופים ירוקים. הטענות נחלקות לשניים: האחת - הוותמ"ל פועלת בכוחניות, "מעל הראש" של ראשי הרשויות, ומקדמת לא פעם תוכניות בניגוד לדעתם; השנייה - הפעילות המהירה של הוותמ"ל, והנפח הגדול, פוגעים בשטחים הפתוחים ובשטחים חקלאיים, ומצמצמים אותם באופן דרסטי.

תזכיר חדש לחוק הוותמ"ל, שהופץ בתחילת השנה, עשוי להגדיל עוד יותר את דאגתם של המתנגדים. התזכיר, שנסגר להערות הציבור בסוף ינואר השנה, וגרר כמעט 150 הערות מצד גורמים שונים, קובע שלושה דברים מרכזיים: ראשית, הוא הופך את עבודת הוועדה לקבועה; שנית, הוא קובע כי בעת הכרזה על מתחם מועדף לדיור, בשלב הראשון בדרך לאישור תוכנית בוותמ"ל, "נדרשת התייעצות רק עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר" - ללא התייעצות נוספת עם ראש הרשות כפי שהיה עד היום; שלישית, הוא מעניק לוותמ"ל את הסמכות להגדיל את שטח המתחם המתוכנן עד ל־50% יותר משטחו המקורי, לעומת 20% עד היום.

פרסומו של התזכיר עורר את זעמם של רבים בשלטון המקומי. במכתב שנשלח אל שר הפנים משה ארבל טוענים אנשי מרכז השלטון המקומי ופורום ה־15, המרכז 15 מהערים הגדולות בישראל, כי התכנון הנעשה בוותמ"ל "דורסני ומחפש 'קיצורי דרך'". עוד נכתב במכתב כי הם "רואים בחומרה רבה את ההחלטה לקדם ולאשר בממשלה מהלך כל כך משמעותי, בעל השלכה ישירה על השלטון המקומי, ללא קיום דיון מקדים עם השלטון המקומי".

בסמוך למועד סגירת תזכיר החוק להערות הציבור, אף קיימו ראשי רשויות וגופים שונים "כנס חירום" נגד המהלך. נראה כי בכך הגיע הוויכוח בין הצדדים לנקודת רתיחה, אם כי עד כה - מאז סוף ינואר - לא נעשה צעד רשמי נוסף בעניין מצד מקדמי התיקון לחוק.

בוותמ"ל אומרים כי בעניין זה הוועדה אינה שונה מהוועדות המחוזיות שלעתים מקדמות תוכניות שאינן עומדות בקנה אחד עם אינטרסים של ראשי רשויות. "תפקידה של ועדת תכנון הוא בדיוק לעשות את האיזון בין הצרכים של המדינה לבין הצרכים של העיר", נאמר בתגובת הוותמ"ל, ו"ראשי ערים שטוענים שהוותמ"ל פועלת מעל לראשם צריכים לשאול את עצמם מדוע.

"הוותמ"ל פועלת בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות כבר מהשלבים הראשונים של קידום התוכנית, הם מוזמנים לכל ישיבה ומהווים שותפים מלאים בהליך, החל משלב ההכרזה וההתנעה. עוד בטרם תחילת ההליך הסטטוטורי מתקיים שולחן עגול, שלב ייחודי לוותמ"ל, שבו נשמעים כלל בעלי העניין - ולרשות המקומית יש מקום מרכזי. בשולחן העגול היא לא רק מציגה את עמדותיה, אלא גם משיבה לטענות של גורמים אחרים וזאת עוד לפני גיבוש החלופות התכנוניות.

"לאורך כל שלבי ההליך - החל מההכרזה על מתחם ועד לאישור הסופי - הרשות המקומית שותפה מלאה, מוזמנת לכל דיון ודעתה נשקלת בכובד־ראש. בפועל, ברוב המקרים, תוכניות עוברות שינויים ושיפורים מהותיים במהלך הדיונים, ומשתפרות לעומת הגרסה הראשונית שהוגשה - עד לאישורה של תוכנית מותאמת ומאוזנת יותר.

"חשוב להדגיש כי ערים שבוחרות לקחת חלק פעיל במשימה הלאומית נהנות מהזדמנות משמעותית של פיתוח מואץ ומשיכה של אוכלוסיות חדשות, תשתיות חדשות בינוי חדש ואיכות חיים שמותאמת לעידן הנוכחי.

"לצד המחאות, ישנם ראשי רשויות רבים המברכים על פעילות הוותמ"ל ורואים בה מנוף משמעותי לקידום הפיתוח העירוני".

בוותמ"ל ציינו כי "בשנים האחרונות נרשמה עלייה בביקוש מצד ערים רבות להצטרף להליכי תכנון במסגרת הותמ"ל - ערים כמו בת ים, לוד, רמלה, באר יעקב, אור יהודה, רחובות, שדרות, נתיבות, אשקלון, קריית גת, באר שבע, קריית ים, עכו, טבריה, יקנעם, קריית אתא, קריית שמונה ועוד. ערים שונות במגוון אזורים שהמשותף לכולן הוא הרצון בשיתוף פעולה ובהתפתחות".

הקרקעות: "פגיעה בביטחון המזון"

הטענה המרכזית השנייה שהופנתה כלפי עבודת הוותמ"ל היא כאמור בהקשר של פגיעה בשטחים פתוחים ובעיקר בקרקעות חקלאיות.

"האופן שבו התגלגלה והתפתחה פעילות הוועדה, עד לדרך שבה היא פועלת היום, הוא לא מידתי", אומרת איריס האן, מתכננת סביבתית, פרופ' חבר (אורחת) בטכניון ובעבר מנכ"לית החברה להגנת הטבע. "התועלת שהיא מביאה בהשוואה לנזק, ממש לא מצדיקה את הקיום שלה. היא 'אוכלת' שטחים פתוחים, והאצבע שלה על ההדק בנושא מאוד קלה; היא 'זוללת' קרקעות חקלאיות, ובכך פוגעת בביטחון המזון של מדינת ישראל".

פרופ' איריס האן / צילום: שרון בוכבינדר

האן עורכת בימים אלה עבודה עבור מרכז השלטון האזורי, בנושא היקף הפגיעה בקרקעות החקלאיות. "אני רואה שהוועדה ממשיכה לקדם תוכניות על קרקעות חקלאיות איכותיות, פוריות וטובות, ולא ממהרת למצוא חלופות. התהליך בוותמ"ל מתחיל בהכרזה על מתחם כמועדף לדיור - וברגע שהוחלט על הכרזה, קשה לעצור את התהליך", היא אומרת.

המלאי התכנוני: "קיבל משנה תוקף במלחמה"

באשר למטרתה המוצהרת של הוותמ"ל - לאשר תוכניות גדולות במהירות כדי לתת מענה למחסור בדירות, אומרת האן: "בסופו של דבר, התחלות הבנייה לא עלו בצורה דרמטית. המספרים מדי שנה די יציבים, הוותמ"ל מתהדרת בעיקר ביצירת מלאי תכנוני, אבל אנחנו לא גרים במלאי, אנחנו צריכים דירות. הבנייה היא באותו קצב, והמלאי הולך ומצטבר. זה מלאי ש'מזדקן', וזו עוד בעיה, כי אנחנו לא רוצים שיהיו כאן תוכניות לא רלוונטיות. חוק הוותמ"ל קובע שיש להתחיל בביצוע תוכנית מועדפת לדיור בתוך ארבע שנים מיום אישורה (סעיף 26 לחוק - י.נ), אבל בפועל ישנן לא מעט תוכניות שלא עמדו בכך. בתוכניות הוותמ"ל בבני עי"ש וביבנה־מזרח, שאושרו ב־2019, יש גם היום אלפי דונם מגודרים ולא יותר. המימוש מאוד חלקי.

סיגי בארי, מתכננת הותמ''ל / צילום: ענת מלי

"בתכנון צריך להיות יותר זהירים. ההחלטות האלה הן החלטות שנשארות לנצח. בינוי קיים יישאר מאות שנים קדימה, אלו החלטות בלתי הפיכות. המטרה היא לא לאשר תוכניות, אלא להגדיל את מספר יח"ד ולהוריד את מחירי הדיור, ובשני הדברים האלה הוותמ"ל נכשלה עד היום. חשוב מאוד להבין את המשקל שיש לתכנון, ולא לזלזל בו".

בוותמ"ל אומרים בעניין כי חשיבותו של מלאי תכנוני קיבלה משנה תוקף במלחמה הנוכחית, כשהיו מספיק יחידות מתוכננות בנתיבות, בשדרות ובאופקים שיכולנו לקדם אותן באופן מהיר.

מעבר לכך, הם אומרים, מדי שנה נקבעים לוותמ"ל ולכל גופי התכנון יעדים שנועדו לעמוד בתחזית הכפלת האוכלוסייה של מדינת ישראל ב־2050.

ביקורת חריפה נמתחה בעבר על תוכניות הוותמ"ל שיצרו שכונות פרבריות המחייבות תלות ברכב פרטי, שאינן מתאימות לתחבורה ציבורית, יוצרות שכונות מגדלים שיהיו יקרות מדי לפלחים גדולים באוכלוסיה ואינן מקדמות עירוב שימושים.

בעניין זה אומרים בוותמ"ל שכחלק מהסקת המסקנות מתוכניות קודמות, מושם עתה דגש מיוחד על יצירת חיבורים מיטביים לשכונות קיימות; הליכתיות ונגישות מיטבית לתחבורה ציבורית; על הצללה ונטיעת עצים במרחב הציבורי, ושימור עצים קיימים; ועל גיוון בבינוי, כך שחלק ניכר מהבנייה נעשה בגובה נמוך ובינוני - עד 10 קומות - ולא רק במגדלים.

המוקש: שת"פ עם הרשויות

על רקע הטענות כלפי עבודת הוותמ"ל, למנכ"ל חברת קרדן נדל"ן דאבוש יש לא מעט דברים חיוביים להגיד על עבודתה של הוותמ"ל: "כאשר כל הגורמים הרלוונטיים מתכנסים סביב שולחן אחד כמו שקורה בוועדה הזאת - זה עושה רק טוב לתוכנית, ולענף בכלל. במיוחד במקרים שבהם נדרש לקדם תוכניות במתחמים עם ריבוי בעלים, וכאלו יש בישראל לא מעט. שם הוותמ"ל עושה עבודה מצוינת.

עמוס דאבוש, מנכ''ל קרדן נדל''ן / צילום: יח''צ

"אלו מתחמים עם 1,000 או 1,500 בעלי קרקע פרטיים, וקידום תוכנית במקומות כאלו זה סיפור מורכב במיוחד, שיכול לארוך עשרות שנים. הוותמ"ל עושה בתוכניות הללו עבודה טובה, מצליחה לקדם גם אותן במהירות, ואין סיבה שלא תמשיך להצליח לעשות זאת".

דבוש מעיד כי במקביל לעבודת הוותמ"ל, גם עבודת הוועדות המחוזיות השתפרה פלאים: "בשנים האחרונות הן הפכו מקצועיות יותר, יעילות יותר ומהירות יותר, אין מה להשוות בין העבודה שלהן היום, לבין העבודה שלהן לפני עשור, נניח.

"יכול להיות שזו תוצאה של 'תחרות' מסוימת מול הוותמ"ל, אבל השורה התחתונה היא שגם שם העבודה נעשית, וזה לא צריך לבוא אחד על חשבון השני: אין שום סיבה שלא יהיה עוד גוף תכנוני".

ובכל זאת, גם למנכ"ל קרדן נדל"ן ברור כי המפתח להצלחה קשור באותו ויכוח שניטש בימים אלו בין השלטון המקומי לבין השלטון המרכזי: "כאשר התוכנית מקודמת על ידי הוותמ"ל בלי שיתוף פעולה של ראש הרשות - שם הדברים מתחילים להסתבך.

"חילוקי הדעות צצים מעל פני השטח, והסיפור הופך מורכב הרבה יותר. הקידום של תוכניות במסגרת הוותמ"ל יקרה בצורה טובה יותר אם היא תלך יד ביד עם הרשות המקומית, וגם בזה צריך לשים דגש".

התחדשות עירונית: "צו השעה"

12 מתוך 17 המתחמים שהוכרזו כמועדפים לדיור ב־2023 היו מתחמי פינוי־בינוי; ב־2024, מתוך כ־66 אלף יח"ד אשר הוותמ"ל השלימה את אישורן, 11,030 יח"ד (בשש תוכניות) היו במתחמי פינוי־בינוי.

"התחדשות עירונית היא צו השעה, ואין ספק שאם הוותמ"ל תעבור יותר ויותר לעסוק בתוכניות כאלו, זה יהיה כיוון חיובי", אומרת האן. "הנזקים לחקלאות, לשטחים הפתוחים ועוד - כל אלו לא מתרחשים בהתחדשות עירונית, שנעשית באזורים בנויים, קיימים, ולכן אין ספק שזו יכולה להיות בשורה חשובה.

"זה יכול גם לשחק תפקיד מול הרשויות המקומיות: רשויות שצריכות יותר עזרה בקידום תוכניות התחדשות עירונית, יוכלו לקבל אותה מהוותמ"ל והדברים יתרחשו בצורה מהירה וטובה יותר".

בוותמ"ל אומרים כי "מאז תיקון החוק, יותר ממחצית מהתוכניות שמוכרזות בוותמ"ל הן במסלול של התחדשות עירונית - אחוז שרק ילך ויגדל. מדובר בתוכניות המשפרות את איכות החיים של אלפי תושבים. עם זאת, יש צורך בקידום גם של תוכניות חדשות לצד אלו של ההתחדשות העירונית".

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?