גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם אחרי 77 שנים, ישראל לא מצליחה להיפטר מהחלטות המנדט הבריטי

אף שעברו 77 שנה מהכרזת המדינה, עולם התכנון הישראלי עדיין מעוצב מהחלטות שהתקבלו בתקופת האנגלים ואפילו בימי הטורקים ● תחום החקיקה בנדל"ן כבר מושפע פחות, אך בנושאים מסוימים דווקא השינוי הוביל לחוסר בהירות

מפעל לבנים בתל אביב, שנות ה־40 / צילום: הנס פין
מפעל לבנים בתל אביב, שנות ה־40 / צילום: הנס פין

ישראל חוגגת 77, אבל בכמה עניינים אנחנו עדיין תקועים בתקופה העותמאנית או בתקופת המנדט - ובמיוחד בתחום הנדל"ן. למעשה, בישראל יש עדיין תוכניות תקפות שתוכננו לפני קום המדינה.

ישראל עברה את המקסימום שצפה בן גוריון, ולא נערכנו בהתאם
מנכ"ל waze: "הנסיעה בכבישי ישראל האטה ב-10% בשנה האחרונה. זה המון"

לכך לדוגמה זהו המצב באזור נמל חיפה. עו"ד אסף עירוני, שותף וראש (משותף) תחום תכנון ובנייה במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', מספר כי "בנמל חיפה, חוצות המפרץ, אזור נמל התעופה - התוכניות הבסיסיות שחלות הן עדיין מתקופת המנדט. עד 2019 כל העיר הייתה תחת תוכנית מתקופת המנדט, והתוכנית שאושרה אז - ח.פ. 2000 - אינה כוללת חלק מהאזורים בעיר, שעד היום חלה עליהם תוכנית מימי האנגלים".

עו"ד עירוני מוסיף כי חברת נמלי ישראל מקדמת כיום תוכנית (תת"ל 118) "שנועדה בשעה טובה להיות התוכנית המפורטת המסודרת לאזור שעד היום חלות בו תוכניות מנדטוריות".

לצד התוכניות, גם מאפיינים שונים בחקיקה ובהיררכיה התכנונית נותרו כשהיו בתקופת המנדט - או לפניו. כך למשל, מי שמוריד עד היום נסח טאבו יכול למצוא שם מושגים כמו מושע (בעלות משותפת) ומירי (קרקעות של המדינה המוחכרות לפרטיים). למעשה, גם הרישום בטאבו עצמו הוא שריד מהתקופה הטורקית.

בפקודת בניין ערים שנקבעה ב־1936 יצר המנדט הבריטי מבנה היררכי של מוסדות תכנון שהשפיע עמוקות על המערכת הישראלית:

הוועדה המקומית - עסקה בתכנון ברמה המקומית. מודל זה נשמר בישראל כשהוועדות המקומיות אחראיות על אישור תוכניות מפורטות והיתרי בנייה בתחום שיפוטן.

הוועדה המחוזית - הבריטים יצרו רמה מחוזית שפיקחה על הוועדות המקומיות. ישראל אימצה מבנה זה ושימרה את חלוקת הארץ למחוזות תכנוניים.

הוועדה המרכזית/ארצית - בתקופת המנדט פעלה ועדה מרכזית בירושלים שהייתה הסמכות העליונה בענייני תכנון. בישראל תפקיד זה מתקיים באמצעות המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

באשר ליחסים בין הרמות, המודל הבריטי קבע יחסי כפיפות ופיקוח בין רמות התכנון, שלפיהן החלטות ברמה נמוכה יותר כפופות לאישור הרמה הגבוהה יותר, וכי אפשר לערער על ערכאות של החלטות נמוכות יותר. עקרונות אלה נשמרו במערכת התכנון הישראלית.

הגישה הבריטית הייתה ריכוזית מאוד, וישראל המשיכה בגישה זו. עם השנים חלו רפורמות מסוימות שהגדילו את עצמאות הוועדות המקומיות - אולם מצד שני הוקמה הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור שקיבלה כוח רב על חשבון הוועדות המחוזיות.

דיני היושר: שבו בדלת האחורית

ברמת החקיקה, מציין עו"ד משה רז כהן, מבעלי משרד רז־כהן פרשקר ושות', רוב החוקים כבר שונו, מלבד הוראת סעיף 78 לחוק הקרקעות העותמני, שעוסק בהתיישנות רוכשת בעלות וכמעט חסרת משמעות היום.

אולם, הוא מציין, "דווקא 'דיני היושר' תוצרת הממלכה המאוחדת, שסברנו שייעלמו מחיינו, שבו בדלת הראשית אל דיני המקרקעין".

מה זאת אומרת?
"עד לחקיקת חוק המקרקעין הישראלי בשנת 1969, חלו דיני היושר במגוון תחומים. אחד העניינים המשמעותיים ביותר נגע למעמדו של בעל הסכם לרכישת נכס שטרם נרשם כבעלים: פער הזמנים בין כריתת ההסכם לבין העברת הבעלות, מחייב התמודדת עם מעמדו של בעל החוזה הרוכש.

"דיני היושר סיפקו מענה רחב לשלל מקרים: למקרה שבו נמכר הנכס לאדם אחר בעסקה נוגדת, למקרה שבו הוטל עיקול על הנכס ולמקרה של מצב חדלות פירעון של המוכר. ההלכות פותחו במשך שנים בבתי המשפט של היושר באנגליה, ובניגוד לרושם שמשפטנים ישראלים רצו לשוות לדינים הארכאיים, מדובר בסט של כללים שהביאו לאיזון מושלם בין הנוגעים בדבר.

"עם חקיקת חוק המקרקעין ב־1969 המחוקק הישראלי ביטל את תחולת דיני היושר וניסה להתמודד עם מעמדו של בעל החוזה באמצעות מוסד הערת האזהרה. אפשר לכתוב ספר שלם על הפגמים שבמוסד הערת האזהרה, על הפסיקה הרבה בתחום ועל תיקוני החקיקה: התוצאה היא שההסדר הנוגע להערת אזהרה אינו משביע רצון והבטוחה לא עמדה בציפיות. כך אירע שבשנת 1999, 30 שנים לאחר חקיקת חוק המקרקעין, בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין אהרונוב השיב את דיני היושר למשפט הישראלי. אמנם נכון שהשופטים בחרו לכנות זאת 'דיני יושר תוצרת הארץ', אולם ראוי להבין שדיני היושר נתנו מענה טוב יותר בסיטואציה האמורה וטוב עשה בית המשפט כשהחזיר אותנו אחורה בזמן".

דיני איחוד וחלוקה: השפעה מהחוק הגרמני

גם בנושא דיני איחוד וחלוקה אנחנו עדיין חיים בתקופת המנדט - אולם במקרה הזה החקיקה לא יובאה דווקא מבריטניה עצמה. עו"ד רז כהן מספר כי המנדט הבריטי הביא לתיקוני חקיקה בהודו ובירדן, אשר כללו הוראות בנוגע לאיחוד ולחלוקה מחדש ללא הסכמת בעלים.

בספרו כתב כי "על בסיס אותם תיקונים, בחוק לתיקון פקודת בנין ערים, התשי"ז־1957, המחוקק הישראלי השלים את הפער בין מדינת ישראל לבין הודו וירדן ואימץ את אותן הוראות הנוגעות לאיחוד ולחלוקה שלא בהסכמה. יש אפוא רגליים לסברה כי מקורו של ההסדר הישראלי הוא בחוק התכנון של בומבי משנת 1915. חוק התכנון של בומבי מתבסס על הוראות החוק הגרמני בעניין. אולי משום כך, אפשר לומר ששורשי החקיקה הישראלית מצויים בדין הגרמני".

עד כמה זה משמעותי היום?
"בלי הוראות ואיחוד בחלוקה שלא בהסכמה ההליך התכנוני בישראל היה מתארך עוד יותר, ובעיקר בתוכניות של התחדשות עירונית. עד שלא יחתמו כולם על הכול, לא זז כלום. בלי זה רוב התוכניות היו נשארות על הנייר".

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגיאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?