גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם אחרי 77 שנים, ישראל לא מצליחה להיפטר מהחלטות המנדט הבריטי

אף שעברו 77 שנה מהכרזת המדינה, עולם התכנון הישראלי עדיין מעוצב מהחלטות שהתקבלו בתקופת האנגלים ואפילו בימי הטורקים ● תחום החקיקה בנדל"ן כבר מושפע פחות, אך בנושאים מסוימים דווקא השינוי הוביל לחוסר בהירות

מפעל לבנים בתל אביב, שנות ה־40 / צילום: הנס פין
מפעל לבנים בתל אביב, שנות ה־40 / צילום: הנס פין

ישראל חוגגת 77, אבל בכמה עניינים אנחנו עדיין תקועים בתקופה העותמאנית או בתקופת המנדט - ובמיוחד בתחום הנדל"ן. למעשה, בישראל יש עדיין תוכניות תקפות שתוכננו לפני קום המדינה.

ישראל עברה את המקסימום שצפה בן גוריון, ולא נערכנו בהתאם
מנכ"ל waze: "הנסיעה בכבישי ישראל האטה ב-10% בשנה האחרונה. זה המון"

לכך לדוגמה זהו המצב באזור נמל חיפה. עו"ד אסף עירוני, שותף וראש (משותף) תחום תכנון ובנייה במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', מספר כי "בנמל חיפה, חוצות המפרץ, אזור נמל התעופה - התוכניות הבסיסיות שחלות הן עדיין מתקופת המנדט. עד 2019 כל העיר הייתה תחת תוכנית מתקופת המנדט, והתוכנית שאושרה אז - ח.פ. 2000 - אינה כוללת חלק מהאזורים בעיר, שעד היום חלה עליהם תוכנית מימי האנגלים".

עו"ד עירוני מוסיף כי חברת נמלי ישראל מקדמת כיום תוכנית (תת"ל 118) "שנועדה בשעה טובה להיות התוכנית המפורטת המסודרת לאזור שעד היום חלות בו תוכניות מנדטוריות".

לצד התוכניות, גם מאפיינים שונים בחקיקה ובהיררכיה התכנונית נותרו כשהיו בתקופת המנדט - או לפניו. כך למשל, מי שמוריד עד היום נסח טאבו יכול למצוא שם מושגים כמו מושע (בעלות משותפת) ומירי (קרקעות של המדינה המוחכרות לפרטיים). למעשה, גם הרישום בטאבו עצמו הוא שריד מהתקופה הטורקית.

בפקודת בניין ערים שנקבעה ב־1936 יצר המנדט הבריטי מבנה היררכי של מוסדות תכנון שהשפיע עמוקות על המערכת הישראלית:

הוועדה המקומית - עסקה בתכנון ברמה המקומית. מודל זה נשמר בישראל כשהוועדות המקומיות אחראיות על אישור תוכניות מפורטות והיתרי בנייה בתחום שיפוטן.

הוועדה המחוזית - הבריטים יצרו רמה מחוזית שפיקחה על הוועדות המקומיות. ישראל אימצה מבנה זה ושימרה את חלוקת הארץ למחוזות תכנוניים.

הוועדה המרכזית/ארצית - בתקופת המנדט פעלה ועדה מרכזית בירושלים שהייתה הסמכות העליונה בענייני תכנון. בישראל תפקיד זה מתקיים באמצעות המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

באשר ליחסים בין הרמות, המודל הבריטי קבע יחסי כפיפות ופיקוח בין רמות התכנון, שלפיהן החלטות ברמה נמוכה יותר כפופות לאישור הרמה הגבוהה יותר, וכי אפשר לערער על ערכאות של החלטות נמוכות יותר. עקרונות אלה נשמרו במערכת התכנון הישראלית.

הגישה הבריטית הייתה ריכוזית מאוד, וישראל המשיכה בגישה זו. עם השנים חלו רפורמות מסוימות שהגדילו את עצמאות הוועדות המקומיות - אולם מצד שני הוקמה הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור שקיבלה כוח רב על חשבון הוועדות המחוזיות.

דיני היושר: שבו בדלת האחורית

ברמת החקיקה, מציין עו"ד משה רז כהן, מבעלי משרד רז־כהן פרשקר ושות', רוב החוקים כבר שונו, מלבד הוראת סעיף 78 לחוק הקרקעות העותמני, שעוסק בהתיישנות רוכשת בעלות וכמעט חסרת משמעות היום.

אולם, הוא מציין, "דווקא 'דיני היושר' תוצרת הממלכה המאוחדת, שסברנו שייעלמו מחיינו, שבו בדלת הראשית אל דיני המקרקעין".

מה זאת אומרת?
"עד לחקיקת חוק המקרקעין הישראלי בשנת 1969, חלו דיני היושר במגוון תחומים. אחד העניינים המשמעותיים ביותר נגע למעמדו של בעל הסכם לרכישת נכס שטרם נרשם כבעלים: פער הזמנים בין כריתת ההסכם לבין העברת הבעלות, מחייב התמודדת עם מעמדו של בעל החוזה הרוכש.

"דיני היושר סיפקו מענה רחב לשלל מקרים: למקרה שבו נמכר הנכס לאדם אחר בעסקה נוגדת, למקרה שבו הוטל עיקול על הנכס ולמקרה של מצב חדלות פירעון של המוכר. ההלכות פותחו במשך שנים בבתי המשפט של היושר באנגליה, ובניגוד לרושם שמשפטנים ישראלים רצו לשוות לדינים הארכאיים, מדובר בסט של כללים שהביאו לאיזון מושלם בין הנוגעים בדבר.

"עם חקיקת חוק המקרקעין ב־1969 המחוקק הישראלי ביטל את תחולת דיני היושר וניסה להתמודד עם מעמדו של בעל החוזה באמצעות מוסד הערת האזהרה. אפשר לכתוב ספר שלם על הפגמים שבמוסד הערת האזהרה, על הפסיקה הרבה בתחום ועל תיקוני החקיקה: התוצאה היא שההסדר הנוגע להערת אזהרה אינו משביע רצון והבטוחה לא עמדה בציפיות. כך אירע שבשנת 1999, 30 שנים לאחר חקיקת חוק המקרקעין, בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין אהרונוב השיב את דיני היושר למשפט הישראלי. אמנם נכון שהשופטים בחרו לכנות זאת 'דיני יושר תוצרת הארץ', אולם ראוי להבין שדיני היושר נתנו מענה טוב יותר בסיטואציה האמורה וטוב עשה בית המשפט כשהחזיר אותנו אחורה בזמן".

דיני איחוד וחלוקה: השפעה מהחוק הגרמני

גם בנושא דיני איחוד וחלוקה אנחנו עדיין חיים בתקופת המנדט - אולם במקרה הזה החקיקה לא יובאה דווקא מבריטניה עצמה. עו"ד רז כהן מספר כי המנדט הבריטי הביא לתיקוני חקיקה בהודו ובירדן, אשר כללו הוראות בנוגע לאיחוד ולחלוקה מחדש ללא הסכמת בעלים.

בספרו כתב כי "על בסיס אותם תיקונים, בחוק לתיקון פקודת בנין ערים, התשי"ז־1957, המחוקק הישראלי השלים את הפער בין מדינת ישראל לבין הודו וירדן ואימץ את אותן הוראות הנוגעות לאיחוד ולחלוקה שלא בהסכמה. יש אפוא רגליים לסברה כי מקורו של ההסדר הישראלי הוא בחוק התכנון של בומבי משנת 1915. חוק התכנון של בומבי מתבסס על הוראות החוק הגרמני בעניין. אולי משום כך, אפשר לומר ששורשי החקיקה הישראלית מצויים בדין הגרמני".

עד כמה זה משמעותי היום?
"בלי הוראות ואיחוד בחלוקה שלא בהסכמה ההליך התכנוני בישראל היה מתארך עוד יותר, ובעיקר בתוכניות של התחדשות עירונית. עד שלא יחתמו כולם על הכול, לא זז כלום. בלי זה רוב התוכניות היו נשארות על הנייר".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ הודיע כי יטיל מכס בגובה 25% על קוריאה ויפן; הירידות בוול סטריט מתחזקות

הנאסד"ק יורד בכ-1% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● מניות האנרגיה המתחדשת יורדות ● וגם: אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

פלסטינים ברצועת עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מקורות בחמאס: "ייתכן שיוכרז על הסכם ביום חמישי"

מקורות בחמאס לעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי: המשא ומתן העקיף המתקיים עם ישראל בדוחה "רציני יותר מהפעמים הקודמות" ● דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקאי לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"הממשלה תצטרך למצוא מקורות": נגיד בנק ישראל מזהיר שעשויה להגיע העלאת מסים

בראיון עם פרופ' אמיר ירון, הוא מבקר את המעבר לשיטת החישוב החדשה של הלמ"ס, וכן מתייחס לאפשרות של העלאת מסים, בשל צורכי הביטחון שגדלו, בעקבות המלחמה: "יש פערים מאוד גדולים בין דרישות משרד הביטחון, מול מה שמשרד האוצר מדבר עליו"

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה