כבאיות בדרכן למוקדי השריפה בהרי ירושלים / צילום: ap, Mahmoud Illean
אנחנו צפויים לראות עוד הרבה שריפות אגרסיביות כמו הנוכחית, כך על פי סגן טפסר ד"ר שי לוי, ראש ענף מחקר, שטחים פתוחים ואקלים בכבאות והצלה לישראל. הוא מסביר מה דרמטי במיוחד בשריפה הנוכחית ביערות ירושלים, מתעקש שרשות הכבאות הייתה מוכנה ו"על הרגליים" ומציין שנצטרך להישען אפילו יותר בעתיד על אינטגרציה אזורית עם שכנותינו.
● שאלות ותשובות | הרכב והדירה נשרפו - מי ישלם ואיך יוצרים קשר?
● התנאים שיצרו את שריפת הענק ולמה המומחים לא מופתעים
"מה שהיה יוצא דופן בשריפה הנוכחית הוא קצב ההתפשטות שלה", אומר ד"ר לוי. "אני מדדתי 2 ק"מ בשעה, שזה המון. ברוב השריפות ההתנהגות הרבה פחות אגרסיבית מזה". הסיבה להתפשטות המהירה, שהקשתה על השגת שליטה על האש, היא תופעה בשם "מוקד כתם", או Spot fires . הרוח ואנרגיית החום מטיסים גיצים למרחקים אדירים וכך מציתים אזורים חדשים, תוך דילוג על מכשולים כמו כבישים. ד"ר לוי מספר ש"באסון הכרמל מדדנו גיץ שעף 1.2 ק"מ. בשריפה ב-2020 בנוף הגליל נחת לי על הרכב ענף בוער קטן, ובהתחלה לא הבנתי איך זה יכול להיות".
לפי ד"ר לוי, "השילוב של תנאי יובש וגלי חום מייבשים את הצמחיה בצורה משמעותית, וזה מה שיוצר את המצע לשריפות כל כך חריפות. יש רוחות מזרחיות חמורות שמייבשות את הכל. אפילו באירוע במבוא מודיעים ב-2019, שבו הישוב כמעט נשרף כולו, התנאים היו פחות קיצוניים מעכשיו". הוא גם מספר שבניגוד לתפיסה הנפוצה, עונת השריפות היא לא בקיץ ("יולי-אוגוסט נחשבים רגועים"), אלא דווקא בעונות המעבר: "ואם זה המצב היום, דמיין מה יהיה בסתיו הקרוב". ד"ר לוי מדגיש שרשות הכבאות הכירה מראש את התנאים והתכוננה בהתאם: "יש הערכות מצב עם השירות המטאורולוגי, ואנחנו נערכים מראש. כולם על הרגליים. התחלנו את עונת השריפות ביג טיים".
"שינויי האקלים משפיעים, ואנחנו נכנסים לעידן אחר"
לדברי ד"ר לוי, נראה בעתיד עוד שריפות קשות רבות. "בכל אזורי האקלים הים-תיכוני בעולם, כולל אזורים מסוימים בקליפורניה, צ'ילה, דרום אוסטרליה ודרום אפריקה, יש עליה דרמטית במגמת השריפות. שינויי האקלים משפיעים, ואנחנו נכנסים לעידן אחר. נצטרך להתמודד בעתיד עם אירועים קיצוניים אפילו יותר. וזה כמובן מעבר לאתגרים שייחודיים לנו: אנחנו לפעמים צריכים להתמודד עם אש תחת אש, ופועלים באזורים שבהם צריך לבקש מהצבא אישור להיכנס. בנוסף, כשיש מתיחות בטחונית - יש הרבה אירועים שחשודים כהצתות".
ב-2016 הוקמה "טייסת אלעד" על שם צופה האש אלעד ריבן שנספה יחד עם צוותו באסון הכרמל. ד"ר לוי מציין שזה היה שינוי דרמטי ביכולת הכיבוי האווירי, שעד אז נשען כולו על מיקור חוץ. אבל גם היום, הוא מודה, יש קשיים בהפעלה שלהם: "הטייסים נמצאים בחברה אחת, ומי שמחזיק את המטוסים זו חברה שנייה. הכל יושב תחת האגף אווירי של המשטרה בכלל, ואנחנו רק שותפים בתהליך הזה". אבל ד"ר לוי מדגיש ש"אלו טייסים שמתמחים דווקא בכיבוי שריפות. זה מאוד מורכב, כי הם טסים בגובה נמוך. זה מקצוע מסוכן. הם סופר מקצוענים, ונכנסו לאחרונה גם מסוקי כיבוי". המסוקים הם מסוג 'כחל' ו'דוכיפת' של חברת איירבוס. עם זאת, על פי מנכ"ל המשרד לבטחון פנים לשעבר תומר לוטן, רכש מסוקי הבלקהוק, שהמועצה לבטחון לאומי הציעה לרכוש לפני מספר שנים, נדחה על ידי השר איתמר בן גביר.
ד"ר לוי מאמין שעל מנת להתמודד עם האתגרים, "צריך לשנות חשיבה. אנחנו מרכזים שיתופי פעולה מול כל גורמי הממשלה והרשויות המקומיות". הוא גם מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בינלאומי: מדינות אירופה יכולות להחזיק בפחות משאבים כל אחת כי "ברגע שיש שריפות גדולות, כולם מתגייסות על פי הסכם ואפשר לרכז את המשאבים איפה שצריך. גם לנו יש הסכמים עם מדינות באזור, כמו יוון וקפריסין, וזה מועיל לכל הצדדים: היום זה אנחנו, מחר זה הם. המל"ל מוביל את זה".
ובכל זאת, הוא מדגיש שישראל צריכה את התקציבים וכוח האדם הנדרש כדי להתמודד בעצמה מול סכנות האש. זאת למרות שהתקציב כבר יותר מהכפיל את עצמו בעשור האחרון: "האיומים גדלים בהתאם, וצריך להיות מוכנים להתמודד איתם".