התנאים שיצרו את שריפת הענק ולמה המומחים לא מופתעים

"אנחנו נדהמים מהגודל ומהמהירות של התפשטות האש, אבל אנשי המקצוע לא נדהמים כי היתה שנה מאוד שחונה", אומרת פרופ' לאה ויטנברג , מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה.

14 מטוסים קלים, בלי ״סופר טנקר״: מה כוללת טייסת הכיבוי הישראלית?

למה הפעם זה כל כך חריג?

"אני בודקת עכשיו את השריפות שהיו הצפון ומבחינת משקעים בצפון אנחנו פחות מ-40% מהכמות הממוצעת, וגם בכל הארץ ירד מעט גשם, אז הכול מאוד יבש, ולזה נוספו הרוחות. כשהשטח יבש ויש רוחות עזות, וכמובן סוג הצומח שנמצא באזור - כל התנאים מבשילים לשריפות משמעותית".

מה צפוי בשעות הקרובות?

"בלילה המטוסים וכוחות הכיבוי יכולים לעבוד פחות ביעילות, בגלל הראות והצורך למלא מים ולטוס נמוך.

"אבל בדיוק הסתכלתי על הרוח ונראה לי שעד סביבות תשע וחצי־עשר הלילה הרוחות עדיין מזרחיות ודרום מזרחיות, ואז כיוון הרוח ישתנה ואז אמורה לרדת, כך שלא יהיה מה שילבה את האש בצורה אינטנסיבית כל כך".

מה אפשר לעשות כדי להתכונן לשריפות ענק כאלה?

"הבעיה היא שהרבה פעמים מתכוננים לשריפה שהיתה ולא לשריפה הבאה. המוכנות צריכה להיעשות בעיקר בהדרכה, חינוך והנחיה של הציבור, לא להדליק אש. כי השריפות הגדולות לא היו הצתות ספונטניות, של זכוכית שפוגשת קרן שמש ביער. משהו מתחיל את השריפה, כמו שראינו השבוע בנחל פרת. אז קודם כול צריך לחנך את הציבור להבין את האחריות.

כל שריפה ענקית מתחילה בגפרור קטן - זה נכון.

"בקק"ל וברט"ג יש מודעות לזה והם עושים פעילות שקשורה לביומסה צפופה, אבל ברגע שיש עצים, ויש יער, שריפה תהיה. זה יכול להחליש ולמתן ולאפשר לכוחות להגיע יותר מהר פנימה אבל לא נוכל באופן הזה להימנע משריפות יער.

"העצים המחטניים מתפשטים מהר בעיקר אחרי שריפות, יש להם יכולת להשתלט על שטחים פגועים ביעילות מאוד גדולה אז הרבה פעמים אחרי שריפות דווקא מדללים אותם. ביערות של קק"ל הצפיפות של העצים היא נגיד 30-40 עצים לדונם ואחרי השריפה בכרמל עשינו סקרים של הנבטים והיו 11 אלף לדונם. אז זה אומר שחייבים לדלל אחרי השריפה.

"מחר יום המנגלים - ממש חובה להיזהר באש ולהבין שזו סכנה אמיתית. זה גם פוטנציאל לפגיעה באנשים וזה גם אסון אקולוגי לחמישים שנה קדימה. לא יהיה בו יער. קוצניים וסבך, אבל יער אורנים שנשרף לא יחזור 50 שנה".

מומחה אקלים: "שריפות כאלה נובעות מהתערבות אדם. או רשלנות, או הצתה"

השריפות בהרי ירושלים ממשיכות להתפשט, וישובים רבים במטה יהודה, כמו גם שכונות בבית שמש ואלעד, נאלצו להתפנות. ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטה הפתוחה, מסביר מה מצית שריפה כזאת, איך אפשר להתגונן, ולמה זאת אולי רק ההתחלה.

"יש שתי עונות של מזג אוויר סוער בישראל, החורף והאביב", אומר ד"ר זיו. "אנחנו רואים כרגע סערת אביב. יש כאלה כל שנה, אבל ממש לא בעוצמה הזאת". לדבריו, בשריפה הזאת יש שלושה מרכיבים שבדרך כלל לא מגיעים ביחד: חום, יובש ורוחות. "אני זוכר שב-30 ביוני 2003 היה גם אירוע דומה, חווינו 43 מעלות בצפון, ואז בשבירת השרב היו סופות רעמים ברמת הגולן שהביאו גשם לעמק החולה".

ובכל זאת, הוא מדגיש - שריפות כמעט ולא מתפרצות באופן ספונטני לגמרי. "הדבר הספונטני היחיד בטבע זה סופת ברקים ללא גשם, שזה לא המקרה שלנו. שריפה כזאת מתפרצת בשל התערבות אדם, בין אם ברשלנות ובין אם בזדון". כמובן, "התגובה של הטבע משתנה מאוד, ובמקרה שלנו השילוב של החום, היובש והרוח קטלני במיוחד כי הוא מפזר את האש מאוד, ופוגש עשב במצב גרוע שמשווע למים - ומגיב חזק מאוד לאש. נראה שאפילו השריפה הקודמת, בשבוע שעבר, לא כילתה את הדלק".

אז מה אפשר לעשות? לדברי ד"ר זיו, "צריך להקים את הישובים בפסים נקיים מצמחיה. אנשים אוהבים לגור בחיק הטבע בשולי הישוב, אבל החיק הזה כל כך חמים שהוא שורף אותך. גם ביערות עצמם, שהצד המערבי של ירושלים משופע בהם, אפשר ליצור פסי הפרדה בתוך היערות בלי יערות ובלי עשביה. אני לא בטוח כמה הקפידו על זה".

בצד החיובי, הוא מציין את יחידת הכיבוי האווירי של ישראל, שהוקמה ב-2016 בשל המסקנות מאסון הכרמל. היא גם קרויה "טייסת אלעד" על שם צופה האש אלעד ריבן שנספה באותה השריפה יחד עם צוות הכיבוי בו התנדב. "המטוסים האלה עובדים כרגע ללא הפסקה, כמו שעשו בשריפה הקודמת". הוא גם מקווה שבשל הרוח הדרום-מזרחית, "השריפה תגיע לאזורים פחות מיוערים" אך שם כמובן נמצאים ישובי מטה יהודה.

ומה הלאה? כאן, ד"ר זיו מקפיד להזהיר: "יש עוד חודש פוטנציאלי לדברים כאלה, ואני לא אתפלא אם זה יחזור על עצמו. ביוני יש לפעמים סופות רעמים יחד עם שטפונות בדרום, וביחד עם רוחות שרב חזקות במרכז, זה עלול ליצור סכנה. בגלל החורף המתון, אולי יהיה אביב סוער במיוחד. כשצפוי מזג אוויר שרבי, צריך להימנע מטיולים בטבע. לא רק בגלל ענייני נוחות, אלא בגלל סכנה של ממש".

ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטארולוגי, אומר כי "בשעות הקרובות אנחנו במזג אוויר קיצוני לפחות עד חצות ויהיה קשה להשתלט על השריפות. מחר, יום העצמאות, אנחנו תחת סכנת התחדשות השריפות מהצהריים כי הרוחות יתחזקו.

"זה בא על רקע בצורת קיצונית והיעדר משקעים כמו שלא היה עד היום. ראינו בארה"ב מצב דומה בינואר. חשוב לזכור את הנושא האקלימי: התפשטות שריפות היא פונקציה של תנאים עכשוויים אבל לא פחות חשוב מצב הרקע. זו השנה הכי שחונה אצלנו מאז תחילת המדידות. התגברות בצורות היא תוצאה של שינוי האקלים. זה משפיע לא רק על מפלס הכנרת אלא גם על יובש הצמחייה. ורק התחלנו את עונת השריפות".

איך צריך להיערך?

"עונת השריפות תתארך וצריך להיערך עם יותר כלי כיבוי, עם שיתופי פעולה בינלאומיים ועם יותר אזורי חיץ".