טעינת כלי רכב חשמליים / צילום: ap, David Zalubowski
ציי הרכב הם הלקוחות הגדולים ביותר של כלי רכב חדשים בישראל, עם רכישות ישירות או עקיפות - באמצעות חברות הליסינג - בהיקף של כ-14 מיליארד שקל בשנה. אבל לציים יש גם תפקיד חשוב כמובילי דעה בכלל שוק הרכב. הם היו אלה, שבין השאר הפכו את כלי הרכב ההיברידיים לפלח ענק, שתופס כיום יותר משליש מכלל המכירות בישראל. הם גם אלה שהפכו את רכבי הקרוס-אובר "למשפחתית הישראלית החדשה", ופתחו דלת חשובה בפני כלי רכב מתוצרת סין.
● עם "מחיר סיני" לרכב הזה אין כמעט מתחרים
● נתונים חדשים מגלים: כמה מרוויחים המוסכים על התאונות שלנו
לפיכך, יש חשיבות רבה להחלטת מיקרוסופט ישראל להסב את כל צי הרכב הצמוד של עובדיה לרכב חשמלי החל מהקיץ. אומנם הצעד, שנחשף לראשונה בגלובס, הוא חלק ממדיניות סביבתית גלובלית של החברה האם האמריקאית, אבל עדיין מדובר בצי משמעותי. מספר העובדים במיקרוסופט ישראל מוערך ב-3,000-2,700, רובם זכאים לרכב צמוד. הצעד מכה כיום הרבה גלים בקרב מעסיקים ועובדים, ואם יאומץ באופן רחב על ידי ציים אחרים, זו עשויה להיות נקודת מפנה מבחינת פלח הרכב החשמלי בישראל, שעדיין נאבק בחבלי לידה. אבל בדרך יש גם לא מעט מכשולים.
שני יתרונות גדולים
מבחינת המעסיקים, לרכב חשמלי יש שני יתרונות גדולים. העיקרי שבהם הוא כמובן חיסכון משמעותי מאוד בעלויות הדלק. מעביד שמכסה את עלויות הדלק של כ-1,000 עובדים עם רכב צמוד, שהנסועה השנתית הממוצעת של כל אחד מהם היא כ-30 אלף קילומטר, מוציא על דלק בלבד כ-20-23 מיליון שקל בשנה (על פי ממוצע של כ-7 שקלים לליטר). זהו "בור" לא קטן בתזרים.
עלות האנרגיה לקילומטר של רכב חשמלי נמוכה פי חמישה כמעט, ומבחינת המעביד יש כאן פוטנציאל לחיסכון של מיליוני שקלים עד עשרות מיליוני שקלים בשנה. אומנם זה אינו חיסכון "נטו", כי יש עלויות לוואי, אך עדיין החיסכון בהשוואה לרכבי בנזין משמעותי מאוד.
היתרון השני נמצא בתחום "האחריות התאגידית הסביבתית" (ESG), כלומר אילו צעדים מבצע הארגון להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלו. זוהי סוגיה חשובה, שמובאת בחשבון גם מצד משקיעים בינלאומיים וגם על ידי לקוחות, ולא נדיר למצוא במדינות מפותחות מכרזי רכש, שמשקללים את ה-ESG של חברה במסגרת "הציון" הכולל שניתן לה במכרז.
יתרונות המעבר לרכב חשמלי מוכרים היטב למעסיקים, אבל למרות זאת, עד לאחרונה שיעור החדירה של כלי הרכב החשמליים לציים בישראל היה נמוך משמעותית משיעור החדירה שלהם לכלל השוק.
בתחילת 2024, בערך עשירית מרכישות הציים היו של כלי רכב חשמליים, בהשוואה לכ-23% מכלל רכישות הרכב בשוק. השיעור הזה עלה במחצית השנייה של 2024, אבל על פי הערכות בענף, הוא שוב ירד ברבעון הראשון של 2025, בין השאר בשל מעבר מואץ של הציים לרכבי פלאג-אין (נגיע אליהם בהמשך).
וכאן אנחנו מגיעים לחסם המרכזי, שהוא ההתנגדות של עובדים ל"כפייה" של רכב חשמלי עליהם. בארגונים רבים בישראל העובדים הם אלה שמחליטים האם ברצונם לעבור לרכב חשמלי, ולרובם אין אינטרס לעשות זאת, בשל "התמכרות להטבת דלק חינם", לרוב ללא הגבלה מעשית של מכסת קילומטרים. כלומר, רוב מקבלי הרכב הצמוד אדישים למרכיב החיסכון בעלות האנרגיה, ומנגד צריכים להשלים עם טווח נסיעה מוגבל, שיוצר תלות בטעינה "מזדמנת" בעת נסיעות ארוכות.
גם מחירי המחירון של כלי הרכב החשמליים לרוב גבוהים יותר משל רכבי בנזין מקבילים, בין השאר בשל העלייה המואצת במס הקנייה. המשמעות היא, שגם מס שווי השימוש שהם משלמים גבוה יותר, וגם מחירי הליסינג החודשיים, בין השאר מכיוון שרוב חברות הליסינג מתמחרות את "הסיכון" של ירידת הערך המואצת של רכב חשמלי בתום תקופת הליסינג. אומנם כלי רכב חשמליים מקבלים הטבה של כ-1,200 שקל בשווי השימוש החודשי, אבל זו נשחקה מאוד בשנה וחצי האחרונות.
הבשורה הטובה היא, שבאוצר צפויים לפרסם בקרוב רפורמה להגדלת ההטבה החודשית של שווי השימוש על רכב חשמלי. הבשורה הרעה היא, שב-2026 צפויה עוד העלאה של מס הקנייה על רכב חשמלי ו/או הטלת "מס נסועה" של אלפי שקלים בשנה, שלא ברור אם המעבידים יגלמו אותו.
כדי לשכנע עובד לעבור מרכב בנזין לרכב חשמלי נדרשות הטבות משמעותיות מהמעביד, וזה גם מה שעושה מיקרוסופט, ש"מרפדת" את המעבר במגוון רחב של הטבות, כולל חשמל חינם לטעינה בעמדות שבתוך מתקני הארגון. אבל לא כל מעביד יכול להרשות לעצמו להיות "נדיב" כמו מיקרוסופט, ולרבים אין "קמפוס" ענק עם מאות עמדות טעינה ותשתית חשמל תואמות. יתר על כן, נכון להיום לא ניתן להפריד את עלות הטעינה הביתית של הרכב מחשבון החשמל הביתי של מקבל הרכב, שלרוב טוען אותו על חשבונו.
בעיות ארגוניות בתהליך
בשורה התחתונה, כלל לא בטוח שמעסיקים עם ציי רכב משמעותיים יוכלו "להכריח" את העובדים לעבור לרכב חשמלי מבלי לשלם על כך מחיר, שיקזז את יתרון העלות, או לחלופין, מבלי שייתקלו בבעיות ארגוניות בתהליך, כמו עימותים עם ארגוני עובדים חזקים.
הדוגמה הבולטת ביותר היא צי הרכב הממשלתי, שמונה כ-15 אלף כלי רכב, מתוכם אלפי כלי רכב צמודים לעובדים. נזכיר שבינואר 2023 פרסם אגף החשב הכללי הודעה משמחת על מהלכים שמבצע מינהל הרכב הממשלתי כדי להעביר את הצי הממשלתי לרכב "ירוק". בהודעה נמסר כי החשב הכללי החליט שלא לרכוש יותר רכבי נוסעים בהנעת בנזין, בהתאם ליעדי הממשלה והחלטותיה בנוגע למאבק במשבר האקלים, וכי "משנת 2025 יירכשו רכבי נוסעים חשמליים בלבד".
אנחנו ב-2025, אבל מתברר, שכל מכרזי ההצטיידות ברכב שפרסם השנה האוצר, ובכללם הצטיידות במאות כלי רכב פרטיים, רכבי שטח ומסחריות, הם לכלי רכב עם הנעה היברידית או בנזין. אפשר רק לשער, שהסיבה היא אותו חסם ארגוני וההתמכרות של העובדים להטבת הדלק חינם. אז עם כל הכבוד למיקרוסופט, ייתכן שפתיחת בקבוקי שמפניה אצל משווקי הרכב החשמלי ואצל מעסיקים עם אג'נדה סביבתית היא מוקדמת מדי.