עם "מחיר סיני" לרכב הזה אין כמעט מתחרים

רכב הקרוס־אובר הגדול של צ'רי משלב תא נוסעים איכותי ומאובזר עם שבעה מקומות ומערכת הנעה יעילה, שחוסכת הרבה ביקורים בתחנת הדלק • המושב האחורי מיועד בעיקר לילדים ותא המטען סמלי, אבל עם "מחיר סיני" אין לו כמעט מתחרים

צ'רי TIGGO 8 / צילום: יח''צ
צ'רי TIGGO 8 / צילום: יח''צ

יצרני הרכב הסיניים מובילים כיום את תעשיית הרכב העולמית בכל הנוגע להיקף ההשקעה במחקר ופיתוח ובחדשנות טכנולוגית. אבל אסטרטגיית המוצרים והמותגים שלהם, במיוחד בשוקי היצוא, מזכירה את שיטת "נסה וטעה". רבים מהם עדיין משגרים לשוק שלל דגמים ומותגים חופפים ומקבילים, עם מיצוב וגבולות גזרה מעורפלים.

נתונים חדשים מגלים: כמה מרוויחים המוסכים על התאונות שלנו
עם מחיר של 120 אלף שקל: הסינים כובשים את ציי הרכב, וזו רק ההתחלה

למשל, לצ'רי הממשלתית יש כיום בסין כעשרה מותגים ותת-מותגים, ונדמה שכל רבעון היא מוסיפה אחד. בישראל יש לה שני יבואנים מתחרים, בינתיים, ושלושה מותגים עם דגמים כמעט מקבילים, ובחודשים הקרובים יצטרפו אליהם לפחות עוד שלושה מותגים, עם צי שלם של דגמים, שגם הם יחלקו את אותם רכיבים מכניים. מסוחררים? גם הלקוחות.

עד שיגיע השיטפון נהנים עדיין הדגמים הראשונים של צ'רי מתחרות מוגבלת יחסית במשפחה המורחבת. אחד מהם הוא ה-TIGGO 8, שמתחילת 2025 משווק גם בגרסת פלאג-אין הייבריד מתקדמת, לצד גרסת הבנזין שעימה נכנס לישראל בשלהי 2023.

עיצוב חיצוני

סדרת הטיגו 8 עברה בינתיים חידוש אם כי הרכב שומר על קווי המתאר של הדור היוצא, שכבר הפך למראה מוכר על כבישי ישראל, במיוחד כרכב ציים. זהו כלי ארוך וגבוה יחסית, שמשדר את סטטוס ה"כביש-שטח", שהישראלים אוהבים. יש לו תא מנוע גבוה ומוצק, צמד פנסים מלוכסנים וגריל טרפזי אנכי וענק, שלא היה מבייש את אאודי.

פרופיל הצד נקי ונטול תחכום, עם קשתות גלגלים גדולות וחישוקים מסיביים ונאים, עמוד גג אחורי די זקוף וגג אופקי. עיצוב הזנב תכליתי ודי שבלוני, עם פסי תאורה רוחביים.

פנים הרכב

סף הכניסה לתא הנוסעים ממוקם די גבוה, והנהג והנוסעים מוצבים גבוה מעל פני הכביש, עם תצפית מלמעלה על נוף הפקקים. צ'רי מגדירה את הרכב "קרוס-אובר משפחתי לשבעה נוסעים", ולפחות שתי שורות המושבים הראשונות תואמות את ההגדרה היטב. מרחב הראש מכובד מלפנים, והשורה השנייה יכולה לאכלס שני מבוגרים פלוס מתבגר מבלי לקפח את מרחב הרגליים של איש מהם.

מנגד, שורת המושבים השלישית די סמלית, כפי שאפשר ללמוד גם מבסיס גלגלים באורך 2.71 מ' בלבד. הגישה לשורת המושבים השלישית דורשת גמישות והמושבים עצמם די צנומים, ומספקים מרחב רגליים שמתאים לילדים, וגם זה בתנאי שהם זוכים להתחשבות מיושבי השורה השנייה.

כשכל המושבים מאוישים, תא המטען מסתפק בנפח סמלי של 193 ליטר. קיפול אחד המושבים או שניהם כבר מפנה מרחב שימושי, ובשורה התחתונה, בטיולים של משפחות מורחבות הברירה היא ויתור על חלק מהנוסעים או על חלק מהמטען.

תא הנוסעים נראה ומרגיש איכותי, "מערבי" ומושקע כמו רוב דגמי הדור האחרון מסין. חומרי דיפון רכים ונעימים מכסים את רוב השטח החשוף בסביבת הנהג והנוסעים והמושבים עטויים ריפוד דמוי עור עם תפרים נאים. פה ושם יש עדיין "מזכרות" מהעבר, כמו מתגים מפלסטיק שחור ומבריק, שקולט טביעות אצבעות, או רמקולים "רטרו" עגולים, שמותקנים בתוך תושבות בולטות בדלתות. הקונסול המרכזי הענק מכיל משטחי טעינה עצומים ומחזיקי כוסות, שיכולים להחזיק בקבוק משפחתי, ויש בו חללי אחסון ענקיים.

הנדסת האנוש טיפוסית לדגמים סיניים, עם לוח מחוונים דיגיטלי בגודל סביר ומסך ראשי ענק (15.6 אינץ'), חד ודקיק, שמרכז את המידע ותפריטי התפעול. התפריטים עברו "גיור" הולם ומאורגן בצורה סבירה, אם כי עדיין צריך לנבור בלא מעט מהם תוך כדי נסיעה כדי להגיע לפונקציות חיוניות כמו שליטה במערכת האקלים.

מישהו בסין אפילו ניסה להעניק לטיגו מערכת פיקוד קולי דוברת עברית, אבל כמו בניסיונות דומים בעבר, התוצאה נעה על המנעד של בין משעשע למביך. עברית שפה קשה.

האבזור התקני מקיף כבר מגרסת הבסיס וכולל פריטים חיוניים כמו חלון גג חשמלי, דלת תא מטען חשמלית, מושב נהג חשמלי ועוד. עם זאת, כדי לקבל גם מושב נוסע חשמלי או תצוגה עילית, שהרבה סינים מציעים כיום כסטנדרט, צריך לבחור בחבילת האבזור הגבוהה והיקרה יותר.

מנוע וצריכת דלק

את מערכת ההנעה של הטיגו 8 הספקנו לפגוש כבר בסדאן צ'רי אריזו 8, וגם כאן היא משלבת מנוע 1.5 ליטר טורבו-בנזין, מנוע חשמלי חזק וסוללה בקיבולת של 18.3 קילוואט-שעה, שנטענת באמצעות רשת החשמל או באמצעות מנוע הבנזין.

כמקובל במערכות כאלה, הנתונים מרשימים "על הנייר": הספק משולב של 347 כ"ס ומומנט משולב של 53.5 קג"מ. אבל אלה נתונים שמשקפים סיטואציה שבה כל המערכות פועלות יחדיו בשיא ההספק. בפועל, כאשר הסוללה טעונה, ברירת המחדל היא נסיעה חשמלית רגועה ונינוחה עם תגובה די מתונה ללחיצה על הדוושה וצבירת מהירות נטולת דרמה מעמידה ל-100 קמ"ש ב-9 שניות.

הטווח החשמלי הרשמי הוא 90 קילומטר ב-WLTP, ולמרות שבפועל הטווח הריאלי קרוב יותר לכ-70 ק"מ, מי שיקפיד על טעינה מלאה של הסוללה מהרשת החיצונית יוכל לבצע את רוב נסיעות היום-יום הטיפוסיות, כולל שיוט בין-עירוני, מבלי להפעיל כלל את מנוע הבנזין. כשטעינת הסוללה יורדת מתחת לסף מסוים, או שהנהג לוחץ כהוגן על המצערת בעליות, נכנס מנוע הבנזין לפעולה וחושף צד מחוספס וקולני יותר.

היצרנית טוענת לטווח נסיעה כולל של מעל 1,000 קילומטר לפני ביקור בתחנת הדלק, ולמרות שלא בדקנו את הנתון בפועל, אחרי נסיעה מאומצת של כ-300 ק"מ התעקש מחשב המנוע שעדיין יש לנו מעל 750 ק"מ.

על הכביש

התנהגות הכביש מעידה על עקומת הלימוד החדה של הסינים. גרסת הבנזין היוצאת של טיגו 8 ספגה לא מעט ביקורת בשל קשיחות המתלים ונטיית גוף חדה בפניות. אבל גרסת ה-PHEV, למרות משקל עצמי של כמעט 2 טונות, מרגישה הרבה יותר מאוזנת.

המתלים מצליחים לנטרל באפקטיביות מהמורות עירוניות, למעט בורות גדולים ומכסי ביוב בולטים, נטיית הגוף בפניות מוחשית אבל לא היסטרית, וההיזון החוזר מההגה סביר כל עוד מקפידים לנטרל את המערכת האגרסיבית של תיקון הסטיה מהנתיב. גם היציבות הכיוונית על הכביש המהיר טובה, למרות הגובה.

מחיר

כמו רוב היצרנים הסיניים, גם טיגו 8 PHEV מציע תמורה מרשימה לכסף, שלמערביים אין לה מענה. גרסת הבסיס עולה 199 אלף שקל, והמאובזרת יותר עולה 210 אלף שקל. מי שיכול להסתפק בחמישה מקומות ימצא בשוק כמה וכמה מתחרים סיניים, כולל של מותגים-אחים, עם הנעת PHEV מתקדמת. אבל מי שחייב שישה-שבעה מקומות, בעיקר עבור ילדים, עם פטור מביקור תכוף בתחנות הדלק, יגלה שזו האלטרנטיבה היחידה במחיר הזה. לפחות עד שיגיע הגל הסיני הבא לישראל.

חלק מהמתחרות

BYD SEAL U

199-214 אלף עולה גרסת הפלאג-אין של הקרוס-אובר. הרכב מסתפק בחמישה מקומות ישיבה אבל תא הנוסעים מרווח. הנעת הפלאג-אין מאפשרת טווח חשמלי של כ־80 ק"מ.

BYD SEAL U / צילום: יח''צ
 BYD SEAL U / צילום: יח''צ

ג'אקו 8 PHEV

לקראת אוגוסט ינחת כאן בן הדוד של טיגו 8 מבית "ג'אקו" של צ'רי, עם 7 מקומות. שני מנועים חשמליים וסוללה עם טווח של עד כ־160 ק"מ. המחיר טרם פורסם.

ג'אקו 8 PHEV / צילום: יח''צ
 ג'אקו 8 PHEV / צילום: יח''צ