השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו
האם הקואליציה בדרך למנות מועמד המזוהה עם המהלכים שהיא מובילה נגד שומרי הסף לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים? לתפקיד מועמד בימים אלה השופט בדימוס אשר קולה, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, אשר פרש זה מכבר מכס השיפוט בהגיעו לגיל 70. קולה נחשב למועמד המוביל לתפקיד. הוועדה לבחירת הנציב צפויה להתכנס בימים הקרובים.
● עשרות מיליארדים בבלגן: דוח המבקר חושף את כשלי האוצר בניהול קרנות ההון הממשלתיות
● בלעדי | נציגי משרד האוצר יוצאים לארה"ב לדון במכסים. במוקד: יצוא יהלומים
מועמדים נוספים לתפקיד כוללים את השופטת בדימוס רויטל יפה כץ, לשעבר נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בדימוס ספי אלון, ששימש אף הוא בתפקיד, ופרופ' רון שפירא מהמרכז האקדמי פרס, המזוהה עם עמדות שמרניות ומונה כנציג ישראל בהליכים המתקיימים בבית הדין הבינלאומי בהאג במקומו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק. מועמדים נוספים הם השופט בדימוס משה יועד הכהן, שכיהן בבית המשפט המחוזי בירושלים, ועו"ד יואל הדר.
בראיון לכאן ב' במרץ האחרון, בעקבות החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ, רונן בר, והנסיונות לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אמר קולה: "אני לא רואה משבר חוקתי. אין משבר חוקתי". עוד אמר: "כל מי שמתבטא אומר זה קץ הדמוקרטיה, פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, לא, זה לא קץ הדמוקרטיה. שר המשפטים התחיל בהליך סדור, הוא אומר, אני הבאתי את הדברים, הזמנתי את היועצת המשפטית, היא אפילו לא טרחה להתייצב בוועדה, היא ענתה במכתב לקוני שלא עונה לשאלה. מה היא טענה? אתם פועלים באופן בלתי חוקי, זה לא נכון. כך מתחיל התהליך".
קולה, תושב היישוב הקהילתי-דתי חיספין שברמת הגולן, יצא נגד הקריאות שעלו בממשלה להפרת צו בג"ץ, אך הבהיר כי הוא מתנגד להפגנות תמיכה בבית המשפט. לדבריו, "זה השיטה הדמוקרטית. ואם זו השיטה הדמוקרטית, למה למען השם? למה כל כך הרבה הפגנות? למה לאיים במרד מסים?". בראיון נוסף אמר כי בג"ץ לא צריך היה לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות.
המועמדים לא כיהנו בבית המשפט העליון
בעבר כיהנו שופטי עליון בתפקיד נציב התלונות על שופטים. לפני כשנה פרש מהתפקיד שופט בית המשפט העליון, אורי שהם, מבלי שמונה לו מחליף. המועמדים הנוכחיים לתפקיד לא כיהנו בבית המשפט העליון, ואם קולה ייבחר הוא יהיה הנציב הראשון שלא כיהן כשופט בערכאה זו.
בעבר נבחר נציב תלונות הציבור על שופטים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, ותוך הסכמות בין נשיא בית המשפט העליון לבין שר המשפטים. כידוע, שר המשפטים, יריב לוין, אינו מכיר בבחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון ומסרב לכנס את הוועדה.
במרץ 2025 אישרה הכנסת את הצעת החוק שקידמה הקואליציה לשינוי המבנה ודרכי פעולתה של הוועדה לבחירת נציב התלונות על השופטים כך שזו תוכפף לשליטה פוליטית. לפי החוק החדש, הוועדה תורכב מ-7 חברים כך שתידרש תמיכתם של 4 חברים לצורך בחירת מועמד לתפקיד. בפני בג"ץ תלויות ועומדות עתירות נגד החוק.
בוועדה לבחירת הנציב מכהנים כעת השר לוין, השרה עידית סילמן, ח"כ אופיר כץ, הדיין בדימוס יצחק זר, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, השופטת בדימוס ורדה וירט-ליבנה והסניגורית הציבורית הארצית, עו״ד ענת מיסד-כנען. הארבעה הראשונים צפויים לאפשר רוב לקואליציה בבחירת הנציב הבא.
בקשה לצו ביניים
הארגונים שעתרו לבג"ץ נגד החוק להשתלטות הקואליציה על הוועדה לבחירת נציב התלונות על השופטים, ובהם התנועה לאיכות השלטון ולשכת עורכי הדין, הגישו היום (ג') בקשה לצו ביניים שיימנע את כינוס הוועדה המתוכנן ליום חמישי הקרוב.
בבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד עידן סגר, המייצג את לשכת עורכי הדין, נטען כי קבלת החלטה בעניין מינוי הנציב תסכל את ההכרעה בעתירות. עוד נכתב בבקשה כי "ככל שאכן ייקבע כי תחולתו המיידית של התיקון לחוק לא הייתה כדין, הרי שהדבר ישמוט את הקרקע תחת ההחלטה למנות את הנציב הנוכחי, ותחת כלל ההחלטות שיתקבלו על ידי נושא משרה רגישה זו עד להכרעה בעתירות".
הדיון בעתירות נקבע ליולי 2025 בפני נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז.