גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החשיפה לדולר ושיטת המיסוי: מה כדאי לדעת על קרן מחקה מדד

רעיון ההשקעה הפשוט של לעקוב אחרי המדד מעט מסתבך כשצוללים לאותיות הקטנות ● הפעם נבין כיצד קרנות עשויות להניב תשואה שונה על אותו מדד, בעקבות גורמים כמו חשיפה למט"ח, צורת העקיבה והמיסוי ● ההבדלים הבולטים שכדאי להכיר ● חלק ב' ● המחשבון

שתי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד בדיוק יכולות להניב תשואה די שונה. זה יכול להיות בגלל דמי ניהול, כמו שראינו בטור הקודם, אבל ההבדלים הגדולים יהיו כנראה בגלל החשיפה למט"ח (במדדי חו"ל), איך הקרנות עוקבות אחרי המדד ואיך מחשבים את המס על הרווחים.

המחשבון | חושבים שה-S&P 500 הגיע לתחתית ורוצים להשקיע? כדאי לכם לקרוא את זה קודם
המחשבון | הגרף שאתם חייבים להכיר לפני שאתם מזיזים את הכסף מהבורסה
המחשבון | ההטבות החדשות של הבנקים שכדאי להכיר, והאותיות הקטנות

בטור זה נעשה סדר בצורות העקיבה השונות של הקרנות - האמריקאיות, הישראליות והאיריות, נסביר בפשטות איך הן עובדות, ונצלול אל סוגיות מיסוי הדיבידנדים ורווחי ההון, שיכולות להשפיע על הרווח הסופי שנשאר לנו בכיס. זה יכול להיות מבלבל או מאיים ועדיין - הנקודה הכי חשובה היא להשקיע.

חשיפה לדולר או מטבע חוץ

כאשר קונים קרנות שעוקבות אחר מדדי חו"ל כמו ה־S&P 500, התשואה מושפעת גם משינויי שער המטבע (בדרך כלל דולר מול שקל), אלא אם נעשתה פעולת גידור, שמטרתה "לבטל" את ההשפעה של שינוי המטבע, כך שהתשואה תלויה רק בביצועי המדד - לא במטבע.

הקרנות האמריקאיות לא נסחרות בבורסה בישראל ולכן חשופות לשינויי מט"ח. הקרנות האיריות יכולות להיסחר בארץ בשקלים (וכמובן בחו"ל), אך עדיין מושפעות מתנודות המטבע. בקרנות הישראליות אפשר לבחור בין קרנות עם חשיפה למט"ח לבין קרנות מגודרות, שמנטרלות את השפעת המטבע (כמובן שיש עלות לגידור).

צורת עקיבה ומס על דיבידנדים

כשהחברות מחלקות דיבידנד - הוא יכול להגיע ישירות למשקיע או להיות מושקע מחדש בקרן (צוברת). בקרנות אמריקאיות הדיבידנד מחולק למשקיע והמס עליו הוא 25%. בקרנות האיריות והישראליות שנסחרות בארץ לרוב הדיבידנדים מושקעים מחדש, אבל בגלל צורת העקיבה השונה, המיסוי שונה.

צורת העקיבה מתארת את האופן שבו קרן מנסה לשחזר את הביצועים של מדד מסוים. יש שתי דרכים עיקריות לעשות זאת: הראשונה היא עקיבה פיזית, שבה הקרן פשוט קונה את אותן מניות שמהן מורכב המדד. בדרך השנייה, עקיבה סינטטית, הקרן עושה עסקאות פיננסיות עם גופים אחרים (כמו בנקים), שמתחייבים לשלם לה את תשואת המדד - בלי שהיא תחזיק בפועל את המניות. זה נעשה באמצעות חוזים פיננסיים כמו חוזי החלף (SWAP).

אם ניקח את S&P 500 למשל, בלקרוק עוקבת אחרי המדד בצורה פיזית - היא מחזיקה את מניות המדד בפועל, בלי חוזים מול צד ג', ולכן אין תלות בגורם חיצוני. אינבסקו, לעומת זאת, משתמשת בעקיבה (חצי) סינתטית: היא מחזיקה סל מניות שאינו בהכרח זהה למדד (ולפעמים גם לא אמריקאי), ואז עושה עסקאות החלף שמחליפות את התשואה של הסל הזה בתשואת ה־S&P. המניות שהיא מחזיקה משמשות כבטוחה, והבנק שמולה משלם לה את ההפרש בין תשואת הסל לבין תשואת המדד - או להפך.

בגלל שיטת העקיבה הסינתטית ובזכות רגולציה אמריקאית, קרנות כמו אינבסקו לא משלמות מס על הדיבידנדים שמשלמות החברות במדד - בניגוד לקרנות כמו בלקרוק, שחייבות במס של 15%. אם תשואת הדיבידנד של S&P ההיסטורית היא בממוצע 1.8%, אזי יש פה לכאורה פער של בערך רבע אחוז בתשואה השנתית, שמתקזז חלקית עם עלות עסקאות ההחלף שעומדת על 0.04%.

מצד אחד, יש סיכון מסוים אם אחד מהגופים שמעורבים בעסקאות ההחלף יקרוס, אבל בפועל העסקאות מתבצעות מול כמה גופים, כך שהסיכון מפוזר ומוגבל. חשוב לדעת שהפטור ממס על דיבידנדים חל רק על מדדים גדולים ומוגדרים כמו S&P500, נאסד"ק וראסל 2000. במדד גלובלי כמו MSCI ACWI, הדיבידנדים ממניות אמריקאיות פטורים (כ־63%) והיתר ימוסה לפי אמנות מס כאלו ואחרות.

מה קורה בקרנות הישראליות?

ככל שמדובר במניות חו"ל, גם הקרנות הישראליות לרוב לא מחזיקות את מניות המדד, אלא עוקבות באמצעות חוזים עתידיים - סחירים (למשל בבורסת שיקגו) או לא סחירים. אמנם העקיבה היא סיננטית - אבל הדרך שונה לחלוטין.

במקרה כזה, כספי המשקיעים נשארים בידי הקרן והיא מפקידה אותם בפיקדונות דולרים או במק"מים במטרה להרוויח את עלות החוזה העתידי שהיא רכשה (ולפעמים אף יותר). בגלל העקיבה הסיננטית הזאת, גם קרנות ישראליות לא משלמות מס על הדיבידנדים במדדים הגדולים.

מס על הרווחים

כמו כמעט כל השקעה, על הרווחים נצטרך לשלם מס רווחי הון. איך מחשבים את אותו רווח הון? על הקרנות האמריקאיות שנרכשות בבורסות זרות המס יהיה לפי הצמדה למט"ח. כלומר, לא נשלם מס על הרווח שנגרם מהתחזקות הדולר על השקל (אם בכלל).

מה קורה בקרנות האיריות שנסחרות כאן בארץ וגם בקרנות הישראליות? חלקן נהנות ממיסוי ריאלי שבסיס ההצמדה שלו הוא מדד המחירים לצרכן (כלומר מס רק על הרווח שמעל האינפלציה), וחלקן לפי הצמדה למט"ח. אפשר למצוא את בסיס ההצמדה בתשקיף של הקרן, על הנייר הדבר ה"כאילו טכני" הזה יכול גם הוא לייצר פערים לא קטנים בתשואה.

ההנחה הרווחת היא שעדיף להיות ממוסה לפי מדד המחירים לצרכן, שכן האינפלציה נוטה להיות חיובית לאורך זמן - מה שיקטין את הרווח הריאלי.

שורה תחתונה

אם עובר לכם בראש "בסך הכל רצינו משהו פשוט שיחקה את המדד", אז כן, צודקים. רעיון ההשקעה הפשוט של לעקוב אחרי המדד מעט מסתבך כשצוללים לאותיות הקטנות ולאור מגוון הקרנות השונות ועדיין - הפרופורציה חשובה. המטרה היא להשקיע והשיח על קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות הוא חשוב אבל אסור שירחיק אותנו מלהתחיל לפעול.

משקיעה ששמה 1,000 שקל למשך 30 שנה בקרן יקרה יותר בחצי אחוז אמנם יצאה עם 100 אלף שקל פחות, אך בשני המקרים עדיין צברה מעל מיליון שקל, וזו בסוף הנקודה החשובה: להשקיע ולחכות.

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"