רואה החשבון ירון מזרחי הורשע בקבלת דבר במרמה, לאחר שרימה את המוסד לביטוח לאומי. במסגרת הסדר טיעון, הודה מזרחי כי פיצל את שכרו והעביר חלק ממנו לאמו, במטרה שלא תיפגע זכאותו לתגמולים עקב נכותו. בית המשפט גזר עליו קנס בסך 15 אלף שקל וכן עבודות לתועלת הציבור. בפרשה הורשע גם שותף באותו משרד, שסייע לו בביצוע פעולת המרמה.
● שלושה פסקי דין בשבוע | האישה תבעה מיליון שקל לפי הכתובה. מה קבע בית הדין הרבני?
● אחרי כמעט עשור: המהנדס בן ה־90 הורשע בפרשת "חניון הברזל"
לפי כתב האישום, החל משנת 2013 עבד הנאשם, רו"ח ירון מזרחי, במשרד רואי החשבון ליאון אורליצקי ושות', ממשרדי ראיית החשבון המובילים בארץ, כחלק מצוות שהוביל רו"ח מאור חמו, ששימש כשותף במשרד.
בשל מצבו הבריאותי, קיבל מזרחי קצבת נכות לצמיתות מהמוסד לביטוח לאומי. גובה קצבת הנכות נקבע, בין היתר, בהתאם לגובה ההכנסות החודשיות של מקבל הקצבה.
על־פי האישום, על־מנת ליצור מצג שווא בפני הביטוח הלאומי, שלפיו שכרו החודשי של מזרחי נמוך יותר מהשכר שקיבל בפועל, פעלו חמו ומזרחי במשך 4 שנים לפיצול שכרו של מזרחי באופן הבא: חלק מהשכר לא נכנס לתלוש המשכורת של מזרחי, אלא שולם על־ידי המשרד לחמו, כנגד חשבונית שהנפיק חמו למשרד. בהמשך העביר חמו חלק זה לאמו של מזרחי, תוך שהוא מנפיק לה תלושי שכר, למרות שכלל לא עבדה אצלו בפועל. מזרחי קיבל חלק זה מהשכר מאמו.
בהסתמך על מצג השווא שיצר פיצול השכר, קיבל מזרחי במרמה תשלום קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך כולל של כ־220 אלף שקל.
בא־כוחו של מזרחי, עו"ד עופר רחמני, טען כי היקף הנזק לקופת המדינה עומד על כ־74 אלף שקל ולא 220 אלף שקל, וכי יש להתחשב במצבו התפקודי הירוד, במצבו הכלכלי ובכך שהוא המפרנס היחיד של משפחתו.
שירות המבחן התרשם כי מזרחי מכיר בתוצאות מעשיו ובבעייתיות שבאה לידי ביטוי בביצוע העבירה, ועל כן הומלץ על עבודות שירות לתועלת הציבור.
בגזר הדין צוין כי "הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירה הם הקופה הציבורית, מערך הביטחון הסוציאלי ועיקרון השוויון, שכן משטר הקצבאות במדינה הוא חלק מהתשתית החברתית־כלכלית המושתתת על עקרונות של סולידריות וערבות הדדית. קבלת כספים במרמה מהמוסד לביטוח לאומי עלולה אף למנוע מהזכאים לכך בדין לקבל את המגיע להם, או לגרום להכבדה כספית על הציבור".
"נהנה מאמון נוכח מקצועו כרואה חשבון"
סגנית נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת שירלי דקל־נוה, ציינה כי קדם תכנון לביצוע העבירה, וכי היא בוצעה בתחכום, תוך שהנאשם קושר קשר עם שותף במשרד ומסבך גם את אמו בעבירות.
השופטת הוסיפה כי אין לקבל בהבנה ובסלחנות את הסיבות שהביאו את מזרחי לבצע את העבירה - החשש לאבד את הקצבה שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, "שכן מצב דברים זה חל על כל האנשים אשר זכאים לקבלת קצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי. לפיכך, התחשבות לקולה בטענה כזו עלולה להעביר מסר מוטעה לציבור בכללותו ולציבור הזכאים לקצבאות בפרט".
עוד הוסיפה השופטת כי "הנאשם נהנה ממידת אמון מוגברת מטעם רשויות המס נוכח מקצועו כרואה חשבון, ואמור לנהוג ביושר מול הרשויות אף מעבר לחובה זו החלה על כל אזרח, הן בענייני לקוחותיו והן בענייניו הוא".
עם זאת, השופטת ציינה כי לאור הודאתו של מזרחי והבעת החרטה מצדו, היעדר עבר פלילי, אי־פתיחת תיקים חדשים והתרשמות שירות המבחן, ומשנמצא כי מזרחי אינו כשיר לריצוי עבודות שירות מטעמים רפואיים, יוטלו עליו צו של"צ (שירות לטובת הציבור), מאסר מותנה וקנס.
*** גילוי מלא: בידיעה המקורית נפלה טעות בשמו של רו"ח מאור חמו. הטעות תוקנה.
