נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock
לקראת סוף השבוע שעבר, הודיע דובר משרד המסחר האמריקאי כי חוקי יצוא השבבים שפרסם ממשל ביידן בערוב ימיו בבית הלבן, בטלים. זו הייתה הודעה משמחת עבור יותר מ־150 מדינות, בהן ישראל, ותולדה של מסע לחצים שבו שילבו ידיים כוחות שאינם משתפים פעולה ביום־יום: ענקית השבבים אנבידיה , שהייתה לנפגעת העיקרית מהמהלך, ומדינות בעלות משקל עבור הנשיא דונלד טראמפ, כמו סעודיה ואיחוד האמירויות, שחשו מופלות לרעה למרות היחסים המיוחדים שהן מנהלות עם ארה"ב.
● הישראלי שהפך לכוכב בשוק האמריקאי והוריד המלצה לאנבידיה כשכולם עוד הימרו עליה בגדול
● האנליסט הבכיר שמעריך: נקודת המפנה של אינטל עוד רחוקה
סעודיה בפרט מתכננת הקמה של חוות שרתים בקנה מידה עולמי לעיבוד AI, בהשקעה של 5 מיליארד דולר ובהספק חשמלי של 1.5 גיגה־וואט, ועל כן יבוא מעבדים גרפיים מהווה עבורה יעד אסטרטגי. הסכם סחר שאולי ייחתם עם המדינה המפרצית עשוי להסדיר מול ארה"ב גם נושא זה. איחוד האמירויות, בה פועלת קרן הענק לבינה מלאכותית G42 בבעלותו של השיח' תחנון בין־זאיד - גם היא קיבלה התחייבות מטראמפ על הקלה במגבלות על פי אתר בלומברג, צפויה להתחיל בדיאלוג עם הממשל האמריקאי על יבוא שבבים.
ייתכן שההיענות של ממשל טראמפ ללחצי איחוד האמירויות וסעודיה קשורה לעובדה שהן משקיעות פיננסיות גדולות בסופטבנק היפנית, קרן השקעות שחברה לטראמפ, למנכ"ל אורקל לארי אליסון, ולמנכ"ל OpenAI סם אלטמן בהקמה של חוות שרתים לעיבוד AI בארה"ב בשנים הקרובות. אליסון גם צפוי ליהנות מהסרת מגבלות היצוא הזמנית על מלזיה, היכן שאורקל מתכוונת לבנות חוות שרתים גדולה בתקציב של 6.5 מיליארד דולר.
גם בעלות ברית
הגבלות יצוא השבבים של ביידן (AI Diffusion Act) פורסמו, כזכור, זמן רב לפני תוכנית המכסים של טראמפ וללא קשר אליהן. על פי התקנות שפורסמו באמצע חודש ינואר - חולקו מדינות העולם לשלוש קבוצות לפי חומרת ההגבלה על יצוא מעבדים גרפים אליהן. בקטגוריה השחורה - מדינות כמו סין, רוסיה, סוריה, צפון קוריאה וסודן אליהן חל איסור לייצא שבבים כמעט באופן מוחלט; בקטגוריה הלבנה - מדינות מערביות דוגמת בריטניה, צרפת, קנדה, יפן ואוסטרליה הפטורות מכל מגבלה; וקטגוריה אפורה - אליה השתרבבו מדינות כמו הודו, איחוד האמירויות, סעודיה, סינגפור וגם מדינות שנחשבות בעלות ברית מערביות של ארה"ב - בהן פולין שוויץ וישראל, המשותף לכולן הוא אי-אסדרה של פיקוח על יצוא לסין וסובלנות יתרה להשקעות של גופים סיניים בתשתיות קריטיות ואזרחיות.
על פי התקנות המקוריות, כמות השבבים שיכולה הייתה אנבידיה לייצא לישראל הייתה מוגבלת ל־50 אלף בלבד במשך שלוש שנים, בין 2025 ל־2028. זאת ועוד, ענקיות ענן היו נאלצות לחשב את מספר המעבדים הגרפיים שהן מעבירות בין מדינות כדי לא לעבור על אחת מהתקנות, כמו האיסור על חניית יותר מ־7% מכלל השבבים של אותה חברת ענן במדינה אחת שמשתייכת לקטגורייה האפורה. אם ההגבלות הללו היו יוצאות לדרך, אמזון או מיקרוסופט היו חושבות פעמיים לפני שהיו בונות חוות שרתים עתירות שבבים להפעלת שירותי AI, וככל הנראה היו מעדיפות לעשות זאת קרוב לבית. כתוצאה, פיתוח הבינה המלאכותית בשווקים אלה - דווקא בתקופה הקריטית ביותר להתפתחות השוק - היה נפגע.
אנבידיה מזנקת
גם אנבידיה ספגה מכה קשה עם פרסום החוקים - עוד לפני הופעת מודל הבינה של חברת דיפסיק הסינית או ההכרזה על תוכנית המכסים של טראמפ. מאז פרסומם, ירדה מניית החברה ביותר מ־12%. עם זאת, לקראת סוף השבוע שעבר דווח בבלומברג כי טראמפ מתכוון לבטל את חוקי ההגבלות ולהתאים אותם לתוכנית המכסים שלו בהסכמים ישירים בין מדינות, דיווח שהקפיץ את מניית אנבידיה במעל ל־3% בשעות שלאחר מכן, ובקרוב ל־2% את בורסת השבבים של פילדלפיה. ההודעה על שינוי חוקי יצוא השבבים, החשיבה מחדש על המכסים והמעבר לחתימה על הסכמים בילטרליים הקפיצו את מניית אנבידיה בקרוב ל־24% מאז "יום השחרור" של טראמפ.
ביום רביעי כבר יצאה ההודעה הרשמית מטעם משרד המסחר, שקטל את מסגרת החקיקה הקודמת: "חוקי הבינה המלאכותית של ביידן מורכבים מדי, בירוקרטיים, ויעכבו את החדשנות האמריקאית. נחליף אותם בחוק פשוט הרבה יותר שמשחרר את החדשנות ומבטיח את הדומיננטיות האמריקאית בתחום". משרד המסחר ימשיך לאכוף בקפדנות את הגבלות היצוא בזמן שהוא מפתח חוקי פיקוח כלליים יותר וחותם על הסכמי סחר בילטרליים. בממשל מתכננים הטלת פיקוח על יצוא שבבים למדינות שידועות כצמתים מרכזיים להברחת שבבים לסין - כמו מלזיה ותאילנד.
ישראל נדחקה למטה
אך בעוד שסעודיה תהנה בשבוע הקרוב מביקור של הנשיא טראמפ וממשא ומתן ישיר על הסכם סחר ויבוא שבבים מחודש עמה, ישראל נותרת בתחתית סדר העדיפויות של הממשל האמריקאי. "היא עסוקה כעת עם הסינים ופחות פנויה לשיחות בנושא ישראל", אומר בכיר המקורב לשיחות עם הממשל. בכיר אחר טוען כי העובדה שנושא המשא ומתן על המכסים ועל הגבלות השבבים מרוכז ברובו על שולחנו של ג'יימיסון גריר, נציב הסחר האמריקאי, יוצרת מצב שבו עוד מאה מדינות מתחרות כעת עם ישראל בהגעה להסכמי סחר ישירים שיכללו את הסדרת הנושא, וישראל, כך על פי הדיווח של בלומברג, איננה ממוקמת בסדר עדיפות גבוה.
על מנת להקל על יבוא השבבים, בישראל מנהלים מגעים מול הממשל האמריקאי בנושא הגברת הפיקוח על יצוא של מוצרים ביטחוניים ודו־שימושיים - כלומר מוצרים אזרחיים שניתן להשתמש בהם גם במערכות הביטחון. בעוד בישראל מוכנים להגיע לפשרות במשא ומתן ולהגיע להסכמה מיידית שלא כחלק מהסכמי סחר, הממשל האמריקאי גורר רגליים. ארה"ב דורשת, למשל, לעדכן את רשימת המוצרים הנמצאים בפיקוח יצוא על ידי משרד הכלכלה ומשרד הביטחון - ולהרחיב אותו גם על חברות הייטק, זאת כדי למנוע יצוא לסין של מוצרים שונים.
כעת מתמקדת הרשימה במוצרים ביטחוניים גרידא ובשירותי פינטק בלבד. עוד תובעים האמריקאים מישראל להגביר את הפיקוח והאכיפה של משרד האוצר על השקעות זרות - ובפרט השקעות מסין - בחברות אזרחיות. בנוסף, אם בעבר היה זה המל"ל ששוחח עם הבית הלבן, כיום המגעים מתנהלים מול ארה"ב ללא ממשק מסודר, ביוזמת משרד האוצר, הכלכלה והמל"ל. בתמורה להרחבת הפיקוח, דורשים בישראל להרחיב את השותפות האסטרטגית עם ארה"ב בהיבטי טכנולוגיה וביטחון לאומי.
בטור שכתב ד"ר איתן יודילביץ', חבר לשכת המסחר ישראל־ארה"ב, באתר טיימס אוף יזראל, הוא טען כי ארה"ב מתכוננת לעידן המכסים והסכמי יצוא באמצעות הרחבת לשכת המסחר והביטחון (BIS) במשרד המסחר, וכי בעוד שהתקציב ברוב משרדי הממשלה בארה"ב מקוצצים, דווקא הסוכנות נהנית מעלייה של 122 מיליון דולר בתקציב.