לרובנו יש זיכרון עמום של ימים בהם ביקור בסופרמרקט ויציאה עם שקיות ביד הסתכמו בחשבון נמוך בהרבה. הקפה, השוקולד, החטיפים וגם מצרכים בסיסיים כמו קוטג' או שמפו עלו פחות, לעתים בעשרות אחוזים.
● ירידה חדה ברכישות ברשתות השיווק: "הגענו לגבול היכולת להוציא על קניות"
● לא רק בגלל עייפות מהמלחמה: למה הישראלים לא מוחים על יוקר המחיה
● בדיקת גלובס | ידענו שיקר בישראל, אבל הנתונים האלה הפתיעו אפילו אותנו
● המוניטור | המזון בישראל כמעט הכי יקר בעולם. איפה הממשלה בעניין?
● גל חדש של עליות מחירים במזון יצא לדרך, ואין מי שיעצור אותו
זה לא היה כל־כך מזמן. השנים האחרונות התאפיינו במגפה, במחאות ובמלחמה, ולצדן - חלקית גם בגללן - גלי עליות מחירים. אחת לכמה חודשים מתחילות יצרניות ויבואניות להודיע זו אחר זו על התייקרויות במוצרי מזון וצריכה. פעם זו עלייה של אחוזים בודדים, ופעם של 15%.
לא פעם החברות השונות מנמקות ומסבירות שאין ברירה, ומוסיפות כי מדובר בעלייה מינורית של אחוזים בודדים. אבל לאורך זמן שיעורי העלייה מצטברים, עד שהצרכן מגלה שהוא משלם הרבה יותר על אותם המוצרים. זאת כשבמקביל נרשמת עלייה בתשלומי החשמל, הארנונה והמשכנתה, לצד עליית המע"מ - ולעתים רבות מבלי לקבל באופן תואם העלאה בשכר או מענקים.
בתקופה שבה תשומת־הלב הציבורית מופנית בעיקר למצב הביטחוני, קשה למצוא מי שייצא לרחובות כדי להילחם על עוד עליית מחירים - בניגוד למה שהיה בעבר עם מחאת הקוטג', למשל. וכך שרשרת ההעלאות נמשכת כמעט ללא הפרעה.
יותר מחמש העלאות
כדי לקבל תמונת מצב על ההתייקרויות של מחירי המוצרים בתחום המזון והצריכה, החלטנו לבדוק מה קרה בשלוש השנים האחרונות. הבדיקה מתחילה במאי 2022, זמן קצר לפני ששלוש יבואניות הודיעו על העלאת מחירים - שסטוביץ, דיפלומט וקימברלי קלארק. בקיץ אותה שנה יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד הוביל חרם על החברות הללו, אולם מאז החלו גלי העלאות מחירים בקצב מהיר, שנמשכים עד היום, מאי 2025.
בדקנו באתר פרייסז מה היה מחירם של כמה מהמותגים הנמכרים בקרב הישראלים ברשתות הגדולות בישראל. לשם כך בחרנו חמישה ספקים בולטים - יוניליוור (קורנפלקס), שטראוס (שוקולד פרה), תנובה (קוטג'), דיפלומט (קטשופ היינץ) ושסטוביץ (פלמוליב).
כל מוצר נבחן בשש רשתות מזון, שנבחרו לפי גודלן, הכנסותיהן ודירוגן ב־BDI: שופרסל, רמי לוי, אושר עד, יוחננוף, ויקטורי וטיב טעם. קרפור נעדרת מהרשימה, משום שבמהלך התקופה הרלוונטית הוחלף המותג מיינות ביתן ומגה לרשת הצרפתית, והתמורות שחלו בה משפיעות על תוצאות הבדיקה.
נציין כי רוב הספקיות שנבחרו העלו מחירים יותר מחמש פעמים במהלך התקופה שנבדקה. כך, ניתן לראות שאחת לכמה חודשים המחיר משתנה ברשתות - לרוב למעלה, ולעתים למטה בעקבות מבצעים, אך אלה לא נמשכים לרוב לאורך זמן. לכן, המחיר הקבוע הוא זה שנבדק. התוצאות, כפי שניתן לראות, מצביעות לעתים על עליות של עשרות אחוזים.
השפעות הקקאו
התנודתיות שנצפית לאורך שבועות - כשבמהלכם המחירים יכולים לרדת בכמה שקלים, ובסופו של דבר לחזור למחיר היקר ה"רגיל" - מוסברת בכך שבחלק מהרשתות רושמים חלק מהמבצעים כמחיר הקטלוגי. "זו הדרך של הרשתות לעבוד על שקיפות המחירים", מסביר גורם בכיר בשוק. "משנים במחשב את מחיר המבצע כאילו זה המחיר הקטלוגי, כדי שייראה שהן זולות, ושלא מדובר רק במבצע".
לדברי הגורם, מדובר במעגל. "כשהספקים רואים שהרשתות מעלות את המחיר ביותר משיעור ההעלאה שהם העלו, הם מעלים את המחירים שוב, כי למה לתת לרשתות להעלות את הרווחיות של עצמן?".
אחת הדוגמאות למוצר שבו נרשמו שינויים במחיר הוא שוקולד פרה. כאן המחיר נובע בין היתר ממחירי הקקאו, שעלו משמעותית בשל השפעות האקלים. בדצמבר 2024 נקבע מחיר השיא של הקקאו בכל הזמנים (12.9 אלף דולר), ועל אף שמאז תחילת 2025 נרשמה ירידה מסוימת (כיום עומד המחיר על קצת פחות מ־9,200 דולר), הדבר לא בא לידי ביטוי על המדפים בסופרמרקט - בנימוק שהעלייה הייתה עצומה, והירידה לא מכפרת עליה.
מעבר לעליות מחירים שמקורן במלחמות (כמו רוסיה־אוקראינה), בעלויות השילוח (למשל בעקבות מתקפות החות'ים על ספינות בים האדום) ובהתייקרויות חומרי הגלם בעקבות שינויי אקלים, פגעי טבע ועוד - נכנס השנה גורם נוסף. מדובר במכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שמהלכים אימים על לא מעט חברות ויצרניות. כך, למשל, באפריל אמר מנכ"ל קולגייט-פלמוליב נואל וואלאס כי בחברה צופים התייקרות של 200 מיליון דולר בעלויות בעקבות המכסים.
גם בהיינץ הורידו את תחזית הרווח והמכירות לאחרונה, בין היתר בעקבות המחירים הגבוהים יותר ואי־הוודאות שנוצרה בשווקים בצל מלחמת הסחר. מנכ"ל החברה אמר כי הם עוקבים מקרוב אחר ההשלכות על התנהגות הצרכנים, ומודעים לכך שהם מחפשים חלופות במחירים זולים.
בזירה המקומית, אפילו המוצר שמסמל יותר מכל את המחאה החברתית 2011, הקוטג' של תנובה - התייקר, גם אם בשיעור נמוך יחסית. נראה כי אין כבר פרות קדושות, וגם לא קיים עוד פחד מחרם צרכנים.
