גדעון תדמור וקובי כץ, מייסדי נאוויטס / איור: גיל ג'יבלי
גדעון תדמור ושותפיו לייסוד שותפות חיפושי הנפט נאוויטס פטרוליום, מתחילים להריח את הכסף הגדול שיזרום לכיסיהם בשנים הקרובות. מניית נאוויטס נכנסה בשבוע שעבר למדד ת"א 35, אחרי זינוק של יותר מ־1,100% מאז הונפקה בשנת 2017, שהביא אותה לשווי שוק של 9 מיליארד שקל. באותן שנים עלה מדד ת"א 125 ב־107% ומדד הנפט והגז ב־160%.
● החברה הודיעה על פיטורי ענק שיגיעו גם לישראל, אנליסטים צופים קפיצה של יותר מ־50%
● ניתוח | הצרות של המניה שאיבדה את התואר הישראלית הגדולה ביותר ונפרדה מהמנכ"ל הוותיק
הכניסה למדד המוביל התרחשה רגע לפני תחילת הפקת הגז מהמאגר המרכזי שבו מחזיקה נאוויטס, שננדואה במפרץ אמריקה (לשעבר מפרץ מקסיקו), בחודש יוני. לא מדובר רק בציון דרך סמלי: תדמור ושלושה מייסדים נוספים של השותפות צפויים ליהנות - באמצעות "השותף הכללי" שבו הם מחזיקים - מ"תמלוג על" בשיעור של 5% מהכנסותיה של נאוויטס. סכום זה צפוי לעמוד על כ־200 מיליון שקל בשנה.
תדמור עצמו, המשמש כיו"ר נאוויטס, מחזיק 62.5% מהשותף הכללי, כך שהוא צפוי לקבל מדי שנה תמלוגים בסך 126 מיליון שקל. שלושת שותפיו - קובי כץ, חנן רייכמן וחנן וולף (12.5% כ"א) יקבלו אם יתממשו התחזיות 25 מיליון שקל בשנה כל אחד. כץ, המשמש כסגן יו"ר נאוויטס, הולך עם תדמור עוד מהימים שעבדו יחד בעסקי הגז של קבוצת דלק, כשקודם לכן שימש כמנכ"ל משרד התשתיות. רייכמן היה בעבר אף הוא בכיר בקבוצת דלק ו־וולף בפירמת EY.
1% מההכנסות - למדינה
נאוויטס, שרכשה 49% ממאגר שננדואה בשנים 2018־2020 תמורת 1.8 מיליון דולר בלבד, צופה כי בשנה הנוכחית היא תרשום ממנו הכנסות של 700 מיליון דולר. בשנת ההפעלה המלאה הראשונה של המאגר (2026) היא צופה הכנסות של 1.1 מיליארד דולר, או כ־4 מיליארד שקל לשנה.
לפחות על פי המצגת למשקיעים של השותפות, הסכומים הללו רק יילכו ויגדלו בשנים הבאות, כשנאוויטס תפתח את המאגרים הנוספים שלה, ובראשם סי ליון בדרום אמריקה, החל מ־2028. מדינת ישראל, אגב, צפויה לקבל תמלוגים בשיעור של 1% מהכנסות השותפות.
התמלוגים השמנים מצטרפים לשווי העצום שאליו נסקו החזקות בעלי היחידות בנאוויטס. תדמור מחזיק ב־11% מיחידות ההשתתפות בשווי שוק של כמיליארד שקל, בעוד קובי כץ מחזיק ב־1.84% מהיחידות בשווי 165 מיליון שקל.
ומה לגבי שני המייסדים הנוספים? וולף, לשעבר המשנה למנכ"ל נאוויטס שכבר אינו עובד בחברה, החזיק באוקטובר 2023 קצת פחות מ־2% מהיחידות - שאם לא מכר אותן הן שוות כיום כ־180 מיליון שקל. רייכמן, לשעבר מנכ"ל השותפות, החזיק יחידות בשווי נוכחי של כ־200 מיליון שקל נכון לסוף 2021.
עוד מרוויח "על הנייר" בנאוויטס הוא המנכ"ל הנוכחי, עמית קורנהאוזר, המחזיק ב־0.8% מהיחידות בשווי של 70 מיליון שקל.
נאוויטס מחפשת ומפיקה נפט בצפון אמריקה. השותפות נוסדה ב־2016 על ידי תדמור (62), שנחשב בעבר לגורם הבכיר בתחום חיפושי הגז בקבוצת דלק, שבה כיהן בתפקידי מפתח בחברות ובשותפויות האנרגיה. טרם פרש מהקבוצה לטובת הקמתה של נאוויטס, הוא שימש כיו"ר דלק קידוחים (כיום ניו־מד אנרג'י). במהלך שנותיו בקבוצה של יצחק תשובה הפך תדמור מזוהה עם תגליות הגז הגדולות שלה - "ים תטיס", "תמר" ו"לוויתן". בעת עזיבתו את הקבוצה הוערך שווי התגמולים להם זכה תדמור במאות מיליוני שקלים.
310 מיליון ש' ליזמי רציו
נאוויטס צפויה ליהנות ממספר שנים של פטור ממס, שכן על פי דוחות החברה יש לה "נכס מס" בדמות הפסדי מס צבורים בהיקף של 456 מיליון דולר, נכון לסוף שנת 2024. לאחר שהחברה תתחיל לשלם מס היא תשלם את עיקרו בארה"ב, וחלק קטן ממנו יגיע גם לישראל.
בכיריה אינם הראשונים שצפויים ליהנות מתמלוגים בסכום עתק. בשותפות רציו, המחזיקה 15% במאגר הגז לוויתן, קיבלו היזמים, משפחות לנדאו ורוטלוי וגיאולוג השותפות איתן אייזנברג, תמלוגים של 310 מיליון שקל מתחילת ההפקה מהמאגר בשנת 2020 ועד 2024 (כולל).
גם מדינת ישראל נהנתה מהזינוק בהפקה מלוויתן, כיוון ששותפות רציו שילמה באותו הזמן למדינה תמלוגים בהיקף של יותר מ־600 מיליון שקל.