גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם גם מניות הבנקים ושופרסל יזרקו על ידי הקרן הנורבגית?

הלחצים על קרן ההשקעות הגדולה בעולם הובילו אותה להיפרד משתי מניות מקומיות, בשל פעילות מחוץ לשטחי הקו הירוק ● בסיכון דומה נמצאות כיום מניות הבנקים, רשתות המזון הגדולות וחברות ביטחוניות ● ולאילו מהחזקות הקרן הנורבגית בישראל האיום נוגע פחות?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Matt Rourke
ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Matt Rourke

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה בעזה, מתמודדת קרן העושר הנורבגית, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם לחצים מבית להקטין את החזקותיה בחברות ישראליות. בראשית השבוע הודיעה הקרן על מכירת החזקותיה בחברת פז, המוגדרת על ידה כ"הבעלים והספקית של תשתית הובלת דלקים להתנחלויות ישראליות בשטחים הכבושים", תמורת כ-28 מיליון שקל. זאת, מספר חודשים לאחר שמכרה את מניותיה בחברת התקשורת בזק, בסכום של כ-87 מיליון שקל, מטעמים דומים.

הבנק עושק אתכם בפיקדון? בנק ישראל חושף איך האתר שפיתח עשוי לשנות זאת
לחץ מאנבידיה ומסעודיה הוביל לביטול הגבלות השבבים, אך בישראל לא נושמים לרווחה

נכון לסוף שנת 2024 קרן העושר, בניהולו של ניקולאי טנגן, שמחזיקה בכ-1.5% מהמניות בעולם בהיקף כולל של 1.73 טריליון דולר, מושקעת ב-65 מניות ישראליות בשווי כולל של 1.95 מיליארד דולר - שהיוו כ-0.1% מהשקעות הקרן.

בין 10 החזקותיה הגדולות של הקרן ניתן למנות את מניות חמשת הבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי), קבוצות ביטוח גדולות (הפניקס והראל) וכן שורה של חברות משמעותיות במשק ובראשן יצרנית התרופות טבע (החזקה של 3.3% מההון), חברת הדשנים איי.סי.אל (1.6%) וחברת בדיקות השבבים נובה (0.9%). שוויין הכולל של השקעות אלה הוא 5.4 מיליארד שקל.

ההחלטה הנוכחית של הקרן הנורבגית למכור את השקעתה בפז מגיעה כאמור בצל הלחצים שמופעלים עליה מצד הציבור בנורבגיה, וגם מצד ארגוני עובדים וארגוני חברה אזרחית במדינה, להסיט השקעות מחברות ישראליות, בדגש על כאלה הפועלות מעבר לקו הירוק.

בשבוע שעבר דווח כי ארגון העובדים הגדול בנורבגיה (LO) דרש מהקרן להסיט השקעות מישראל. הארגון, שנחשב למקורב מאוד לממשלה הסוציאל-דמוקרטית ולו השפעה רבה במדינה, קרא לקרן להפסיק את השקעותיה בכל חברה ש"עלולה להיות קשורה לפעילות ישראלית בשטחים". בנוסף, בימים האחרונים אימץ ארגון העובדים הנורבגי מחדש החלטה מ-2018, הקוראת לחרם כלכלי, מסחרי ואקדמי על ישראל.

בתחילת דצמבר האחרון חשפה קרן העושר הנורבגית כי ההחלטה לחסל את החזקותיה בבזק (0.76% מההון) נבעה מהעובדה כי לבזק "אין כל כוונה להפסיק את אספקת שירותי התקשורת שלה להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית". לכן, נכתב, "ישנו סיכון בלתי־מקובל שהחברה תורמת או אחראית בעצמה להפרות משמעותיות של זכויות אדם, במצב של עימות או מלחמה". הפרות אלו, לפי הקרן, הן סיבה להסטת השקעות.

בכך, הצטרפה מניית בזק לשורה של מניות ישראליות שנמכרו על ידי הקרן הנורבגית בגלל שיקולים דומים. בסוף 2023 היא מכרה את החזקותיה בקבוצת דלק, לאחר שניו-מד אנרג'י שבשליטתה חתמה הסכם לפיתוח שדות גז במערב הסהרה, שטחים שכבשה מרוקו בסוף שנות ה-70 ונמצאים תחת מחלוקת בינלאומית. בהודעת הקרן נכתב כי "פעילות החברה אינה נעשית בתיאום עם האינטרסים והרצונות של תושבי מערב הסהרה, והיא תורמת להנצחת עימות בלתי פתור באזור".

שנים קודם לכן, ב-2009 החליטה הקרן למכור את מניותיה באלביט מערכות בשל העובדה שמכרה ציוד שסייע לבניית גדר ההפרדה. שנה לאחר מכן היא מימשה את החזקותיה בחברות הבנייה דניה סיבוס, שיכון ובינוי ואפריקה ישראל בנימוק ש"לקחו חלק בבנייה ופיתוח של התנחלויות".

הישראליות שנמצאות "על הכוונת"

קרן העושר הנורבגית אינה מממשת רק מניות של חברות ישראליות על רקע מעורבות בסכסוך כאן. במהלך השנה החולפת היא החליטה למשוך את השקעותיה מאחת מהמניות הלוהטות בוול סטריט - פלנטיר האמריקאית, המפתחת תוכנות לניתוח ביג דאטה על בסיס AI, ועובדת בעיקר עם סוכנויות מודיעין וצבאות ברחבי העולם. הרקע הוא פעילות שלה עם מערכת הביטחון הישראלית.

עם זאת, הקרן ממשיכה להשקיע ואף הגדילה את החזקותיה בשתי חברות ביטחוניות ישראליות המספקות מוצרים לצה"ל ולמשרד הביטחון - מנועי בית שמש, המייצרת חלקי מנועים עבור מטוסים, ונקסט ויז'ן המייצרת מצלמות מיוצבות עבור רחפנים ומזל"טים - החזקות בשווי של כ-90 מיליון שקל כל אחת.

אולם מי שב"כוננות" לספוג מכירת החזקות על ידי הקרן הן חברות נוספות שפועלות בשטחי יהודה ושומרון. בין אלה: שתי רשתות המזון הגדולות בישראל, שופרסל (כ-1%) ורמי לוי (0.4%), המחזיקות סניפים מחוץ לתחומי הקו הירוק.

זה מעלה את התהייה האם הקרן תבחר לצאת גם ממניותיהן של חברות הצריכה, דוגמת שטראוס ופוקס, שמוצריהן נמכרים במקומות רבים ביו"ש.

שאלה משמעותית אפילו יותר מבחינת היקף השקעתה הכספית נוגעת למניות הבנקים, שמהווים נתח משמעותי בתיק הישראלי של הקרן הנורבגית, אשר מעניקים כידוע שירותים בכל רחבי הארץ, כולל בשטחים. בעבר הקרן דנה בחיסול השקעותיה בבנקים ובמוסדות פיננסיים ישראלים בשל פעילותם העסקית מעבר לקו הירוק, אולם החליטה לבסוף שלא לנקוט מהלכים כלשהם. כעת, לנוכח הלחצים המופעלים עליה, היא עלולה להידרש פעם נוספת לסוגיה.

דווקא הגדילה החזקות בישראל בשנה החולפת

מנגד, ניתן להניח שלפחות בשלב זה האיום רלוונטי פחות לחברות ישראליות בעלות פעילות גלובלית, דוגמת טבע, נייס, טאואר ואיי.סי.אל, שאמנם פועלות בישראל אך מוכרות בעיקר מעבר לים. כמו כן, בשלב זה לא נראה שהדברים נוגעים לרבות מהחברות שפועלות בתחומים כמו תוכנה ואנרגיה מתחדשת. אלו עלולות להיכנס למעגל הנפגעות רק במקרה שהקרן תחליט על ניתוק מוחלט מההשקעות בישראל.

משיחות עם שורה של חברות שבהן מושקעת הקרן, עולה כי טרם פנתה אליהן (כפי שעשתה במקרים של בזק ופז למשל). בנוסף מציינים שם כי האיום אינו נוגע למי שאינן פועלות או מעניקות שירותים בשטחי יו"ש.

בכל מקרה, צריך לסייג כי אמנם מדובר במשקיע גדול ומשמעותי, אך לא בכזה שאין לו תחליף במקרה של פרידה. ודאי לנוכח העובדה שהחזקת הקרן במרבית החברות הישראליות נמוכה מ-1% מהון המניות. כך למשל, למניות בזק שמכרה הקרן הנורבגית בסוף 2024 לא הייתה בעיה למצוא קונים, והיא עלתה מאז ב-6%. ניתן להעריך בזהירות שגם במקרה של הפצת מניות בחברות אחרות, מחירן עלול אמנם להיפגע בטווח הקצר, אך בסופו של דבר לא מדובר בשיעורים שיעיבו על ערכן באופן מהותי.

בנוסף, למרות שהיא נתונה ללחצים כבר תקופה ארוכה מצד גופים הקוראים לניתוק קשריה העסקיים עם ישראל, הרי שבמהלך השנה החולפת הקרן הנורבגית הגדילה את החזקותיה בלא מעט חברות ישראליות, שבהן כבר הייתה מושקעת.

הקרן, שהוקמה ב-1990 כדי להשקיע את עודפי ההכנסות של מגזר הנפט הנורבגי, רשמה ברבעון הראשון של 2025 ירידה של 0.6%, או הפסד של 40 מיליארד דולר בהיקף הנכסים שהיא מנהלת. זאת, על רקע הירידות בשווקים בעקבות הכרזת המכסים של הנשיא טראמפ. את שנת 2024 שהייתה חזקה בשווקים, סיימה הקרן עם רווחי שיא של 222 מיליארד דולר.

עוד כתבות

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

"פצצות עוצמתיות": צה"ל תקף תשתיות טרור של החות'ים בתימן

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?