בניין חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg
"ב־9:00 בבוקר, אחתום על אחד מהצווים הנשיאותיים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של המדינה שלנו. מחירי תרופות המרשם והתרופות יופחתו, כמעט מיידית, ב־30%־80%" - זאת הייתה הכרזתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ברשת החברתית שלו, Truth Social, בבוקר יום שני. בהמשך היום צייץ עדכון לפיו מדובר בהפחתה של 59%. ההתוצאה: נפילה חדה במניות מגזר הפארמה ברחבי העולם, וגם בבורסה בת"א, שם מניית טבע נסחרה במגמת ירידה, שהלכה והתמתנה. מאוחר יותר פתחה את המסחר בוול סטריט בעלייה נאה.
● הירידות החדות נמחקו: למה המניה של טבע עברה לעליות?
● שוק הקוונטום הישראלי רותח: גיוס ענק לחברה שרוצה להיות "המיקרוסופט הבאה"
זו לא הפעם הראשונה שטראמפ מטלטל את מניות הפארמה. כך לדוגמה בתחילת 2017, בקדנציה הראשונה שלו, טראמפ הכריז שבכוונתו להוריד את מחירי התרופות ואמר שחברות התרופות "פושעות" וכי הממשלה תבצע מכרזים ותחסוך מיליארדי דולרים על תרופות. בהמשך הקדנציה, ציטוט נוסף שלו מקיץ 2019 הפיל את מניות הפארמה כשטראמפ כתב שזו הייתה השנה הראשונה שבה מחירי תרופות המרשם ירדו, והן ימשיכו לרדת באופן משמעותי בעתיד.
לדברי טראמפ כעת, בעולם תוהים כבר שנים למה מחירי התרופות בארה"ב גבוהים משמעותית מבכל מקום אחר, לפעמים פי 5־10 עבור אותה תרופה המיוצרת באותו מפעל ייצור. חברות התרופות טוענות שמדובר בעלויות מחקר ופיתוח, אך לדברי טראמפ אין שום סיבה שהאמריקאים "הפראיירים" ישלמו על כך לבד (כנהוג אצל טראמפ, חלק מהמילים הודגשו באותיות גדולות). לכן, טראמפ מאמץ כעת את מדיניות MFN - Most Favored Nation, שלפיה צרכנים בארה"ב ישלמו על תרופה מחיר זהה לזה שמשולם במדינה עם המחיר הנמוך ביותר (פר מוצר) - מהלך שיחסוך להערכתו טריליוני דולרים.
כאמור, שורה ארוכה של מניות פארמה נפלו בתגובה, ביניהן למשל Chugai Pharmaceutical היפנית שנפלה ב־11%, טקדה שגם היא יפנית שאיבדה 5.5%, סלטריון הקוריאנית נחלשה ב־3.9% והחברה ההודית סאן (המחזיקה בחברת תרו הישראלית) נחלשה בכ־3.5%. הירידות שהחלו בבורסות אסיה המשיכו גם לאירופה שם נסחרו מניות נובו נורדיסק, אסטרה זנקה ו-GSK בירידות.
אורי הרשקוביץ, מנהל קרן הגידור BENNU PHARMA, התייחס להכרזתו של טראמפ וציין כי "מאחר שצווים נשיאותיים כוחם מוגבל, לא ברור כרגע איך טראמפ מתכוון לבצע את חיתוכי המחירים; באיזה מסלול חקיקתי, אילו תוכניות ממשלתיות ישתתפו במהלך, אילו מדינות ייחוס ישמשו ליישום ה־MFN, ולאילו ירידות מחיר זה יביא".
עוד לדבריו, "הצו הנשיאותי כשלעצמו לא יוביל לירידת מחירים, לכך כנראה דרושה חקיקה בבתי הקונגרס, שם הלובי הפרמצבטי חזק. עם זאת, צריך לזכור שמי שעלולים להכריע את הכף בעד חקיקה כזו הם נציגי הדמוקרטים, שתמיד היו בעד חקיקה כזו".
מכה לתרופות המקור
ספציפית בהקשר של טבע, החשש נוגע לתרופה המקורית Austedo המיועדת להפרעות תנועה. מדובר בתרופת הדגל שלה כיום הצפויה להימכר השנה בכ־2 מיליארד דולר, ולצמוח למכירות של 2.5 מיליארד דולר ב־2027.
לדברי הרשקוביץ, התרופה אוסטדו ניתנת בעיקר לאוכלוסייה חלשה שמקבלת את התרופה בעיקר דרך הערוצים הממשלתיים. בהנחה ש־80% מהמכירות הן דרך ערוצים אלה, הרי שבשנה הבאה, כשהתרופה תימכר על פי ההערכות בכ־2.3 מיליארד דולר, סכום של 1.84 מיליארד דולר יימכר דרך ערוצים ממשלתיים.
בהינתן שתחזית טבע לתזרים החופשי השנה היא 1.6־1.9 מיליארד דולר, הרי שלפי הרשקוביץ כל אחוז חיתוך מחירים בתרופה זו בערוצים הממשלתיים יוריד 15.4 מיליון דולר (0.88% מהתזרים). יחד עם עוד תרופות מקוריות של טבע (כגון Uzedy המיועדת לטיפול בסכיזופרניה ו־Ajovy למיגרנה) - ירידה של 1% במחיר תוביל לירידה של 17.5 מיליון דולר (1% מהתזרים).
"איך ייושם ועל מי?"
סבינה לוי, מנהלת מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, מציינת שהציוץ של טראמפ "מאיים, וגם כללי מאוד, וקשה להבין בשלב זה אם הוא אכן מתייחס לכל תרופות המרשם הנמכרות בארה"ב, כולל גנריקה, מה יהיה אופן היישום של מודל ה־MFN, כמה זמן זה ייקח ואיזה מדינות ישמשו כמדינות ייחוס".
להערכתה, החשיפה הישירה של טבע למהלך בשלב זה מתונה: "מחירי הגנריקה בארה"ב כבר נמוכים (בהשוואה לאירופה, אך לא בהשוואה למדינות העניות, שח"ו), ולאוסטדו מכירות בהיקף זניח מחוץ לארה"ב (עשרות מיליוני דולרים בודדים).
"בנוסף, לטבע מערך ייצור משמעותי בארה"ב, מה שעשוי למתן את הפגיעה הרגולטורית. כל זה תחת ההנחה כי מודל ה־MFN יישען על מדינות ייחוס מערביות מתקדמות, OECD, ולא לכלל העולם", מוסיפה לוי.
להערכתה, הירידה במניית טבע נובעת מהסנטימנט הכללי בסקטור, סביב האיום הרגולטורי וחוסר הוודאות: "עם התבהרות התמונה בנוגע לצו הנשיאותי, להערכתי נוכל לקבל פרספקטיבה טובה יותר בנוגע לכוונות הממשל ולאופן היישום של הרגולציה החדשה. אנו בדעה כי האיום הרגולטורי ביחס לפעילותה של טבע עשוי להתברר כפחות משמעותי", היא מסכמת.
הרשקוביץ מקרן BENNU PHARMA סבור שאם מנגנון ייחוס המחירים לא יכלול את ישראל, לא ברור כיצד ישיתו אותו על אוסטדו, שכן השוק המפותח היחיד מחוץ לארה"ב שבו היא נמכרת - הוא ישראל. "זה בלתי ניתן לכימות כרגע, אבל הפחד והירידות מובנים לחלוטין", הוא אומר.
בטבע היו אופטימים
בשיחת הוועידה שטבע ערכה לאחר פרסום הדוחות הכספיים בשבוע שעבר, התייחס המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס למחירה של אוסטדו בישראל וטען כי היקף המכירות של התרופה מחוץ לארה"ב מוגבל מאוד, "ולכן אני חושב שדיוני התמחור שם ממש לא ישפיעו עלינו". פרנסיס הוסיף גם שככל שהחברה מרחיבה את הפורטפוליו של התרופות המקוריות שלה, ההתרחבות תהיה גלובלית, אך היא תתחיל תמיד בארה"ב ותתחשב בדינמיקה של השווקים בהשקת מוצרים.
טבע דיווחה בשבוע שעבר על תוכנית ההתייעלות הכוללת פיטורי כ־8% מעובדיה עד שנת 2027 (קרוב ל־3,000 עובדים).