שוק הקוונטום הישראלי רותח: גיוס ענק לחברה שרוצה להיות "המיקרוסופט הבאה"

קלאסיק (Classiq), חברת התוכנה הישראלית שפיתחה מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים, מודיעה אחר-הצהריים (ב') על גיוס 110 מיליון דולר, כשלושה חודשים בלבד לאחר שחברת קוונטום משינס, גם היא ישראלית, גייסה 170 מיליון דולר.

שווי החברה לאחר הגיוס לא פורסם, אך הוא מוערך במעל ל- 400 מיליון דולר, נתון שמעמיד את החברה בשווי צנוע יחסית המתאים לקצב המכירות השנתי שלה המוערך בכ-9-8 מיליון דולר. הביקוש להשקעה בחברה עמד, לפי ההערכה, על כ-150 מיליון דולר.

● הסטארט-אפים המבטיחים | פלטפורמה למחשב שעוד לא קיים: החברה שמאפשרת לתכנת במחשב קוונטי
● לחץ מאנבידיה ומסעודיה הוביל לביטול הגבלות השבבים, אך בישראל לא נושמים לרווחה

עם זאת, בחברה ובסביבתה ערים לצמיחה בביקוש למחשוב קוונטי ולעובדה שבשנה האחרונה וביתר שאת גם בשנה הנוכחית, עושה המחשוב הקוונטי קפיצת דרך משמעותית במעבר ממעבדות באקדמיה לתאגידי ענק. בנוסף, משקיעים נוספים שיצטרפו בקרוב עשויים להעלות את שווי החברה אף למעל מחצי מיליארד דולר.

קלאסיק, שדורגה ב-2022 ברשימת עשרת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס, מכנה את עצמה ה"מיקרוסופט" של העולם הקוונטי, בזכות מערכת הפעלה שפיתחה המאפשרת להריץ אלגוריתמים מורכבים על גבי מחשבים קוונטיים מכל סוג. למעשה, מערכת ההפעלה אדישה למגוון המכונות הקוונטיות המפותחות על ידי עשרות חברות בטכנולוגיות שונות - אטומים, יונים כלואים, פוטונים, מוליכי-על או רשתות טופולוגיות - כאשר גם כיום, קשה להעריך איזו טכנולוגיה תגבר ותהפוך לסטנדרט בעולם המחשוב. התוכנה שלה, המשמשת כמערכת הפעלה, ממוקמת מעל שכבת ה"תווכה", החלק המקשר בין החומרה לתוכנה, מעל המעבדים הייעודיים להפעלת מחשוב קוונטי של קוונטום משינס הישראלית. על גבי מערכת ההפעלה של קלאסיק מפתחים תוכנות שונות ליישומים שונים שעד כה אפיינו בעיקר מחשבי על. בדומה למערכת ההפעלה ווינדוס של מיקרוסופט, קלאסיק מאפשרת למפתחי תוכנה לתכנן, לפתח ולבדוק תוכנות המיועדות למחשבים קוונטיים ולאחר מכן להריצם על גבי מחשבים אלה.

מאפליקציה לגילוי הונאות ועד יישום לתמחור אופציות

BMW, למשל, פיתחה על גביה תוכנה שמאפשרת לה לבצע סימולציות של נסיעת רכבים בתסריטים שונים בהם מורכבים חלקי הרכב מחומרים שונים. בנק HSBC פיתח אפליקציה לגילוי הונאות; הבנק האיטלקי אינטסה סאן-פאולו השיק יישום לתמחור אופציות בטווחי זמנים קצרים יותר, מה שמאפשר לו להרוויח יותר מכל עסקה. לחברה עוד עשרות לקוחות מהתחום המסחרי כמו סיטיבנק, דלויט, ורולס-רויס, וכן מעל ל-600 לקוחות אקדמיים, בתחומי הפיזיקה והקוונטום, בהן מעבדות המחקר של MIT ושל UCL. מאז הקמתה לפני חמש שנים בלבד, הפכה קלאסיק לסטנדרט המרכזי בתוכניות קוונטום לאומיות ובמרכזים אקדמיים למערכת הפעלה קוונטית - דבר שסייע לה לאחר מכן כאשר מאות חוקרים יצאו מהמכונים האקדמיים לתעשייה ולקחו אותה עמם גם למגזר הפרטי.

החברה מתחרה במערכת ההפעלה הקוונטית של IBM, שיצרה מובילות עולמית בתחום הקוונטי, לאחר שהפסידה לענקיות אחרות במהפכות עבר, כמו: המחשב האישי, הטלפון הנייד ומהפכת ה-AI. ענקית המחשוב אומנם השיקה את מערכת ההפעלה שלה לקוונטים, "קיסקיט", אחרי שהמערכת הישראלית כבר נפוצה בעולם האקדמי, אך היא מהווה עבורה תחרות חזקה כיום עבור לקוחות שמחפשים את המותג הבטוח. הגיוס החדש של קלאסיק נועד לסייע לה במאמצי השיווק והמכירות ובהתרחבות לטריטוריות נוספות. חברה נוספת המתחרה בקלאסיק היא הורייזן (Horizon Quantum Computing) שגייסה 22 מיליון דולר ומתעתדת לבצע מיזוג ספאק לקראת סוף השנה.

ניצול מכניקת הקוונטיים לפעולות חישוב

מחשב קוונטי, שנחשב לקפיצת הדרך הטכנולוגית הבאה בהתפתחות המחשוב, מכתיב מבנה חדש לחלוטין של מחשב שיוכל לנצל את מכניקת הקוונטיים לפעולות חישוב. בניגוד למחשב רגיל המשתמש לצורך פעולת חישוב בביטים - שני מצבים אפשריים שבאים לידי ביטוי באמצעות מתחים חשמליים משתנים - המחשב הקוונטי מנצל את התכונה המפתיעה של חלקיקים מיקרוסקופיים כמו יונים, חלקיקי האטום, או פוטונים היכולים להימצא במקביל בשני מקומות בעת ובעונה אחת, כפי שמטבע המסתובב במהירות מראה את שני צדדיו תוך כדי תנועה.

במקום שני מצבים, חלקיקי הקוונטים יוכלו לייצג את כל מה שנמצא ברצף בין אפס לאחד, ולבצע כמות חישובים גדולה בהרבה מהביט הסטנדרטי ובמקום לעשות זאת באופן טורי - אחד אחרי השני - כפי שעובד המחשב הרגיל, המחשב הקוונטי יוכל לעבד את כל המידע הזה באופן מקבילי, בו-זמנית באותו הרגע. חלקיק אחד כזה המייצג כמה מספרים בעת ובעונה אחת מכונה "קיוביט", יחידת העיבוד הזעירה ביותר במחשב הקוונטי, המקבילה ל"ביט" במחשב הקלאסי. באופן שכזה ניתן באופן תאורטי לקצר את פיתוחם של חומרים ותרופות חדשות באמצעות ניסויים וירטואליים שבאמצעות מחשבים סטנדרטיים היו לוקחים שנים רבות - לדקות בודדות.

עד כה הושקו מעבדים קוונטיים, אך אלה לא היו כדאיים כלכלית מספיק להפעלה ביחס עלות תועלת לאשכולות של מחשבי על קלאסיים שהריצו סימולציות קוונטיות. לפיכך, אנבידיה וספקיות מחשבי העל היו המרוויחות העיקריות מהמהפכה הקוונטית עד כה. בתעשייה, ובסביבת קלאסיק, מצפים לבשלות כזו שתאפשר ליצרניות מחשבים קוונטיים להשיק כבר בשנים הקרובות מחשבים שיהיו יעילים וכלכליים יותר שיתבססו על 100 קיוביטים נקיים מרעשים ומעלה ויציגו ביצועים משופרים על אלה של מחשבי על. בסביבת המשקיעים בחברה מאמינים כי כבר בשנה-שנתיים הקרובות צפויות כמה חברות להציג שבבים בעלי מעל ל-100 קיוביטים נקיים (לוגיים), בהם IonQ הבורסאית, קוונטום ארט הישראלית, קוונטינוום ופסייקוונטום. IBM עשויה להגיע להישג הזה לקראת סוף העשור וחברות כמו אינטל ואנבידיה עשויות להציג יכולת שכזו לא לפני 2033. תחזית אופטימית נוספת שהביאה לסיבוב הגיוס נוגעת לגודל שוק התוכנה למחשבים קוונטיים: בסביבת המשקיעים צופים כי גודל השוק יעמוד על 2 מיליארד דולר עד 2030, וכי ב- 2040 הוא יעמוד על 20 מיליארד דולר. עד 2032 צופים בסביבת החברה כי היא תשרת 75% מ- 500 החברות הגדולות של פורצ'ן שיעשו שימוש במחשוב קוונטי.

עוד שואבים עידוד המשקיעים מהשותפות שקיימת בין קלאסיק לחברות כמו אנבידיה ומיקרוסופט, וכן מהעובדה שהיא מהווה את שער הכניסה לממשקי הקוונטום של חברות הענן: אמזון , מיקרוסופט וגוגל .

סיבוב גיוס רביעי לחברה

הסיבוב החדש הוא הרביעי במספר עבור החברה שנוסדה ב-2020 (סיבוב C), והוא מגלם קפיצה של קרוב לפי 3 בשווי החברה ביחס לסיבוב הקודם שנערך בדיוק לפני שלוש שנים. קרן אנטרי קפיטל (Entree Capital) הישראלית שהובילה את סיבוב הסיד ולא הובילה את שני סיבובי הגיוס האחרונים, חוזרת להוביל הפעם באופן חריג - בעקבות ההתמחות שרכשה בהשקעות בתחום - סיבובי ענק שכאלה מובלים בדרך כלל על ידי קרן אמריקאית גדולה. אליה מצטרפים משקיעים חדשים כגון: NVP המיוצגת בישראל על ידי דרור נחומי, קרן NightDragon, המילטון ליין, כלל כמשקיע מוסדי (לא כחלק מפעילות כלל-טק) ומשקיעת הקוונטום Qbeat. אליהם מצטרפים המשקיעים הקיימים בחברה, גופים ישראלים כמו Team8, IN Venture, הפניקס וכן בנק HSBC. בחברה מבטיחים כי כמה משקיעים אסטרטגיים ייחשפו בהמשך הדרך. אחד המשקיעים בחברה הוא ליפ-בו טאן, שמונה לתפקיד מנכ"ל אינטל לפני כחודשיים.

 רן אחיטוב / צילום: דיוויד גראב

יו"ר החברה הוא איש קרן אנטרי רן אחיטוב, אחד ממומחי הקוונטום הבולטים בזירת ההון סיכון הבינלאומית. "אנחנו בתקופה קריטית שבה בנקים, חברות פארמה, תעופה וחלל וממשלות בוחנות את המחשוב הקוונטי, והן זקוקות לסביבות תוכנה עבור מפתחי התוכנה שלהן, ולא לקבוצה של דוקטורנטים שכותבים באופן ידני מעגלים שורה אחד שורה בסביבות מורכבות יותר, כמו אלה של IBM", הוא אומר לגלובס. "החברה הראשונה שתייצר ותפשט את הפיתוח הקוונטי תוביל, ככל הנראה, את השוק. קלאסיק מקדמת סטנדרטיזציה לפני שאלה מתקבעים בשוק ואנחנו עדיין נמצאים בתקופה שבה יש עוד מקום רב להגדיר קטגוריות חדשות - מי שיהפוך להיות ה"מיקרוסופט של התוכנה הקוונטית", יהיה בעל השפעה עצומה על ההגדרות הללו. אלה גם ימים שבהם אינטגרטורים של מערכות ופלטפורמות ענן מחפשות שותפים, וחברות כמו AWS, מיקרוסופט וגוגל מתמקדות בחומרה וזקוקות לספקי תוכנה חזקים כדי לבנות את סביבת המחשוב הקוונטי שלהן. אלה הזדמנויות שקלאסיק יכולה לזכות בהן עכשיו לפני שיופיעו שחקני תוכנה אחרים".

ניר מינרבי, מנכ"ל קלאסיק ומייסד שותף, מסר בהודעה כי "הגיוס שלנו הוא אינדיקציה למקום המשמעותי שתחום המחשוב הקוונטי תופס בקרב תאגידים, משקיעים וממשלות ברחבי העולם. קלאסיק בונה את שכבת התוכנה של עולם המחשוב החדש, כפי שמיקרוסופט עשתה לעולם המחשוב הקלאסי - ומבססת את הסטנדרט שעליו תיבנה תעשיית הקוונטים״.