נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית / צילום: דוברות בתי המשפט
בג"ץ קיבל היום (ב') את העתירות שדרשו לפסול את מנגנון המינוי שהציעה הממשלה לנציב הבא של שירות המדינה, וקבע כי מינוי הנציב צריך להתבצע באמצעות מנגנון קבוע שכולל הליך תחרותי.
● עכשיו זה רשמי וקבוע: ההתמחות במשפטים תקוצר
● ועדת השרים אישרה את צמצום הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז קבעו בדעת רוב כי ההליך שבחרה הממשלה למינוי הנציב הבא אינו מבטיח את השמירה על אופיו העצמאי, הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד ולא יוביל לבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית.
עוד קבע בג"ץ כי אין עוד מקום לפרקטיקה ולפיה הדרג הפוליטי קובע ומשנה כראות עיניו את מנגנון המינוי על-פי שיקולים שאינם גלויים לציבור.
פסק הדין ניתן בעתירות שהגישו ארגונים ציבוריים, ובהם מכון ברנדייס במסלול האקדמי המכללה למינהל, מרכז מנור, התנועה לאיכות השלטון וההסתדרות, נגד החלטת הממשלה מאוגוסט 2024, ולפיה מחליפו של הנציב היוצא, דניאל הרשקוביץ, ייבחר על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו וייבחן על-ידי הוועדה למינוי בכירים. ועדה זו בוחנת אך ורק היבטים הנוגעים לטוהר המידות של המועמד, ואינה עוסקת בכשירותו המקצועית ובהתאמתו לתפקיד.
גם לאחר שהממשלה שינתה את עמדתה והסכימה להביא את מועמדו של נתניהו בפני ועדה ייעודית שתבחן את הכשירות, התעקשו העותרים על כך שיש לקיים הליך תחרותי, אשר בו ייבחר הנציב הבא מקרב שורה של מועמדים מקצועיים - ולא בהתאם להעדפתו האישית של נתניהו. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הצטרפה לעמדת העותרים.
מעורבות מכרעת של הדרג הפוליטי בהליך הבחירה
הנשיא עמית הדגיש בפסק הדין שקיבל את העתירות כי העובדה שהממשלה מוסמכת למנות את הנציב בפטור ממכרז אינה אומרת כי נתון לה שיקול-דעת בלתי מוגבל או פְּטוֹר מכללי המשפט המינהלי. עמית ציין כי החוק נועד להבטיח את המקצועיות והממלכתיות של השירות הציבורי, שהוא א-פוליטי במהותו, ולמנוע מינוי נושאי משרה משיקולים פסולים כגון שייכות מפלגתית או קרבה אישית.
עמית עמד על כך שעקרונות אלה חשובים במיוחד לגבי נציב שירות המדינה, שהוא שומר סף עצמאי הנדרש לפעול נגד זליגת שיקולים פוליטיים אל השירות הציבורי. ואכן, כך הודגש, הנציב ממונה לכהונה בת 6 שנים ואינו מתחלף בעת חילופי ממשלות.
בניגוד לכך, קבע עמית, הליך המינוי שבחרה הממשלה כולל מעורבות מכרעת של הדרג הפוליטי: ראש הממשלה בוחר מועמד יחיד מטעמו, וחברי ועדת המינויים נבחרים כולם על-ידי הדרג הפוליטי. עוד צוין כי בחירת מועמד יחיד על-ידי ראש הממשלה, שלא בהליך תחרותי, לא תניב ככלל את המועמד הטוב ביותר.
נשיא העליון כתב עוד כי הגיע הזמן לבחון מחדש את המסקנה שאליה הגיע בג"ץ לפני כ-14 שנה, כאשר נמנע מלהתערב באופן מינוי הנציב, שכן מאז חלו שינויים משמעותיים - ואפילו אז כללה הממשלה הליך מעין-תחרותי במנגנון המינוי.
בהתייחסו למצב הנוכחי קבע עמית כי בשנים האחרונות התחדדה חשיבות עצמאותם של נושאי משרה, וניכרת תמונה שאינה מעודדת באשר לתפקודו של השירות הציבורי. על רקע זה, הסביר, גוברת החשיבות שבמינוי נציב בעל כישורים, שבכוחו להתניע שינויים בשירות הציבורי גם בניגוד לאינטרסים פוליטיים.
עמית הוסיף כי בעוד שבעבר נעשו מינויים פוליטיים במסתרים, כיום נעשים הדברים בראש חוצות על-ידי גורמים בממשלה - והדבר מחזק עוד יותר את הצורך בהגנה על אופיו העצמאי והא-פוליטי של הנציב. עמית אף תיאר את הפגיעה האפשרית בטובת הציבור אם המועמד ייבחר לפי שיקולים פוליטיים ואידאולוגיים.
על רקע זה קובע פסק הדין כי הממשלה לא הוכיחה שהליך מינוי הנציב נקבע על סמך שיקולים ענייניים בלבד; כי החלטות הממשלה התקבלו תוך התעלמות משיקולים ענייניים שונים; וכי לא הוצג תהליך סדור של עבודת מטה או בחינת חלופות להליך שנבחר, ומשכך קיומה של תשתית עובדתית מספקת להחלטות מוטל אף הוא בספק - ומכאן שהחלטות הממשלה אינן יכולות לעמוד.
בהחלטתו עמד עמית על כך שהליך תחרותי יתרום תרומה משמעותית הן לצורך בבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית והן לצורך למנוע חדירת שיקולים פוליטיים להליך המינוי של הנציב ולשירות הציבורי. לדבריו, אין עוד מקום לפרקטיקה שבה הממשלה קובעת מנגנון מינוי אד-הוק לכל נציב ונציב, על-פי שיקולים שאינם גלויים לציבור.
לפי השופטת ברק-ארז, מינויים דוגמת זה של נציב שירות המדינה, הנוגעים לאכיפת החוק, צריכים להיות מורחקים משיקולים פוליטיים. לעמדתה, קיים קושי בכך שראש הממשלה מוביל את מינוי הנציב לנוכח העניין האישי של נתניהו בזהותם של בכירים בתחום אכיפת החוק, שהנציב משפיע על המינוי שלהם.
דעת המיעוט של סולברג
השופט נעם סולברג היה בדעת מיעוט, וצידד בדחיית העתירות בנימוק שאין חובה חוקית לקיים הליך תחרותי כי החוק קובע פטור מחובת מכרז. סולברג קבע כי הממשלה רשאית לשקול את הקרבה הרעיונית של המועמד אליה, לצד שיקולים נוספים.
סולברג חלק על עמדתו של עמית וטען כי האחרון רואה במשרת הנציב שעיקרה בהיותו "שומר סף", בעוד שתפקידי הנציב כוללים סמכויות אחרות כגון קביעת הובלת תהליכי הגיוס והמיון לשירות המדינה.
מכון ברנדייס ומרכז מנור יוצגו על-ידי עו"ד גלעד ברנע. התנועה לאיכות השלטון יוצגה על-ידי עורכי הדין תומר נאור ורותם בבלי-דביר. ההסתדרות יוצגה על-ידי עורכי הדין רונן ברומר, עירא הרדי ותמר רוטנברג ממשרד ש. הורוביץ.