יורם נווה מנכ''ל כלל, רונן אגסי מנכ''ל מגדל, אייל בן סימון מנכ''ל הפניקס / צילום: נטלי פורטי, צילומים: כדיה לוי, ניקולה וסטהפל, ענבל מרמרי
משרד האוצר פתח השבוע במרתון שימועים לגופים הפיננסיים הגדולים במשק לצורך התקדמות בשתי רפורמות משיקות. ביום שלישי החלו בסדרה שימועים על רפורמת הארביטראז', העוסקת בהסדרת מוצרי החיסכון לטווח קצר ובינוני. למחרת, ברביעי, יקיימו שימועים ברפורמת רישיון הבנק המוקטן שתאפשר לגופים חדשים להציע פיקדונות.
● מנהל ההשקעות שמעריך: אם תהיה הורדת ריבית, הסקטור הזה עומד להתפוצץ
● שלוש חזיתות פחות? החדשות שמחקו לחמש מניות 7 מיליארד שקל ביום
● כך הפך רואה חשבון אנונימי בן 29 את איל מקיאג' לאימפריה
שתי התוכניות מסעירות את השווקים בכיוונים מנוגדים. הרפורמה הראשונה לצמצום פערי המיסוי והרגולציה בין קופות הגמל להשקעה, קרנות הנאמנות ופוליסות החיסכון מעוררת את התנגדות חברות הביטוח ונתפסת כהזדמנות עסקית בקרב הבנקים. מאזן האינטרסים מתהפך על ראשו ברפורמת הפיקדונות, המשותפת לאוצר ולבנק ישראל. שם הבנקים עשויים לאבד את אחיזתם בענף הפיקדונות לטובת מתחרים חדשים, בהם חברות הביטוח, חברות כרטיסי האשראי וגופים נוספים. התקווה בקרב הרגולטורים היא שהמתחרים החדשים יציעו לציבור פיקדונות אטרקטיביים יותר מאשר הבנקים.
לגלובס נודע שעוד לפני השימועים, לפחות שלוש חברות ביטוח רואות באור חיובי את הרפורמה ומתחילות להתחמם על הקווים. חלקן אף נפגשו עם הרגולטורים כדי לבחון ברצינות כניסה לתחום. בנוסף, בתי השקעות גדולים בוחנים אפשרות להצטרף.
חברות הביטוח שמעוניינות להציע פיקדונות הן הפניקס, באמצעות החברה הבת גמא, כלל ביטוח שבשלב הראשון צפויה לעשות זאת בעיקר דרך חברת כרטיסי האשראי שלה מקס אך ייתכן שתרחיב זאת בהמשך, והשלישית היא מגדל ביטוח, שרואה פוטנציאל גדול בנגישות לפיקדונות ושוקלת כיוונים נוספים בתחום. מנגד, מנורה, הראל וביטוח ישיר עדיין שוקלות את צעדיהן. אך כמו כולם, גם הן ימתינו לרפורמה הסופית כדי להבין מה בכלל יהיה בה ולקבל החלטה.
מחכים לבנק ישראל
לכולם ברור שהגורם שעליו תקום ותיפול הרפורמה הוא הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. הרפורמה אמנם מדברת על כך שהחברות יקימו "בנק קטן" עם רגולציה מקלה יותר מאשר זו המושתת על הבנקים, אך הפיקוח יהיה של בנק ישראל, שחוטף ביקורת כבר שנים על כך שהוא דואג בעיקר ליציבות הבנקים ופחות לתחרות. בבנק ישראל חוששים להיקלע למצב של קריסה של בנק ומעדיפים פיקוח הדוק.
"כל השוק מחכה למוצא פיו של בנק ישראל. אף אחד לא ייכנס אם זה לא יהיה כלכלי. כדי לעמוד בדרישות הללו חברות חדשות יצטרכו לגייס אנשים ולעמוד ברגולציה של בנק ישראל, כלומר להוציא יותר מ־100 מיליון שקל", אומר גורם בשוק. לדבריו, "כדי שחברות ייכנסו הרגולציה תהיה חייבת להיות פחות נוקשה ברמת דרישות הלימות הון, נזילות והוראות היציבות של הבנקים הגדולים וגם לספק 'הגנת ינוקא' לגופים החדשים. אם תהיה רגולציה כמו מה שיש על בנק הפועלים אף אחד לא ייכנס".
גורם נוסף מוסיף כי "ההמלצות כרגע הן ברמת כותרת. אפשר לגייס פיקדונות. זה יפה, אבל השאלה היא כמה הפיקוח יהיה הדוק. הנייר הזה לא נותן ודאות ולא מאפשר לייצר מודל עסקי. כדי להסכים לסכן את הכסף של בעלי המניות החברות יצטרכו לראות מודל, לא צוותים עם כותרות כשברור לגמרי שזה יהיה תחת הפיקוח".
לא עוזבים את הבנקים
בעיית המודל העסקי מתחדדת מכיוון נוסף. הריביות על הפיקדונות בבנק ירושלים ובבנק וואן זירו הן הגבוהות ביותר ובכל זאת "לא מצליחים להעביר מסה גדולה של אנשים, אני לא רואה כאן הצלחה מסחררת וזה למרות שיש להם מערך קיים של רגולציה מול בנק ישראל וגם תפעול, ניוד ושיווק. אנשים לא עוזבים את הבנק ובוחרים בגוף חדש רק בגלל ריבית של 4.3% במקום 3.9%. המודל הזה לא מוכיח את עצמו ועובדה שוואן זירו עדיין מפסיד הרבה כסף. זה עולה המון כסף לשכנע אדם לעבור מבנק לגוף חדש".
מנגד גורם אחר חולק על כך וטוען כי "רק חברות ביטוח יכולות לתת 'פייט' לבנקים כי אלה גופים מוכרים וגדולים. הן יכולות לשדר אמינות ללקוח, יש להן הרבה מאוד לקוחות בהרבה זירות ולכן הן יכולות להצליח, למרות שכדי להיכנס לעולם של פיקדונות זה הוצאות אדירות של מאות מיליוני שקלים, כולל מסע שיווק שלא נגמר".
כאמור, לא רק חברות הביטוח צפויות להיכנס לרפורמה, אלא גם חברות כרטיסי האשראי. עם זאת גורם בשוק מעריך שכניסת חברות כרטיסי האשראי בלבד לא תחולל תחרות: "הן חברות אמינות ומכורות ויש להן יכולות פיננסיות. אבל הגופים הללו, גם אחרי שהפרידו אותם, נשענים על הבנקים. ישראכרט לא יכול להתחרות בבנק הפועלים כי רוב הלקוחות שלו זה בנק הפועלים, מקס לא יכול להתחרות בלאומי וגם כאל לא יכולה להתחרות בדיסקונט. הבנקים פשוט חזקים מדי ויכולים לפגוע בהן".
חברות הביטוח מקשרות בין רפורמת הפיקדונות לבין סוגיית הארביטראז' הפיננסי, וטוענות כי האוצר מצד אחד מבקש מהן להוות תחרות לבנקים דרך רישיון הבנק המוקטן, ומצד שני פוגע בהן ברפורמת הארביטראז' כמתחרים לבנקים באפיקים אחרים.