בימים האחרונים הושק קמפיין מחאה בהובלת איגוד לשכות המסחר, "נגד שר הפנים משה ארבל והתייקרות הארנונה". לכאורה, הקמפיין איחר את המועד: בשנתיים האחרונות עלתה הארנונה באופן רוחבי בכל הארץ בכמעט 8% (סך שיעור העלייה של 2.68% בשנת 2024 ו־5.29% בשנת 2025), זאת עוד לפני בקשות העלאה החריגות שהגישו העיריות, כולל בקשות להעלאה רטרואקטיבית שלא יצאה לפועל בשיא המלחמה. תושבים ובעלי עסקים רבים התרעמו על הקפיצה בשיעור חסר תקדים במס המוניציפלי הזה, כולל הגשת עתירות לבתי המשפט. במילים אחרות, השינויים המשמעותיים כבר קרו, אז מדוע החליט איגוד לשכות המסחר לצאת בקמפיין דווקא עכשיו?
● בית תוכנה או משרד? ההחלטה שחסכה לחברה 750 אלף שקל בארנונה
● המדינה לא רוצה יותר לתת הנחות של מיליון שקל על דירה, ואלו הערים שיוצאות מתוכנית ההגרלות
העלאה דרמטית בערים רבות
כאמור, בכל אחת מהשנתיים האחרונות עלתה הארנונה בשיעור משמעותי, זאת בשל העדכון המכונה גם "טייס אוטומטי" - עדכון ארנונה כלל ארצי שנגזר מנוסחה המשלבת בין העלייה במדד המחירים לצרכן לבין העלייה במדד השכר הציבורי.
בנוסף, לרשויות המקומיות עומדת הזכות לבקש שינוי חריג (העלאה או הורדה) בתעריפי הארנונה בסיווגים שונים - קרי עבור סוגי נכסים ספציפיים - באישור משרד הפנים. עבור שנת 2025 אושרו 108 בקשות כאלו, שחלק מהן נציג כאן. למעשה, שר הפנים ארבל אפילו עודד עיריות לבקש אישור להעלאת ארנונה, על מנת שיוכלו לאזן את התקציב מבלי בקשות סיוע חוזרות ונישמנות מהממשלה. וכצפוי, מרבית ראשי הערים מעדיפים לגלגל את הייקור על העסקים, ולא על התושבים שפוגשים אותם בקלפי.
בעיר רמלה, למשל, אושרה העלאה גורפת של 7.5% שכוללת גם את העלייה בעקבות "הטייס האוטומטי" בכלל הסיווגים שאינם למגורים בשנת 2025. עוד אושרה לעירייה העלאה נוספת של 7.5% בכל שנה (שוב כולל העלייה שתיגזר מה"הטייס האוטומטי" באותה שנה) בין 2026 ל־2029, בשבעה סיווגים ספציפיים שאינם למגורים, ביניהם מרכזי שיווק והפצה, תחנות דלק ומפעלי תעשייה מעל 3,000 מ"ר. גם בלוד אושרה העלאה רוחבית של 7.5%, כולל העלייה הנובעת מה"טייס האוטומטי", למבנים בסיווג משרדים, תעשייה ומלאכה.
בעיריית רמת גן הועלתה הארנונה לנכסים בסיווג משרד, שירותים ומסחר ב־7.5% במתחם הבורסה, בקריית קריניצי ובתל השומר. ההעלאה תימשך גם בשנים הבאות, ותסתכם בסך הכול ב־16%־31%. בתל אביב הועלתה הארנונה במבנים שאינם למגורים, רק בצפון העיר (מצפון לירקון) בשיעור של 11%־35%. בבאר יעקב אושרה העלאה בתחום המשרדים, השירותים והמסחר, בסיווגים שונים, עד 4.69%.
בכפר סבא - שם, כפי שפרסמנו לפני כחמישה חודשים, עתרו לבג"ץ בעלי עסקים בעקבות ההעלאה של תעריפי הארנונה - דווקא אושרה הפחתה בארבעה תתי־סיווגים שונים בתחום המשרדים, השירותים והמסחר, אל מול העלאה בשישה תתי־סיווגים. עיקר ההפחתה היא עבור מבנים בשטח של יותר מ־7,000 מ"ר, ובשיעור של עד 31.65%; עיקר ההעלאה היא עבור מחסנים, בתי חולים ובתי עסק עם שטח להוצאות שולחנות וכיסאות, בשיעור של עד 91.76%.
בקריית גת הועלה התעריף לרשתות שיווק ב־2025 בשיעור של 25.99%, מ־224.57 שקל למ"ר ל־282.92 שקל למ"ר. בנס ציונה הועלה התעריף עבור מבני תעשייה בפארק המדע בקריית ויצמן מ־150.94 שקל למ"ר ל־169.7 שקל למ"ר (עלייה מדורגת הפרוסה על שנתיים, והחלה ב־2024). באשקלון אומנם בוטלה ההעלאה של ה"טייס האוטומטי" עבור משרדים עד שטח של 150 מ"ר, אך הועלה ב־7.5% התעריף עבור נכסים המשמשים לאחסנה ועבור קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח.
לעומת כל אלו, בקריית אתא מרבית הבקשות ל־2025 נגעו דווקא להפחתת תעריף הארנונה, בשיעור שנע בין 13% ל־54%. ההעלאה היחידה שאושרה היא עבור קרקע תפוסה לחניה באזור התעשייה: עלייה של 132.32%, מ־27.92 שקל למ"ר ל־64.87 שקל למ"ר. גם באילת התבקשו בעיקר הפחתות בתעריפי הארנונה לשנת 2025: הפחתות לנכסים שאינם למגורים במרכז התיירות של העיר, שנעו בין 9.02% ל־32.54%. ההעלאה היחידה שהתבקשה היא עבור חניונים מסוגים שונים, בשיעור שנע בין 75.31% ל־98.91%.
"לא קמפיין של שבוע־שבועיים"
הנתונים הללו, בתוספת ההעלאות השנתיות הרוחביות, עוררו זעם רב גם בקרב תושבים, אך בעיקר בקרב בעלי העסקים - אשר משלמים תעריפי ארנונה גבוהים משמעותית לעומת הארנונה הנגבית עבור שטחי מגורים. את ההעלאות שכבר התרחשו אומנם אי־אפשר לבטל, אך הקמפיין שהושק כעת מכוון הלאה: אל חוק ההסדרים הבא, שהממשלה כבר נערכת לגיבושו. המטרה של הקמפיין היא אתגר שעשרות שנים איש לא מצליח לעמוד בו: ביטול המנגנון הקיים.
"המטרה שלנו היא לבטל את ה'טייס האוטומטי' הארור הזה, לאותת לממשלה שאנשי העסקים מביעים שאט נפש מהמנגנון המעוות", אומר שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר. "פעם הארנונה היוותה 0.5%־0.75% מהמחזור של בית עסק, היום היא כבר תופסת 3%־4% ממנו. הארנונה לעסקים גבוהה בכל קנה מידה, גם בהשוואה לאירופה. אנחנו אומרים 'עד כאן, מספיק'. נראה לממשלה מה אנחנו חושבים על המצב הנוכחי".
גם תורג'מן יודע שזה לא יהיה קל: דיבורים על שינוי חישוב הארנונה - שיטה סבוכה ומורכבת שמשתנה בין רשות לרשות, ומתעדפת שטחי תעסוקה ומסחר על פני שטחי מגורים - נשמעים כאן כבר שנים. בשנת 2006 הוקמה ועדת ברזילי לשינוי שיטת הארנונה, ולמרות שזו סיימה את עבודתה ב־2009, דבר לא קרה. ב־2016 הוקמה ועדה חדשה, וגם היא לא הביאה בשורות.
לדברי תורג'מן, באיגוד לא עומדים לוותר: "זה לא יהיה קמפיין של שבוע־שבועיים. אנחנו נלך עם זה עד הסוף. הגיעו מים עד נפש. המטרה היא ביטול המנגנון הזה, ואני דווקא חושב שהפעם יש לזה סיכוי. גם ברמת הפקידות במשרדי הממשלה השונים מסכימים שיש כאן עיוות נוראי שחובה לתקן".
