מנכ''ל נובו נורדיסק, לארס פרורגרד יורגנסן / צילום: Associated Press, Mariam Zuhaib
חברת נובו נורדיסק , שהייתה חלוצת תחום התרופות לטיפול בהשמנה ממשפחת ה- GLP1 , הודיעה ביום שישי כי המנכ"ל שלה, לארס פרורגרד יורגנסן, יעזוב את החברה.
● השבוע בביומד | כלי ה-AI שיודע לנבא הישרדות של חולי סרטן לפי תמונת סלפי
● פרשנות | התרופה הזו הייתה אמורה להיות מנוע ההתאוששות של טבע. ואז הגיע טראמפ
יורגנסן, שהחל את דרכו בחברה ב-2017, הוא מי שהוביל את מהלך כניסתה של החברה לשוק ההשמנה. נובו הייתה חלוצת השוק, ועד היום המותג המוכר ביותר כאשר רוצים לדבר על השוק הוא אוזמפיק, התרופה הראשונה שנרשמה להתוויה של ירידה במשקל.
לזמן מסוים, המהלך הפך את החברה לבעלת השווי הגבוה ביותר באירופה, טלטל את התמ"ג הדני והשפיע על שיעורי האינפלציה והריבית במדינה. אולם אתגרי ייצור, במקביל לכניסתה של המתחרה אלי לילי , שבהדרגה הולכת וצוברת תאוצה בשוק ומציירת למשקיעיה עתיד מבטיח יותר בתחום ההשמנה, הביאו לקריסת המניה, וכעת גם להודעה על עזיבת המנכ"ל.
מניית נובו נורדיסק נסחרת היום בתשואה של 90% על המחיר שלה לפני חמש שנים, במחיר המגלם לחברה שווי של 287 מיליארד דולר. בתקופה זו, מדד הפארמה DRG עלה באותה התקופה 39%. אולם בשנה האחרונה היא איבדה 54% משוויה.
נובו ציינה בהודעתה כי היא ערכה פגישת "עזיבה מוקדמת" באפריל. יורגנסן אמר בראיון לרויטרס כי לא ציפה להחלטה הזו, וכי היא תוקשרה לו זמן קצר לפני ההודעה. בעקבות ההודעה, ירדה מניית החברה בכ-1.8% - כלומר, לא בטוח שהשוק שמח על ההחלטה להחליף את המנכ"ל. מניית אלי לילי עלתה 2.6%. נראה כי המשקיעים ראו בפיטוריו של יורגנסן עדות לכך שגם נובו מכירה בכך שלילי מקדימה אותה במירוץ.
אוזמפיק, שאושרה ב-2017 כתרופה לסוכרת, החלה לצבור יחסי ציבור כתרופה אשר מועילה גם נגד השמנה בתחילת שנות ה-2020. נובו הגישה את המינון הגבוה יותר של אותו החומר, תחת השם ווגובי (Wegovy), לרישום כתרופה לטיפול בהשמנה, וקיבלה את האישור הראשון בקטגוריה זו ב-2021.
המוצר הזה פתח דלת לשוק עצום ומבטיח: תרופות מבוססות GLP1, או המשפחה הרחבה יותר, אינקרטינים. על רקע ניסויים שהראו כי כרבע מהמטופלים בווגובי מפחיתים מעל 15% ממשקל גופם, העולם חגג את סיום בעיית ההשמנה, לכאורה. לא הייתה תקרה להתלהבות מהאינקרטינים ומהשפעתם האפשרית. אנליסטים דיברו על כך שחברות התעופה ירוויחו מכך שהמשקל הכולל של הנוסעים ירד, ואילו חברות המזון יפסידו מכך שצריכת המזון תפחת. הגילוי כי המשקל עולה ברגע שמפסיקים את התרופה, רק הוסיף להתלהבות - האנליסטים יכלו להניח כי המטופלים יטלו את התרופה למשך כל ימי חייהם.
בינתיים, בעולם האמיתי, נובו הצליחה להראות כי המוצר לא רק מפחית משקל, שהוא גורם סיכון, אלא גם מפחית בפועל תמותה ממחלות לב ושבץ. כך, המוצר קיבל אישור גם להתוויה זו, מה שהקל מאוד על השיח עם הרופאים, שבסופו של דבר ממליצים על התרופה ורושמים אותה. הכנסותיה הכוללות של נובו מאוזמפיק ומווגובי בשנים 2021-2024 עמדו על מעל 50 מיליארד דולר.
אלא שבמקביל לאתגרי כושר ייצור, שלא אפשרו לחברה להשתלט על כלל השוק, נכנסה לתמונה אלי לילי, שפיתחה מוצר מעט שונה מאותה המשפחה, והציגה תוצאות מניסוי קליני שהעידו על יעילות גבוהה יותר למוצר. זה לא היה ניסוי ראש בראש (ניסוי כזה הגיע מאוחר יותר), אך ה-15% שאיבדו רבע מהמטופלים בניסוי של ווגובי של נובו, היה הממוצע שאיבדו המטופלים במוצר של לילי.
לשתי החברות מוצרים נוספים בצנרת המוצרים, כולל מינון גבוה של המוצר של נובו ותרופות במנגנונים חדשים אצל לילי. מוצר הדור הבא של נובו, CagriSema, הוביל לירידה של 22% במשקל הגוף, אך נחשב לאכזבה, משום שהרף להיכנס היום לתחרות הוא 25%. טרזפיטיד של לילי, הנמכר בארה"ב בשמות מונג'ארו לסוכרת וזפבאונד להשמנה, נראה כעוקף את המוצר של נובו בנתח שלו מהמרשמים החדשים בארה"ב.
ברור כי לשני המוצרים הללו, יחד עם מוצרי הדור הבא, יש מקום בשוק. מטופלים שונים מגיבים לתרופות השונות בדרכים שונות, ולכל מוצר יש את פרופיל תופעות הלוואי והיעילות שלו, כמו גם את המחיר והנגישות שלו לקהלים שונים ברחבי העולם. אולם על רקע החלוציות של אוזמפיק בשוק, המהירות בה אלי לילי השיגה אותה, והקושי שלה להציע חזון יוצא־דופן להמשך, פגעו באמון במניה, ובעקבות זאת במנכ"ל.
מיום ההשקעה, מתחילה הספירה לאחור
הזהרנו מתופעה הזו של ההצלחה הגדולה מדי, כאשר דנו במה שקרה למניות החברות שהצליחו בקורונה, פייזר ומודרנה . למרות שהחברות הללו גרפו לכיסיהן הון עתק תוך זמן קצר, חוסר היכולת שלהן לתאר למשקיעים בדיוק איך זרם המזומנים הזה הופך בר־קיימא, הוביל בסופו של דבר לקריסת המניות. בחלק מן המקרים, נוצר גם כעס כלפי החברות, שנראה לעיתים גרוע יותר מאשר מצב בו לא היו מצליחות בכלל.
זהו דפוס נפוץ בתעשיית התרופות, משום שכל הצלחה מבוססת על פטנט, ומיום ההשקעה, מתחילה הספירה לאחור לקראת הפקיעה. חברות התרופות צריכות להמציא את עצמן כל הזמן מחדש, וככל שההצלחה הקודמת גדולה יותר, כך גדל גם האתגר למצוא את המוצר שיחליף אותה. החברות משקיעות בעתיד, אולם בתחום התרופות לא כל השקעה מצליחה, והתהליכים גם אורכים זמן רב. אם מתפתים בתקופת המצוקה לרכוש חברה אחרת או מוצר שיצליח בסיכוי גבוה, עלולים לשלם מחיר יקר מדי, כפי שגילתה למשל טבע, כשניסתה למלא את הבור שעמד להיווצר עם פקיעת הפטנט על הקופקסון.
כעת, מתמודדת גם חברת מרק, יצרנית התרופה המצליחה לסרטן קייטרודה, עם צפי לפקיעה הדרגתית של הפטנט שלה בשנים הקרובות. היא מנסה לעשות זאת אחרת, בלי רכישות ענק או הימור על המוצר הגדול הבא בתחום בו היא פועלת, אלא עם צנרת בה מספר רב של מוצרים. האם תצליח בכך? עוד לא ידוע. בינתיים גם מנייתה איבדה 42% בשנה האחרונה.