על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● פריים של 2 שניות גילה את האמת על מערכת ההגנה האווירית באיראן
● פרשנות | טראמפ מודיע: דמוקרטיה לא תהיה עוד יעד של מדיניות החוץ האמריקאית
1הקרן שפועלת לפרק את התנועה הפרו-פלסטינית בארה"ב
השהיית ויזה לסטודנטים פרו-פלסטינים, פיטור סגל תומך בטרור ושלילת מימון - כל אלה לכאורה, נשמעים כמו הצעדים של הנשיא טראמפ להתמודדות עם התנועה הפרו-פלסטינית והאנטישמיות שהפכה שולטת בקמפוסים בארה"ב מאז ה-7 באוקטובר. אולם, כל אלו אינם אלא חלק מפרויקט "אסתר" של קרן הריטג' (The Heritage Foundation) שנכתב כטיוטה אחרי ה-7 באוקטובר. כעת, החזון של הקרן יוצא לפועל והם יכולים "לחגוג ניצחון מוקדם", פורסם בתחקיר מעמיק של הניו יורק טיימס.
הקרן ידועה בעיקר בזכות "פרויקט 2025" - יוזמה שנויה במחלוקת שהושקה בשנת 2022, במטרה להכין אסטרטגיית ממשל ומדיניות מפורטת לממשל השמרני הבא של ארה"ב "ולהרחבה קיצונית של סמכות הנשיא". "עוד לפני שטראמפ נבחר מחדש, קרן היריטג’, יצאה לדרך כדי להשמיד את האקטיביזם הפרו-פלסטיני בארה"ב", נכתב.
באפריל האחרון נציגים של הקרן ביקרו בישראל, בין היתר, "כדי לדון במסמך מדיניות שנוי במחלוקת נוסף: פרויקט אסתר, הצעת הקרן לפרק במהירות את התנועה הפרו-פלסטינית בארה"ב, יחד עם התמיכה בה בבתי ספר ואוניברסיטאות, בארגונים פרוגרסיביים ובקונגרס".
"הטיוטה הציגה תוכנית שאפתנית להילחם באנטישמיות על ידי מיתוג מגוון רחב של מבקרי ישראל כ'רשת תמיכה בטרור בפועל', כך שניתן יהיה לגרשם, לשלול מהם מימון, לתבוע אותם, לפטר אותם, להרחיק אותם, להוקיע אותם ולהוציאם מחוץ למה שהיא מחשיבה כ'חברה פתוחה'", נכתב.
הטיוטה של פרויקט אסתר מציגה תוצאות שבזמן הכתיבה אולי נראו מופרכות, אך לאחר בחירת טראמפ התגשמו. למשל, נכתב כי "תכנים לימודיים שזוהו כתומכים בנרטיב של 'תמיכה בחמאס' יוסרו ממוסדות חינוך, וסגל 'תומך' יפוטר. תכנים אנטישמיים יוסרו מהרשתות החברתיות. מוסדות יאבדו מימון ציבורי. לסטודנטים זרים שתמכו בזכויות פלסטיניות תישלל אשרת השהייה או שהם יגורשו". הקרן העריכה בטיוטה כי במידה ויבחר ממשל נשיאותי אוהד הם ישיגו את כל המטרות "תוך שנתיים". אולם, כעת, ארבעה חודשים לתוך כניסתו של טראמפ לתפקיד, הקרן עורכת "סבב ניצחון מוקדם" כאשר הבית הלבן אכן מממש יותר ממחצית מההצעות של פרויקט אסתר.
הפרויקט עד כה נשאר דיי אנונימי וזהות מחבריו ופרטים מרכזיים לא נחשפו. ג'ונתן יעקובי, המנהל הלאומי של פרויקט נקסוס שנלחם באנטישמיות, אמר לניו יורק טיימס כי "פרויקט אסתר שינה את הפרדיגמה על ידי שיוך כל מי שמתנגד למדיניות הישראלית ל'רשת התמיכה של חמאס'," והוסיף "זה כבר לא עניין של אידיאולוגיה או פוליטיקה; זה עניין של טרור ואיום על ביטחון לאומי אמריקאי".
הניו יורק טיימס מציגים את הביקורת על פרויקט אסתר מצד ארגונים יהודיים רבים שטוענים כי הוא "מתמקד אך ורק באנטישמיות מצד השמאל, ומתעלם מהטרדות ואלימות אנטישמיות מצד הימין".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת קייטי ג'י.מ' בייקר. לקריאת הכתבה המלאה.
2סין מזהירה את האזרחים שלה: "לא להגיע לישראל"
שגרירות סין בישראל פרסמה בתחילת השבוע אזהרת מסע לישראל. לפי ההודעה של משרד החוץ הסיני "על אזרחים סינים להימנע מכל נסיעה לאזורים שמסווגים כאדומים (סיכון גבוה מאוד) וכתומים (סיכון גבוה) לעת עתה", פורסם באתר הסיני גלובל טיימס.
האזורים שנמצאים תחת התרעה אדומה כוללים את צפון נהריה־צפת, צפון ומזרח הכנרת, דרום אשקלון ומערב נתיבות "משרד החוץ ממליץ לאזרחים סינים להימנע מכל נסיעה לאזורים אלה וממליץ לאלו שכבר נמצאים באזורים הללו להתפנות או לעבור לאזורים בטוחים יותר בהקדם האפשרי".
השגרירות ציינה כי האזורים הכתומים (סיכון גבוה) כוללים את כל שאר האזורים בישראל וממליץ למי שכבר נמצאים באזורים אלה "לעקוב מקרוב אחר המצב, להישאר ערניים במיוחד, לחזק אמצעי ביטחון והיערכות לחירום, ולהבטיח את שלומם האישי ואת בטיחות רכושם".
מתוך הגלובל טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
3זה מה שהעולם יכול ללמוד מישראל על עידוד ילודה
בעוד שברוב העולם המפותח האוכלוסייה מתכווצת, בישראל שיעור הפריון עולה, הסיבה לכך? "השילוב הייחודי של ישראל בין דת לאומיות" נכתב בכתבה של הפוריין פוליסי שכותרתה "שיעורי הילודה צונחים בכל מקום - אך לא בישראל. האם קובעי מדיניות יכולים ללמוד מהניסיון הישראלי?".
"בקרב מדינות OECD, שיעור הפריון הכולל (TFR, מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת לאורך חייה) עומד על 1.5 - הרבה מתחת לשיעור התחלופה של כ־2.1 ילדים לאישה (השיעור הנדרש כדי שאוכלוסיית העולם לא תקטן, י"פ). כתוצאה מכך, תחזית האוכלוסייה העולמית של האו"ם צופה שמספר בני האדם על פני כדור הארץ יגיע לשיא של 10.3 מיליארד באמצע שנות ה־80 של המאה ה־21, ואז יירד בכ־7% עד 2100", נכתב.
מי שיוצאת מן הכלל בתחזיות לירידה בין המדינות המפותחות היא ישראל. למרות שלפי כל פרמטר כלכלי חברתי, ישראל אינה אמורה לעלות בשיעור פריון, הוא עדיין עלה "במשך רוב 30 השנים האחרונות". אלכס ויינרב, דמוגרף במרכז טאוב, מעריך כי שיעור הילודה בשנת 2023 היה 2.84, וייתכן שהוא אף עלה מעט בשנה שעברה.
דמוגרפים ומומחים ניסו לגלות מה ייחודי בשיעור הילודה הישראלי על מנת שמדינות מפותחות ילמדו מהניסיון הישראלי. "בקרב הרוב היהודי, שיעור הפריון מפורק עוד לפי רמת הדתיות. האלמנט הדתי אינו ניתן להפרדה בקלות - דתיות, או היעדרה, ממלאת תפקיד עצום בפוליטיקה הישראלית, באורחות החיים, בחינוך ובגאוגרפיה. וכמובן, הסכסוך הישראלי-פלסטיני הפך יותר ויותר לדתי באופיו. לכן, הגורם הראשון שיש לשקול בבואנו להבין את יוצאת הדופן של ישראל הוא האוכלוסייה החרדית, המהווה כ־12% מהאוכלוסייה הכוללת", שיעור הפריון החרדי עומד על 6.48 ילדים לאישה, וירד מעט בגלל נטל הפרנסה שמוטל על נשים חרדיות. "הגורם השני הוא שיעור הפריון של מוסלמים ומיעוטים דתיים אחרים, שמרכיבים כחמישית נוספת מהאוכלוסייה בישראל", שיעור הפריון של נשים מוסלמיות הוא 2.87 לפי נתוני הממשלה.
לפי מומחים "המקום שבו הופכת ישראל לרלוונטית במיוחד הוא שיעור הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית". שם גם נשים משכילות וחילוניות נמצאות עם שיעור פריון גבוה יחסית של 1.96 בין 2020 ל־2022. זאת לעומת נשים יהודיות בארה"ב, כאשר מרכז Pew העריך ששיעור הפריון שלהן היה כ־1.5 בלבד, אם כי עלה עם רמות דתיות גבוהות יותר.
יוקר המחיה בישראל, מחירי הדיור, ושירותי הטיפול לילדים גבוהים גם בישראל. כל אלה מעכבים את שיעור הילודה במדינות המפותחות, אך בישראל עדיין הוא נותר על תילו. "פמיניסטיות נוהגות לציין את הלחצים החברתיים שיש על נשים ישראליות ללדת ילדים, אך זה אינו מסביר מדוע לחצים אלה נמשכים בישראל אחרי שדעכו במדינות אחרות".
התשובה לשיעור הילודה הגבוה כנראה "טמונה בשילוב של דת ולאומיות", תופעה שציין החוקר הקנדי קווין מקווילן. "שני הכוחות הללו, לדבריו, חזקים במיוחד כשקיים עימות מתמשך או תחרות בין קבוצות אתניות־דתיות". גורם נוסף, נקרא "פמיליזם", אידיאולוגיה שמציבה במרכז את תפקיד המשפחה בחברה, זאת על פי פרופ' ברברה אוקון מהאוניברסיטה העברית.
"הרכיב הלאומי נראה מובן מאליו. שנים של מלחמה ותחושת מצור יצרו לאומיות חזקה בישראל החוצה את הקשת הפוליטית. הפן הדתי פחות בולט, שכן רק מיעוט מהישראלים דתיים. אך אוקון סבורה שבישראל, לאומיות ודת הם כמעט בלתי נפרדים", נכתב.
"אחת האירוניות של מתקפת 7 באוקטובר היא שהיא הגבירה את תחושת המצור והציתה מחדש את הלאומיות והקהילתיות. בייבי בום לאחר ה־7 באוקטובר עשוי להתברר כזמני - או שהוא יימשך בעקבות תחייה לאומית מחודשת", נכתב.
מתוך הפוריין פוליסי, מאת דייוויד אי. רוזנברג. לקריאת הכתבה המלאה.
4"הגדולה זה שני עשורים": הפגנת ענק בהאג נגד המלחמה בעזה
יותר מ-100 אלף מפגינים צעדו בתחילת השבוע בהאג בקריאה להפסקת המלחמה בעזה ובדרישה ממשלת הולנד להפסיק לתמוך בישראל."המארגנים כינו זאת ההפגנה הגדולה ביותר במדינה מזה שני עשורים", פורסם ביורו ניוז.
המפגינים צעדו במסלול מעגלי של 5 קילומטרים שחלף על ארמון השלום, משכנו של בית הדין הבינלאומי של האו"ם. המפגינים, שלבשו אדום, יצרו "באופן סמלי את 'הקו האדום' שלדבריהם הממשלה לא הצליחה להציב".
מריון רוזמה מארגון אמנסטי אמרה "אנחנו קוראים לממשלת הולנד: הפסיקו תמיכה פוליטית, כלכלית וצבאית לישראל כל עוד היא חוסמת גישה לאספקת סיוע וכאשר היא אשמה ברצח עם, פשעי מלחמה והפרות של זכויות אדם בעזה ובשטחים הפלסטיניים הכבושים". בפוסט באתר X האשים מנהיג הימין-הקיצוני חרט ולדס את המפגינים בתמיכה בחמאס, וכינה אותם "מבולבלים".
בשבוע שעבר, שר החוץ קספר פלדקאמפ קרא לאיחוד האירופי "לבחון מחדש את הסכם הסחר עם ישראל, בטענה כי המצור שלה על הסיוע ההומניטרי מפר את החוק הבינלאומי".
מתוך היורו ניוז, מאת אמה דה רויטר. לקריאת הכתבה המלאה.