גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שמגלה: ארה"ב תלויה בסין כדי לפתח את הצבא שלה

שיחה עם ד"ר תמי גרוסוולד-עוזרי, מומחית למשפט וכלכלה פוליטית בסין ● על השינויים בכלכלת המעצמה האסייתית, החיבור עם איראן והשפעות המהלכים של נשיא ארה"ב ● טראמפ מול העולם, כתבה שלישית בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תמי גרוסוולד–עוזרי / צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תמי גרוסוולד–עוזרי / צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית

ד"ר תמי גרוסוולד־עוזרי, איך בעצם התחיל סיפור האהבה שלך עם סין?
"בתחילת שנות ה־2000 הייתי סטודנטית למשפטים באוניברסיטה העברית, ותחום המשפט היה מאוד רווי. תהיתי במה אני יכולה לשלב את התואר כדי למצוא נישה ייחודית ואמא שלי אמרה לי: סין נכנסה לארגון הסחר העולמי. בזכות הטיפ הזה החלטתי ללמוד שני תארים במקביל - משפטים ולימודי מזרח אסיה. אחרי התמחות במשרד עורכי דין מסחרי גדול נסעתי לשנגחאי והתגוררתי שם שנתיים".

היזם שהפך חברה בחובות לאימפריית ביוטי עולמית
המניה צללה ב-90% מהשיא. המנכ"לית הפורשת: "המספר הזה הוא לא המורשת שלי"

נעבור לנושא שלשמו התכנסנו: להבין את הכלכלה הפוליטית בסין. ב"יום השחרור" מתחילת אפריל טראמפ הכריז על מלחמת סחר שנייה מול סין, עם מכסים של 145%. באחרונה ראינו טוויסט בעלילה: ארה"ב וסין הגיעו להבנות ולהפחתת מכסים.
"כבר מהשלב הראשון של מלחמת הסחר 2.0 סין הבהירה שזה לא דבר שהיא מעוניינת בו. המסר היה: אני לא חוששת ממלחמת סחר, אבל במלחמת סחר אין מנצחים. היא מציגה את עצמה כשחקן שקול. בשורה התחתונה, שתי המדינות לא באמת מעוניינות בהיפרדות כלכלית. נוצר מצב שבו יש שווי גדול של סחורות, בערך 600 מיליארד דולר, שנעצר בגלל אי־ודאות בשווקים. זה הוביל לפגיעה בשוקי ההון, ולמה שעלול היה להתפתח לכדי ספירלה של פגיעה בצמיחה ואינפלציה בארה"ב.

"אז מה קורה עכשיו? יש הסכמות ל־90 יום, כשהמדינות מנסות לצעוד צעד ראשון שהוא בונה אמון. מלבד המכסים, בתגובה של סין ל'מלחמת השחרור' של טראמפ, היא הטילה מגבלות על חברות אמריקאיות וחסמי יצוא על מינרלים ומתכות נדירות. זו הייתה הפצצה הגדולה - המשקל הכבד שהביא את הממשל והמשק האמריקאי ללחוץ על דוושת הברקס".

כי זה המקום שבו ארה"ב הכי תלויה בסין. 70% מהמינרלים של ארה"ב מגיעים ממנה, והם משמשים לייצור חזית הטכנולוגיה.
"הם משמשים גם למודרניזציה צבאית. המשך הפיתוח הצבאי האמריקאי תלוי באספקה של אותם מינרלים ומתכות מרחבי העולם".

בשורה התחתונה מי תלויה יותר במי? אם להסתמך על המספרים, הסיפור ברור: סין היא התלויה יותר, כי היצוא שלה לארה"ב הוא בהיקף של 440 מיליארד דולר, ואילו היבוא מארה"ב הוא בהיקף של 145 מיליארד דולר בלבד.
"אין ספק שסין נפגעה מאותם מכסים של 145%, אבל אני חושבת שהיא נפגעה פחות מכפי שהמספרים מראים. למרות הנזק הגלוי חשוב לבחון עד כמה שוקי החלופה של סין צמחו בעקבות המצב. סין נקטה הרבה צעדים כדי לגדר את הסיכונים שלה, ובראשם הפניית יחסי הסחר שלה לשווקים חלופיים כמו אירופה, הדרום הגלובלי, אפריקה והמזרח התיכון. במובן הזה היא יכולה לרכוב על מלחמת הסחר ולשנות את מיקומה בכלכלה הגלובלית.

"הנקודה היחידה שבה עדיין קיימת תלות משמעותית של סין בארה"ב היא בתחום המימון והידע. כשאני אומרת מימון, הכוונה היא להשקעות אמריקאיות ולתלות של הסינים בדולר כמטבע הסחר הגלובלי. לכן סין משקיעה משאבים רבים כדי לחזק את בינאום היואן ולהפוך אותו למטבע בינלאומי של סחר ורזרבה. זה נעשה מתוך חשש שארה"ב תמנף את אחיזתה בדולר להטלת סנקציות, במקרה של החרפת מלחמת הסחר".

"לחסוך במקום לצרוך"

עם הצמיחה המטאורית שחוותה סין בעיקר ב־2010-1990 גם הלך והתרחב במדינה הפלח של מעמד הביניים. סין יכולה לבנות עליו שיצרוך במדינה וכך יתרום לכלכלה?
"לא, זה לא מעמד צרכני אקטיבי. משק הבית הסיני מכויל לחסוך במקום לצרוך - משפחות סיניות משקיעות סכומים גדולים בחינוך פרטי של ילדיהם והן צריכות לחסוך לשם כך. בשל כך שיעורי החיסכון בסין גבוהים יותר מכל כלכלה אסייתית אחרת. חוסר האיזון הזה מוביל לכך שהמשק הסיני אמנם יצרני מאוד אך פחות צרכני, ולכן הוא מפנה את עודפי הייצור לשווקים הגלובליים. זו אחת הסיבות שהעולם מוצף ברכבים חשמליים סיניים ובמוצרים סולאריים.

"זה אתגר שלא פשוט לפתור, כי הוא קשור גם בבעיה הדמוגרפית - האוכלוסייה מזדקנת, והמשמעות היא שהקבוצה העובדת צריכה לחסוך הרבה לטובת הקבוצה המבוגרת. הפתרון הקל יותר, שהזכרנו קודם - הפניית עודפי הייצור לייצוא - מחזק את התלות של סין בכלכלת יצוא, ויוצר מעגל קסמים שהיא מנסה כיום לפרוץ".

סין אמנם פנתה לכלכלת יצוא כדי להתמודד עם בעיותיה, אבל היא עשתה זאת בצורה חכמה. כבר לפני עשור היא החלטה לעבור למשק מבוסס טכנולוגיה.
"כן, זו החלטה שנעשתה כחלק מתוכנית Made in China. הרעיון הוא שמשק מבוסס טכנולוגיה הוא כזה שבו התעשיות הן מוטות פריון גבוה. בשנת 2015 הוחלט להעביר את כל התעשיות הסיניות תהליכי דיגיטציה, אוטומציה ורובוטיקה. עוד תוכנית שיצאה לדרך היא מיזם 'חגורה ודרך' - נתיב סחר יבשתי וימי שמחבר את סין עם אירו־אסיה ואפריקה, ונועד להבטיח את ערוצי הסחר באנרגיה וכן לייצר נתיבי סחר והשקעות חלופיים לתלות שהיא פיתחה בסחר עם המערב".

כלומר: סין רוצה לצאת מהמשבצת של "המפעל של העולם" - המדינה שייצרה בזול צעצועים ובגדים - ולהתחיל להביא ערך גם בתחומים הטכנולוגיים. היא הולכת ומתהווה כאיום טכנולוגי על ארה"ב.
"נכון, זו כמובן בעיה מבחינת ארה"ב, כי היא מאוימת במקום שבו הכי חשוב לה להוביל. זה מקור הרעש והמקור למלחמת הסחר".

לפני כמה שבועות עיתונאי ניו יורק טיימס הנודע תומאס פרידמן אמר בראיון: "אין לך מושג עד כמה אנחנו בצרות". הוא חזר מביקור בסין ותיאר תעשיית מכוניות חשמליות מפוארת וסיפר איך חברות טכנולוגיה כמו וואווי הפכו לדומיננטיות בתעשיית הרכב. הקדמה הזאת כאילו מכה באמריקאים בהפתעה.
"זה כמובן לא מפתיע את מי שעוקב אחרי סין. המערב וממשלות המערב הדחיקו את הסוגיה הזאת כי באמת היה לא נוח להתמודד איתה. ממשל טראמפ הראשון אמר לראשונה: אנחנו צריכים להתעורר. זה קרה 15 שנה אחרי שסין התחילה לתת גז בתחום הטכנולוגיה".

איך את מסבירה את זה שארה"ב התעוררה 15 שנה מאוחר מדי?
"זה לא פוספס ברמה העובדתית, אלא ברמת הפרשנות. ארה"ב ויתר מדינות המערב היו תחת קונספציה שתגיע ההתפכחות בסין ונראה אותה נפתחת לעולם ונעשית יותר דמוקרטית. ב־2013, כששי ג'ינפינג מונה לנשיא, המפלגה שחררה מסמך שדיבר על החשיבות של פתיחות לעולם. כל הפרשנים ראו בזה רגע של תקווה.

"אבל ב־2015 המפלגה שחררה מסמכים שהראו שלמרות הליברליזציה סין מחזקת את שליטתה במשק הפנימי שלה. אחר כך פורסמה תוכנית Made in China 2025, שבה סין הצהירה על רצונה לנתק את התלות במערב, לפתח משק עצמאי ולהוביל מבחינה טכנולוגית. זה היה הרגע שבו המערב התחיל להבין שהוא היה שבוי בקונספציה".

סכנה למדינת ישראל?

מנקודת המבט שלנו ראינו התקרבות בין סין לבין איראן וכן את העובדה שסין לא גינתה את טבח 7 באוקטובר.
"יהיה נאיבי להתעלם מזה שיש כאן סיכון. העובדה שסין מתקרבת לשחקנים שאנחנו לא אוהבים עשויה להיות בגדר סכנה למדינת ישראל. אבל נקודת המוצא היא שאי אפשר לעצור את ההתקדמות של סין. להשקיע הרבה משאבים בניסיון לעצור את ההתקדמות - זה מיותר וגורם לנזק כלכלי עצום. הרעיון הוא לייצר מצב שבו יש שיתופי פעולה מחד, ומאידך לייצר הגנות בתחומים המצריכים זאת.

"בנקודה הנוכחית, החשיבות האסטרטגית הפוטנציאלית שהייתה לישראל עבור סין כבר לא ממש קיימת, כי התנערנו מפרויקטים רבים בשנים האחרונות. דוגמה אקטואלית היא ההחלטה של ישראל לעצור חוזה בהיקף של כ־2 מיליארד שקל לרכישת קרונות בעבור הרכבת הקלה בירושלים מהקונצרן הסיני CRRC בגלל לחצים אמריקאיים. המשבר נפתר בכך שכן יירכשו מהחברה קרונות, אך רק כאלה שייוצרו בארה"ב. המציאות בשטח היא שסין והשכנות שלנו, כמו מצרים, מתקדמות כרגע בלעדינו".

ישראל חוששת מריגול.
"לא כל כביש סיני מציב חשש לביטחון המדינה. צריך לעשות איזון בין אינטרסים. סין היא בראש ובראשונה מדינה פרגמטית.

"בכל מקרה, מה שבעיניי עשוי להביא לקריסה ביום מן הימים של הכלכלה הסינית - זה לא כוחות חיצוניים אלא חוסר יציבות פנימית. אני מדברת בעיקר על הקשיים הדמוגרפיים, היקף הצריכה הפנימית, וכל הדברים המוסדיים שמקשים מאוד על סין. מאז 2010 היא סובלת מהאטה בכלכלה".

רבים מהמומחים שהתארחו בצוללת לאורך השנים תיארו את האספירציה של סין להפוך להגמוניה של העולם. את מסכימה?
"אין לי תשובה חד־משמעית, אבל אין ספק שסין מקדמת מהלכים להעלאת משקלה בעולם וגם ליצירת אזורי השפעה שבהם היא רוצה כוח משמעותי יותר. הרטוריקה הסינית, מה שאנחנו שומעים בקול ברור מהמפלגה, הוא: אנו רוצים לראות שיווי משקל הוגן יותר בעיצוב הכללים הבינלאומיים. יש כאלה בסין שמנסחים זאת כראשון בין שווים. סין רוצה להשפיע על הנרטיבים הבינלאומיים, לקבוע סטנדרטים כלכליים ולהוביל תפיסת ביטחון גלובלית חדשה".

עוד כתבות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"