גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שמגלה: ארה"ב תלויה בסין כדי לפתח את הצבא שלה

שיחה עם ד"ר תמי גרוסוולד-עוזרי, מומחית למשפט וכלכלה פוליטית בסין ● על השינויים בכלכלת המעצמה האסייתית, החיבור עם איראן והשפעות המהלכים של נשיא ארה"ב ● טראמפ מול העולם, כתבה שלישית בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תמי גרוסוולד–עוזרי / צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תמי גרוסוולד–עוזרי / צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית

ד"ר תמי גרוסוולד־עוזרי, איך בעצם התחיל סיפור האהבה שלך עם סין?
"בתחילת שנות ה־2000 הייתי סטודנטית למשפטים באוניברסיטה העברית, ותחום המשפט היה מאוד רווי. תהיתי במה אני יכולה לשלב את התואר כדי למצוא נישה ייחודית ואמא שלי אמרה לי: סין נכנסה לארגון הסחר העולמי. בזכות הטיפ הזה החלטתי ללמוד שני תארים במקביל - משפטים ולימודי מזרח אסיה. אחרי התמחות במשרד עורכי דין מסחרי גדול נסעתי לשנגחאי והתגוררתי שם שנתיים".

היזם שהפך חברה בחובות לאימפריית ביוטי עולמית
המניה צללה ב-90% מהשיא. המנכ"לית הפורשת: "המספר הזה הוא לא המורשת שלי"

נעבור לנושא שלשמו התכנסנו: להבין את הכלכלה הפוליטית בסין. ב"יום השחרור" מתחילת אפריל טראמפ הכריז על מלחמת סחר שנייה מול סין, עם מכסים של 145%. באחרונה ראינו טוויסט בעלילה: ארה"ב וסין הגיעו להבנות ולהפחתת מכסים.
"כבר מהשלב הראשון של מלחמת הסחר 2.0 סין הבהירה שזה לא דבר שהיא מעוניינת בו. המסר היה: אני לא חוששת ממלחמת סחר, אבל במלחמת סחר אין מנצחים. היא מציגה את עצמה כשחקן שקול. בשורה התחתונה, שתי המדינות לא באמת מעוניינות בהיפרדות כלכלית. נוצר מצב שבו יש שווי גדול של סחורות, בערך 600 מיליארד דולר, שנעצר בגלל אי־ודאות בשווקים. זה הוביל לפגיעה בשוקי ההון, ולמה שעלול היה להתפתח לכדי ספירלה של פגיעה בצמיחה ואינפלציה בארה"ב.

"אז מה קורה עכשיו? יש הסכמות ל־90 יום, כשהמדינות מנסות לצעוד צעד ראשון שהוא בונה אמון. מלבד המכסים, בתגובה של סין ל'מלחמת השחרור' של טראמפ, היא הטילה מגבלות על חברות אמריקאיות וחסמי יצוא על מינרלים ומתכות נדירות. זו הייתה הפצצה הגדולה - המשקל הכבד שהביא את הממשל והמשק האמריקאי ללחוץ על דוושת הברקס".

כי זה המקום שבו ארה"ב הכי תלויה בסין. 70% מהמינרלים של ארה"ב מגיעים ממנה, והם משמשים לייצור חזית הטכנולוגיה.
"הם משמשים גם למודרניזציה צבאית. המשך הפיתוח הצבאי האמריקאי תלוי באספקה של אותם מינרלים ומתכות מרחבי העולם".

בשורה התחתונה מי תלויה יותר במי? אם להסתמך על המספרים, הסיפור ברור: סין היא התלויה יותר, כי היצוא שלה לארה"ב הוא בהיקף של 440 מיליארד דולר, ואילו היבוא מארה"ב הוא בהיקף של 145 מיליארד דולר בלבד.
"אין ספק שסין נפגעה מאותם מכסים של 145%, אבל אני חושבת שהיא נפגעה פחות מכפי שהמספרים מראים. למרות הנזק הגלוי חשוב לבחון עד כמה שוקי החלופה של סין צמחו בעקבות המצב. סין נקטה הרבה צעדים כדי לגדר את הסיכונים שלה, ובראשם הפניית יחסי הסחר שלה לשווקים חלופיים כמו אירופה, הדרום הגלובלי, אפריקה והמזרח התיכון. במובן הזה היא יכולה לרכוב על מלחמת הסחר ולשנות את מיקומה בכלכלה הגלובלית.

"הנקודה היחידה שבה עדיין קיימת תלות משמעותית של סין בארה"ב היא בתחום המימון והידע. כשאני אומרת מימון, הכוונה היא להשקעות אמריקאיות ולתלות של הסינים בדולר כמטבע הסחר הגלובלי. לכן סין משקיעה משאבים רבים כדי לחזק את בינאום היואן ולהפוך אותו למטבע בינלאומי של סחר ורזרבה. זה נעשה מתוך חשש שארה"ב תמנף את אחיזתה בדולר להטלת סנקציות, במקרה של החרפת מלחמת הסחר".

"לחסוך במקום לצרוך"

עם הצמיחה המטאורית שחוותה סין בעיקר ב־2010-1990 גם הלך והתרחב במדינה הפלח של מעמד הביניים. סין יכולה לבנות עליו שיצרוך במדינה וכך יתרום לכלכלה?
"לא, זה לא מעמד צרכני אקטיבי. משק הבית הסיני מכויל לחסוך במקום לצרוך - משפחות סיניות משקיעות סכומים גדולים בחינוך פרטי של ילדיהם והן צריכות לחסוך לשם כך. בשל כך שיעורי החיסכון בסין גבוהים יותר מכל כלכלה אסייתית אחרת. חוסר האיזון הזה מוביל לכך שהמשק הסיני אמנם יצרני מאוד אך פחות צרכני, ולכן הוא מפנה את עודפי הייצור לשווקים הגלובליים. זו אחת הסיבות שהעולם מוצף ברכבים חשמליים סיניים ובמוצרים סולאריים.

"זה אתגר שלא פשוט לפתור, כי הוא קשור גם בבעיה הדמוגרפית - האוכלוסייה מזדקנת, והמשמעות היא שהקבוצה העובדת צריכה לחסוך הרבה לטובת הקבוצה המבוגרת. הפתרון הקל יותר, שהזכרנו קודם - הפניית עודפי הייצור לייצוא - מחזק את התלות של סין בכלכלת יצוא, ויוצר מעגל קסמים שהיא מנסה כיום לפרוץ".

סין אמנם פנתה לכלכלת יצוא כדי להתמודד עם בעיותיה, אבל היא עשתה זאת בצורה חכמה. כבר לפני עשור היא החלטה לעבור למשק מבוסס טכנולוגיה.
"כן, זו החלטה שנעשתה כחלק מתוכנית Made in China. הרעיון הוא שמשק מבוסס טכנולוגיה הוא כזה שבו התעשיות הן מוטות פריון גבוה. בשנת 2015 הוחלט להעביר את כל התעשיות הסיניות תהליכי דיגיטציה, אוטומציה ורובוטיקה. עוד תוכנית שיצאה לדרך היא מיזם 'חגורה ודרך' - נתיב סחר יבשתי וימי שמחבר את סין עם אירו־אסיה ואפריקה, ונועד להבטיח את ערוצי הסחר באנרגיה וכן לייצר נתיבי סחר והשקעות חלופיים לתלות שהיא פיתחה בסחר עם המערב".

כלומר: סין רוצה לצאת מהמשבצת של "המפעל של העולם" - המדינה שייצרה בזול צעצועים ובגדים - ולהתחיל להביא ערך גם בתחומים הטכנולוגיים. היא הולכת ומתהווה כאיום טכנולוגי על ארה"ב.
"נכון, זו כמובן בעיה מבחינת ארה"ב, כי היא מאוימת במקום שבו הכי חשוב לה להוביל. זה מקור הרעש והמקור למלחמת הסחר".

לפני כמה שבועות עיתונאי ניו יורק טיימס הנודע תומאס פרידמן אמר בראיון: "אין לך מושג עד כמה אנחנו בצרות". הוא חזר מביקור בסין ותיאר תעשיית מכוניות חשמליות מפוארת וסיפר איך חברות טכנולוגיה כמו וואווי הפכו לדומיננטיות בתעשיית הרכב. הקדמה הזאת כאילו מכה באמריקאים בהפתעה.
"זה כמובן לא מפתיע את מי שעוקב אחרי סין. המערב וממשלות המערב הדחיקו את הסוגיה הזאת כי באמת היה לא נוח להתמודד איתה. ממשל טראמפ הראשון אמר לראשונה: אנחנו צריכים להתעורר. זה קרה 15 שנה אחרי שסין התחילה לתת גז בתחום הטכנולוגיה".

איך את מסבירה את זה שארה"ב התעוררה 15 שנה מאוחר מדי?
"זה לא פוספס ברמה העובדתית, אלא ברמת הפרשנות. ארה"ב ויתר מדינות המערב היו תחת קונספציה שתגיע ההתפכחות בסין ונראה אותה נפתחת לעולם ונעשית יותר דמוקרטית. ב־2013, כששי ג'ינפינג מונה לנשיא, המפלגה שחררה מסמך שדיבר על החשיבות של פתיחות לעולם. כל הפרשנים ראו בזה רגע של תקווה.

"אבל ב־2015 המפלגה שחררה מסמכים שהראו שלמרות הליברליזציה סין מחזקת את שליטתה במשק הפנימי שלה. אחר כך פורסמה תוכנית Made in China 2025, שבה סין הצהירה על רצונה לנתק את התלות במערב, לפתח משק עצמאי ולהוביל מבחינה טכנולוגית. זה היה הרגע שבו המערב התחיל להבין שהוא היה שבוי בקונספציה".

סכנה למדינת ישראל?

מנקודת המבט שלנו ראינו התקרבות בין סין לבין איראן וכן את העובדה שסין לא גינתה את טבח 7 באוקטובר.
"יהיה נאיבי להתעלם מזה שיש כאן סיכון. העובדה שסין מתקרבת לשחקנים שאנחנו לא אוהבים עשויה להיות בגדר סכנה למדינת ישראל. אבל נקודת המוצא היא שאי אפשר לעצור את ההתקדמות של סין. להשקיע הרבה משאבים בניסיון לעצור את ההתקדמות - זה מיותר וגורם לנזק כלכלי עצום. הרעיון הוא לייצר מצב שבו יש שיתופי פעולה מחד, ומאידך לייצר הגנות בתחומים המצריכים זאת.

"בנקודה הנוכחית, החשיבות האסטרטגית הפוטנציאלית שהייתה לישראל עבור סין כבר לא ממש קיימת, כי התנערנו מפרויקטים רבים בשנים האחרונות. דוגמה אקטואלית היא ההחלטה של ישראל לעצור חוזה בהיקף של כ־2 מיליארד שקל לרכישת קרונות בעבור הרכבת הקלה בירושלים מהקונצרן הסיני CRRC בגלל לחצים אמריקאיים. המשבר נפתר בכך שכן יירכשו מהחברה קרונות, אך רק כאלה שייוצרו בארה"ב. המציאות בשטח היא שסין והשכנות שלנו, כמו מצרים, מתקדמות כרגע בלעדינו".

ישראל חוששת מריגול.
"לא כל כביש סיני מציב חשש לביטחון המדינה. צריך לעשות איזון בין אינטרסים. סין היא בראש ובראשונה מדינה פרגמטית.

"בכל מקרה, מה שבעיניי עשוי להביא לקריסה ביום מן הימים של הכלכלה הסינית - זה לא כוחות חיצוניים אלא חוסר יציבות פנימית. אני מדברת בעיקר על הקשיים הדמוגרפיים, היקף הצריכה הפנימית, וכל הדברים המוסדיים שמקשים מאוד על סין. מאז 2010 היא סובלת מהאטה בכלכלה".

רבים מהמומחים שהתארחו בצוללת לאורך השנים תיארו את האספירציה של סין להפוך להגמוניה של העולם. את מסכימה?
"אין לי תשובה חד־משמעית, אבל אין ספק שסין מקדמת מהלכים להעלאת משקלה בעולם וגם ליצירת אזורי השפעה שבהם היא רוצה כוח משמעותי יותר. הרטוריקה הסינית, מה שאנחנו שומעים בקול ברור מהמפלגה, הוא: אנו רוצים לראות שיווי משקל הוגן יותר בעיצוב הכללים הבינלאומיים. יש כאלה בסין שמנסחים זאת כראשון בין שווים. סין רוצה להשפיע על הנרטיבים הבינלאומיים, לקבוע סטנדרטים כלכליים ולהוביל תפיסת ביטחון גלובלית חדשה".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

ענק ההשקעות שעושה "שורט" על השקל, והסיבות

בגולדמן זאקס מאמינים כי שער הדולר-שקל אינו משקף כראוי את העלייה בסיכונים הגאו־פוליטיים במזרח התיכון, ומעריכים כי השקל בתמחור־יתר של 13% מול הדולר ● בנוסף, בבנק מציינים את החולשה שנרשמת לאחרונה במניות הטכנולוגיה, שמושכת מטה את וול סטריט, כגורם שהופך את ההימור נגד השקל לכלי גידור אטרקטיבי

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות בתל אביב; מדד הביטוח צונח במעל 6%, מניית קמטק מזנקת ב-6%

מדד ת"א 35 יורד בכ-1.7%, מדד ת"א 90 נופל ב-2.9% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● טרמינל איקס מזנקת במעל 8% בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קרנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם