גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעל גידולי שדה: השטח החדש שבו ניתן לפרוס פאנלים סולאריים

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה תמ"א לייצור חשמל מעל שדות חקלאיים, הכוללת אפשרות לפריסת עד 300 דונם של פאנלים סולאריים מעל גידולי שדה ללא צורך באישור גורמי התכנון במשרד החקלאות ● שר האנרגיה אלי כהן: "אנו מאפשרים ייצור חשמל במחיר תחרותי"

פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock, abriendomundo
פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock, abriendomundo

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את התמ"א הראשונה בישראל לייצור חשמל מעל שדות חקלאיים ("אגרו-וולטאי"). התמ"א כוללת אפשרות לפריסה נרחבת (עד 300 דונם) של פאנלים סולאריים מעל גידולי שדה ללא צורך באישור גורמי התכנון במשרד החקלאות, לעומת 150 דונם בלבד בטיוטת התמ"א. המטרה: לעודד פריסת פאנלים סולאריים בלי לפגוע בתפוקה החקלאית.

כעת התוכנית תועבר להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור. בנוסף, 5,000 דונם נוספים אושרו למתקנים קרקעיים ללא חקלאות. שר האנרגיה אלי כהן מסר: "אנו מאפשרים ייצור חשמל במחיר תחרותי".

בלעדי | רשות מקרקעי ישראל מקדמת את השדה הסולארי הגדול בישראל
האם פחם הוא המשאב העיקרי להפקת חשמל בישראל?

אחד הפתרונות לשטחים הנרחבים שדורשים שדות סולאריים, כמו גם למרחקים הגדולים שלהם ממוקדי הביקוש והאוכלוסייה, הוא שימוש כפול. משרד האנרגיה מקדם את ה"דו-שימוש" על גגות ומתקני ציבור רבים, ובשנים האחרונות נערכו ניסויים רבים בהצבת פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים. אך כדי שייצור החשמל לא יפגע בגידולים החקלאיים, השטח ממנו מופק חשמל בפועל הוא כ-30% בלבד מהשדה החקלאי.

בנוסף, משרד החקלאות הביע חששות רבים ממה שהוא מכנה "אגרו-בלוף" - כלומר הזנחה של הגידול החקלאי שמתחת לפאנלים הסולריים, בשל הרווחיות הגדולה יותר שהם מציעים ביחס לחקלאות לאותה יחידת שטח. ובכל זאת, משרד החקלאות נאלץ להתפשר ולאשר עד 300 דונם מעל גידולי שדה ללא צורך בהתייעצות עם גורמי התכנון במשרד, וזאת לעומת 150 דונם בלבד בטיוטת התקנות.

בכך, התקנות של גידולי שדה יושוו לאלה של מטעים (שההכנסות מהם לכל דונם גבוהות יותר, ולכן החשש מהזנחתם קטן יותר). התמ"א החדשה גם אוסרת על גידור היקפי של שטחי המתקנים - דבר משמעותי לתנועה חופשית, לרבות של בעלי חיים.

"מדובר בפריצת דרך"

על-פי משרד האנרגיה, שהוביל את אסדרת נושא האגרו-וולטאי, "ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם שמקדמת אסדרה תכנונית למתקנים אלה. מדובר בפריצת דרך להקמת מתקני ייצור אנרגיה מעל שדות חקלאיים ולעמידה ביעדי הממשלה בשנת 2030".

אולם הסיבה שישראל היא בין הראשונות נובעת מהראשוניות של הטכנולוגיה והפרקטיקה, כאשר גם בעולם עוד לא ברור מה הדרכים היעילות ביותר ליישב בין הפקת אנרגיה סולארית בצורה יעילה יחד עם גידול חקלאי שלא יינזק מהסתרת השמש ומהצבת המתקנים.

בנוסף, אומרים במשרד האנרגיה, "המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה תוספת של 5,000 דונם למכסת המתקנים הקרקעיים של אנרגיה מתחדשת", כלומר מתקנים המוצבים ישירות על הקרקע ללא חקלאות מתחתיהם.

לדבריהם, "המכסה החדשה עתידה לסייע לעמוד ביעדי הממשלה לייצור אנרגיה מתחדשת, תוך מתן מענה לייצור משמעותי בפרויקטים גדולים ויעילים וחיסכון במשאב הרשת".

על-פי משרד האנרגיה, "סך ההספק שייצור ממתקנים קרקעיים יעמוד על כשליש בלבד מסך ייצור האנרגיה מתחדשת בשנת 2030", ושני השלישים הנותרים יגיעו בדו-שימוש.

"צעד אסטרטגי משמעותי"

על-פי מינהל התכנון, "מדובר בצעד אסטרטגי משמעותי במסגרת מאמצי המדינה לעמוד ביעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהגיע ל-30% ייצור עד לשנת 2030, בהתאם להחלטת הממשלה". עוד נמסר כי "מהלך זה צפוי לתעדף את השימוש הכפול בקרקע, באופן שמאזן בין פיתוח טכנולוגי לבין שמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים".

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן מסר: "הצעדים אותם אנו מקדמים מגדילים את מקורות האנרגיה של ישראל, מחזקים את העצמאות האנרגטית ומאפשרים ייצור חשמל במחיר תחרותי. פרויקטים אלה, המשלבים ערכים של חקלאות, ציונות ואנרגיה ירוקה ונקייה, מסמלים את החדשנות והיצירתיות הישראליים. נמשיך לפעול להסרת רגולציה ולעידוד תחרות במשק האנרגיה, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם, לטובת בריאות הציבור".

יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן, מסר: "המעבר לאנרגיה מתחדשת הוא צו השעה, ואנו פועלים לאזן בין צורכי האנרגיה לבין השמירה על הקרקע והחקלאות. האגרו-וולטאי הוא ביטוי מובהק לחשיבה תכנונית יצירתית שמחברת בין קיימות סביבתית, ביטחון תזונתי ועצמאות אנרגטית. מדובר במהלך שימנף את ההתיישבות החקלאית ויעניק רוח גבית למשק החשמל הישראלי".

לדברי מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, "תכנון מתקנים אגרו-וולטאיים מהווה נדבך חשוב בשילוב שבין פיתוח כלכלי וסביבתי. אנו רואים בכך מנוע צמיחה לאזורי הפריפריה ודרך חכמה לנצל את הקרקע בצורה אחראית. נמשיך לקדם פתרונות תכנוניים שישרתו את האינטרס הלאומי תוך שמירה על החקלאות וניצול יעיל של משאב הקרקע".

"בשורה מבורכת למשק האנרגיה"

מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת דוראל הנכנס, יוני חנציס, מסר בתגובה: "התיקון לתמ"א 1 בתחום האגרו-וולטאי הוא בשורה מבורכת למשק האנרגיה. מדובר בצעד חשוב שחיכינו לו זמן רב - יצירת מסלול תכנוני יעיל שיאפשר קידום מהיר לפרויקטים דו-שימושיים, תוך שמירה על הדגש החקלאי, בהתאם לתפיסת עולמנו בדוראל.

"במדינה קטנה כשלנו, השימוש הדואלי בקרקע הוא כורח המציאות, והמודל האגרו-וולטאי הוא פתרון מובהק לכך. לצד מספר תיקונים שעדיין נדרשים, ובראשם עידוד מיזמים משותפים גדולים באזורים נרחבים יותר ובסמיכות לתשתיות אנרגיה, אנו מברכים על המהלך ובטוחים שיתרום להאצת ההקמה בשטח. בשילוב התאמות נדרשות, התמ"א המעודכנת עשויה לשנות את כללי המשחק בתחום החקלאות הסולארית".

גלעד פלד, מנכ"ל אנלייט MENA: "אנו מברכים על ההחלטה - צעד חשוב למימוש הפוטנציאל שבשילוב בין חקלאות מתקדמת לייצור אנרגיה מתחדשת, מבלי לוותר על אף אחת מהן. מדובר בבשורה של ממש לגידולי השדה, שלא זכו עד כה למענה תכנוני מספק. אנלייט פועלת בחזית התחום עם פרויקטים פורצי דרך, כמו האתר במושב ישע - שם מתקיים שילוב מיטבי בין ייצור סולארי לחקלאות גד"ש פעילה, תוך שמירה על תפוקה ואיכות חקלאית. כעת האתגר הוא להסיר חסמים רגולטוריים ולאפשר לחקלאים וליזמים לממש את החזון - ולחזק את הביטחון התזונתי והעצמאות האנרגטית של ישראל".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

השבוע בעולם / צילום: Anthony Behar - רויטרס

איך בריטים, יפנים, תאים וצרפתים נפטרים מראש ממשלה באמצע הדרך

הבריטים מתכוננים לכרות עוד ראש ממשלה ● טראמפ הורג עוד מבריחי סמים ● 3,500 ק"ג קוקאין בחופי ספרד ● סינים נתבעים לשלם 80 מיליארד דולר על הרעלת מקורות מים בזמביה ● מודל חדש של AI יחזה 1,231 מחלות ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"ביקשה לצאת לשירותים": השרה מאי גולן הבריחה את אמה מהחקירה

באמצע החקירה, הוציאה השרה מאי גולן את אמה ללא אישור מתחנת המשטרה - במשטרה בודקים אם ניתן לעצור את השרה חרף החסינות ● האם חשודה בקבלת דבר במרמה בשל מעורבותה בעמותת "העיר העברית" של גולן ● השרה עצמה עדיין לא התייצבה בחקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, אחרי שטענה כי מדובר ב"חקירה פוליטית"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט שוברת שיאים; מניית אינטל מזנקת ב-23%, קראודסטרייק ב-11%

בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אנבידיה תרכוש מניות אינטל בשווי 5 מיליארד דולר - המפסידים והמרוויחים מהעסקה ● רוש רוכשת את 89bio בעסקה של עד 3.5 מיליארד דולר, הנרכשת מזנקת ב-90% ● מספר תביעות האבטלה הראשונות ירד בשבוע שעבר ל-231 אלף, לעומת 264 אלף בשבוע שעבר ● הדולר מזנק בשוק המט"ח בעקבות סגירה של פוזיציות שורט על המטבע האמריקאי

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

איך חברה שגייסה פחות מ־5 מיליון דולר נמכרה ביותר ממיליארד דולר?

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: אובר משקיעה מיליונים בחברת רחפנים ישראלית ● פריצת ענק בסיילספורס מאיימת על פאלו אלטו ● וגם: סקר חדש מגלה כמה האמריקאים מפחדים מבינה מלאכותית • חדשות ההייטק

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל

בתוך פחות מחודש: התשואה הבלתי נתפסת של ממשל טראמפ באינטל

מעט לאחר שדונלד טראמפ קרא להדחת מנכ"ל אינטל, ממשלת ארה"ב רכשה כ-10% ממניותיה בכ-20 דולר למניה ● היום, לאחר השקעתה של אנבידיה בחברת השבבים החבוטה, רושם הממשל רווח של כ-5 מיליארד דולר, על הנייר

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה