האם פחם הוא המשאב העיקרי להפקת חשמל בישראל?

כמה חזק תפס הגז הטבעי בישראל? יותר ממה שהשרה עידית סילמן חושבת • המשרוקית של גלובס

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן | צילום: אתר הכנסת
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן | צילום: אתר הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

אסונות הטבע שפוקדים את העולם בכלל ואת ישראל בפרט מעלים לדיון את משבר האקלים ואת שאלת פליטות הפחמן שהאנושות מבצעת לטובת אורח החיים שלה. סוגיה מרכזית בעניין היא כיצד להפיק אנרגיה. בדיון שניהלה בנושא בראיון בגלי ישראל, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן שלפה נתון מטריד: "רוב מדינת ישראל מתבססת על פחם… בייצור החשמל", היא אמרה. כשהמראיין זיו מאור תהה אם לא נעשה מעבר לגז, סילמן התעקשה ש"יש התבססות מאוד גדולה של מדינת ישראל על פחם". עם מי הצדק?

המשרוקית | האם איראן היא המדינה הכי פחות אנטישמית במזרח התיכון?
המשרוקית | האם יש לחברי הכנסת חסינות מזימון לחקירה במשטרה?
המשרוקית | האם קוצצו ממערך הכבאות יותר מ־200 מיליון שקל?

לפי דוח מצב משק האנרגיה של רשות החשמל ל־2024, שמגיע עד 2023, ישראל מתרחקת מאוד מהפחם. באותה שנה, רק 17% מהחשמל בישראל הופק באמצעות פחם, ולפי הערכה לא סופית שרשות החשמל העבירה למשרוקית, ב־2024 הפחם היווה רק 14% מהדלקים ששימשו לייצור חשמל. ל־2025 יש לרשות החשמל תחזית אופטימית במיוחד: פחות מ־3% מהחשמל יופק באמצעות פחם.

למעשה, כבר יותר מעשור שהאמירה של סילמן לא נכונה: הפעם האחרונה בה הפחם היווה את המרכיב המוביל הייתה ב־2013, עם 52%. ב־2014 הוא כבר ירד למקום השני (49%), ואת המקום הראשון בדוחק לקח הגז (50%). מאז השימוש בגז רק הלך והעמיק, וכיום הוא מהווה יותר מ־70% מייצור החשמל.

לפי התחזית ל־2025, השנה כבר 80% מהחשמל יופק בגז. ולא רק הגז מחליף את הפחם, אלא גם האנרגיה המתחדשת, שב־2025 צפויה להיות 17% מתמהיל הדלקים ממנו מייצרים חשמל.

ראוי לציין, עם זאת, שהפחתת השימוש בפחם יותר איטית ממה שהיה ניתן לצפות. במטרה להפחית את זיהום האוויר ולהוריד את מחירי החשמל, ב־2019 הממשלה קיבלה החלטה על תכנית רב־שנתית להפסיק את השימוש בפחם, ובמקום זאת לעבור לגז ולאנרגיה מתחדשת. כחלק מכך, ב־2022 יחידות 1־4 בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה, שעובדות על פחם, היו אמורות להיסגר. זה היה אמור להביא להפסקת השימוש בפחם בין 2028 ל־2030. אבל סגירת היחידות לא קרתה, וכעת מתוכננת ל־2026. זה יביא את סיום הפקת החשמל בפחם לקצה המאוחר של היעד, ל־2030. בשנה זו, היעד הוא שהגז יהווה 72% מהדלק ליצירת חשמל, ועוד 28% מאנרגיה מתחדשת.

מהשרה סילמן לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דברי סילמן לא נכונים. השימוש בפחם להפקת חשמל נמצא בירידה מתמדת ובשנים האחרונות היווה פחות מ־20% מהדלקים ששימשו לכך. המרכיב העיקרי היום ליצירת חשמל הוא גז.

תחקיר: עדין קליין

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: עידית סילמן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: "פעמיים הפוך" 
ציטוט: "רוב מדינת ישראל מתבססת על פחם בייצור החשמל"
תאריך: 2.5.25
ציון: לא נכון

לאחר השריפות בשבועות האחרונים, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן מהליכוד, דיברה על הפליטות הפחמניות הנגרמות לצורך ייצור חשמל. בנושא זה טענה סילמן: "רוב מדינת ישראל מתבססת על פחם בייצור החשמל", היא אמרה. כשזיו מאור, המראיין, תהה אם לא נעשה מעבר לגז, סילמן התעקשה כי "יש התבססות מאוד גדולה של מדינת ישראל על פחם". עם מי הצדק?  

ב־2019 מדינת ישראל החליטה, בניסיון להפחית את זיהום האוויר (ואת מחירי ייצור החשמל), על תוכנית רב־שנתית להפסקת השימוש בפחם כאמצעי לייצור חשמל, ובכך להשתמש בגז טבעי ובאנרגיה מתחדשת במקום. כחלק מהתוכנית, ב־2022 היו אמורות להיסגר יחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה, שבהן מייצרים חשמל מפחם, וכך עד 2028-2030 המדינה תפסיק להשתמש בפחם לחלוטין. אך המדינה לא סגרה את היחידות ב־2022, והן צפויות להיסגר רק ב־2026. התחזית הנוכחית היא שהמועד המוקדם ביותר שבו ישראל תפסיק את כלל השימוש בפחם הוא ב־2030. כך שבאמת אפשר לראות שסיום הפקת החשמל מפחם יגיע רק בקצה המאוחר של היעד.  

אך האם הדבר אומר שרוב המדינה עדיין משתמשת בפחם לייצור חשמל? בשורה התחתונה, לא. לפי דוח מצב משק האנרגיה של רשות החשמל 2024 (שהוא סיכום שנת 2023), אפילו לפני תוכנית זו רוב המדינה לא השתמשה בפחם. שנת 2013 הייתה השנה האחרונה שבה יוצר יותר חשמל מפחם מאשר מגז (52% לעומת 44%). בכל שנה השימוש בפחם קטן והולך, והשימוש בגז בדרך־כלל גדל. כך שבשנת 2023 פחם היווה 17% מסך הייצור, לעומת גז, שעמד על 70.6% - ולפי התחזית מגמות אלה אמורות להימשך.  

לשנת 2025 טרם פורסם הדוח (רשות החשמל מפרסמת את המספרים בכל שנה בספטמבר, כך שעדיין אין דוח עם נתוני 2024), אך נכון לעכשיו, לפי מספרים לא סופיים שרשות החשמל נתנה לנו, הנתונים עומדים על כ־72% גז, 14% אנרגיה מתחדשת ו־14% פחם. כמובן שהמספר הסופי עשוי להשתנות, אך ניתן להעריך שאחוז הפחם לא יקפוץ ב־35 נקודות אחוז או יותר.  

התחזית הנוכחית לשנת 2025 היא שרק 2.8% מהחשמל יופק מפחם (אם כי היו תחזיות קודמות שלפיהן השימוש בפחם יירד מוקדם יותר). 80% צפויים להיות מגז, והיתר (17%) מאנרגיה מתחדשת. אנרגיה מתחדשת היא גם מקור שהולך וגדל מדי שנה בשנים האחרונות ומחליף את הפחם, אך היא עדיין שולית לעומת השימוש בגז.  

התחזית לשנת 2030, לפי יעדי הממשלה, היא ש־72% מהחשמל ייוצרו מגז, ו־28% מאנרגיה מתחדשת - כך שלא יהיה כלל שימוש בפחם בשלב זה.  

מטעם השרה עידית סילמן לא נמסרה תגובה.  

לסיכום, למרות שכיום משתמשים ביותר פחם ממה שתוכנן, ויחידות בתחנת הכוח הפחמית לא נסגרו כמתוכנן, רמת השימוש בפחם הייתה רק 17% ב־2023, וכל שנה המספר הולך וקטן - עם תחזית להיעלמות מוחלטת שלו בשנים הקרובות. לכן, טענתה של סילמן לא נכונה.