האם פחם הוא המשאב העיקרי להפקת חשמל בישראל?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: עידית סילמן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: "פעמיים הפוך" 
ציטוט: "רוב מדינת ישראל מתבססת על פחם בייצור החשמל"
תאריך: 2.5.25
ציון: לא נכון

לאחר השריפות בשבועות האחרונים, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן מהליכוד, דיברה על הפליטות הפחמניות הנגרמות לצורך ייצור חשמל. בנושא זה טענה סילמן: "רוב מדינת ישראל מתבססת על פחם בייצור החשמל", היא אמרה. כשזיו מאור, המראיין, תהה אם לא נעשה מעבר לגז, סילמן התעקשה כי "יש התבססות מאוד גדולה של מדינת ישראל על פחם". עם מי הצדק?  

ב־2019 מדינת ישראל החליטה, בניסיון להפחית את זיהום האוויר (ואת מחירי ייצור החשמל), על תוכנית רב־שנתית להפסקת השימוש בפחם כאמצעי לייצור חשמל, ובכך להשתמש בגז טבעי ובאנרגיה מתחדשת במקום. כחלק מהתוכנית, ב־2022 היו אמורות להיסגר יחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה, שבהן מייצרים חשמל מפחם, וכך עד 2028-2030 המדינה תפסיק להשתמש בפחם לחלוטין. אך המדינה לא סגרה את היחידות ב־2022, והן צפויות להיסגר רק ב־2026. התחזית הנוכחית היא שהמועד המוקדם ביותר שבו ישראל תפסיק את כלל השימוש בפחם הוא ב־2030. כך שבאמת אפשר לראות שסיום הפקת החשמל מפחם יגיע רק בקצה המאוחר של היעד.  

אך האם הדבר אומר שרוב המדינה עדיין משתמשת בפחם לייצור חשמל? בשורה התחתונה, לא. לפי דוח מצב משק האנרגיה של רשות החשמל 2024 (שהוא סיכום שנת 2023), אפילו לפני תוכנית זו רוב המדינה לא השתמשה בפחם. שנת 2013 הייתה השנה האחרונה שבה יוצר יותר חשמל מפחם מאשר מגז (52% לעומת 44%). בכל שנה השימוש בפחם קטן והולך, והשימוש בגז בדרך־כלל גדל. כך שבשנת 2023 פחם היווה 17% מסך הייצור, לעומת גז, שעמד על 70.6% - ולפי התחזית מגמות אלה אמורות להימשך.  

לשנת 2025 טרם פורסם הדוח (רשות החשמל מפרסמת את המספרים בכל שנה בספטמבר, כך שעדיין אין דוח עם נתוני 2024), אך נכון לעכשיו, לפי מספרים לא סופיים שרשות החשמל נתנה לנו, הנתונים עומדים על כ־72% גז, 14% אנרגיה מתחדשת ו־14% פחם. כמובן שהמספר הסופי עשוי להשתנות, אך ניתן להעריך שאחוז הפחם לא יקפוץ ב־35 נקודות אחוז או יותר.  

התחזית הנוכחית לשנת 2025 היא שרק 2.8% מהחשמל יופק מפחם (אם כי היו תחזיות קודמות שלפיהן השימוש בפחם יירד מוקדם יותר). 80% צפויים להיות מגז, והיתר (17%) מאנרגיה מתחדשת. אנרגיה מתחדשת היא גם מקור שהולך וגדל מדי שנה בשנים האחרונות ומחליף את הפחם, אך היא עדיין שולית לעומת השימוש בגז.  

התחזית לשנת 2030, לפי יעדי הממשלה, היא ש־72% מהחשמל ייוצרו מגז, ו־28% מאנרגיה מתחדשת - כך שלא יהיה כלל שימוש בפחם בשלב זה.  

מטעם השרה עידית סילמן לא נמסרה תגובה.  

לסיכום, למרות שכיום משתמשים ביותר פחם ממה שתוכנן, ויחידות בתחנת הכוח הפחמית לא נסגרו כמתוכנן, רמת השימוש בפחם הייתה רק 17% ב־2023, וכל שנה המספר הולך וקטן - עם תחזית להיעלמות מוחלטת שלו בשנים הקרובות. לכן, טענתה של סילמן לא נכונה.