האם יש לחברי הכנסת חסינות מזימון לחקירה במשטרה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: חנוך מילביצקי
מפלגה: הליכוד
תוכנית: "פעמיים הפוך"
ציטוט: "ברור לחלוטין כי (לזמן חבר כנסת לחקירה) זה הליך לא חוקי ולא נכון"
תאריך: 18.4.25 
ציון: לא נכון

ח"כ טלי גוטליב מנסה לקדם הצעת חוק חדש לחסינות חברי כנסת עקב חקירות פליליות העולות והמתרבות בממשלה הנוכחית. בחודש שעבר נחשפה פרשה בה איש בשב"כ העביר לח"כ עמיחי שיקלי מסמכים. עקב שאלות האם שיקלי יתוחקר, ח"כ חנוך מילביצקי מטעם הליכוד טען בעניין חסינות חברי הכנסת: "ברור לחלוטין שזה הליך לא חוקי ולא נכון (חקירת חבר כנסת)". האם מילביצקי צודק, ואכן יש לחברי הכנסת חסינות מחקירה משפטית?

למרות שכבר יש חוק שמעניק חסינות לחברי כנסת, מילביצקי מקדם את הצעת החוק של ח"כ גוטליב, אשר תעניק לחברי הכנסת חסינות רחבה יותר ושהוא רוצה לקדם. בהצעה הראשונית לחוק רצתה גוטליב לאסור חקירת חבר כנסת, אלא אם כן יש אישור בהצבעה של 90 חברי כנסת. במרץ גוטליב מיתנה מעט את ההצעה, כך שיידרש אישור של 75 חברי כנסת.

נתחיל בשאלה: מהי חסינות פרלמנטרית? כפי שסוקר בכתבה קודמת אצלנו ב"משרוקית", ניתן לחלק אותה לשני סוגים. הראשון הוא החסינות המהותית, הנוגעת להגנה משפטית לצורך מילוי התפקיד. זו מופיעה בסעיף 1(א) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם 1951: "חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית… בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל־פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו".

חסינות זו אינה ניתנת להסרה. פרופ' איתי בר־סימן־טוב, חוקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן ויו"ר משותף של האגודה הישראלית לחקיקה, מסביר כי בישראל החסינות רחבה ביחס להרבה דמוקרטיות, למשל בכך שהחסינות המהותית חלה גם על מעשים שנעשים מחוץ לפרלמנט.

הסוג השני הוא חסינות דיונית, המגנה מהליכים פליליים. למשל, החוק מעניק חסינות מפני חיפוש, האזנות סתר, מעצר ועוד. בעבר הייתה קיימת חסינות מפני העמדה לדין על עבירות שלא במסגרת התפקיד, והיה צורך לבקש את הסרתה לאחר הגשת כתב אישום. מאז 2005, על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום לבקש חסינות מוועדת הכנסת, וזו יכולה להעניק אותה במקרים מסוימים - לדוגמה, אם עומדת לו החסינות המהותית או אם האישום הוגש "שלא בתום־לב".

למה צריך את החסינות? "הרציונל לדיני החסינות הוא לאפשר לחברי הכנסת לפעול ללא מורא, ושהרשות המבצעת לא תפעל לצמצם את יכולתם לבצע את תפקידם", אומר פרופ' בר־סימן־טוב.

"החסינות הפרלמנטרית נועדה מצד אחד לאפשר לחברי הכנסת לבצע את תפקידם, ומצד שני להגן עליהם מהתנכלות של הרשות המבצעת", מוסיף פרופ' ברק מדינה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

אך האם ניתן לחקור חבר כנסת? "חוק חסינות חברי הכנסת קובע את סוגי הפעולות השלטוניות שלחברי כנסת יש חסינות מפניהן, וזימון לחקירה במשטרה אינו נכלל בהן", אומר מדינה. "משום כך, הדין הוא שחברי כנסת חייבים להתייצב לחקירה, כמו כל אדם אחר. בית המשפט קבע זאת לעניין חקירה של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, וזה חל, בהיקש, גם על חסינות חברי הכנסת". 

"כללית, המשטרה רשאית לבקש משופט להוציא צו למעצרו של אדם שנחוץ לצורך חקירה ומסרב להתייצב", ממשיך מדינה. אלא ש"חוק החסינות מקנה לחברי כנסת חסינות ממעצר (אלא אם נתפסו בשעת מעשה פשע). ניתן להעמיד חבר כנסת לדין בגין סירובו להתייצב לחקירה, אך זה מחייב הליך פלילי. ניתן גם להגיש תלונה לוועדת האתיקה. אך לא ניתן לכפות התייצבות לחקירה בדרך של מעצר".

מטעם ח"כ חנוך מילביצקי לא נמסר תגובה.

לסיכום, החוק מעניק לחברי הכנסת חסינות מכלי חקירה שונים, אך זימון לחקירה במשטרה אינו אחד מהם. לכן, טענתו של ח"כ מילביצקי לא נכונה.