גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעלי מקצוע מגלים איך הבינה המלאכותית הקלה על חייהם

בשנים האחרונות הבינה המלאכותית הפכה לכלי עבודה חיוני גם מחוץ לעולמות ההייטק, כאשר צוותי רפואה, עורכי דין, אנשי שיווק ואפילו כלכלנים נעזרים בה ביומיום ● הם מדווחים על חיסכון אדיר בזמן, שיפור ביצירתיות ובדיוק, ויכולת לתת שירות טוב ומהיר יותר ● לאילו פיצ'רים הם מחכים ומתי עדיף בכל זאת להשתמש בבינה האנושית? ● כשה-AI פוגש את השטח, פרויקט מיוחד

תכנון עיר בלחיצת כפתור / אילוסטרציה: Shutterstock
תכנון עיר בלחיצת כפתור / אילוסטרציה: Shutterstock

הבינה המלאכותית שפרצה בסערה אל עולם התעסוקה גורמת לבעלי מקצוע לבחון מחדש את תהליכי העבודה שלהם ואת תפקידם במקום עבודתם. אם פעם המהפכה הזו נתפסה כעניין שבשוליים, שנוגעת בעיקר ל"מְאַמְּצִים ראשונים" הממהרים לעוט על כל פיתוח חדש, היום מי שלא מתיידד עם הכלים האלה מותיר את עצמו מאחור בתחומים רבים.

חזית המדע | לבכיר מגוגל יש עצה אחת בשבילכם: תלמדו את המקצוע הזה
פרויקט מיוחד | ד"ר קלוד יקבל אתכם עכשיו: כך תדברו עם ה־AI על הבעיות הרפואיות שלכם

משימות כמו התעמקות במסמכים ושאיבת תובנות מהם, שדרשו זמן ומאמצים בעבר, מבוצעים היום על ידי מודלים כמו ChatGPT, Claude ו־Gemini במהירות ובקלות. בכתבה זו אנחנו מבקשים למצוא את בעלי המקצוע שהכלים האלה הם בנשמתם - אלה שמבינים את ההזדמנות של הבינה המלאכותית, שרואים את החדשנות שבה ומחפשים לראות קדימה. אילו שימושים הם עושים בכלי הבינה המלאכותית, מהן הבעיות שהטכנולוגיה מסייעת להם לפתור - ולאן התחום עוד צפוי להתפתח בעתיד?

נדל"ן ואדריכלות

אורי מזור, שותף ומנהל במשרד מזור־פירשט אדריכלים ומתכנני ערים
עופר שר, משנה למנכ"ל אנגלו סכסון

ארגז כלים: ChatGPT, Midjourney, NotebookLM
שימושים: יצירת הדמיות, ניהול מידע, בניית דוחות נכסים, ניתוח מסמכים

בעבור אדריכלים ומתכנני ערים, שבעבר היו צריכים לשרטט ידנית, תוך שימוש במחקים מיוחדים ומכוני שכפול כדי לייצר העתקים של התכנונים, הבינה המלאכותית הביאה שיפור ממשי. אורי מזור, שותף ומנהל במשרד מזור־פירשט אדריכלים ומתכנני ערים, מסביר לגלובס שהם משתמשים בבינה מלאכותית "באופן מוחלט" לטובת יצירת הדמיות. "אם אנחנו רוצים לראות מרחב, חלל או אלמנט כלשהו, אנחנו מדמים אותו בעזרת ChatGPT ומידג'רני", הוא מסביר. "ככה אנחנו מייצרים רעיונות ומקבלים תמונות ותחושות של מרחבים. אפשר גם לתת למודלים פרמטרים שונים של האלמנטים בתכנון, למשל גובה, רוח או זווית, וכך לנתח את החלופות השונות".

ההתקדמות בתחום רבה, וכיום ChatGPT מאפשר לאנשי המקצוע להגיב בתוך ההדמיות ולתקן אותן במקום, מניואנסים קטנים ועד לשינויים גדולים יותר. "זה עולם חדש שנפתח בפנינו", מספר מזור. לדבריו, אפשר אף לתכנן ערים כך. "כמויות הדאטה הן אינסופיות, וכלי הבינה המלאכותית עוזרים לנו לנהל את הנתונים ולסנן אותם כדי לייעל את התהליך".

אורי מזור / צילום: שי אפגין

עופר שר, משנה למנכ"ל באנגלו סכסון, רואה את ההזדמנויות ואת השימוש האישי שלו בבינה מלאכותית פעמיים: בצד המכירה ובצד הקנייה. "ראשית, היום, בעזרת כלים של OpenAI אפשר לייצר הדמיה מדויקת של הנכס. יתרה מכך, אפשר לקחת תמונה של דירה ולהוריד או להוסיף ריהוט לחלל, כדי להמחיש לקונה את ההזדמנויות השונות שאפשר לעשות בו. וגם ההפך, בעזרת הבינה המלאכותית אני יכול להראות ללקוח אפשרי מה אנחנו יכולים לעשות עם הנכס המדובר, וזה יכול לעזור לנו לגייס נכסים".

בנוסף, שר מספר על כלים שמסייעים להם בבניית דוח נכס. "אפשר להראות ללקוח שרוצים לגייס את הנכס שלו דוח עם הנכסים שבסביבה, המגמות. לא רק זאת, בעבר היינו צריכים לגייס עורכי תוכן שימלאו את הרשתות במידע על אזור מסוים, מה שלקח משאבים וזמן. כעת עושים את זה בארבע לחיצות", הוא מסביר.

עופר שר, משנה למנכ''ל אנגלו סקסון / צילום: תמר מצפי

ומה הלאה? מזור היה רוצה לראות את הבינה המלאכותית בתחום חלוקת פנים בתוך בניינים ודירות. "אנחנו רוצים למקסם את נפח הבניין ליעילות מיטבית וכמה שפחות בזבזנית. רוצים למנוע מסדרונות מיותרים וחשיפה לשמש, ולאתר את המערכות הכי קצרות ויעילות. היום עדיין אין את זה. אני באופן אישי משתעשע ומנסה לייצר חלק מהדברים שהמשרד צריך, למשל כלי ניהול למשכורות וכוח אדם".

רפואה

פרופ' ורדה שלו, שותפה מנהלת ב־Team8

ארגז כלים: Open Evidence, ChatGPT, Claude
שימושים: חיפוש ומחקר

בעולם הרפואה יש לא מעט פיתוחים מבוססי בינה מלאכותית, בהן כלים של חברות ענק כמו מיקרוסופט שנועדו לסייע לצוותי רפואה בדיאגנוזה וניהול העבודה. לאחרונה, בית החולים שיבא תל השומר הציג חדר מיון מבוסס בינה מלאכותית - לפחות בשלב הערכת הדחיפות בטיפול רפואי. הצוות מקבל סיכום רלוונטי שמסייע לו לקבל החלטות, ומאפשר לו להתמקד בעיקר בטיפול. גם בבית החולים וולפסון הושק פרויקט בשיתוף מיקרוסופט ישראל, בשם SIMA, במסגרתו מייצרים סימולציות רפואיות כדי לשפר את הכשרת המתמחים ולקדם את איכות הטיפול.

פרופ' ורדה שלו, שותפה מנהלת ב־Team8 וגם רופאה בקהילה מעל לשלושה עשורים, הייתה בין השותפים לפיתוח הפיצ'ר של ביקור וירטואלי של חולה וגם עושה שימוש בבינה מלאכותית גם ביומיום. "השימוש הוא בעיקר בתחומים שלא מצריכים אינטראקציה עם התיק של המטופל, למשל חיפוש, איתור וניתוח מידע וכן מחקר", היא אומרת. היא משתמשת בבינה המלאכותית גם לצורך סיכום על מטופל, ואפילו יש מערכות שעוזרות לה להתאים אנטיביוטיקה לחולה בהתאם למאפיינים האישיים שלו. "גם הצד של החולה התקדם מאוד", היא אומרת, ומתארת שמטופלים רבים משתמשים ב־ChatGPT לפני הביקור כדי להגיע יותר מוכנים.

פרופ' ורדה שלו, שותפה מנהלת ב־Team8 / צילום: רמי זרנגר

הבעיה הגדולה, לדברי פרופ' שלו, היא שקופות החולים ומערכות הרפואה לא בדיוק ששות לאמץ את הטכנולוגיה החדשה. "לדוגמה, יש כלים מצוינים שמאפשרים לאנשי הרפואה לנהל את הפגישה עם המטופל בצורה מלאה, כך שהמערכת מתעדת לבד ומתמללת את הנאמר, אבל אנחנו כרופאים לא יכולים להשתמש בזה עדיין בצורה רחבה", היא אומרת. דוגמה נוספת לדבריה היא כלי AI שיכתוב בעצמו את מכתב השחרור למטופל בבית החולים בהתאם לתיעוד בתיק.

בעתיד, מקווה פרופ' שלו, הטכנולוגיה הלבישה תהפוך לחלק אינטגרלי מהתיק של המטופל. "לדוגמה, יש טבעות ושעונים חכמים שמודדים את המטופלים כל הזמן, ועל הנתונים האלו צריך להפעיל שכבה של לוגיקה, כדי להבין מתי צריך לפנות לרופא ומה בדיוק צריך להציג לו".

אקדמיה

פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי HIT

ארגז כלים: Perplexity, Scispace, Julius, Gamma
שימושים: איתור מאמרים, מחקר, הכנת מצגות ופודקאסטים

באקדמיה אפשר לדבר רבות על בינה מלאכותית. עבור חוקרים זה ברור - כלי AI מאפשרים לבצע מחקרי עומק ובחינת מסמכים בזריזות ויעילות - אבל גם בעולמות ההוראה יש מה ללמוד. פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון HIT, שעובדת רבות על הכשרת סטודנטים בבעיות של אתגרים חינוכיים, טכנולוגיה והייטק, מאמינה שהבינה המלאכותית משנה את הכל מהיסוד.

"הבנו שחייבים לעשות שינויים בתהליכי העבודה והלמידה", אומרת פרופ' קורץ, "ושילבנו בהם בינה מלאכותית. למשל, הסטודנטים בכיתה מתחלקים לשלוש קבוצות - אחת מבצעת את המטלה רק בהסתמך על תשובות כלי בינה, השנייה ללא כל סיוע של כלי בינה והשלישית מכינה את המטלה באופן עצמאי, ואז מקבלת משוב והצעות לשיפור מהבינה. לרוב הקבוצה השלישית מגישה את המטלה האיכותית ביותר, שכן חבריה משמרים את החשיבה המקורית שלהם ונעזרים בבינה לסיעור מוחות ולהצגת פרספקטיבות שלא חשבו עליהן".

פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי HIT / צילום: ליבי קטן נאור

"כיצד אני מוודאת שהיה תהליך למידה ושהסטודנטים הבינו מה שחשוב להבין? אני מבקשת שיתעדו את תהליך החשיבה במהלך העבודה, שינמקו מדוע קיבלו או דחו הצעות מהבינה ולבסוף מבקשת מכל אחד לכתוב רפלקציה אישית על התהליך בכללותו". יתרה מכך, היא מספרת, "הטמעתי את הבינה המלאכותית כך שבהיבטים מסוימים היא מחליפה את המרצים".

דוגמה נוספת לשילוב הבינה המלאכותית בהליך הלמידה, היא הרובוט האנושי Nao שמתייצב ב־HIT ביום הראשון של שנת הלימודים. "הרובוט מסייע ועונה לסטודנטים. יש בתוכו דאטה בייס נרחב שמאפשר ראייה כללית שעוזרת להם", אומרת פרופ' קורץ. בין הפרויקטים העתידיים שהיא עובדת עליהם, אפשר לציין בניית מערכת מבוססת AI שתלמד את הסטודנטים להבחין בדיפ פייק ולהכשיר אותם נגד הכלי ההרסני.

ומה לגבי בדיקת עבודות באמצעות בינה מלאכותית? "זו סוגיה כואבת", היא אומרת. "התנאי שלי הוא כזה - אם הסטודנטים צריכים לדווח אם הם השתמשו בבינה מלאכותית, גם אנחנו כמרצים צריכים. זה חלק מתרבות האמון שאני מנסה לפתח".

עריכת דין

עו"ד חיים רביה, שותף במשרד פרל כהן

ארגז כלים: ChatGPT, Gemini, LawMate, Lizzy
שימושים: ניטור מידע, יצירת דוחות, מחקר משפטי, בדיקת מסמכים

במקרה של עריכת דין, המצב קצת יותר מורכב. בצל ענייני השפה והמומחיות המשפטית, הטמעה של המערכות והיכולות שלהן יכולה לקחת זמן רב. אבל גם בתחום הזה יש מי שמחפש את החדשנות ומראה שאפשר לעשות בה שימוש זהיר ויעיל. עו"ד חיים רביה, שותף וראש קבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים במשרד פרל כהן, מנסה לקדם את הסוגיה במשרדו. "אני עושה שימוש יומיומי בכלי בינה מלאכותית והשימוש הזה הולך ומתפתח. השימוש שאני עושה נחלק לכלים שזמינים בווב וכלים ייעודיים לעורכי דין".

חיים רביה / צילום: תומר יעקובסון

לדבריו, "בכלים שזמינים בווב כמו ChatGPT ו־Gemini, אני עושה שימוש בשירותי פרימיום מסיבות שנוגעות לפרטיות וכדי לא למסור מידע שנוגע לעניינים פרטיים או ללקוחות. אלה לא שימושים קלאסיים. לדוגמה, אני מנטר מידע באתרי אינטרנט כדי לשלוח תמציות יומיות על תחום משפטי מסוים, או שאני מתחקה אחרי אתרים רגולטוריים מסוימים שעושים שינויים", הוא מסביר. יתרה מכך, "כלי הדיפ ריסרץ', ובעיקר של ג'מיני, מסייע להשיק דוחות ממוסמכים עם מראי מקום. התוצרים מאוד מרשימים וככה אפשר לעמת אותו גם מול המקורות שלו".

שימוש נוסף שמתאר עו"ד רביה הוא הכנה מקדימה לדיונים: "אני יכול למשל לשאול את המערכת האם שופט מסוים התייחס בעבר לנושא הנידון ומה הוא פסק, או מהי הפסיקה הממוצעת של אותו שופט. זה שימוש חדשני, וזה מדהים בעולם השמרני של המשפט".

לצד זאת, יש מערכות ייעודיות עבור עורכי דין. דוגמה אחת היא Law Mate - מערכת למחקר משפטי בכל הקשור לפסיקה, חקיקה והרגולציה הישראלית. לדברי עו"ד רביה, "המערכת מאפשרת למשל לנתח כתבי טענות. אני בעיקר משתמש בה עבור מחקרים משפטיים ושאילתות. זה דרמטי כי היא משנה את כללי המשחק של מתמחים ומה יהיה תפקידם בעתיד", הוא אומר. מערכות נוספות, הוא מוסיף, מאפשרות סקירת חוזים ומסמכים משפטיים.

שיווק

דני שוורץ, ראש תחום צמיחה ב־Enso

ארגז כלים: ChatGPT, Gemini, N8N, Make
שימושים: בניית עמודי נחיתה לאתרי אינטרנט, אימייל מרקטינג, ניתוח מודעות

הבינה המלאכותית אומצה במהירות רבה בתחומי השיווק והפרסום, משימוש בה לצורך השראה ורעיונות למהלכים, דרך יצירת סקיצות ראשונות ללוגואים ולסרטונים ועד לכתיבת מודעות בעזרת הצ'אטבוטים השונים - או אף יצירת פרסומת שלמה באמצעות AI, כפי שכבר ראינו בטלוויזיה.

דני שוורץ, ראש תחום צמיחה (Head of Growth) והאחראי על תחום השיווק בחברת Enso, שמספקת שירותים מבוססי בינה מלאכותית לעסקים קטנים, גם עושה שימוש רב בבינה מלאכותית במסגרת עבודתו וגם בונה סוכני בינה מלאכותית שיהיו רלוונטיים למנוי החברה. "לדוגמה, אם בעבר הייתי צריך להשקיע הרבה מאוד זמן בבניית עמודי נחיתה באתרי אינטרנט, כשזו בנייה רפטטיבית של אותם עמודים עם טקסטים שונים, היום התהליך הרבה יותר קל. אני פונה ל־ChatGPT שעושה לי את זה. אני בונה עשרות עמודי נחיתה בשבוע בלי שפיזית כתבתי או בניתי אותם בעצמי".

דני שוורץ, ראש תחום צמיחה ב־Enso / צילום: שלומי יוסף

גם תחום המודעות שזור בכלי בינה מלאכותית במסגרת עבודתו של שוורץ. "בעבר, הייתי צריך לבנות מודעות שאני רוצה להריץ ביוטיוב או בפייסבוק, והיה מאוד קשה לדעת אם אנחנו עושים עבודה טובה או לא. היום אני נכנס למערכות הפרסום ומוריד את נתוני המודעות שלי, רואה אילו מודעות עבדו הכי טוב, מעלה אותן ל־ChatGPT - ומבקש לקבל תסריט או מודעה דומה. זה מאפשר לייצר מודעות רבות מבלי שמנהל שיווק י ישב ויבזבז לטובת זה הרבה מאוד זמן".

באשר לעסקים קטנים, הוא ממליץ להם להיעזר בכלים כמו Gemini ודומיו כדי להבין בצורה טובה יותר מי קהל היעד. ככה אפשר יהיה להדגיש באתר או במקומות המפגש עם הלקוחות את נקודות החוזקה של החברה.

לאיפה זה עוד יכול להגיע? "רגש. התוצאות שמקבלים מכל הכלים האלו יכולות להיות גנריות וקלישאתיות. אני מאוד מחכה למערכת שתספק תוצאות שמלכתחילה כתובות עם רגש והרבה יותר אינטואיטיביות. בנוסף, גם הדיפ פייק ישתפר - מה שיאפשר לנו לייצר תכני וידיאו טובים יותר בעלויות נמוכות יותר".

משאבי אנוש

יוגב גולדיס, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת Komodor

ארגז כלים: Team.Me, Compete, Mokka, Kling.ai, Runway
שימושים: ניהול תהליכי מיון, מיתוג מעסיק, תכנון תקציבים, סיכום פגישות

גם עולמות משאבי האנוש נסחפו בידי הבינה המלאכותית. השימוש הקל והברור הוא לברור בין קורות חיים רבים שנשלחים למשרה מסוימת ומציאת המועמדים הטובים ביותר. אבל יוגב גולדיס, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת Komodor, מספר איך הבינה המלאכותית, כפי שהוא משתמש בה, יכולה לסייע לתהליך אפילו יותר.

יוגב גולדיס סמנכ''ל משאבי אנוש בחברת Komodor / צילום: יורם רשף

"הבינה המלאכותית מאפשרת להגביר תפוקה ולדייק תפקידים. כמובן שבעזרתה אנחנו גם מייעלים את תהליכי המיון ומאתרים מועמדים טוב יותר, כשהחיפוש הוא לא רק בלינקדאין אלא בכל הרשת. המערכות שאנחנו משתמשים בהן עוזרות לנו לנסח פנייה למועמד ולתזכר את הפנייה, ובהמשך לראות מי הגיב ולהתייעץ מה לענות לו", מספר גולדיס. היום, הוא משתף, הוא מייצר אינטראקציות רבות עם מועמדים בלי מגע אדם. "אפשר לנהל את השלבים הראשונים דרך AI עוד לפני שאנחנו בכלל פוגשים את המועמדים עצמם", הוא אומר.

שימוש נוסף בבינה מלאכותית שמיושם כבר היום הוא אווטארים - משמע שימוש בדמויות מתוך החברה כדי להפיץ עליה תוכן ברשתות החברתיות. המגייס, שלא צריך להעביר את התוכן הזה שוב ושוב חוסך זמן ומפנה אותו לעבוד על היבטים אסטרטגיים ורחבים יותר. יתרה מכך, חברות רבות מכניסות כלי AI לשיחות ופגישות כדי שהוא יאתגר את הרעיונות בצוות, מעין "פרקליטו של השטן".

באשר לפיטורי עובדים, מה שמערב מורכבות גדולה, גולדיס אומר כי "לא הייתי מוותר על בינה אנושית. הסיכון בטעויות במקרים כאלו הוא גבוה יותר".

בעתיד, צופה גולדיס, בוט יוכל לנהל שיחה עם מועמד בטלפון עם קולו של המגייס. בנוסף, כלים שונים יבחנו את המועמדים לא רק דרך התאמתם לתפקיד אלא דרך ההתאמה שלהם לתרבות הארגונית של החברה - בין השאר באמצעות ניתוח דברי המועמדים וטון הדיבור שלהם.

"גם שיחות המשוב צפויות לעבור מהפכה של ממש", הוא מעריך. "יוצא מצב שמנהל אישי יודע פחות על עובד מאשר הבינה המלאכותית, ככה שהכלים האלו עתידים ללמוד את סגנון הדיבור והחולשות. ולכן, יהיה אפשר לוותר על שיחות משוב מלחיצות ולא נעימות, והבינה המלאכותית עצמה תהיה ה'מאמן' האישי של העובד, שתסביר לו איך להשתפר בלי מעורבות של החברה".

היבט נוסף שגולדיס מחכה שיזכה לסיוע הבינה המלאכותית הוא הפרסונליזציה במשאבי אנוש, למשל כלי שיעזור בהתאמת תנאים סוציאליים לכל עובד במקום מדיניות אחידה לכל הארגון.

פיננסים והשקעות

יניב גולן, שותף מייסד בקרן ההון־סיכון lool Ventures

ארגז כלים: Claude, NotebookLM, Highlight AI, Cursor, Codex
שימושים: ניתוח השקעות, בדיקת נאותות, יצירת הסכמים וסימולציות

שילוב בינה מלאכותית בתהליכי העבודה, כשהמשמעות היא השפעה על כסף רב, הוא מורכב. אבל ההזדמנות, ככלי מסייע וככלי מנחה החלטות, היא אדירה. יניב גולן, שותף מייסד בקרן ההון־סיכון lool Ventures, שמשקיעה בסטארט־אפים בתחילת דרכם, אומר לגלובס כי "במקום מסוים, ה־AI מחליף פונקציות שבעבר דרשו אנשים נוספים בצוות או הבאת אנשי מקצוע אחרים". לדבריו, "הפונקציה הברורה ביותר היא אנליזה. במקום אנליסט, אדם שצריך לעשות מחקר עומק על שוק או חברה מסוימים, זה מתבצע בצורה מעולה על ידי הכלים השונים. הפיצ'ר של מחקר עמוק קיים בכל אחד מהצ'אטבוטים", הוא אומר.

יניב גולן, שותף מייסד בקרן ההון־סיכון lool Ventures / צילום: יורם רשף

שימוש נוסף שגולן מציין הוא בניית סוכנים שונים ממגוון רחב של תחומים ופרמטרים, כדי לייצר דוחות ומסמכים מסכמים שיעזרו להגיע להחלטות השקעה. "זו משימה שבעבר הצריכה פאנל של מומחים וארכה ימים רבים, והיום נגמרת ב־20 דקות של עבודה. זה מתבצע בצורה אוטומטית, בזמן קצר ובאיכות משמעותית יותר טובה ממה שהיינו יכולים לקבל מאדם אנושי שהיה עושה את זה".

לדבריו, "היום 80% מתהליך בדיקות הנאותות מטופל בעזרת בינה מלאכותית. ההחלטה בקצה היא עדיין של בן אדם, אך כל שלב איסוף המידע והסיכום קורה באמצעות כלי AI, כמו למשל NotebookLM של גוגל". הבינה המלאכותית עושה אנליזות, מנתחת הסכמים מסחריים ומאפשרת לזהות ולקבל סיכום מהיר של כל הבעיות והאתגרים. גם יצירת הסכמים פשוטים נעשים בעזרתה.

השימוש של גולן בבינה מלאכותית לא נגמר כאן: גם משימות מחשוביות כמו הרמת אתרים נעשית בסיוע כלי בינה מלאכותית, וכך גם עיבוד מידע, בניית כלים פנימיים וחיצוניים עבור מערכות שונות, ויצירת תכנים ממאמרים ועד פוסטים לרשתות החברתיות. "נוסף על כך, ה־AI מהווה מעין יועץ ארגוני. לדוגמה, לצורך ניתוח תהליכים פנימיים בארגון וזיהוי מקומות לשיפור", הוא אומר. דוגמה נוספת שהוא מציין היא להשתמש בבינה לצורך סימולציות: "ה־AI יכולה לתת לך את הפיץ' של סטארט־אפ מסוים, להסביר איך מתנהל דיון בין אנשי הון־סיכון. אפשר לפרט לגבי חברה מסוימת, לציין מה רוצים לעשות והאם כדאי להשקיע. אחרי שמקבלים סימולציה של כל זה מבינים לאן זה יכול ללכת".

לסיכום, הוא ממליץ לכל אדם להסתייע בבינה המלאכותית לצורך אפקטיביות אישית, למשל לטובת איסוף משימות וסיוע בתיעדוף שלהן. "זה יעזור לאנשים לנהל את המשימות שלהם בצורה טובה יותר".

עוד כתבות

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

תרחיש האימים שמדאיג את ארה"ב - תקיפה על אדמת אירופה

גובר החשש בארה"ב כי איראן נערכת להפעיל את ארגוני הטרור השונים באזור לביצוע פעולות טרור נגד יעדים באירופה ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק של רשת המרכזים המסחריים עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● "כשלשוכר אין סיכון, המשחק משתנה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"