רוצים להתייעץ עם הצ'אט שלכם על מצבכם הבריאותי? ממה כדאי להיזהר

בדוח האינטרנט של בזק, שפורסם בתחילת השנה, התחבא נתון מעניין: 18% מהישראלים משתמשים בבינה מלאכותית גנרטיבית לחיפוש מידע רפואי. לרופאים נדרשו שנים לעכל את השימוש של מטופלים במנוע החיפוש של גוגל, והנה עכשיו הם צריכים להתמודד עם עוד מהפכה.

"מטופלים היו מעדיפים לדבר עם רופא בשר ודם", אומרת ד"ר תילי פישר, מומחית ברפואת המשפחה במכבי שירותי בריאות, "אך זמן הרופאים במחסור ואנחנו לא זמינים להם". במציאות כזאת, אנשים עם בעיה רפואית פונים ל־AI, ושם התשובות עשויות להיות מדהימות או נוראיות, תלוי באופן שבו השתמשו בכלי.

● פרויקט מיוחד | בעלי מקצוע מגלים איך הבינה המלאכותית הקלה על חייהם

צ'אט אחד מול 17 רופאים

אורי גורן, מנהל מרכז החדשנות במרכז הרפואי מאיר, לא נבהל מהתופעה החדשה. לדבריו, הבוטים יכולים ממש לפתור בעיות. הוא נותן כדוגמה מקרה מפורסם בארה"ב, של קורטני הופמן ובנה אלכס. "ב־2023, עם פרוץ הבינה המלאכותית הגנרטיבית ואחרי שלוש שנים שבהן הופמן עברה בין 17 רופאים ללא אבחנה, היא החליטה להעלות
ל־ChatGPT את כל התיק הרפואי של בנה, לצד מידע שלא תועד בתיק הרפואי", מספר גורן. הצ'אט חזר עם כמה אפשרויות, וכך היא הבינה מה יש לו. בתוך שבועיים זכה הבן לאבחנה רשמית, בתוך חמישה שבועות נותח ומצבו השתפר פלאים. הופמן אמרה שהיא השקיעה אין סוף שעות בבניית תיק רפואי מלא וברור לבנה, אבל לאף רופא מעולם לא היה זמן לקרוא את כולו.

מקרה נוסף שהגיע לתקשורת האמריקאית הוא של הוגו קמפוס, שהחליט להעלות לצ'אט תיאור ותמונה של הפריחה שממנה סבל אביו. התור שנקבע לו היה רק בעוד יותר מחודשיים והוא חשב שאין לו מה להפסיד. קמפוס לא סתם אמר לצ'אט "זה כל המידע, מה יש לאבא?". הוא אמר לו, 'אתה דרמטולוג מומחה, אלה ארבע אבחנות אפשריות. דרג לי אותן בטבלה מהסבירה ביותר לפחות סבירה, והסבר לי לפי מה הגעת למסקנה ובאילו מקורות השתמשת. שמור גם על ראש פתוח, למקרה שיש אבחנה אחרת שלא חשבתי עליה'".

קמפוס נעזר ביותר מצ'אט אחד, כדי להשוות תוצאות. כשהתכנס לאבחנה אחת, שאל את הצ'אט האם ניתן להקל על המצב ללא תרופות מרשם. הבעיה נפתרה בתוך עשרה ימים.

בישראל, נתקלנו לאחרונה במקרה של מטופלת פוריות שזיהתה בעזרת הצ'אט חומר לא פעיל המשותף לשתי תרופות שגרמו לה תופעות לוואי, וגם קיבלה המלצה לתרופה שלישית ללא החומר הזה. את המידע הזה היא הביאה לרופא.

זהירות, סייברכונדריה!

גורן מסווג את השימושים שעושים מטופלים בצ'אטים מהקל אל הכבד. המקרה הקל הוא עזרה בבירוקרטיה, לדוגמה ניסוח של מכתבי ערעור לחברות הביטוח. דרגת הקושי הבאה - סיכום של מידע רפואי, כדי להציגו לרופא באופן קוהרנטי. מתברר שמטופלים רבים חווים מתח סביב השאלה איך להציג את המקרה שלהם לרופא: מה לשאול אותו, איך לא לפספס דבר במעט הזמן שמוקצב להם.

ד"ר שחר שלי, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים רמב"ם וראש המעבדה לבינה מלאכותית בנוירולוגיה בפקולטה לרפואה של הטכניון, כבר נתקל בסיכומים כאלה. לדבריו, הם בדרך כלל מדויקים למדי ומועילים. "הסיכון להזיות פוחת כאשר הצ'אט מקבל מידע ספציפי ומתבקש לסכם אותו", הוא אומר. כמובן, החולה יכול לעבור על המסמך מול התיק הרפואי ולוודא שהכול נכון.

שימוש נוסף הוא "תרגום" המידע הרפואי לשפה שהמטופלים מבינים. לדוגמה, מכתב השחרור מאשפוז. "כל מילה בלטינית היא מפחידה אם לא יודעים לטינית", אומר גורן. הבינה יכולה לעשות טעויות במקרה כזה, אולם גם המטופלים יכולים לעשות טעות אם לא יבינו את מה שנכתב. זו שאלה של ניהול סיכונים.

"הבעיות שאנחנו רואים במקרה הזה הן כאשר מטופלים מנסים להבין מידע ללא הקשר", מזהירה ד"ר תילי פישר. "למשל, שלחתי חולה לבדיקה שקוראים לה שרשראות קלות, תסמין שללא ממצאים נוספים אין לו משמעות. אבל הוא גם יכול להופיע בגלל מיאלומה, וזה מה שהצ'אט אמר לה. עד שהיא חזרה אליי, היא הייתה בטוחה שהיא קיבלה בשורה מרה".

שלי קורא לזה "סייברכונדריה". "הצ'ט מציג למטופל מגוון אבחנות וגורם לו להאמין שמצבו חמור מכפי שהוא במציאות, מה שיכול להוביל לדרישות לא סבירות מהצוות הרפואי ולחוסר אמון מול הצוות".

לפעמים הבעיות יכולות להיות קשות יותר, הוא אומר. "החולה יכול להפסיק טיפול על בסיס מידע מהצ'אט או לדחות ביקור אצל רופא כי הוא חושב שהצ'אט כבר טיפול בו. נתקלתי במטופלת שהצ'אט אמר לה שהבעיה שלה נובעת ממחסור באלקטרוליטים, כמו מגנזים וסידן. היא נטלה תוספים עד שהגיעה להרעלה, וגם איחרה לקבל את האבחנה האמיתית שלה". לדברי שלי, הוא מפתח כיום במעבדה שלו בטכניון צ'אט רפואי שנועד להיות אמין יותר.

תנו לצ'אט לתשאל אתכם

פישר אמנם ממליצה לא לקרוא בדיקות מעבדה בעזרת בינה מלאכותית, אבל היא כן מעריכה את יכולתה לתשאל מטופל על הסימפטומים שלו. "אני יכולה לבקש מהצ'אט לתשאל אותי כאילו היה רופא ולבקש ממני מידע נוסף כדי לנסות למקד אותי לגבי מה יכולה להיות הבעיה, וכך אגיע לרופא הנכון".

לבסוף, אומר גורן, "המטופלים ממילא שם, אז צריך ללמד אותם איך להשתמש ביכולות הללו בלי לפגוע בעצמם". הוא מספר על חוקרת בשם ליז סלמי שהראתה שכאשר המטופל מעריך שהתוצאות שקיבל מהצ'אט הן טובות, לרוב גם הרופא יחשוב כך. למטופלים, בממוצע, יש חוש ביקורתי טוב יותר מכפי שנהוג לחשוב.

איך רופאים מגיבים למטופל שמגיע עם רעיונות מהצ'ט?
פישר: "התגובה האינסטינקטיבית היא עצבים. אנחנו רגילים להילחם בשטויות שמטופלים מביאים מרשתות חברתיות או מחיפוש לא מעמיק בגוגל. אני מצאתי את עצמי מדכאת את האינסטינקט הזה, כי אני מבינה שיש פה משהו אחר. אני כן מבקשת מהמטופל לומר קודם כל את המידע, ללא הפרשנות של ה־AI, כדי שלא 'ילכלך' לי את המחשבה. לאחר מכן אני מבקשת לשמוע מה אמרה המכונה. לפעמים אלה רעיונות מעניינים. זה מאוד תלוי איך שואלים".