בעלי מקצוע מגלים איך הבינה המלאכותית הקלה על חייהם

הבינה המלאכותית שפרצה בסערה אל עולם התעסוקה גורמת לבעלי מקצוע לבחון מחדש את תהליכי העבודה שלהם ואת תפקידם במקום עבודתם. אם פעם המהפכה הזו נתפסה כעניין שבשוליים, שנוגעת בעיקר ל"מְאַמְּצִים ראשונים" הממהרים לעוט על כל פיתוח חדש, היום מי שלא מתיידד עם הכלים האלה מותיר את עצמו מאחור בתחומים רבים.

● חזית המדע | לבכיר מגוגל יש עצה אחת בשבילכם: תלמדו את המקצוע הזה
● פרויקט מיוחד | ד"ר קלוד יקבל אתכם עכשיו: כך תדברו עם ה־AI על הבעיות הרפואיות שלכם

משימות כמו התעמקות במסמכים ושאיבת תובנות מהם, שדרשו זמן ומאמצים בעבר, מבוצעים היום על ידי מודלים כמו ChatGPT, Claude ו־Gemini במהירות ובקלות. בכתבה זו אנחנו מבקשים למצוא את בעלי המקצוע שהכלים האלה הם בנשמתם - אלה שמבינים את ההזדמנות של הבינה המלאכותית, שרואים את החדשנות שבה ומחפשים לראות קדימה. אילו שימושים הם עושים בכלי הבינה המלאכותית, מהן הבעיות שהטכנולוגיה מסייעת להם לפתור - ולאן התחום עוד צפוי להתפתח בעתיד?

נדל"ן ואדריכלות

אורי מזור, שותף ומנהל במשרד מזור־פירשט אדריכלים ומתכנני ערים
עופר שר, משנה למנכ"ל אנגלו סכסון

ארגז כלים: ChatGPT, Midjourney, NotebookLM
שימושים: יצירת הדמיות, ניהול מידע, בניית דוחות נכסים, ניתוח מסמכים

בעבור אדריכלים ומתכנני ערים, שבעבר היו צריכים לשרטט ידנית, תוך שימוש במחקים מיוחדים ומכוני שכפול כדי לייצר העתקים של התכנונים, הבינה המלאכותית הביאה שיפור ממשי. אורי מזור, שותף ומנהל במשרד מזור־פירשט אדריכלים ומתכנני ערים, מסביר לגלובס שהם משתמשים בבינה מלאכותית "באופן מוחלט" לטובת יצירת הדמיות. "אם אנחנו רוצים לראות מרחב, חלל או אלמנט כלשהו, אנחנו מדמים אותו בעזרת ChatGPT ומידג'רני", הוא מסביר. "ככה אנחנו מייצרים רעיונות ומקבלים תמונות ותחושות של מרחבים. אפשר גם לתת למודלים פרמטרים שונים של האלמנטים בתכנון, למשל גובה, רוח או זווית, וכך לנתח את החלופות השונות".

ההתקדמות בתחום רבה, וכיום ChatGPT מאפשר לאנשי המקצוע להגיב בתוך ההדמיות ולתקן אותן במקום, מניואנסים קטנים ועד לשינויים גדולים יותר. "זה עולם חדש שנפתח בפנינו", מספר מזור. לדבריו, אפשר אף לתכנן ערים כך. "כמויות הדאטה הן אינסופיות, וכלי הבינה המלאכותית עוזרים לנו לנהל את הנתונים ולסנן אותם כדי לייעל את התהליך".

 אורי מזור / צילום: שי אפגין

עופר שר, משנה למנכ"ל באנגלו סכסון, רואה את ההזדמנויות ואת השימוש האישי שלו בבינה מלאכותית פעמיים: בצד המכירה ובצד הקנייה. "ראשית, היום, בעזרת כלים של OpenAI אפשר לייצר הדמיה מדויקת של הנכס. יתרה מכך, אפשר לקחת תמונה של דירה ולהוריד או להוסיף ריהוט לחלל, כדי להמחיש לקונה את ההזדמנויות השונות שאפשר לעשות בו. וגם ההפך, בעזרת הבינה המלאכותית אני יכול להראות ללקוח אפשרי מה אנחנו יכולים לעשות עם הנכס המדובר, וזה יכול לעזור לנו לגייס נכסים".

בנוסף, שר מספר על כלים שמסייעים להם בבניית דוח נכס. "אפשר להראות ללקוח שרוצים לגייס את הנכס שלו דוח עם הנכסים שבסביבה, המגמות. לא רק זאת, בעבר היינו צריכים לגייס עורכי תוכן שימלאו את הרשתות במידע על אזור מסוים, מה שלקח משאבים וזמן. כעת עושים את זה בארבע לחיצות", הוא מסביר.

 עופר שר, משנה למנכ''ל אנגלו סקסון / צילום: תמר מצפי

ומה הלאה? מזור היה רוצה לראות את הבינה המלאכותית בתחום חלוקת פנים בתוך בניינים ודירות. "אנחנו רוצים למקסם את נפח הבניין ליעילות מיטבית וכמה שפחות בזבזנית. רוצים למנוע מסדרונות מיותרים וחשיפה לשמש, ולאתר את המערכות הכי קצרות ויעילות. היום עדיין אין את זה. אני באופן אישי משתעשע ומנסה לייצר חלק מהדברים שהמשרד צריך, למשל כלי ניהול למשכורות וכוח אדם".

רפואה

פרופ' ורדה שלו, שותפה מנהלת ב־Team8

ארגז כלים: Open Evidence, ChatGPT, Claude
שימושים: חיפוש ומחקר

בעולם הרפואה יש לא מעט פיתוחים מבוססי בינה מלאכותית, בהן כלים של חברות ענק כמו מיקרוסופט שנועדו לסייע לצוותי רפואה בדיאגנוזה וניהול העבודה. לאחרונה, בית החולים שיבא תל השומר הציג חדר מיון מבוסס בינה מלאכותית - לפחות בשלב הערכת הדחיפות בטיפול רפואי. הצוות מקבל סיכום רלוונטי שמסייע לו לקבל החלטות, ומאפשר לו להתמקד בעיקר בטיפול. גם בבית החולים וולפסון הושק פרויקט בשיתוף מיקרוסופט ישראל, בשם SIMA, במסגרתו מייצרים סימולציות רפואיות כדי לשפר את הכשרת המתמחים ולקדם את איכות הטיפול.

פרופ' ורדה שלו, שותפה מנהלת ב־Team8 וגם רופאה בקהילה מעל לשלושה עשורים, הייתה בין השותפים לפיתוח הפיצ'ר של ביקור וירטואלי של חולה וגם עושה שימוש בבינה מלאכותית גם ביומיום. "השימוש הוא בעיקר בתחומים שלא מצריכים אינטראקציה עם התיק של המטופל, למשל חיפוש, איתור וניתוח מידע וכן מחקר", היא אומרת. היא משתמשת בבינה המלאכותית גם לצורך סיכום על מטופל, ואפילו יש מערכות שעוזרות לה להתאים אנטיביוטיקה לחולה בהתאם למאפיינים האישיים שלו. "גם הצד של החולה התקדם מאוד", היא אומרת, ומתארת שמטופלים רבים משתמשים ב־ChatGPT לפני הביקור כדי להגיע יותר מוכנים.

 פרופ' ורדה שלו, שותפה מנהלת ב־Team8 / צילום: רמי זרנגר

הבעיה הגדולה, לדברי פרופ' שלו, היא שקופות החולים ומערכות הרפואה לא בדיוק ששות לאמץ את הטכנולוגיה החדשה. "לדוגמה, יש כלים מצוינים שמאפשרים לאנשי הרפואה לנהל את הפגישה עם המטופל בצורה מלאה, כך שהמערכת מתעדת לבד ומתמללת את הנאמר, אבל אנחנו כרופאים לא יכולים להשתמש בזה עדיין בצורה רחבה", היא אומרת. דוגמה נוספת לדבריה היא כלי AI שיכתוב בעצמו את מכתב השחרור למטופל בבית החולים בהתאם לתיעוד בתיק.

בעתיד, מקווה פרופ' שלו, הטכנולוגיה הלבישה תהפוך לחלק אינטגרלי מהתיק של המטופל. "לדוגמה, יש טבעות ושעונים חכמים שמודדים את המטופלים כל הזמן, ועל הנתונים האלו צריך להפעיל שכבה של לוגיקה, כדי להבין מתי צריך לפנות לרופא ומה בדיוק צריך להציג לו".

אקדמיה

פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי HIT

ארגז כלים: Perplexity, Scispace, Julius, Gamma
שימושים: איתור מאמרים, מחקר, הכנת מצגות ופודקאסטים

באקדמיה אפשר לדבר רבות על בינה מלאכותית. עבור חוקרים זה ברור - כלי AI מאפשרים לבצע מחקרי עומק ובחינת מסמכים בזריזות ויעילות - אבל גם בעולמות ההוראה יש מה ללמוד. פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון HIT, שעובדת רבות על הכשרת סטודנטים בבעיות של אתגרים חינוכיים, טכנולוגיה והייטק, מאמינה שהבינה המלאכותית משנה את הכל מהיסוד.

"הבנו שחייבים לעשות שינויים בתהליכי העבודה והלמידה", אומרת פרופ' קורץ, "ושילבנו בהם בינה מלאכותית. למשל, הסטודנטים בכיתה מתחלקים לשלוש קבוצות - אחת מבצעת את המטלה רק בהסתמך על תשובות כלי בינה, השנייה ללא כל סיוע של כלי בינה והשלישית מכינה את המטלה באופן עצמאי, ואז מקבלת משוב והצעות לשיפור מהבינה. לרוב הקבוצה השלישית מגישה את המטלה האיכותית ביותר, שכן חבריה משמרים את החשיבה המקורית שלהם ונעזרים בבינה לסיעור מוחות ולהצגת פרספקטיבות שלא חשבו עליהן".

 פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי HIT / צילום: ליבי קטן נאור

"כיצד אני מוודאת שהיה תהליך למידה ושהסטודנטים הבינו מה שחשוב להבין? אני מבקשת שיתעדו את תהליך החשיבה במהלך העבודה, שינמקו מדוע קיבלו או דחו הצעות מהבינה ולבסוף מבקשת מכל אחד לכתוב רפלקציה אישית על התהליך בכללותו". יתרה מכך, היא מספרת, "הטמעתי את הבינה המלאכותית כך שבהיבטים מסוימים היא מחליפה את המרצים".

דוגמה נוספת לשילוב הבינה המלאכותית בהליך הלמידה, היא הרובוט האנושי Nao שמתייצב ב־HIT ביום הראשון של שנת הלימודים. "הרובוט מסייע ועונה לסטודנטים. יש בתוכו דאטה בייס נרחב שמאפשר ראייה כללית שעוזרת להם", אומרת פרופ' קורץ. בין הפרויקטים העתידיים שהיא עובדת עליהם, אפשר לציין בניית מערכת מבוססת AI שתלמד את הסטודנטים להבחין בדיפ פייק ולהכשיר אותם נגד הכלי ההרסני.

ומה לגבי בדיקת עבודות באמצעות בינה מלאכותית? "זו סוגיה כואבת", היא אומרת. "התנאי שלי הוא כזה - אם הסטודנטים צריכים לדווח אם הם השתמשו בבינה מלאכותית, גם אנחנו כמרצים צריכים. זה חלק מתרבות האמון שאני מנסה לפתח".

עריכת דין

עו"ד חיים רביה, שותף במשרד פרל כהן

ארגז כלים: ChatGPT, Gemini, LawMate, Lizzy
שימושים: ניטור מידע, יצירת דוחות, מחקר משפטי, בדיקת מסמכים

במקרה של עריכת דין, המצב קצת יותר מורכב. בצל ענייני השפה והמומחיות המשפטית, הטמעה של המערכות והיכולות שלהן יכולה לקחת זמן רב. אבל גם בתחום הזה יש מי שמחפש את החדשנות ומראה שאפשר לעשות בה שימוש זהיר ויעיל. עו"ד חיים רביה, שותף וראש קבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים במשרד פרל כהן, מנסה לקדם את הסוגיה במשרדו. "אני עושה שימוש יומיומי בכלי בינה מלאכותית והשימוש הזה הולך ומתפתח. השימוש שאני עושה נחלק לכלים שזמינים בווב וכלים ייעודיים לעורכי דין".

 חיים רביה / צילום: תומר יעקובסון

לדבריו, "בכלים שזמינים בווב כמו ChatGPT ו־Gemini, אני עושה שימוש בשירותי פרימיום מסיבות שנוגעות לפרטיות וכדי לא למסור מידע שנוגע לעניינים פרטיים או ללקוחות. אלה לא שימושים קלאסיים. לדוגמה, אני מנטר מידע באתרי אינטרנט כדי לשלוח תמציות יומיות על תחום משפטי מסוים, או שאני מתחקה אחרי אתרים רגולטוריים מסוימים שעושים שינויים", הוא מסביר. יתרה מכך, "כלי הדיפ ריסרץ', ובעיקר של ג'מיני, מסייע להשיק דוחות ממוסמכים עם מראי מקום. התוצרים מאוד מרשימים וככה אפשר לעמת אותו גם מול המקורות שלו".

שימוש נוסף שמתאר עו"ד רביה הוא הכנה מקדימה לדיונים: "אני יכול למשל לשאול את המערכת האם שופט מסוים התייחס בעבר לנושא הנידון ומה הוא פסק, או מהי הפסיקה הממוצעת של אותו שופט. זה שימוש חדשני, וזה מדהים בעולם השמרני של המשפט".

לצד זאת, יש מערכות ייעודיות עבור עורכי דין. דוגמה אחת היא Law Mate - מערכת למחקר משפטי בכל הקשור לפסיקה, חקיקה והרגולציה הישראלית. לדברי עו"ד רביה, "המערכת מאפשרת למשל לנתח כתבי טענות. אני בעיקר משתמש בה עבור מחקרים משפטיים ושאילתות. זה דרמטי כי היא משנה את כללי המשחק של מתמחים ומה יהיה תפקידם בעתיד", הוא אומר. מערכות נוספות, הוא מוסיף, מאפשרות סקירת חוזים ומסמכים משפטיים.

שיווק

דני שוורץ, ראש תחום צמיחה ב־Enso

ארגז כלים: ChatGPT, Gemini, N8N, Make
שימושים: בניית עמודי נחיתה לאתרי אינטרנט, אימייל מרקטינג, ניתוח מודעות

הבינה המלאכותית אומצה במהירות רבה בתחומי השיווק והפרסום, משימוש בה לצורך השראה ורעיונות למהלכים, דרך יצירת סקיצות ראשונות ללוגואים ולסרטונים ועד לכתיבת מודעות בעזרת הצ'אטבוטים השונים - או אף יצירת פרסומת שלמה באמצעות AI, כפי שכבר ראינו בטלוויזיה.

דני שוורץ, ראש תחום צמיחה (Head of Growth) והאחראי על תחום השיווק בחברת Enso, שמספקת שירותים מבוססי בינה מלאכותית לעסקים קטנים, גם עושה שימוש רב בבינה מלאכותית במסגרת עבודתו וגם בונה סוכני בינה מלאכותית שיהיו רלוונטיים למנוי החברה. "לדוגמה, אם בעבר הייתי צריך להשקיע הרבה מאוד זמן בבניית עמודי נחיתה באתרי אינטרנט, כשזו בנייה רפטטיבית של אותם עמודים עם טקסטים שונים, היום התהליך הרבה יותר קל. אני פונה ל־ChatGPT שעושה לי את זה. אני בונה עשרות עמודי נחיתה בשבוע בלי שפיזית כתבתי או בניתי אותם בעצמי".

 דני שוורץ, ראש תחום צמיחה ב־Enso / צילום: שלומי יוסף

גם תחום המודעות שזור בכלי בינה מלאכותית במסגרת עבודתו של שוורץ. "בעבר, הייתי צריך לבנות מודעות שאני רוצה להריץ ביוטיוב או בפייסבוק, והיה מאוד קשה לדעת אם אנחנו עושים עבודה טובה או לא. היום אני נכנס למערכות הפרסום ומוריד את נתוני המודעות שלי, רואה אילו מודעות עבדו הכי טוב, מעלה אותן ל־ChatGPT - ומבקש לקבל תסריט או מודעה דומה. זה מאפשר לייצר מודעות רבות מבלי שמנהל שיווק י ישב ויבזבז לטובת זה הרבה מאוד זמן".

באשר לעסקים קטנים, הוא ממליץ להם להיעזר בכלים כמו Gemini ודומיו כדי להבין בצורה טובה יותר מי קהל היעד. ככה אפשר יהיה להדגיש באתר או במקומות המפגש עם הלקוחות את נקודות החוזקה של החברה.

לאיפה זה עוד יכול להגיע? "רגש. התוצאות שמקבלים מכל הכלים האלו יכולות להיות גנריות וקלישאתיות. אני מאוד מחכה למערכת שתספק תוצאות שמלכתחילה כתובות עם רגש והרבה יותר אינטואיטיביות. בנוסף, גם הדיפ פייק ישתפר - מה שיאפשר לנו לייצר תכני וידיאו טובים יותר בעלויות נמוכות יותר".

משאבי אנוש

יוגב גולדיס, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת Komodor

ארגז כלים: Team.Me, Compete, Mokka, Kling.ai, Runway
שימושים: ניהול תהליכי מיון, מיתוג מעסיק, תכנון תקציבים, סיכום פגישות

גם עולמות משאבי האנוש נסחפו בידי הבינה המלאכותית. השימוש הקל והברור הוא לברור בין קורות חיים רבים שנשלחים למשרה מסוימת ומציאת המועמדים הטובים ביותר. אבל יוגב גולדיס, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת Komodor, מספר איך הבינה המלאכותית, כפי שהוא משתמש בה, יכולה לסייע לתהליך אפילו יותר.

 יוגב גולדיס סמנכ''ל משאבי אנוש בחברת Komodor / צילום: יורם רשף

"הבינה המלאכותית מאפשרת להגביר תפוקה ולדייק תפקידים. כמובן שבעזרתה אנחנו גם מייעלים את תהליכי המיון ומאתרים מועמדים טוב יותר, כשהחיפוש הוא לא רק בלינקדאין אלא בכל הרשת. המערכות שאנחנו משתמשים בהן עוזרות לנו לנסח פנייה למועמד ולתזכר את הפנייה, ובהמשך לראות מי הגיב ולהתייעץ מה לענות לו", מספר גולדיס. היום, הוא משתף, הוא מייצר אינטראקציות רבות עם מועמדים בלי מגע אדם. "אפשר לנהל את השלבים הראשונים דרך AI עוד לפני שאנחנו בכלל פוגשים את המועמדים עצמם", הוא אומר.

שימוש נוסף בבינה מלאכותית שמיושם כבר היום הוא אווטארים - משמע שימוש בדמויות מתוך החברה כדי להפיץ עליה תוכן ברשתות החברתיות. המגייס, שלא צריך להעביר את התוכן הזה שוב ושוב חוסך זמן ומפנה אותו לעבוד על היבטים אסטרטגיים ורחבים יותר. יתרה מכך, חברות רבות מכניסות כלי AI לשיחות ופגישות כדי שהוא יאתגר את הרעיונות בצוות, מעין "פרקליטו של השטן".

באשר לפיטורי עובדים, מה שמערב מורכבות גדולה, גולדיס אומר כי "לא הייתי מוותר על בינה אנושית. הסיכון בטעויות במקרים כאלו הוא גבוה יותר".

בעתיד, צופה גולדיס, בוט יוכל לנהל שיחה עם מועמד בטלפון עם קולו של המגייס. בנוסף, כלים שונים יבחנו את המועמדים לא רק דרך התאמתם לתפקיד אלא דרך ההתאמה שלהם לתרבות הארגונית של החברה - בין השאר באמצעות ניתוח דברי המועמדים וטון הדיבור שלהם.

"גם שיחות המשוב צפויות לעבור מהפכה של ממש", הוא מעריך. "יוצא מצב שמנהל אישי יודע פחות על עובד מאשר הבינה המלאכותית, ככה שהכלים האלו עתידים ללמוד את סגנון הדיבור והחולשות. ולכן, יהיה אפשר לוותר על שיחות משוב מלחיצות ולא נעימות, והבינה המלאכותית עצמה תהיה ה'מאמן' האישי של העובד, שתסביר לו איך להשתפר בלי מעורבות של החברה".

היבט נוסף שגולדיס מחכה שיזכה לסיוע הבינה המלאכותית הוא הפרסונליזציה במשאבי אנוש, למשל כלי שיעזור בהתאמת תנאים סוציאליים לכל עובד במקום מדיניות אחידה לכל הארגון.

פיננסים והשקעות

יניב גולן, שותף מייסד בקרן ההון־סיכון lool Ventures

ארגז כלים: Claude, NotebookLM, Highlight AI, Cursor, Codex
שימושים: ניתוח השקעות, בדיקת נאותות, יצירת הסכמים וסימולציות

שילוב בינה מלאכותית בתהליכי העבודה, כשהמשמעות היא השפעה על כסף רב, הוא מורכב. אבל ההזדמנות, ככלי מסייע וככלי מנחה החלטות, היא אדירה. יניב גולן, שותף מייסד בקרן ההון־סיכון lool Ventures, שמשקיעה בסטארט־אפים בתחילת דרכם, אומר לגלובס כי "במקום מסוים, ה־AI מחליף פונקציות שבעבר דרשו אנשים נוספים בצוות או הבאת אנשי מקצוע אחרים". לדבריו, "הפונקציה הברורה ביותר היא אנליזה. במקום אנליסט, אדם שצריך לעשות מחקר עומק על שוק או חברה מסוימים, זה מתבצע בצורה מעולה על ידי הכלים השונים. הפיצ'ר של מחקר עמוק קיים בכל אחד מהצ'אטבוטים", הוא אומר.

 יניב גולן, שותף מייסד בקרן ההון־סיכון lool Ventures / צילום: יורם רשף

שימוש נוסף שגולן מציין הוא בניית סוכנים שונים ממגוון רחב של תחומים ופרמטרים, כדי לייצר דוחות ומסמכים מסכמים שיעזרו להגיע להחלטות השקעה. "זו משימה שבעבר הצריכה פאנל של מומחים וארכה ימים רבים, והיום נגמרת ב־20 דקות של עבודה. זה מתבצע בצורה אוטומטית, בזמן קצר ובאיכות משמעותית יותר טובה ממה שהיינו יכולים לקבל מאדם אנושי שהיה עושה את זה".

לדבריו, "היום 80% מתהליך בדיקות הנאותות מטופל בעזרת בינה מלאכותית. ההחלטה בקצה היא עדיין של בן אדם, אך כל שלב איסוף המידע והסיכום קורה באמצעות כלי AI, כמו למשל NotebookLM של גוגל". הבינה המלאכותית עושה אנליזות, מנתחת הסכמים מסחריים ומאפשרת לזהות ולקבל סיכום מהיר של כל הבעיות והאתגרים. גם יצירת הסכמים פשוטים נעשים בעזרתה.

השימוש של גולן בבינה מלאכותית לא נגמר כאן: גם משימות מחשוביות כמו הרמת אתרים נעשית בסיוע כלי בינה מלאכותית, וכך גם עיבוד מידע, בניית כלים פנימיים וחיצוניים עבור מערכות שונות, ויצירת תכנים ממאמרים ועד פוסטים לרשתות החברתיות. "נוסף על כך, ה־AI מהווה מעין יועץ ארגוני. לדוגמה, לצורך ניתוח תהליכים פנימיים בארגון וזיהוי מקומות לשיפור", הוא אומר. דוגמה נוספת שהוא מציין היא להשתמש בבינה לצורך סימולציות: "ה־AI יכולה לתת לך את הפיץ' של סטארט־אפ מסוים, להסביר איך מתנהל דיון בין אנשי הון־סיכון. אפשר לפרט לגבי חברה מסוימת, לציין מה רוצים לעשות והאם כדאי להשקיע. אחרי שמקבלים סימולציה של כל זה מבינים לאן זה יכול ללכת".

לסיכום, הוא ממליץ לכל אדם להסתייע בבינה המלאכותית לצורך אפקטיביות אישית, למשל לטובת איסוף משימות וסיוע בתיעדוף שלהן. "זה יעזור לאנשים לנהל את המשימות שלהם בצורה טובה יותר".