ריאד, ערב הסעודית / צילום: Shutterstock
המשלחת העסקית שהוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לערב הסעודית בשבוע שעבר ומופע הראווה שהתלווה אליה - חתימת הסכמים עם אנבידיה, אמזון, גוגל, בואינג ו־AMD - שמה את הממלכה הערבית על מפת הטכנולוגיה העולמית. בניגוד להסכמי אברהם עם איחוד האמירויות ובחריין, שהתנו ב־2020 אספקה של נשק וטכנולוגיה אמריקאית בנורמליזציה עם ישראל, מקומו של הסטארט־אפ ניישן נפקד הפעם. כך, מתחת לאפה של ישראל, הופכת ערב הסעודית למעצמת טכנולוגיה אזורית חדשה שמטילה עליה כעת צל כבד.
● שנה אחרי אקזיט הענק: הסטארט-אפ הישראלי שמאיץ את הצמיחה של אנבידיה
● כך ירוויחו מרכזי הפיתוח בישראל מעסקת הענק של אנבידיה בסעודיה
במשך שנים נרקמו יחסים בין שתי המדינות ללא הסכם שלום. גם היום, שנה וחצי לאחר טבח 7 באוקטובר, מתנהלים קשרים עסקיים, אם כי על אש נמוכה מאוד, עמוק מתחת לרדאר התקשורתי. לפי בדיקת גלובס, רוב החברות הישראליות הפעילות בערב הסעודית עוסקות באבטחת סייבר ומקצתן גם בביטחון לאומי ובהגנה על מתקנים; חלקן הוקמו על ידי ישראלים בחו"ל שפתחו שלוחה סעודית דרך חברה זרה ובלאו הכי רובן עובדות עם חברות כמו ספייר (Spire) ובולוורק (Bulwark), שמתמתחות בהפצת מוצרים ובהתקנה של מערכות טכנולוגיות בקרב לקוחות במדינות המפרץ, מצרים וירדן.
מתל אביב ופתח תקווה לריאד שבערב הסעודית
בין החברות שנוכחות באופן פומבי בערב הסעודית, ניתן למנות את סייברארק, חברת סייבר ישראלית המנוהלת מהארץ ומעסיקה 4,000 עובדים, מתוכם כ־1,200 בפתח תקווה ובבאר שבע.
בכיר לשעבר בסייברארק כתב חודשים בלבד לאחר טבח 7 באוקטובר על תוכניות ההתרחבות של החברה בממלכה הסעודית. החברה, שמאבטחת זהויות של משתמשים, דיווחה על צמיחה "עקבית של 25% משנה לשנה בערב הסעודית מאז שהיא נכנסה לאזור. ב־2024 המדינה הערבית הפכה למנוע מרכזי מאחורי הצמיחה הזו ומהווה לבדה 40% מהעסקים של סייבארק במזרח התיכון".
לדבריו, סייברארק משרתת למעלה מ־50 לקוחות בממלכה, ובכוונתה להכפיל את הפעילות שלה שם בשנתיים הקרובות. עם זאת, אותו בכיר עזב את תפקידו בפברואר, ובחברה לא מסרו עדכון חדש לגבי הפעילות בערב הסעודית.
סייברארק איננה לבד: צ'ק פוינט פעילה במדינה כחלק ממכירותיה במדינות חצי האי ערב, אך מכירותיה בערב הסעודית זניחה ביחס להכנסותיה. גם סייבריזן, חברת סייבר שמגינה על מכשירי קצה ונוסדה בתל אביב, העבירה את המטה שלה לסן דייגו והיא עובדת כבר כמה שנים בחצי האי ערב, בין השאר בהשפעת סופטבנק, בעלת מניות מרכזית בה.
חברה סייבר נוספת מניו ג'רזי, שרוב עובדיה הם ישראלים ואת שמה לא ניתן לציין, פועלת בערב הסעודית. החברה מעסיקה בממלכה הסעודית מנהלים, בהם מנהל ההפצה שלה לשעבר בממלכה שעבד קודם לכן בספייר וכעת, לפי פרופיל הלינקדאין שלו, מנהל מריאד את כל פעילות המכירות שלה במדינות המפרץ, מצרים וטורקיה.
חברה נוספת שלא ניתן לציין את שמה, שהוקמה בישראל ולפני כשנה העבירה את המטה שלה לארה"ב, פרסמה לאחרונה משרה לגיוס מנהל מכירות בריאד, שאוישה לפני מספר חודשים. החברה מכשירה כוח אדם בתחומי הסייבר, תחום שקיים בו צמא רב בממלכה שמשקיעה כעת מיליארדים בהכשרת עובדים לענף ההייטק מתוך מטרה להיגמל מההשקעות בנפט שתפוקתו הולכת ויורדת.
ישראלית אחרת שהגיעה לערב הסעודית היא קונטיניואיטי (Continuity), חברת תוכנה שנוסדה לפני שני עשורים בארה"ב והעבירה את מוקד הפעילות לישראל "מסיבות של ציונות ויתרונות מיסוי", כך אומר לגלובס גיל הכט, מנכ"ל החברה.
החברה מציעה מערכות שמבטיחות את יכולת ההתאוששות של ארגונים מתקלות טכניות ואירועי סייבר שונים, וכן מאבטחת מערכות אחסון וגיבוי שנמכרות לבנקים ולארגונים גדולים. בערב הסעודית בפרט ובעולם הערבי בכלל, היא פעילה בעיקר באמצעות מפיצים ויצרני מערכות גדולות שבהם היא מותקנת, כמו אלה של דל, למשל.
החברה הגיעה לערב הסעודית מעט לפני החתימה על הסכמי אברהם, "עוד כשהייתה תחושה של אופוריה שהטכנולוגיה הישראלית תשגשג במזרח התיכון. אלא שמאז 7 באוקטובר קיימת נסיגה מהותית בעסקים של חברות ישראליות בממלכה הערבית. זה לא שלא מתקיימות שיחות בכלל, אבל הרוח שנושבת כלפי החברות היא קרירה וישראל כבר לא חלק מטרנד של עשיית עסקים יותר.
"יש מערכות יחסים טובות בין ישראלים לסעודים, אבל אין ספק שאנחנו לא מוזמנים 'למסיבה הגדולה' שנערכת במדינה. הפעילות הישראלית שמתקיימת כאן היא מעין אינרציה של פעילות שנוסדה לפני מספר שנים ואין כאן באמת צמיחה חדשה". לדבריו, הכנסות מוצר הסייבר של קונטיניואיטי, שצמח ב־100% בשנה האחרונה במכירות ברחבי העולם, לא צמחו כמעט בכלל במדינות העולם הערבי.
לדברי ד"ר יוסי מן, מרצה וחוקר במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן, מלבד המלחמה בעזה והיעדר הנורמליזציה, סיבה נוספת לקושי לקיים יחסים עסקיים בין הצדדים נוגעת לפערים תרבותיים. "אין תרבות סטארט־אפ מפותחת בערב הסעודית. החברות הסעודיות גדולות וזזות לאט, לא משהו שמתאים לחברות הצעירות הישראליות שזזות מהר. התרבות הסעודית דורשת בניית אמון הדרגתי ארוך טווח והרבה 'שואו' - וקשה לסטארט־אפים ישראליים עם זה".
התרבות התאגידית הסעודית, לפי ד"ר מן, היא הסיבה שבטווח הנראה לעין ערב הסעודית לא תוכל להקים סצנה משגשגת של סטארט־אפים שתדחוק החוצה את ישראל. "האוניברסיטאות הסעודיות עולות בהדרגה בדירוג העולמי, אבל הניסיון הצבאי שלהם בשלבים הראשונים ממש ואין להם תרבות של סבלנות לכישלון כפי שיש בישראל".
במוקד: תחום אבטחת מידע וסייבר
לפי ד"ר מן, שמתמחה בחקר החברה והכלכלה במדינות המפרץ בדגש על ערב הסעודית, "רוב הפעילות הישראלית בערב הסעודית סובבת סביב אבטחת מידע ומתקנים שמגנים על תשתיות מקומיות בעיקר מפני מתקפות טרור". הלקוחות לדבריו, הם ברובם חברות ממשלתיות שנמצאות כעת בתנופת פיתוח של שירותים ציבוריים שהחלה לאחר מגפת הקורונה או כחלק מפרויקט ניאום - המטרופולין הטכנולוגי המתוכנן במדינה, שמהווה אבן יסוד בתוכנית של יורש העצר מוחמד בן סלמאן להסיט את הכלכלה מתלות בנפט.
מן מוסיף כי מתקיימת גם פעילות מחקרית אקדמית ענפה שבה שותפים חוקרים ישראלים וסעודים למחקרים באוניברסיטאות זרות, כולל מענקים שמגיעים במשותף לצד הישראלי והצד הסעודי. בנוסף, מתקיים תהליך של פיתוח משותף של תרופות בשל אקלים, סביבה ואפילו אוכלוסייה בעלת מאפיינים דומים.
פוטנציאל סחר של יותר ממיליארד דולר בשנה
את היקף הסחר בין ישראל לערב הסעודית לא ניתן לאמוד במדויק כיוון שהרשויות נמנעות מלדווח עליו. עם זאת, כדי להיווכח בפוטנציאל ההשקעות שיש לערב הסעודית בשוק הישראלי, די להסתכל על הסחר עם איחוד האמירויות השכנה, שמשקפים עלייה עקבית עם השנים: מ־55 מיליון דולר ערב הסכמי אברהם ב־2020 ועד שיא של 1.5 מיליארד דולר ב־2022, כך על פי נתוני מנהל סחר חוץ. בשנת 2023, עם פרוץ המלחמה, חלה ירידה קלה בסחר עם האמירויות ל־1.3 מיליארד דולר.
מרכיב גדול בסחר של ישראל האמירויות מגיע מיהלומים, כאשר חלק ניכר ממנו מגיע בפועל מערב הסעודית. למעשה, חלק גדול מהיצוא לערב הסעודית מתבצע דרך האמירויות באמצעות ישראלים או אנשי קשר המתגוררים באבו דאבי או דובאי ונכנסים לערב הסעודית עם ויזה מיוחדת או עם דרכון זר. "בחריין הייתה אמורה להיות המקפצה הגדולה של ישראל לערב הסעודית, אבל לצערנו זה לא קרה", אומר מן. את פוטנציאל הסחר עם הממלכה הוא מעריך בעד 2 מיליארד דולר בשנה, מתוכו מיליארד דולר למוצרים ושירותי ביטחון, והשאר לתרופות ולחקלאות, בכלל זה ייצוא דגים, גזרים, מלפפונים ותמרים, שכבר היום מיוצאים במאות מיליוני דולרים לאמירויות.
נוכחות דלה בהשקעות בהייטק הישראלי
באשר לפוטנציאל ההשקעה בהייטק הישראלי, ניתן להסתכל על המעורבות האמירתית והקטארית בהשקעות בתחום. על פי נתוני חברת המחקר IVC, האמירויות וקטאר, שגם עמה אין לישראל הסכם נורמליזציה - והיא אף נחשבת למדינה עוינת לה - משקיעות בהייטק הישראלי סכומים כבירים. על פי המחקר, איחוד האמירויות מובילה סך השקעות של 1.03 מיליארד דולר בחברות הייטק ישראליות בין השנים 2020 למאי 2025, בעוד שקטאר שנייה לה עם 275 מיליון דולר בהשקעות.
לפי הנתונים הגלויים והרשמיים, ערב הסעודית משקיעה רק 30 מיליון דולר בהייטק הישראלי, וגם זאת דרך חברות זרות. אחת מהחברות הללו, על פי ההערכה, היא דורוני (Doroni), חברת המטוסים החשמליים האמריקאית שממוקמת בפלורידה, אך מנוהלת על ידי קבוצה של ישראלים בראשות דורון מרדינגר.
הנוכחות המצומצמת של הסעודים בהייטק הישראלי לא נובעת מכך שהקרנות שלהם קטנות או שוליות יותר מאלו של האמירויות או של קטאר. ערב הסעודית נחשבת לאחת המשקיעות הגדולות בקרן סופטבנק היפנית, עם התחייבות של לפחות 45 מיליארד דולר בהשקעה, ובקרן בלאקסטון, עם גיוסים בסך 20 מיליון דולר מקרן העושר הלאומית. בנוסף, היא משקיעה גדולה בקרן ליברטי של שר האוצר לשעבר בממשל טראמפ וכן בקרן אפיניטי של חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר.
בינתיים, היזמים הישראלים שומרים על הפעילות הסעודית עד כמה שאפשר ומנסים למנוע את זליגתם של העסקים לספקים זרים. הם מסתכלים על הביקור הנשיאותי של טראמפ וחשים אכזבה על כך שישראל לא נכללה באירוע. "אין ספק שטראמפ עושה עבודה פנומנלית בקידום עסקים אמריקאים במזרח התיכון", אומר הכט. "אם היינו כלולים במסעות שלו, ישראל הייתה יכולה להיות כוח כלכלי עולה במזרח התיכון, והרי ראינו מה חברות אמריקאיות סגרו שם - כשיש רצון טוב, מוצאים דרכים לעבוד יחד".