כך ירוויחו מרכזי הפיתוח בישראל מעסקת הענק של אנבידיה בסעודיה

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ביקר בשבוע שעבר בחטף בסעודיה לצידו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כדי לחתום על אחת מעסקאות השבבים הגדולות בעולם שנחתמה אי פעם עם מדינה אחת: אספקת שבבים תמורת מיליארדי דולרים. אנבידיה תשווק כבר השנה 18 אלף מעבדים גרפיים מהדגם החדש ביותר, בלאקוול אולטרה, בעלות כוללת של 700 מיליון דולר, כך על פי בנק אוף אמריקה, ובהמשך "עוד כמה מאות אלפי שבבים", ככל הנראה 200 אלף שבבים במשך 5 שנים ובעלות כוללת של 7 מיליארד דולר.

● סודוקו וטטריס בשווי של 2 מיליארד דולר: חברת המשחקים הסודית של הישראלים בלונדון יוצאת לאור
● מנוע החיפוש החדש שמאיים על גוגל ומושך את ג'ף בזוס ואנבידיה
● ענקיות השבבים שכבר נהנות מההסכם של טראמפ עם סעודיה

התעשייה הישראלית אמנם נותרה מאחור כשארה"ב לא התנתה את הסכמי אספקת הנשק והטכנולוגיה בחתימה על הסכמי אברהם, אך מרכזי הפיתוח והייצור של אנבידיה בצפון ייהנו מעסקת הענק ויזכו למכור את מרכולתם בסעודיה שעומדת על דעתה שלא להכיר בישראל.

אנבידיה מפתחת ביוקנעם ובתל אביב את שבבי התקשורת שמנהלים את תעבורת הנתונים בין המעבדים הגרפיים ומעבדי הליבה בחוות השרתים ומאיצים את עיבוד הבינה המלאכותית ושירותי הענן. שבבים ומתגי תקשורת אלה מאפשרים הן את התקשורת בתוך ארונות השרתים בין השרתים השונים והן את התקשורת בין הארונות השונים, הממוקמים לעיתים במרחק רב זה מזה.

מאחר והואנג חתם על עסקת אספקה של השבבים החדשים ביותר של החברה, "בלאקוול אולטרה" (GB300) המסופקים בתצורה של ארונות שרתים בעלי 72 מעבדים גרפיים (NVLink72), המשמעות היא שמרכז הפיתוח של אנבידיה ביוקנעם ישחק תפקיד מרכזי בייצור ובאספקת הרכיבים לסעודיה.

ארונות השרתים מסוג NVLink פותחו לראשונה על ידי אנבידיה בסנטה קלרה, קליפורניה, אך עם רכישת מלאנוקס ב-2020 הועברה האחריות על פיתוח המוצרים לישראל בגלל המומחיות שיש למרכז המקומי בתכנון התקשורת בין המעבדים השונים.

אנבידיה לא לבד בעסקת הענק עם סעודיה. גם AMD המתחרה הבטיחה לספק ליורש העצר מוחמד בן סלמן מעבדים גרפיים משלה, אם כי תנאי העסקה לא פורסמו ובכל מקרה אספקתן לא תחל לפני 2026, כשנה לאחר תחילת העבודה עם אנבידיה.

מנסה לרכך את התדמית

בעיתוי מעניין השיקה הבוקר (ב') אנבידיה בתערוכת השבבים בטייוואן קומפיוטקס ארון שרתים מסוג NVLink שמאפשר לראשונה לשלב גם שבבים של חברות אחרות שאינן דווקא של אנבידיה. בכך, מבקשת אנבידיה לרכך את התדמית המונופוליסטית שנוצרה לה, בכך שהיא מאפשרת ללקוחותיה לשלב שבבים של חברות מתחרות בשתי תצורונות אפשריות.

הראשונה, תאפשר לשלב מעבדים גרפיים של AMD כמו Mi400, מעבדים גרפיים של גוגל ("TPU") או מעבדי אמזון ("טרייניום" ו-"אינפרנשיה") בתנאי שאלה ינוהלו על ידי מעבדי ליבה מרכזיים מתוצרת אנבידיה ("גרייס"). התצורה השנייה היא הפוכה - כלומר היא מאפשרת לשלב מעבדי ליבה שאינם מתוצרת אנבידיה, כמו אלה של קוואלקום ופוג'יטסו למעבדים הגרפיים של אנבידיה.

בשתי התצורות, יהיו אלה מעבדי התקשורת של אנבידיה אחראים על התקשורת בתוך ארון השרתים, כלומר אנבידיה תוכל להרוויח לכל הפחות ממכירתם, כשהם ארוזים בארון השרתים היקר בעיצובה. באנבידיה מבינים שבתעשייה לוקחים מעבדים גרפיים מכל הבא ליד, ואם אפשר למכור את ארונות השרתים גם ללא מעבדים גרפיים, אך עם גלרייה של מעבדי תקשורת, החברה תוכל להרוויח הן ממכירת שבבי תקשורת והן מנוכחות בחוות עיבוד AI, המכונות "מפעלי AI".

בשרתי אנבידיה ניתן לשבץ אך ורק שבבים של חברות שהצטרפו במיוחד לשותפות עמה, לפיכך AMD או אינטל עדיין מחוץ לתמונה. מי שמיהרו להצטרף הן מדיהטק ומארוול בתחום המעבדים הגרפיים, שמפתחות את ליבת המעבדים הגרפיים של גוגל ואמזון, וכן חברות כמו אסטרה-לאבס ואלצ'יפ; בתחום מעבדי הליבה (CPU), שותפות פוג'יטסו וקוואלקום. מי שתנהל גם את הפרויקט הזה היא אנבידיה ישראל, שאחראית, כאמור, על ארונות שרתי NVLink, תחת המותג NVLink Fusion.

פניית הפרסה של הואנג

הואנג ידוע בגישתו הספקנית לטכנולוגיית קוונטום, לאחר שבינואר האחרון העריך כי ייקחו לפחות 15 שנים עד השקתו של מחשב קוונטי יעיל ראשון, ולאחר שבחודש מרץ האחרון חזר ואמר כי על פיתוח המחשב הקוונטי מתחרות טכנולוגיות רבות מעולמות פיזיקליים שונים - ורמז על כך שמדובר בהימור.

כעת, לפי אתר דה אינפורמיישן, נראה כי פניה של אנבידיה להשקעת הון סיכון ראשונה בחברת קוונטום: פסייקוואנטום, חברה אמריקאית בעלת שורשים אוסטרליים, שפיתחה מחשבים קוונטיים המבוססים על יריית פוטונים בקצב קבוע וידוע מראש.

פסייקוואנטום (PsyQuantum) ידועה במחשבים העצומים שלה, שגודלם כמגרש פוטובול, אך היא נחשבת בתעשיית הקוונטום כאחת מחברות המחשוב המתקדמות בתחום. החברה מגייסת כעת 750 מיליון דולר, ועל פי ההערכה אנבידיה היא אחת מהמשקיעות. לפסייקוואנטום קשר ישראלי: אחת המשקיעות הראשונות בה היא קרן פיטנגו פירסט, לצד משקיעים גדולים יותר כמו בלקרוק ומיקרוסופט.