גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

מאות עובדי רשות המסים דרשו להעלות את שכרם. מה קבע בית הדין?

מאות עובדי רשות המסים, מפקדי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין תבעו את המדינה בבקשה לשינוי תנאי העסקתם והעלאת שכרם כך שיושווה לשכר עובדים המוגדרים כ"כלכלנים" ● בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתם וקבע כי "למדינה אין חובה לנהוג בשוויון כלפי קבוצות עובדים שונות"

רשות המסים / צילום: איל יצהר
רשות המסים / צילום: איל יצהר

מאות עובדי רשות המסים, מפקדי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין, שתבעו את המדינה בבקשה לשינוי תנאי העסקתם והעלאת שכרם כך שיושווה לשכר עובדים המוגדרים כ"כלכלנים" - נדחו על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

● בגיל 35 הוא עומד מאחורי הרפורמה הגדולה של רשות המסים ומבטיח לתפוס "את כל התחמנים"
● עקב מעורבות ארגוני פשיעה: הקבלן שלא ימשיך בפרויקטים עבור המדינה

נקבע כי "ככל מעסיק, אף למדינה, באמצעות נציב שירות המדינה, נתונה פררוגטיבה ניהולית בכל הנוגע להגדרת המשרות וקביעת אופן ההתקשרות עם עובדיה - אם באמצעות כתב מינוי ואם באמצעות חוזה מיוחד".

עוד צוין כי התובעים לא הוכיחו את טענתם לאפליה אל מול אחרים בשירות המדינה המועסקים באמצעות חוזה "כלכלנים", בין היתר משאין מדובר בקבוצה הומוגנית שניתן להשוותה לקבוצה אחרת, "ובהיעדר חובה המוטלת על המדינה לנהוג בשוויון כלפי קבוצות עובדים שונות".

התובעים: דירוג שגוי

פסק הדין עסק בשאלה האם יש לחייב את המדינה לשנות, בדיעבד, את אופן ההתקשרות מול מפקחים ברשות המסים, מהעסקה בדירוג להעסקה בחוזה מיוחד מסוג "חוזה כלכלנים", ובהתאם לחייב את הרשות בתשלום הפרשי שכר הנובעים משינוי זה.

התובעים מועסקים בשירות המדינה כמפקחי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין. הדירוג לפיו מועסקים התובעים הוא דירוג המח"ר (מדעי החברה והרוח). מדובר ברשימה של כמה מאות תובעים אשר הגישו כל אחד תביעה פרטנית, באמצעות ההסתדרות הלאומית, ובמסגרת התביעות אשר נוהלו במאוחד, טוענים כי על אף שמבחינה מהותית הם נחשבים "כלכלנים" המועסקים בשירות המדינה - מעולם לא הוצע להם לעבוד בחוזה כלכלנים, והם מועסקים על-פי דירוג המח"ר, תוך ששכרם נמוך משמעותית מתנאי השכר הקבועים בחוזה כלכלנים, בניגוד להוראות נציבות שירות המדינה וחובת השוויון החלה על המדינה כמעסיקה.

התובעים ביקשו מבית הדין להורות כי הם זכאים לבחור להיות מועסקים על-פי חוזה כלכלנים, ולחייב את המדינה לשלם להם את ההפסדים הנובעים מדירוגם השגוי עבור שבע השנים האחרונות מיום הגשת התביעה או מיום תחילת עבודתם.

בין הצדדים הוסכם כי תידון ותוכרע תחילה השאלה העקרונית בדבר חובת המדינה להעסיק את התובעים על-פי חוזה כלכלנים, ולאחר מכן, ככל שיעלה הצורך, תידון שאלת הפרשי השכר המגיעים לכל תובע.

בשעה שהתיק תלוי ועומד ניהלה המדינה משא-ומתן עם ועד עובדי רשות המסים באשר לתנאי ההעסקה של עובדי הרשות השונים. במרץ 2025 הגישה המדינה לתיק "הודעת עדכון ובקשה דחופה", במסגרתה עדכנה כי נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המדינה להסתדרות בכל הנוגע לעובדי רשות המסים בתפקידים מסוגם של התובעים.

טענתם המרכזית של התובעים, עובדי רשות המסים, בתביעה היא כי עבודתם זהה בעיקרה ובמהותה לזו של כלל הכלכלנים בשירות המדינה, והם אף בעלי הכשרה ורקע מקצועי דומה, אך חרף האמור בחרה המדינה להעסיקם בתנאים נחותים ומפלים ביחס לאותם כלכלנים, וזאת בניגוד לעיקרון השוויון וחזקת החוקיות החלה על המדינה.

נטען כי בנובמבר 2021 שלחה רשות המסים למפקחים הודעה המאפשרת להם לבחור להיות מועסקים בחוזה כלכלנים, וכך אף נקבע במכרזים אותם פרסמה המדינה. זמן קצר לאחר מכן חזרה בה המדינה מכך, ועדיה ציינו כי אינם מכירים זאת או כי הדבר נעשה בטעות.

בכל הנוגע להסכם הקיבוצי, התובעים טוענים כי אין בו כדי להשפיע על תביעתם, וזאת משני טעמים: האחד - מאחר שההסכם אינו מעניק להם 'חוזה כלכלנים' כמבוקש בתביעה; והשני - מאחר שממילא ההסכם הוא "צופה פני עתיד", ואילו התביעה עוסקת גם בהפרשי שכר להם זכאים התובעים, לטענתם, בגין העבר.

המדינה: תנאי סף שונים

בכתב ההגנה טענה המדינה כי המשרות בהן מועסקים התובעים הן משרות בדירוג מינהלי, קרי משרות שאינן מצריכות תואר אקדמי, תנאי הסף להן הוא 12 שנות לימוד, ולא נדרשים רישיון רואה חשבון או הסמכה כשמאי מקרקעין.

נטען כי הבחירה האם ניתן להעסיק עובד בחוזה כלכלנים היא בחינה משולבת של המשרה בה הוא משובץ ושל השכלתו והסמכתו, ומאחר שמשרותיהם של התובעים אינן עומדות בקריטריונים, לא ניתנה להם האפשרות להיות מועסקים בחוזה כלכלנים.

בכל הנוגע לטענת האפליה, המדינה טענה כי לצורך הוכחתה על התובעים להוכיח כי קיים יחס שונה לשווים, קרי כי הופלו ביחס לקבוצת שוויון מסוימת, אך בניגוד לטענת התובעים כי אין שוני מהותי בינם לבין כלכלנים בשירות המדינה - הם לא הוכיחו כי סוג עבודתם, תחומי האחריות והמשימות אותן הם נדרשים לבצע זהים לאלה המתבצעים על-ידי כלכלנים. בנוסף הם לא הוכיחו כי תנאי הסף של משרותיהם זהים לאלה של משרות הכלכלנים, וכך גם מתח הדרגות הצמוד למשרותיהם.

כמו כן, נטען, הפררוגטיבה הניהולית מאפשרת למדינה לקבוע תנאי עבודה שונים לעובדיה, כל עוד לא מדובר בהבחנה על רקע שיקולים פסולים אסורים.

בית הדין: האפליה - טענה לא מבוססת

אב בית הדין, השופטת מירב קליימן, נציגת הציבור (עובדים) קריסטינה פוליצר מימון ונציגת הציבור (מעסיקים) הילה דיין-בירן דחו את טענות העובדים ובין היתר קבעו כי "התובעים לא הניחו בסיס מספק להוכחת טענת האפליה הנטענת על-ידם. כך, התובעים לא הניחו בסיס לחובה כלשהי המוטלת על המדינה להשוות בין אוכלוסיות עובדים המועסקות במשרות שונות, התבססו על טענה כללית לאפליה מבלי שביססו קריטריון מפלה כלשהו לבד מהשתייכות מקצועית שאינה מהווה קריטריון מפלה, לא הוכיחו כי מדובר בהשוואה בין שתי קבוצות הומוגניות, ולא הוכיחו כי מתקיים 'יחס שונה לשווים', תוך הסתמכות על הנחות ושמועות שלא נתמכו בנתונים ועובדות".

באופן חריג, למרות שהעובדים הפסידו בתביעה, בית הדין חייב את המדינה בתשלום הוצאות התובעים בסך 30 אלף שקל, וזאת בשל מחדלים של המדינה בעת ניהול ההליך המשפטי, ובהם העובדה שלא הגישה סיכומים בהליך במועדים שנקבעו חרף החלטות בית הדין, באופן שעיכב בצורה חריגה את מתן פסק הדין בהליך.

"לבחון מחדש את הבקשה"

עו"ד מוטי בללתי, שותף ומומחה למסים במשרד גולדפרב, גרוס, זליגמן ושות', סבור כי הגם שעובדי רשות המסים הפסידו בזירה המשפטית, יש מקום לבחון מחדש את הבקשה שלהם, אחרת ההפסד הוא של הציבור.

"פסק הדין שם את הדגש על ההיבטים המשפטיים של שיקול-הדעת המינהלי ודיני העבודה, אך חשוב לזכור את התמונה הרחבה יותר - מפקחי רשות המסים הם אנשי מקצוע, והעבודה שהם עושים קריטית לקיום התקציב הציבורי. ככל שהמדינה תדע למשוך ולשמר עובדים איכותיים יותר ברשות המסים - כך קופת המדינה תיהנה מהכנסות גבוהות יותר, מאכיפה יעילה יותר ומשירות ציבורי טוב יותר.

"דווקא משרד האוצר, שמכיר היטב את הנתונים ואת חשיבותם של המפקחים, היה צריך להיות הראשון שידחוף לשדרוג תנאי ההעסקה והשכר שלהם. לא מדובר בפריבילגיה, אלא בהשקעה משתלמת במשאב האנושי שיש לו תרומה ישירה וברורה לגודל הקופה הציבורית . "

עוד כתבות

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

פתיחה מעורבת בוול סטריט: הנאסד"ק עולה והדאו ג'ונס יורד

מדד S&P 500 והנאסד"ק מטפסים בפתיחת המסחר לאחר שאנבידיה עקפה את התחזיות והגדילה את תוכנית הרכישה העצמית ● נגיד הפד כריסטופר וולר מזהיר מהאינפלציה ומעריך שיידרש מהלך ש"יזעזע את השווקים" בדצמבר ● תשואת האג"ח ל-10 שנים עולה ● בורסות אירופה נסחרות בירידות קלות ● הזהב נופל לשפל של יותר משנה ● סיטי חותך את מחירי היעד לביטקוין ולאת'ריום ● הבורסה בסיאול הובילה את העליות באסיה ● למרות הטלטלה בוול סטריט: רווחי חברות S&P 500 צומחים בקצב המהיר ביותר זה ארבע שנים

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת

חודש וחצי אחרי השבתת הקו בין ישראל לדובאי, מתקיימים מגעים אינטנסיבים בין הצדדים ● עם זאת, דרישת הביטחון הישראלית נמצאת בלב המחלוקת

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום