גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי אחראי לכך שמחירי הדירות החדשות לא יורדים

האם הבנקים הם אלה שמונעים את ירידת מחירי הדיור? ● סעיף שנחשף לאחרונה בחוזה הליווי הפיננסי של היזמים מגביל את היכולת שלהם להוריד את מחירי הדירות, ללא אישור כתוב של הבנק ● אלא שהמומחים חלוקים בנוגע להשפעה של הסעיף על שוק הדיור

אתר בנייה. ''מ־120 משכורות ליותר מ־180 עבור דירה'' / צילום: Shutterstock
אתר בנייה. ''מ־120 משכורות ליותר מ־180 עבור דירה'' / צילום: Shutterstock

"אנו מתחייבים לא לסטות מתחזית קצב המכירות ומתחזית המחירים של יחידות הפרויקט. ירידה בשיעור של למעלה מ־5% במחירה של יחידה מיחידות הפרויקט על פי התחזית הנ"ל תהיה טעונה אישורכם מראש ובכתב".

המדינה התחילה לטפל בחדירת גורמי פשע למכרזים וגילתה תמונה מבהילה
המחשבון | 5 נקודות שכדאי להביא בחשבון לפני שקונים דירה להשקעה

סעיף זה לקוח מחוזה של יזם עם בנק מלווה של פרויקט, וחשיפה של הסעיף, שכלול בכל חוזי הליווי של היזמים, הציתה את השאלה: האם הסעיף הזה הוא בעצם מנגנון שמונע ירידת מחירים בשוק הנדל"ן? תלוי את מי שואלים.

העובדות ברורות: כבר תקופה נרשמת בשוק הדירות הישראלי תופעה חריגה, שבה מחירי הדירות עולים גם כשמספר העסקאות יורד, וגם כשמספר הדירות הלא־מכורות מרקיע שחקים.

רקע: עלייה מצטברת של 90% בעשור

"מחירי הדירות בישראל רשמו בעשור האחרון עלייה מצטברת של יותר מ־90%", אומרת ד"ר גלי אינגבר, ראש המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. "באותה תקופה עלה השכר הממוצע ברוטו בכ־31% בלבד. כתוצאה מכך היכולת של מרבית הזוגות הצעירים בישראל לרכוש דירה נעשית קשה יותר עד בלתי אפשרית.

ד''ר גלי אינגבר / צילום: קובי אשכנזי

"אם לפני כעשר שנים, בשנת 2014, היה צריך לשלם עבור דירה ממוצעת כ־120 משכורות חודשיות ברוטו, היום צריך לשלם על אותה דירה מעל 180 משכורות - 15 שנות שכר. לפי נתוני הלמ"ס, מחירה של דירה ממוצעת הגיע בסוף שנת 2024 לכ־2.3 מיליון שקל. גם אם ניקח דירה באזורים מרוחקים מהמרכז, מדובר על סדר גודל של 1.5־2 מיליון שקל".

במקביל לכך שמחירי הדירות טיפסו, היצע הדירות החדשות הלא־מכורות זינק בכמעט 80% מאז תחילת 2022, לכ־80 אלף דירות. גם הביקוש נחלש - בין השאר בעקבות ירידה בהטבות מימון אגרסיביות. ובכל זאת, המחירים לא נעצרו: מדד מחירי הדירות החדשות עלה ברבעון הראשון של 2025 בשיעור של 3.5% - זהה לעלייה בהיצע.

מלכוד המימון: "הרבה קבלנים, מעט בנקים"

לטענת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ’ אבי שמחון, הגורם למחירים הגבוהים אינו טמון רק במחסור בקרקעות או באיטיות התכנון - אלא באותו סעיף לא מאוד מוכר שמופיע בהסכמי הליווי הבנקאי, שהזכרנו בפתח הכתבה.

פרופ' אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

הסעיף קובע כי ירידה של יותר מ־5% ממחיר דירה (לעומת התחזית הראשונית) דורשת אישור מראש ובכתב מהבנק, כלומר גם כאשר קבלן שוקל להוזיל את הדירות בפרויקט עקב ירידת ביקוש, הוא זקוק להסכמת הגוף המממן. לדבריו של שמחון, הסעיף הזה הוא בעצם מנגנון שמפחית את התחרות בין יזמים, ומונע מהם להוריד מחירים גם כאשר הם מעוניינים בכך.

"כשנודע לי על קיום הסעיף הזה, היה לי ברור שמשהו שם מאוד לא בסדר וצריך לשנות אותו. הלכתי עם זה לבנק ישראל, והם לא רצו לשנות אותו. בוא נאמר, שיש להם שיקולים שונים.

"הצגתי את הסעיף הזה לפרופסורים באוניברסיטה - הם היו המומים שהוא חוקי", מספר שמחון. לדבריו, החשש של הבנקים ברור: אם קבלן אחד יוריד מחירים, גם אחרים ייאלצו לעשות זאת - והבנק ימצא עצמו מול שורת פרויקטים שעלולים להיכנס להפסדים.

כך לדבריו, שיקולי הפיקוח הבנקאי חורגים מהפרויקט הבודד - והופכים למנגנון שמונע ירידות מחירים בשוק כולו. התוצאה: מחירים שנעים לפי עיקרון "הטילים והנוצות" - עולים במהירות, אך יורדים לאט, אם בכלל.

לדברי שמחון, הסיבה לכך אינה נובעת ממספר הקבלנים - אלא ממספר הבנקים: "יש מאות יזמים, אבל מעט בנקים, והם אלה ששולטים במחירים", הוא טוען. לדבריו, כשקבלן מנסה להוריד מחירים, הבנק המלווה עשוי לחסום את המהלך - מחשש להשפעה רחבה.

בנק ישראל: הפיקוח נועד להגן על המערכת

בבנק ישראל דוחים מכל וכל את טענותיו של שמחון. לטענתם, הפיקוח של הבנקים נובע מהצורך להקטין את הסיכון להתמוטטות יזמים - כמו זו של קבוצת חפציבה בשעתו.

"לבנקים יש חובה לפקח על פעילות היזמים, כדי להקטין את הסכנה להתמוטטותם הכלכלית", נכתב בתגובת הבנק. "זה מחייב אותם לפקח גם על מחירי הדירות שבפרויקטים".

לטענת הבנק, הסרת הפיקוח תגרום לעלייה בדרישות ההון מהיזמים ולהתייקרות האשראי - מה שיוביל דווקא לצמצום פרויקטים ולעליית מחירים.

לדבריהם, גם שוק המשכנתאות עלול להיפגע: "הגדלת הסיכון לכניסה של יזם לחדלות פירעון עלולה להביא גם לייקור המשכנתאות שמועמדות לרוכשי דירות על הנייר - ובכך לפגוע בציבור הרוכשים".

צוות הבכירים שהוקם: בדיקה עם גב ממשלתי

לפני כשבועיים החליט קבינט הדיור לבחון את הפנייה של שמחון, והקים צוות בין־משרדי של בכירים שיבחן את השפעת סעיף הליווי על מחירי הדירות. בצוות חברים מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, הממונה על התחרות מיכל כהן, הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון והמשנה ליועצת המשפטית כרמית יוליס.

שמחון מספר כי עד כה הופיעו בפני הצוות הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר, דרור שטרום, והכלכלן פרופ' אלון אייזנברג מהאוניברסיטה העברית, ומעריך כי בעוד שבועת ספורים הצוות יסיים את עבודתו עם המלצות.

בבנק ישראל מדגישים כי יש לבחון את התמונה הרחבה - הכוללת גם שיווק קרקעות, עיכובים בהיתרי בנייה, עלויות ביצוע ועוד - אך אינם פוסלים בדיקה של סעיפי הליווי: "על הצוות לבחון האם אכן סעיפים מסוימים בהסכמי המימון משפיעים על הדינמיקה של מחירי הדיור, והאם קיים צורך בשינויים - כל זאת תוך שמירה על ביטחונם של רוכשי הדירות".

שמחון: "אני בעד להגדיל את ההיצע. אבל מה קורה בשנה וחצי האחרונה? היצע הדירות קפץ פי שניים מהממוצע הרב־שנתי. לא 10%־20%. לכן, אם לפני שנה וחצי הייתי מסכים לגמרי עם מה שהם כתבו, היום אני חושב שזה לא כל הסיפור, והגדלת ההיצע אינה כל האירוע".

הפתרון שמצאו חלק מהיזמים, לדברי שמחון, הוא מתן הטבות עקיפות שאינן מחייבות שינוי במחיר הרשמי: פריסות תשלום כמו "שלם 20% עכשיו ו־80% באכלוס", ולעתים גם אשראי נוסף מהבנק. "הם מפחדים מגל של ירידות מחירים", הוא טוען, "ולכן מאפשרים טריקים, אבל לא הוזלה רשמית.

"אתה רואה את המחירים בעולם מתמתנים, ובישראל ממשיכים לדהור", הוא מסכם.

מומחים: "טענה פוליטית ללא היגיון כלכלי"

ד"ר אינגבר סבורה כי טענות שמחון אינן מבוססות: "הטענה שהבנקים הם אלה שמונעים את ירידת מחירי הדירות היא טענה פוליטית שאין בה היגיון כלכלי. מחירי הדירות נקבעים על ידי ביקוש והיצע, וברגע שההיצע יעלה על הביקוש, לא תהיה ברירה לקבלנים אלה להוריד מחירים".

לדבריה, הסעיף שמחייב תיאום עם הבנק לא נועד למנוע ירידת מחירים - אלא להגן על הבנק שמממן 70% מהפרויקט.

ד"ר יאיר דוכין מהאוניברסיטה העברית מסכים: "אני לא בטוח שהבנקים הם הגורם הדומיננטי כאן. אני משוחח עם יזמים ולא שמעתי על מקרים שבהם נאסר עליהם להוריד מחירים. כן שמעתי על יזמים שלא עומדים בדרישות הבנקים - והבנקים 'מנשימים' את הפרויקטים".

ד''ר יאיר דוכין / צילום: שלומי יוסף

לדבריו, יש סיבה נוספת לכך שקבלנים אינם ממהרים להוריד מחירים: "הקבלנים מפחדים מהורדות מחירים, כי אז כל אלה שכבר קנו אצלם ידרשו מהם החזרים. לכן הם מעדיפים הטבות - ולא הנחות ישירות. אם תחשב את המחירים אחרי ההטבות, תגלה שיש ירידות מחירים, ואפילו משמעותיות".

עוד הוא מציין את הקושי בצד ההיצע: "יש עליות מחירים משמעותיות בעלויות הביצוע. חשב בחברה יזמית גדולה אמר לי שהדרישות של קבלני הביצוע עלו בצורה משמעותית - ואם לא ישלמו להם יותר, הם פשוט יעזבו".

האם כללי הכלכלה חדלו לעבוד? "זו תעלומה", אומר דוכין. "עודף היצע אמור להוריד מחירים - וזה לא קורה. ייתכן שהיזמים קונים זמן: עד 2048, שזה מחר בבוקר במונחי נדל"ן, נצטרך לבנות עוד 2 מיליון דירות, והם מהמרים שהעודף הנוכחי ייספג".

ומה לגבי הבנקים? "נכון לעכשיו האיום על הבנקים אינו דרמטי, אבל יש חשש שקריסה בענף תוביל למחיקות משמעותיות".

ד"ר אינגבר מסכמת ואומרת כי "אם המדינה רוצה באמת להוריד את מחירי הדירות, עליה לבצע שינוי עמוק בגישה. לא 'מבצע תקופתי' ולא 'הצהרות לתקשורת', אלא שינוי שיטתי: שיווק קרקעות מסיבי ובמחיר מוזל בפריפריה ובמרכז כאחד, כולל קידום תשתיות תומכות תחבורה; רפורמה בתכנון וברישוי כולל קידום תוכניות במסלול מהיר; הקמת גוף ממשלתי לדיור להשכרה לטווח ארוך עם מטרות של יציבות מחירים ולא מקסום רווחים; עידוד בנייה רוויה במרכזי ערים; וכן ריסון ביקושים ספקולטיביים, כולל מיסוי על דירות ריקות, מיסוי דירה שלישית, והטלת מגבלות על רכישת דירות בידי משקיעים זרים".

אז למה המחירים לא יורדים? נראה כי יש טעם בדבריו של שמחון כי ההסברים המסורתיים - כמו קצב היתרי הבנייה, שיווק הקרקעות או מחסור בתכנון - אינם נותנים מענה לתופעה הנוכחית. הסיבה האמיתית עשויה להיות בציר המורכב שבין יזמי הנדל"ן לבין הבנקים המלווים, לצד משברים שמעמיקים בשוק: עליית תשומות הבנייה, פיצויים בגין איחורים, מחסור בעובדים מקצועיים, וחוסר ודאות כלכלית".

עוד כתבות

הפגנה פרו פלסטינית בפריז / צילום: Reuters, Jerome Gilles

המטרה החדשה שסימנו באירופה: יתרות המט"ח של בנק ישראל

באירופה נשמעים קולות הקוראים להקפיא את נכסי בנק ישראל כסנקציה אפשרית ● טור דעה יוצא דופן בפיננשל טיימס משווה את ישראל לרוסיה ודוחף את המנהיגים לפעולה עצמאית מול ארה"ב ● כרבע מיתרות המט"ח של ישראל מוחזקות ביבשת

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: AP, Alberto Pezzali

המשקיעים מחכים לאירוע השנתי של אפל ומקווים לבשורת AI. האם המניה תעלה?

אירוע המפתחים השנתי של אפל ייערך בשבוע הבא, והמשקיעים ממתינים לסימני התעוררות בגזרת הבינה המלאכותית ● בזמן שמתחרות כמו מיקרוסופט, גוגל ומטא משקיעות עשרות מיליארדים ב־AI, אפל צועדת בזהירות, עם מניה מדשדשת וללא בשורה ברורה

דמות ה-AI ''דניאלה'' של חברת ADIO

לפרסם בפודקאסט של ה־BBC: האפשרויות שנפתחות לישראלים

הצמיחה של שוק האודיו הדיגיטלי בעולם משפיעה על השוק הישראלי: בימים אלה חתמה קבוצת המדיה הישראלית ADIO על הסכם מסחרי עם Acast האירופית, שכוללת כ־140 אלף פודקאסטים ● בנוסף תרחיב ADIO את פעילותה עם הפלטפורמות הגלובליות AdsWizz ו־Triton Digital, המספקות פתרונות מקיפים למוניטיזציה באודיו

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

תביעה נגד דוראד: היו"ר עבאדי-בויאנג'ו פועלת בניגוד לכללים כדי להכשיר את עסקת הפניקס

פרופ' זאב רוטשטיין, המשמש כדירקטור חליפי מטעם אדלקום בתחנת הכוח דוראד, תובע את החברה ביחד עם דירקטור נוסף ● השניים טוענים כי היו"ר מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אשר בתקופת כהונתה כחשכ"לית התעמתה עם רוטשטיין, פועלת להכשיר את מכירת מניות זורלו הטורקית בדוראד להפניקס, למרות שחברת הביטוח היא מתחרה אפשרית ● דוראד: "תביעה חסרת בסיס ומגמתית"

שלמה קרעי / צילום: יונתן זינדל פלאש 90

האם היועמ"שית סותרת את עמדת המשנה שלה לגבי הרפורמה בתקשורת?

האם היועמ"שית והמשנה שלה סותרים זה את זה? אם עושים צ'רי פיקינג ● המשרוקית של גלובס 

עופר סמדרי, אילון מאסק, דן בנימין, ליאור סושרד / צילום: תמר מצפי, אייל מרילוס, גיא חמוי

חברת החלל שדובי פרנסס הוא בין משקיעיה גייסה 300 מיליון דולר

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: קרן ההון סיכון הישראלית-אמריקאית, שליאור סושרד הצטרף אליה כשותף, מגייסת קרן שנייה להשקעות בסייבר ● חברת הסייבר הישראלית ששוקלות להימכר במקום להנפיק ● וחברת החלל שדובי פרנסס הוא בין משקיעיה הראשונים גייסה 300 מיליון דולר ● חדשות ההייטק

המצב הכלכלי ומשבר האנרגיה עשויים לגרום לאיראן להתגמש / צילום: ap, Vahid Salemi

לאן מתקדמות שיחות הגרעין, והאם טראמפ ישקול תקיפה באיראן

ארה"ב ואיראן חלוקות בשאלת העשרת האורניום על אדמת הרפובליקה האסלאמית, אך שתי המדינות אינן מעוניינות בהסלמה ● מה עומד על הפרק, מה יגרום לטראמפ וליתר השותפות להטיל עיצומים נוספים ולתקוף באיראן, ומהן ההשלכות הכלכליות ● גלובס עושה סדר

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

מנכ"ל עזרה ובצרון אלי גינזברג חשוד בשוחד

ביחידה הארצית לחקירות הונאה נפתחה לאחרונה חקירה סמויה בחשד לביצוע עבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון בחברת עזרה ובצרון, ששייכת לעיריית תל אביב ● במסגרת הפשיטה נעצרו שישה חשודים, בהם גינזברג, שמעצרו הוארך עד ה-10 ביוני

השדרה החמישית בניו יורק / צילום: ap, Matt Rourke

ניו יורק רוצה להפוך את השדרה החמישית לשאנז אליזה, וזה יעלה לה 400 מיליון דולר

במסגרת הפרויקט ייסגר כמעט לגמרי לכלי רכב האזור שבין בריאנט פארק לסנטרל פארק ● בעיריית ניו יורק מעריכים כי ההשקעה צפויה להחזיר את עצמה תוך פחות מחמש שנים בזכות גידול בהכנסות ממסים

אבישי אברהמי מייסד ומנכל וויקס / צילום: אלן צצקין

אחרי צניחה של 30% במניה: האם ענקית האינטרנט מישראל הפכה ליעד רכישה?

לאחר הירידה החדה במניית Wix, בנק ההשקעות קנטור מעריך כי החברה עשויה להיות יעד לרכישה, בשל "המוצרים החזקים, נתח השוק הדומיננטי והפרופיל הפיננסי האטרקטיבי" ● הירידה במחיר המניה כיווצה את ההטבה לעובדי Wix במעל 200 מיליון דולר

טראמפ ומאסק. / צילום: ap, POOL

"תועבה דוחה": מאסק תוקף בחריפות את חוק התקציב של טראמפ

מאסק טוען שהחוק, שתואר על ידי טראמפ כ"חוק אחד גדול ויפה" רק יגדיל את הגירעון הפדרלי ● מאסק, מנכ"ל טסלה עמד עד לאחרונה בראש DOGE, יוזמה של ממשל טראמפ שנועדה לקצץ בהוצאות הממשלה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ייאלץ לפתוח את הכיס / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’ מאיים על הבנקים: "אל תצייתו לסנקציות האישיות על מתנחלים"

שר האוצר החליט להפר את עצמאות בנק ישראל ופנה למפקח על הבנקים, וזאת בעקבות דיווחים על כוונות מדינות באיחוד האירופי להטיל סנקציות על מתנחלים פורעי חוק ● עוד הוא מאיים על הבנק המרכזי: "אקדם חקיקה שתחייב את הבנקים בפיצויים ללקוחות שנפגעו" ● בנק ישראל מפנה את סמורטיץ' לממשלה ואומר:"נעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, הפתרון יגיע מהמישור המדיני" ● מהבנקים טרם נמסרה תגובה

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של חברת סלייס / צילום: באדיבות מגדל

סלייס: מארגן הקרנות ליעם ישראל יחזיר 90 מיליון שקל לחוסכים

לפי הסכם שחתם ליעם ישראל עם המנהל המורשה של סלייס, הוא יחזיר את הסכום שגייס בניכוי ההלוואות שקיבלו העמיתים מתוך הכספים שהשקיעו בקרנות שלו ● ההסכם, הכפוף לאישור בית המשפט, מגיע אחרי שהמנהל המורשה ביקש לשלוח את ישראל ל-45 ימי מאסר בשל חוסר שיתוף-פעולה

רשימת נותני החסות למצעד הקרוב עדיין לא נסגרה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

יש גאווה, אין חסות: המצעד התל אביבי מתקשה להשיג מימון

מצעד הגאווה התל אביבי יתקיים בשבוע הבא, אבל בעירייה מתקשים לגייס נותני חסויות ● אחרי כארבע שנים, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, חסאן טואפרה, פורש מתפקידו. לדברי מקורבים, המהלך מגיע בין היתר על רקע חוסר הסכמות מול השרה הממונה עליו, מאי גולן ● וגם: שורה של מנכ"לי חברות בולטות במשק נפגשו עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג ● אירועים ומינויים

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדולר ותשואות האג"ח הממשלתיות ירדו

נאסד"ק עלה ב-0.3% ● ירידה מפתיעה בגיוס העובדים במגזר הפרטי, טראמפ קרא להורדת הריבית ואמר על פאוול, "הוא לא יאמן" ● בפעם הראשונה מזה שנה, התכווצות במגזר השירותים בארה"ב ● מניות השבבים הישראליות זינקו ● בנק אוף אמריקה הוריד את המלצתו על קראודסטרייק ל"נייטרלי" ● איי.סי.אל זינקה בעקבות עליית מחירי הדשנים ● מגמה של תביעות מצד בעלי תוכן נגד חברות AI, רדיט תובעת את אנטרופיק

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

האוצר רוצה 5 מיליארד שקל כעת ומתנגד להארכת הטבה ברווחים הכלואים

במגזר העסקי רוצים להאריך בשנה את הטבת המס בפירוק חברות והעברת נכסים ● האוצר, שמתמודד עם לחץ לייצר הכנסות מיידיות ועם טענות לעצירת השקעות של עסקים, מתנגד למהלך

בחיזבאללה בטוחים: הארגון "יצליח להתאושש הודות לתמיכת העם"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בחיזבאללה מאמינים שהארגון יצליח להתאושש, פרטים חדשים על המו"מ להסכם גרעין בין איראן וארה"ב, ו-130 שנה אחרי שהורשע לשווא - צרפת מעלה בדרגה את אלפרד דרייפוס ● כותרות העיתונים בעולם

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס מעדכנת את מדיניות התגמול לבכירים, אלה היעדים החדשים

דירקטוריון החברה מבקש להצמיד למדד את שכרו השנתי של המנכ"ל שי באב"ד ולהעלותו לכ-3 מיליון שקל, בנוסף לתמריצים ותגמולים בהיקף מיליוני שקלים ● ההחלטה מגיעה ימים ספורים לאחר ששטראוס הציגה צניחה ברווח הנקי

לי ג’ה-מיונג, נשיא דרום קוריאה הנבחר / צילום: ap, Anthony Wallace

מנהיג האופוזיציה של דרום קוריאה ניצח בבחירות חירום לנשיאות

מנהיג מפלגת האופוזיציה בדרום קוריאה, לי ג'ה-מיונג, נבחר לנשיא החדש בבחירות חירום ● המהלך מסמן נקודת מפנה במדינה, לאחר חודשים של טלטלה בעקבות ניסיונו הכושל של הנשיא הקודם, יון סוק-יול, להטיל ממשל צבאי ● מדד הקוספי מזנק

מערכות הלייזר של רפאל / צילום: רפאל

לא רק הגנה מטילים: הלייזר הישראלי בדרך גם לכוחות בשטח

לקראת השתתפותה בסלון האווירי בפריז, רפאל חושפת את מערך הלייזר של החברה, הכולל, בין היתר, מערכות מגן אור ניידות, שנועדו להתקנה על משאיות ונגמ"שים, ויספקו הגנה לכוחות המתמרנים בשטח ● מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "מדובר במהפכה. זו הפעם הראשונה בה היתרון הכלכלי במערכה הוא בצד של המתגונן ולא של התוקף"