גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי אחראי לכך שמחירי הדירות החדשות לא יורדים

האם הבנקים הם אלה שמונעים את ירידת מחירי הדיור? ● סעיף שנחשף לאחרונה בחוזה הליווי הפיננסי של היזמים מגביל את היכולת שלהם להוריד את מחירי הדירות, ללא אישור כתוב של הבנק ● אלא שהמומחים חלוקים בנוגע להשפעה של הסעיף על שוק הדיור

אתר בנייה. ''מ־120 משכורות ליותר מ־180 עבור דירה'' / צילום: Shutterstock
אתר בנייה. ''מ־120 משכורות ליותר מ־180 עבור דירה'' / צילום: Shutterstock

"אנו מתחייבים לא לסטות מתחזית קצב המכירות ומתחזית המחירים של יחידות הפרויקט. ירידה בשיעור של למעלה מ־5% במחירה של יחידה מיחידות הפרויקט על פי התחזית הנ"ל תהיה טעונה אישורכם מראש ובכתב".

המדינה התחילה לטפל בחדירת גורמי פשע למכרזים וגילתה תמונה מבהילה
המחשבון | 5 נקודות שכדאי להביא בחשבון לפני שקונים דירה להשקעה

סעיף זה לקוח מחוזה של יזם עם בנק מלווה של פרויקט, וחשיפה של הסעיף, שכלול בכל חוזי הליווי של היזמים, הציתה את השאלה: האם הסעיף הזה הוא בעצם מנגנון שמונע ירידת מחירים בשוק הנדל"ן? תלוי את מי שואלים.

העובדות ברורות: כבר תקופה נרשמת בשוק הדירות הישראלי תופעה חריגה, שבה מחירי הדירות עולים גם כשמספר העסקאות יורד, וגם כשמספר הדירות הלא־מכורות מרקיע שחקים.

רקע: עלייה מצטברת של 90% בעשור

"מחירי הדירות בישראל רשמו בעשור האחרון עלייה מצטברת של יותר מ־90%", אומרת ד"ר גלי אינגבר, ראש המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. "באותה תקופה עלה השכר הממוצע ברוטו בכ־31% בלבד. כתוצאה מכך היכולת של מרבית הזוגות הצעירים בישראל לרכוש דירה נעשית קשה יותר עד בלתי אפשרית.

ד''ר גלי אינגבר / צילום: קובי אשכנזי

"אם לפני כעשר שנים, בשנת 2014, היה צריך לשלם עבור דירה ממוצעת כ־120 משכורות חודשיות ברוטו, היום צריך לשלם על אותה דירה מעל 180 משכורות - 15 שנות שכר. לפי נתוני הלמ"ס, מחירה של דירה ממוצעת הגיע בסוף שנת 2024 לכ־2.3 מיליון שקל. גם אם ניקח דירה באזורים מרוחקים מהמרכז, מדובר על סדר גודל של 1.5־2 מיליון שקל".

במקביל לכך שמחירי הדירות טיפסו, היצע הדירות החדשות הלא־מכורות זינק בכמעט 80% מאז תחילת 2022, לכ־80 אלף דירות. גם הביקוש נחלש - בין השאר בעקבות ירידה בהטבות מימון אגרסיביות. ובכל זאת, המחירים לא נעצרו: מדד מחירי הדירות החדשות עלה ברבעון הראשון של 2025 בשיעור של 3.5% - זהה לעלייה בהיצע.

מלכוד המימון: "הרבה קבלנים, מעט בנקים"

לטענת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ’ אבי שמחון, הגורם למחירים הגבוהים אינו טמון רק במחסור בקרקעות או באיטיות התכנון - אלא באותו סעיף לא מאוד מוכר שמופיע בהסכמי הליווי הבנקאי, שהזכרנו בפתח הכתבה.

פרופ' אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

הסעיף קובע כי ירידה של יותר מ־5% ממחיר דירה (לעומת התחזית הראשונית) דורשת אישור מראש ובכתב מהבנק, כלומר גם כאשר קבלן שוקל להוזיל את הדירות בפרויקט עקב ירידת ביקוש, הוא זקוק להסכמת הגוף המממן. לדבריו של שמחון, הסעיף הזה הוא בעצם מנגנון שמפחית את התחרות בין יזמים, ומונע מהם להוריד מחירים גם כאשר הם מעוניינים בכך.

"כשנודע לי על קיום הסעיף הזה, היה לי ברור שמשהו שם מאוד לא בסדר וצריך לשנות אותו. הלכתי עם זה לבנק ישראל, והם לא רצו לשנות אותו. בוא נאמר, שיש להם שיקולים שונים.

"הצגתי את הסעיף הזה לפרופסורים באוניברסיטה - הם היו המומים שהוא חוקי", מספר שמחון. לדבריו, החשש של הבנקים ברור: אם קבלן אחד יוריד מחירים, גם אחרים ייאלצו לעשות זאת - והבנק ימצא עצמו מול שורת פרויקטים שעלולים להיכנס להפסדים.

כך לדבריו, שיקולי הפיקוח הבנקאי חורגים מהפרויקט הבודד - והופכים למנגנון שמונע ירידות מחירים בשוק כולו. התוצאה: מחירים שנעים לפי עיקרון "הטילים והנוצות" - עולים במהירות, אך יורדים לאט, אם בכלל.

לדברי שמחון, הסיבה לכך אינה נובעת ממספר הקבלנים - אלא ממספר הבנקים: "יש מאות יזמים, אבל מעט בנקים, והם אלה ששולטים במחירים", הוא טוען. לדבריו, כשקבלן מנסה להוריד מחירים, הבנק המלווה עשוי לחסום את המהלך - מחשש להשפעה רחבה.

בנק ישראל: הפיקוח נועד להגן על המערכת

בבנק ישראל דוחים מכל וכל את טענותיו של שמחון. לטענתם, הפיקוח של הבנקים נובע מהצורך להקטין את הסיכון להתמוטטות יזמים - כמו זו של קבוצת חפציבה בשעתו.

"לבנקים יש חובה לפקח על פעילות היזמים, כדי להקטין את הסכנה להתמוטטותם הכלכלית", נכתב בתגובת הבנק. "זה מחייב אותם לפקח גם על מחירי הדירות שבפרויקטים".

לטענת הבנק, הסרת הפיקוח תגרום לעלייה בדרישות ההון מהיזמים ולהתייקרות האשראי - מה שיוביל דווקא לצמצום פרויקטים ולעליית מחירים.

לדבריהם, גם שוק המשכנתאות עלול להיפגע: "הגדלת הסיכון לכניסה של יזם לחדלות פירעון עלולה להביא גם לייקור המשכנתאות שמועמדות לרוכשי דירות על הנייר - ובכך לפגוע בציבור הרוכשים".

צוות הבכירים שהוקם: בדיקה עם גב ממשלתי

לפני כשבועיים החליט קבינט הדיור לבחון את הפנייה של שמחון, והקים צוות בין־משרדי של בכירים שיבחן את השפעת סעיף הליווי על מחירי הדירות. בצוות חברים מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, הממונה על התחרות מיכל כהן, הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון והמשנה ליועצת המשפטית כרמית יוליס.

שמחון מספר כי עד כה הופיעו בפני הצוות הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר, דרור שטרום, והכלכלן פרופ' אלון אייזנברג מהאוניברסיטה העברית, ומעריך כי בעוד שבועת ספורים הצוות יסיים את עבודתו עם המלצות.

בבנק ישראל מדגישים כי יש לבחון את התמונה הרחבה - הכוללת גם שיווק קרקעות, עיכובים בהיתרי בנייה, עלויות ביצוע ועוד - אך אינם פוסלים בדיקה של סעיפי הליווי: "על הצוות לבחון האם אכן סעיפים מסוימים בהסכמי המימון משפיעים על הדינמיקה של מחירי הדיור, והאם קיים צורך בשינויים - כל זאת תוך שמירה על ביטחונם של רוכשי הדירות".

שמחון: "אני בעד להגדיל את ההיצע. אבל מה קורה בשנה וחצי האחרונה? היצע הדירות קפץ פי שניים מהממוצע הרב־שנתי. לא 10%־20%. לכן, אם לפני שנה וחצי הייתי מסכים לגמרי עם מה שהם כתבו, היום אני חושב שזה לא כל הסיפור, והגדלת ההיצע אינה כל האירוע".

הפתרון שמצאו חלק מהיזמים, לדברי שמחון, הוא מתן הטבות עקיפות שאינן מחייבות שינוי במחיר הרשמי: פריסות תשלום כמו "שלם 20% עכשיו ו־80% באכלוס", ולעתים גם אשראי נוסף מהבנק. "הם מפחדים מגל של ירידות מחירים", הוא טוען, "ולכן מאפשרים טריקים, אבל לא הוזלה רשמית.

"אתה רואה את המחירים בעולם מתמתנים, ובישראל ממשיכים לדהור", הוא מסכם.

מומחים: "טענה פוליטית ללא היגיון כלכלי"

ד"ר אינגבר סבורה כי טענות שמחון אינן מבוססות: "הטענה שהבנקים הם אלה שמונעים את ירידת מחירי הדירות היא טענה פוליטית שאין בה היגיון כלכלי. מחירי הדירות נקבעים על ידי ביקוש והיצע, וברגע שההיצע יעלה על הביקוש, לא תהיה ברירה לקבלנים אלה להוריד מחירים".

לדבריה, הסעיף שמחייב תיאום עם הבנק לא נועד למנוע ירידת מחירים - אלא להגן על הבנק שמממן 70% מהפרויקט.

ד"ר יאיר דוכין מהאוניברסיטה העברית מסכים: "אני לא בטוח שהבנקים הם הגורם הדומיננטי כאן. אני משוחח עם יזמים ולא שמעתי על מקרים שבהם נאסר עליהם להוריד מחירים. כן שמעתי על יזמים שלא עומדים בדרישות הבנקים - והבנקים 'מנשימים' את הפרויקטים".

ד''ר יאיר דוכין / צילום: שלומי יוסף

לדבריו, יש סיבה נוספת לכך שקבלנים אינם ממהרים להוריד מחירים: "הקבלנים מפחדים מהורדות מחירים, כי אז כל אלה שכבר קנו אצלם ידרשו מהם החזרים. לכן הם מעדיפים הטבות - ולא הנחות ישירות. אם תחשב את המחירים אחרי ההטבות, תגלה שיש ירידות מחירים, ואפילו משמעותיות".

עוד הוא מציין את הקושי בצד ההיצע: "יש עליות מחירים משמעותיות בעלויות הביצוע. חשב בחברה יזמית גדולה אמר לי שהדרישות של קבלני הביצוע עלו בצורה משמעותית - ואם לא ישלמו להם יותר, הם פשוט יעזבו".

האם כללי הכלכלה חדלו לעבוד? "זו תעלומה", אומר דוכין. "עודף היצע אמור להוריד מחירים - וזה לא קורה. ייתכן שהיזמים קונים זמן: עד 2048, שזה מחר בבוקר במונחי נדל"ן, נצטרך לבנות עוד 2 מיליון דירות, והם מהמרים שהעודף הנוכחי ייספג".

ומה לגבי הבנקים? "נכון לעכשיו האיום על הבנקים אינו דרמטי, אבל יש חשש שקריסה בענף תוביל למחיקות משמעותיות".

ד"ר אינגבר מסכמת ואומרת כי "אם המדינה רוצה באמת להוריד את מחירי הדירות, עליה לבצע שינוי עמוק בגישה. לא 'מבצע תקופתי' ולא 'הצהרות לתקשורת', אלא שינוי שיטתי: שיווק קרקעות מסיבי ובמחיר מוזל בפריפריה ובמרכז כאחד, כולל קידום תשתיות תומכות תחבורה; רפורמה בתכנון וברישוי כולל קידום תוכניות במסלול מהיר; הקמת גוף ממשלתי לדיור להשכרה לטווח ארוך עם מטרות של יציבות מחירים ולא מקסום רווחים; עידוד בנייה רוויה במרכזי ערים; וכן ריסון ביקושים ספקולטיביים, כולל מיסוי על דירות ריקות, מיסוי דירה שלישית, והטלת מגבלות על רכישת דירות בידי משקיעים זרים".

אז למה המחירים לא יורדים? נראה כי יש טעם בדבריו של שמחון כי ההסברים המסורתיים - כמו קצב היתרי הבנייה, שיווק הקרקעות או מחסור בתכנון - אינם נותנים מענה לתופעה הנוכחית. הסיבה האמיתית עשויה להיות בציר המורכב שבין יזמי הנדל"ן לבין הבנקים המלווים, לצד משברים שמעמיקים בשוק: עליית תשומות הבנייה, פיצויים בגין איחורים, מחסור בעובדים מקצועיים, וחוסר ודאות כלכלית".

עוד כתבות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"