גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי אחראי לכך שמחירי הדירות החדשות לא יורדים

האם הבנקים הם אלה שמונעים את ירידת מחירי הדיור? ● סעיף שנחשף לאחרונה בחוזה הליווי הפיננסי של היזמים מגביל את היכולת שלהם להוריד את מחירי הדירות, ללא אישור כתוב של הבנק ● אלא שהמומחים חלוקים בנוגע להשפעה של הסעיף על שוק הדיור

אתר בנייה. ''מ־120 משכורות ליותר מ־180 עבור דירה'' / צילום: Shutterstock
אתר בנייה. ''מ־120 משכורות ליותר מ־180 עבור דירה'' / צילום: Shutterstock

"אנו מתחייבים לא לסטות מתחזית קצב המכירות ומתחזית המחירים של יחידות הפרויקט. ירידה בשיעור של למעלה מ־5% במחירה של יחידה מיחידות הפרויקט על פי התחזית הנ"ל תהיה טעונה אישורכם מראש ובכתב".

המדינה התחילה לטפל בחדירת גורמי פשע למכרזים וגילתה תמונה מבהילה
המחשבון | 5 נקודות שכדאי להביא בחשבון לפני שקונים דירה להשקעה

סעיף זה לקוח מחוזה של יזם עם בנק מלווה של פרויקט, וחשיפה של הסעיף, שכלול בכל חוזי הליווי של היזמים, הציתה את השאלה: האם הסעיף הזה הוא בעצם מנגנון שמונע ירידת מחירים בשוק הנדל"ן? תלוי את מי שואלים.

העובדות ברורות: כבר תקופה נרשמת בשוק הדירות הישראלי תופעה חריגה, שבה מחירי הדירות עולים גם כשמספר העסקאות יורד, וגם כשמספר הדירות הלא־מכורות מרקיע שחקים.

רקע: עלייה מצטברת של 90% בעשור

"מחירי הדירות בישראל רשמו בעשור האחרון עלייה מצטברת של יותר מ־90%", אומרת ד"ר גלי אינגבר, ראש המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. "באותה תקופה עלה השכר הממוצע ברוטו בכ־31% בלבד. כתוצאה מכך היכולת של מרבית הזוגות הצעירים בישראל לרכוש דירה נעשית קשה יותר עד בלתי אפשרית.

ד''ר גלי אינגבר / צילום: קובי אשכנזי

"אם לפני כעשר שנים, בשנת 2014, היה צריך לשלם עבור דירה ממוצעת כ־120 משכורות חודשיות ברוטו, היום צריך לשלם על אותה דירה מעל 180 משכורות - 15 שנות שכר. לפי נתוני הלמ"ס, מחירה של דירה ממוצעת הגיע בסוף שנת 2024 לכ־2.3 מיליון שקל. גם אם ניקח דירה באזורים מרוחקים מהמרכז, מדובר על סדר גודל של 1.5־2 מיליון שקל".

במקביל לכך שמחירי הדירות טיפסו, היצע הדירות החדשות הלא־מכורות זינק בכמעט 80% מאז תחילת 2022, לכ־80 אלף דירות. גם הביקוש נחלש - בין השאר בעקבות ירידה בהטבות מימון אגרסיביות. ובכל זאת, המחירים לא נעצרו: מדד מחירי הדירות החדשות עלה ברבעון הראשון של 2025 בשיעור של 3.5% - זהה לעלייה בהיצע.

מלכוד המימון: "הרבה קבלנים, מעט בנקים"

לטענת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ’ אבי שמחון, הגורם למחירים הגבוהים אינו טמון רק במחסור בקרקעות או באיטיות התכנון - אלא באותו סעיף לא מאוד מוכר שמופיע בהסכמי הליווי הבנקאי, שהזכרנו בפתח הכתבה.

פרופ' אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

הסעיף קובע כי ירידה של יותר מ־5% ממחיר דירה (לעומת התחזית הראשונית) דורשת אישור מראש ובכתב מהבנק, כלומר גם כאשר קבלן שוקל להוזיל את הדירות בפרויקט עקב ירידת ביקוש, הוא זקוק להסכמת הגוף המממן. לדבריו של שמחון, הסעיף הזה הוא בעצם מנגנון שמפחית את התחרות בין יזמים, ומונע מהם להוריד מחירים גם כאשר הם מעוניינים בכך.

"כשנודע לי על קיום הסעיף הזה, היה לי ברור שמשהו שם מאוד לא בסדר וצריך לשנות אותו. הלכתי עם זה לבנק ישראל, והם לא רצו לשנות אותו. בוא נאמר, שיש להם שיקולים שונים.

"הצגתי את הסעיף הזה לפרופסורים באוניברסיטה - הם היו המומים שהוא חוקי", מספר שמחון. לדבריו, החשש של הבנקים ברור: אם קבלן אחד יוריד מחירים, גם אחרים ייאלצו לעשות זאת - והבנק ימצא עצמו מול שורת פרויקטים שעלולים להיכנס להפסדים.

כך לדבריו, שיקולי הפיקוח הבנקאי חורגים מהפרויקט הבודד - והופכים למנגנון שמונע ירידות מחירים בשוק כולו. התוצאה: מחירים שנעים לפי עיקרון "הטילים והנוצות" - עולים במהירות, אך יורדים לאט, אם בכלל.

לדברי שמחון, הסיבה לכך אינה נובעת ממספר הקבלנים - אלא ממספר הבנקים: "יש מאות יזמים, אבל מעט בנקים, והם אלה ששולטים במחירים", הוא טוען. לדבריו, כשקבלן מנסה להוריד מחירים, הבנק המלווה עשוי לחסום את המהלך - מחשש להשפעה רחבה.

בנק ישראל: הפיקוח נועד להגן על המערכת

בבנק ישראל דוחים מכל וכל את טענותיו של שמחון. לטענתם, הפיקוח של הבנקים נובע מהצורך להקטין את הסיכון להתמוטטות יזמים - כמו זו של קבוצת חפציבה בשעתו.

"לבנקים יש חובה לפקח על פעילות היזמים, כדי להקטין את הסכנה להתמוטטותם הכלכלית", נכתב בתגובת הבנק. "זה מחייב אותם לפקח גם על מחירי הדירות שבפרויקטים".

לטענת הבנק, הסרת הפיקוח תגרום לעלייה בדרישות ההון מהיזמים ולהתייקרות האשראי - מה שיוביל דווקא לצמצום פרויקטים ולעליית מחירים.

לדבריהם, גם שוק המשכנתאות עלול להיפגע: "הגדלת הסיכון לכניסה של יזם לחדלות פירעון עלולה להביא גם לייקור המשכנתאות שמועמדות לרוכשי דירות על הנייר - ובכך לפגוע בציבור הרוכשים".

צוות הבכירים שהוקם: בדיקה עם גב ממשלתי

לפני כשבועיים החליט קבינט הדיור לבחון את הפנייה של שמחון, והקים צוות בין־משרדי של בכירים שיבחן את השפעת סעיף הליווי על מחירי הדירות. בצוות חברים מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, הממונה על התחרות מיכל כהן, הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון והמשנה ליועצת המשפטית כרמית יוליס.

שמחון מספר כי עד כה הופיעו בפני הצוות הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר, דרור שטרום, והכלכלן פרופ' אלון אייזנברג מהאוניברסיטה העברית, ומעריך כי בעוד שבועת ספורים הצוות יסיים את עבודתו עם המלצות.

בבנק ישראל מדגישים כי יש לבחון את התמונה הרחבה - הכוללת גם שיווק קרקעות, עיכובים בהיתרי בנייה, עלויות ביצוע ועוד - אך אינם פוסלים בדיקה של סעיפי הליווי: "על הצוות לבחון האם אכן סעיפים מסוימים בהסכמי המימון משפיעים על הדינמיקה של מחירי הדיור, והאם קיים צורך בשינויים - כל זאת תוך שמירה על ביטחונם של רוכשי הדירות".

שמחון: "אני בעד להגדיל את ההיצע. אבל מה קורה בשנה וחצי האחרונה? היצע הדירות קפץ פי שניים מהממוצע הרב־שנתי. לא 10%־20%. לכן, אם לפני שנה וחצי הייתי מסכים לגמרי עם מה שהם כתבו, היום אני חושב שזה לא כל הסיפור, והגדלת ההיצע אינה כל האירוע".

הפתרון שמצאו חלק מהיזמים, לדברי שמחון, הוא מתן הטבות עקיפות שאינן מחייבות שינוי במחיר הרשמי: פריסות תשלום כמו "שלם 20% עכשיו ו־80% באכלוס", ולעתים גם אשראי נוסף מהבנק. "הם מפחדים מגל של ירידות מחירים", הוא טוען, "ולכן מאפשרים טריקים, אבל לא הוזלה רשמית.

"אתה רואה את המחירים בעולם מתמתנים, ובישראל ממשיכים לדהור", הוא מסכם.

מומחים: "טענה פוליטית ללא היגיון כלכלי"

ד"ר אינגבר סבורה כי טענות שמחון אינן מבוססות: "הטענה שהבנקים הם אלה שמונעים את ירידת מחירי הדירות היא טענה פוליטית שאין בה היגיון כלכלי. מחירי הדירות נקבעים על ידי ביקוש והיצע, וברגע שההיצע יעלה על הביקוש, לא תהיה ברירה לקבלנים אלה להוריד מחירים".

לדבריה, הסעיף שמחייב תיאום עם הבנק לא נועד למנוע ירידת מחירים - אלא להגן על הבנק שמממן 70% מהפרויקט.

ד"ר יאיר דוכין מהאוניברסיטה העברית מסכים: "אני לא בטוח שהבנקים הם הגורם הדומיננטי כאן. אני משוחח עם יזמים ולא שמעתי על מקרים שבהם נאסר עליהם להוריד מחירים. כן שמעתי על יזמים שלא עומדים בדרישות הבנקים - והבנקים 'מנשימים' את הפרויקטים".

ד''ר יאיר דוכין / צילום: שלומי יוסף

לדבריו, יש סיבה נוספת לכך שקבלנים אינם ממהרים להוריד מחירים: "הקבלנים מפחדים מהורדות מחירים, כי אז כל אלה שכבר קנו אצלם ידרשו מהם החזרים. לכן הם מעדיפים הטבות - ולא הנחות ישירות. אם תחשב את המחירים אחרי ההטבות, תגלה שיש ירידות מחירים, ואפילו משמעותיות".

עוד הוא מציין את הקושי בצד ההיצע: "יש עליות מחירים משמעותיות בעלויות הביצוע. חשב בחברה יזמית גדולה אמר לי שהדרישות של קבלני הביצוע עלו בצורה משמעותית - ואם לא ישלמו להם יותר, הם פשוט יעזבו".

האם כללי הכלכלה חדלו לעבוד? "זו תעלומה", אומר דוכין. "עודף היצע אמור להוריד מחירים - וזה לא קורה. ייתכן שהיזמים קונים זמן: עד 2048, שזה מחר בבוקר במונחי נדל"ן, נצטרך לבנות עוד 2 מיליון דירות, והם מהמרים שהעודף הנוכחי ייספג".

ומה לגבי הבנקים? "נכון לעכשיו האיום על הבנקים אינו דרמטי, אבל יש חשש שקריסה בענף תוביל למחיקות משמעותיות".

ד"ר אינגבר מסכמת ואומרת כי "אם המדינה רוצה באמת להוריד את מחירי הדירות, עליה לבצע שינוי עמוק בגישה. לא 'מבצע תקופתי' ולא 'הצהרות לתקשורת', אלא שינוי שיטתי: שיווק קרקעות מסיבי ובמחיר מוזל בפריפריה ובמרכז כאחד, כולל קידום תשתיות תומכות תחבורה; רפורמה בתכנון וברישוי כולל קידום תוכניות במסלול מהיר; הקמת גוף ממשלתי לדיור להשכרה לטווח ארוך עם מטרות של יציבות מחירים ולא מקסום רווחים; עידוד בנייה רוויה במרכזי ערים; וכן ריסון ביקושים ספקולטיביים, כולל מיסוי על דירות ריקות, מיסוי דירה שלישית, והטלת מגבלות על רכישת דירות בידי משקיעים זרים".

אז למה המחירים לא יורדים? נראה כי יש טעם בדבריו של שמחון כי ההסברים המסורתיים - כמו קצב היתרי הבנייה, שיווק הקרקעות או מחסור בתכנון - אינם נותנים מענה לתופעה הנוכחית. הסיבה האמיתית עשויה להיות בציר המורכב שבין יזמי הנדל"ן לבין הבנקים המלווים, לצד משברים שמעמיקים בשוק: עליית תשומות הבנייה, פיצויים בגין איחורים, מחסור בעובדים מקצועיים, וחוסר ודאות כלכלית".

עוד כתבות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

על המחיר שמשלם האתלט ההוליוודי

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

ישראל וארה"ב פתחו במתקפה באיראן, מצב חירום הוכרז בכל המדינה

חיל האוויר תקף עשרות מטרות של המשטר האיראני • שר הביטחון חתם על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בעורף בכל שטח מדינת ישראל • בפיקוד העורף הנחו לשהות סמוך למרחבים המוגנים • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • גל תקיפות חריג בהיקפו גם בלבנון נגד פירי שיגור תת קרקעיים • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות