צוללת גרמנית בתהליכי בנייה / צילום: Marco Kuntzsch, ויקיפדיה
הסחף נגד ישראל בימים האחרונים באירופה מחריף, והשבוע נשמעו לראשונה בקואליציה הגרמנית קריאות להפסיק את יצוא הנשק לישראל בשל המלחמה בעזה והמצב ההומניטרי ברצועה. גם הקנצלר פרידיריך מרץ, ידיד ישראל שבעבר קרא לא להסס ולספק נשק עבורה ללא עיכובים, אמר בראיון לטלוויזיה הגרמנית כי "אינו מבין יותר" את הפעולות הישראליות. הוא הוסיף כי "לא ניתן להצדיק יותר את הנעשה בעזה בשם המלחמה בטרוריסטים של חמאס". במקביל, כלי תקשורת ובעלי תפקידים רשמיים קראו "לבחון מחדש" את אחריותה של גרמניה לביטחון ישראל כחלק מהיחסים המיוחדים בין המדינות.
● "ייחשב לעבירה פלילית": המדינה שתאסור על ייבוא מההתנחלויות
● היוזמה החדשה של ספרד: אמברגו נשק בינלאומי על ישראל
"קטסטרופה הומניטרית"
גרמניה הגבירה משמעותית את יצוא הנשק לישראל בחודשים שאחרי התקפות הטרור של ה־7 באוקטובר 2023, וסך היצוא הצבאי לשנה זו היתה יותר מ־360 מיליון אירו, שרובם הועברו בשלושת החודשים האחרונים של השנה. גם בשנה שעברה עמד היצוא הביטחוני הגרמני על יותר מ-150 מיליון אירו. לפי הדיווחים, הדבר כלל פגזים מדויקים שהיו נחוצים לצבא הישראלי, שנלקחו מתוך מלאי החירום של הצבא הגרמני עצמו, כמו גם חלקים קריטיים לטנקים ולנגמ"שים, חומר נפץ, נשק קל וכן ציוד לספינות הקרב תוצרת גרמניה שבהן הצטייד חיל הים הישראלי בעבר.
כאשר הקואליציה הקודמת בראשות הקנצלר אולף שולץ היססה לגבי אספקת נשק, על רקע התארכות המלחמה, התייצב מרץ בראש המבקרים והאשים את שולץ בהעמדת קיומה של ישראל בסכנה בשל העיכוב. שולץ התקפל וחידש את האספקה לאחר כמה שבועות.
ואולם כעת, על רקע התמשכות המלחמה, המצב ההומניטרי בעזה, התמונות של תוצאות ההפצצות הישראליות וגם הבידוד של גרמניה מבחינת תמיכה בישראל באירופה, נשמע טון אחר מהממשלה שהיתה אמורה להיות אף יותר פרו־ישראלית מזו הקודמת. המפלגה השמרנית, ומרץ במיוחד, נחשבים לידידי אמת של ישראל. הקואליציה שהקים מרץ יחד עם הסוציאל דמוקרטים, שהחלה לכהן בחודש שעבר, הציבה את הסיוע לישראל ואת "הבטחת ביטחונה" כחלק מהתחייבויותיה הרשמיות בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הצדדים. ההסכם חוזר על הצהרת הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל לפיה "הבטחת קיומה של מדינת ישראל היא חלק מסיבות הקיום של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית".
הטון החדש כולל קריאות לבחון מחדש את המחויבות הזו. נציג בכיר של הסוציאל־דמוקרטים החברים בקואליציה, רלף שטגנר, אמר לתקשורת הגרמנית השבוע כי אסור לאפשר שכלי נשק גרמנים ישמשו את ישראל למעבר על החוק הבינלאומי. "אסור שכלי נשק גרמנים ישמשו כדי להעצים קטסטרופה הומניטרית ולהפר את החוק הבינלאומי", הוסיף דובר מדיניות החוץ של המפלגה, אדיס אהמוטוביץ'. כמה חברי מפלגה הצטרפו לקריאות.
במקביל, פליקס קליין, נציג של הממשלה למאבק באנטישמיות בגרמניה, אמר כי יש "לבחון מחדש" את משמעות המחויבות של גרמניה לביטחונה של ישראל. "עלינו לעשות כל מה שביכולתנו כדי לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל ושל יהודים ברחבי העולם, אך עלינו גם להבהיר שמחויבות זו אינה הצדקה לכל דבר". קליין אמר את הדברים לעיתון FAZ, מהצד הימני של המפה הפוליטית, שבכותרת הראשית שלו אתמול הכריז כי "ישראל הלכה רחוק מדי". השבועון מהצד השמאלי של המפה הפוליטית "דר שפיגל", הציג בשבוע שעבר שער המראה את התפוררות היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה, והשבועון "שטרן" פירסם טור דעה חריף שאומר כי על גרמניה להתרחק מממשלת נתניהו באופן מיידי על רקע הנעשה בעזה.
סקרים ביקורתיים
סקר של מכון "ברטלסמן" שהתפרסם לפני כשבועיים העלה כי הציבור הגרמני מחזיק בעמדות ביקורתיות יותר כלפי ישראל בהשוואה למערכת הפוליטית. מספר הגרמנים האוהדים את מדינת ישראל קטן מזה האוהדים את הפלסטינים, וכ־42% מהציבור סבורים כי ישראל מתנהגת לפלסטינים כפי שהנאצים התנהגו ליהודים ועוד. סקר עדכני שהתפרסם ב"טאגסשפיגל" השבוע העלה כי 51% מהגרמנים מתנגד באופן גורף ליצוא נשק לישראל. כ־50% מהציבור מעוניינים שגרמניה תרחיק את עצמה מישראל.
ההשלכות של אובדן תמיכה גרמנית ואולי אף אמברגו נשק או צמצום משלוחי הנשק יכולות להיות דרמטיות. גרמניה היתה בשנה וחצי האחרונות אחת מהידידות הבולטות ביותר של ישראל באיחוד האירופי, וסייעה לה בזירת המשפט הבינלאומי, בזירה המדינית הפנים־אירופית וגם במוסדות בינלאומיים. לפי דיווחים מבריסל, שר החוץ הגרמני החדש יוהן וואדפול אמר בישיבת שרי החוץ של האיחוד בשבוע שעבר, שבה הוחלט על "בחינה מחדש" של הסכם הבסיס בין האיחוד לישראל, כי ארצו אינו יכולה לתמוך במהלך בשל אחריותה ההיסטורית, אך הביע ביקורת על הנעשה בעזה. גרמניה הצביעה נגד המהלך.
העיניים נשואות לניו־יורק
בשנים האחרונות מיצבה את עצמה גרמניה כאחת מספקיות הנשק והציוד הביטחוני הגדולות ביותר של ישראל, עם נתח ממוצע של כ־30% מהיבוא הביטחוני השנתי של ישראל (הרוב המכריע של היתר הוא מארה"ב, וכמה מדינות אירופיות כמו איטליה ובריטניה אחראיות לשברי אחוזים מהיבוא, א"א). מדובר בין היתר בעסקאות הענק לרכש צוללות וכלי שיט, אך כאמור הסיוע הגרמני הצבאי כולל גם נשק התקפי, חומרי נפץ וציוד רב לטנקים ולנגמ"שים.
העיניים נשואות למה שיתרחש בעוד כשלושה שבועות בניו־יורק, אז ועידה גדולה שמרכזות צרפת וסעודיה צפויה להחזיר לסדר היום את ההכרה במדינה פלסטינית. גרמניה אינה נחשבת לתומכת של המהלך, אולם השאלה עד כמה תיחלץ לעזרת ישראל ותנסה לצמצם את היקף ההכרה עדיין פתוחה.
בניגוד לביקורת החריפה שנשמעה נגד בריטניה וצרפת בימים האחרונים, ובמיוחד ספרד שקוראת לאמברגו נשק בינלאומי על ישראל, התגובה של משרד החוץ הישראלי להצהרות הקנצלר הייתה מתונה. "ישראל מקשיבה בקשב רב למרץ, משום שהוא ידיד", אמר שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור בראיון לתקשורת הגרמנית, "יש לבחון את הנסיבות בהן ישראל פועלת כשמבקרים אותה״. פרושאור הדגיש את הקושי בהעברת סיוע לעזה, לצד הצורך להילחם בטרור. מרץ אמר כי "יעלה את הדאגות" שלו בנושא עזה בשיחה עם ראש הממשלה נתניהו, וכי דיבר אתו כבר פעמיים.