הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock
לאחר יותר משלושה עשורים בפסגה, יפן נפרדת מתואר "המדינה בעלת הנכסים הזרים הגדולים בעולם". לפי נתונים רשמיים שפרסם הבוקר (שלישי) משרד האוצר היפני, גרמניה עקפה את יפן לראשונה מאז 1990, כשסך הנכסים הזרים נטו שלה חצה את רף ה-569 טריליון ין(כ-3.78 טריליון דולר), זאת לעומת 533.1 טריליון ין (כ-3.7 טריליון דולר) של יפן. אחריהן ניצבת סין במקום השלישי.
● טראמפ דוחף את הפאונד הבריטי לשיא של 3 שנים מול הדולר
● המניה שביל אקמן מאמין בה, ושתי מניות ישראליות: אנליסטים ממליצים
מדובר בהתפתחות סמלית אך מהותית: יפן נהנתה מתואר זה במשך 34 שנה ברציפות, מאז שעקפה את אותה גרמניה ב-1991. הנכסים הזרים של יפן המשיכו אמנם לטפס, עלייה של 60.9 טריליון ין או כ-13% לעומת השנה הקודמת, אך על רקע התחזקות הדולר והאירו מול הין (11.7% ו-5% בהתאמה), והשיפור החד בחשבון השוטף של גרמניה, יפן מצאה עצמה מאחור.
התחזקות המטבעות והזינוק ברכישות בחו"ל
העלייה נרשמה זו השנה השביעית ברציפות, והוסברה בעיקר על ידי שתי מגמות מרכזיות: ראשית, היחלשות הין תרמה להעלאת שווי הנכסים הקיימים במונחי ין. שנית, חברות יפניות המשיכו להראות תיאבון בריא לרכישות ומיזוגים בחו"ל, בעיקר בארצות הברית ובבריטניה, תוך התמקדות בסקטורים כגון פיננסים, ביטוח וקמעונאות. לפי משרד האוצר היפני, הגידול הבולט הוביל לכך שסך הנכסים החיצוניים של יפן עמדו בסוף 2024 על 1,659 טריליון ין - עלייה של 169 טריליון ין בשנה - בעוד סך ההתחייבויות החיצוניות עמדו על 1,126 טריליון ין.
במשרד האוצר היפני ניסו להמעיט בחשיבות השינוי בדירוג. "העובדה שהנכסים הזרים של יפן ממשיכים לעלות בקצב עקבי מעידה כי אין מדובר בשינוי מהותי במעמד של יפן בזירה הפיננסית העולמית", אמר שר האוצר, קצונובו קאטו. לדבריו, "אין לראות במיקום בטבלה המדד המרכזי למעמד הכלכלי של יפן".
עם זאת, אנליסטים מזהירים כי מעבר ההשקעות מניירות ערך סחירים להשקעות ישירות, בדמות רכישת חברות בחו"ל, מקטין את הגמישות של משקיעים יפנים בעתות משבר. אפשר למכור אג"ח כששוקי ההון נסגרים, הם מסבירים, אבל קשה הרבה יותר להיפרד מנכס ממשי שאתה מחזיק, כמו חברות.
המגמות הללו צפויות להמשיך להכתיב את מדיניות ההשקעה של יפן גם בשנה הקרובה. מצד אחד, החברות היפניות ממשיכות לחפש שווקים רווחיים מחוץ לגבולות המדינה, במיוחד על רקע מדיניות המכסים של ממשל טראמפ, שעשויה להמריץ ייצור והשקעות בארצות הברית עצמה. מצד שני, סביבת הסיכון הגיאופוליטית מעודדת חלק מהחברות לשקול רילוקיישן לעבר יפן של השקעות במטרה להפחית חשיפה לחו"ל.
מעמד הספקית העולמית נשחק, אך לא נעלם
למרות אובדן התואר, יפן נותרת אחת מהשחקניות המרכזיות בשווקים הגלובליים, עם היקף השקעות חוץ עצום, יתרות חוב נמוכות יחסית, ומערכת פיננסית שממשיכה להפגין יציבות גם בעידן של שינויים תכופים. השאלה היא אם התחזקות המעצמות האחרות, ובראשן גרמניה, מאותתת על שינוי מגמה עמוק יותר, או רק על תיקון זמני בדירוג סמלי.
לצד הדעיכה הסמלית במעמדה כמדינה המובילה בנכסים חיצוניים, כלכלת יפן מתמודדת כיום עם אתגרים מבניים עמוקים יותר. האינפלציה, שחרגה לאחרונה מיעד בנק יפן והגיעה ל-3.6%, מכבידה על משקי הבית ופוגעת בכוח הקנייה. במקביל, החוב הציבורי של יפן ממשיך לתפוח והוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה- OECD , עם יחס חוב-תוצר של למעלה מ-230%.
שילוב זה של לחצים אינפלציוניים, הריבית העולה בניגוד למגמה בעולם וחוב כבד, יוצר שדה מוקשים כלכלי לא פשוט. כעת, נותר לראות האם יפן תצליח לא רק לשמור על תפקידה כמעצמה כלכלית עולמית, אלא גם לייצר צמיחה יציבה בתנאים מאתגרים יותר מאי פעם.