הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Shutterstock
בחודש פברואר נכנסה לתוקפה רפורמה המאפשרת לקרנות הגידור המקומיות להגדיל את חלקן בחברות הנסחרות בבורסה בת"א עד ל־15%, מבלי להיחשב כבעלות עניין.
● בתוך שנה: חברות הבשר והמשקאות מציגות קפיצה של פי שניים ברווחים
● הדוח שיגלה: האם אנבידיה בדרך לאבד את התואר "המניה הלוהטת בעולם"?
קודם לרפורמה, שהובילה הבורסה בתיאום עם רשות ניירות ערך, סווגה קרן גידור שהחזיקה 5% ומעלה במניות חברה ציבורית כבעלת עניין בה; החזקותיה הפכו גלויות לציבור, והיא נדרשה לדווח על כל קנייה ומכירה של אותה מניה.
לאחר הרפורמה, עלה הרף שבו יכולה קרן גידור להחזיק במניות חברה כך שבחברה הציבורית ייחשב כאחזקות ציבור מנקודת מבטה של הבורסה, כאמור עד 15% מהון המניות. זאת לאחר שינוי שבוצע בתקנון הבורסה לשם כך. אולם יש לציין כי קרנות הגידור יהיו עדיין חייבות בדיווח לרשות ניירות ערך.
מדובר במהלך מהפכני מבחינת קרנות הגידור, ובעיקר הגדולות בהן, שנוהגות להתנהל מתחת לרדאר מבלי לחשוף את החזקותיהן. מטרתו היא הגדלת הסחירות במניות הנסחרות בת"א והשפעה אפשרית על כניסתן למדדים.
כך, בשל המגבלה הקודמת, השתדלו קרנות גידור בולטות בשוק המקומי, כמו קבוצת קרנות ספרה בהובלת רון סנטור; חצבים של יורם הדר; טוטאל שמוביל רונן מטמון; ואחרות, שלא להפוך לבעלות עניין ולשמור על החזקה של מתחת ל־5% מהון המניות בחברות המקומיות בהן השקיעו.
נתונים העולים מבדיקת גלובס למערכות הבורסה, מלפני כניסת הרפורמה לתוקף ולאחריה, מגלים כי נכון לתחילת חודש פברואר, טרם כניסת הרפורמה לתוקף, חרגו קרנות גידור ממנהגן במקרים של מעל 20 חברות בורסאיות - בהן נספרו כבעלות עניין עם החזקה של 5% ומעלה. יודגש כי הקרנות ימשיכו עדיין לדווח לרשות ניירות ערך כחוק.
הרשימה כוללת לא רק שמות בולטים כמו רשת המזון הגדולה בישראל שופרסל, שותפות חיפושי הנפט נאוויטס פטרוליום וענקית שירותי המחשוב חילן, אלא גם מניות השורה השנייה, ובהן חברת הנדל"ן המניב בחו"ל מדיפאואר, חברת ההנדסה ברן, או חברת האשראי החוץ בנקאי שוהם ביזנס.
תעשיות, אנרגיה ומימון
עוד מתברר מנתוני הבורסה כי שתי קבוצות קרנות גידור, ככל הנראה גם בגלל גודלן, בולטות הרבה מעל היתר במספר החברות בהן הופיעו כבעלות עניין בחברות ציבוריות בת"א - אלפא ונוקד. קרן אלפא, שמובילים גבי דישי, מיכאל וייס ואבירן רביבו, הופיעה כבעלת עניין ביותר ממחצית החברות (16 מתוך 27 חברות ציבוריות).
בין אלו - ביבואנית הרכיבים האלקטרוניים טלסיס (6%), בחברת מוצרי המיגון הביטחוני פמס (8%) וביצרנית ציוד הבדיקה לענף המוליכים למחצה קווליטאו (10%). סך שווי החזקות קרן אלפא באותן חברות כיום הוא כמיליארד שקל.
בקרן נוקד, שמובילים רועי ורמוס ושלומי ברכה, היקף ההשקעה בחברות שבהן הייתה בעלת עניין הוא כפול (כ־2 מיליארד שקל), והיא נפרסת על כמה מהחברות הגדולות ברשימה: החזקה של 7% ממניות רשת שופרסל, 6% מנאוויטס, 9% מחילן, וכן החזיקה 12% מחברת הנדל"ן קבוצת חג'ג' ו־7% מחברת האנרגיה הירוקה טראלייט (7%).
עוד עולה מהנתונים כי קרן הגידור ארביטראז' וואליו שמוביל שלומי ארדן החזיקה ב־7% ממניות חברת ציוד התקשורת אקסל ובחברת המימון שוהם ביזנס. לצידה קרן הגידור רדינג קפיטל שמוביל צחי אברהם החזיקה ב־8% ממניות קבוצת הנדל"ן והתשתיות אורון וב-6% מכהן פיתוח.
תגביר חופש פעולה
"השינוי שהובלנו משקף הסתכלות אחרת על החזקות הציבור בחברות נסחרות, וזה מקרב אותנו לסטנדרטים המקובלים בעולם", אומר לגלובס רון קליין, סמנכ"ל בכיר ומנהל המחלקה הכלכלית בבורסה בת"א. "החזקה שלא נספרה בעבר כהחזקת ציבור, כעת נכללת ככזו עד לרמה של 15% מהמניות. זה מייצר לקרנות הגידור חופש פעולה משמעותי יותר, משום שהסיווג החדש מאפשר לקרן להגדיל החזקותיה מבלי חשש שתיחשב בעקבות זאת לבעלת עניין (והחזקותיה ייחשפו - ח"ש)".
לדברי קליין מהבורסה, "מבחינת המשקיעים - ברגע שיש יותר פעילות במסחר של קרנות גידור, יש גם יותר פעילות בשוק ההון, כך שזה מגדיל את הסחירות במניות. בנוסף יש שיקוף יותר נכון בעינינו של מהן החזקות הציבור בחברות. לא היה נכון להסתכל בעבר על קרנות הגידור כבעלות עניין בחברות הציבוריות, והמצב החדש מאפשר תמונה נכונה יותר".
שאלה מרכזית שעולה בעקבות יישום הרפורמה, היא כיצד ישפיע הסיווג המחודש של החזקת קרנות הגידור בחברות ציבוריות על הרכב המדדים בת"א. האם למשל חברות שבהן גדלו החזקות הציבור בעקבות שינוי הסיווג, ייכנסו בעקבות זאת למדדי המניות (ויזכו לסחירות משופרת מקרנות הסל למשל)?
עדכון המדדים הבא בבורסה בת"א יתרחש בנובמבר, וכעת עדיין מוקדם לקבוע מסמרות. קליין אומר כי "אנחנו יודעים להגיד כרגע מהו השינוי המיידי שחל בהחזקות הציבור (ראו טבלה), אבל עדיין לא רואים את זה כאירוע שמכווין התנהגות. אני מניח שאחרי תקופה של מספר חודשים, נוכל לראות את ההשפעה אם תהיה גם בהקשר של מדדי המניות, מחזורי המסחר, ובהתנהלות קרנות הגידור".
כאמור, החזקות קרנות הגידור נבלעו כיום בכלל החזקות הציבור, ומעתה לא ניתן יהיה לדעת מה שיעור החזקותיהן אלא אם יגיעו לרמה של 15% ומעלה. כך לדוגמה, אם בשופרסל החזיקה נוקד 7% ערב כניסת הרפורמה לתוקף, והחזקות הציבור עמדו על 68% - כעת עומדות החזקות הציבור על 75%, ולא ניתן לדעת אם נוקד קנתה או מכרה מניות שופרסל.
מעבר לשאלת השפעת השינוי על מדדי הבורסה בעתיד, תיבחן בחודשים הקרובים גם השפעתו על מחזורי המסחר. כלומר האם הרפורמה "תפתה" קרנות גידור שהחזיקו עד כה פחות מ־5% מהון החברות, כדי שלא להיחשף, להגדיל את החזקותיהן תחת מעטה החשאיות החדש?
לפי שעה, בעיקר בשל התנודתיות הגדלה בשווקים, מחזורי המסחר בשוק המניות בת"א גדלו בשיעור נאה של 11% באפריל לעומת מקבילו אשתקד, לממוצע יומי של 2.5 מיליארד שקל.
"בלי טלפונים ממנכ"לים"
ומה אומרים בענף הגידור? דניאל אלון מקרנות אי.בי.אי סבור שהרפורמה החדשה עשויה להקל על השחקנים הגדולים בשוק. שכן כל תנועה בשיעורי החזקות במניות עשויה לייצר רעשי רקע. "לקרן שמנהלת מיליארד שקל ומעלה, ומחזיקה 50־60 מיליון שקל בכל מיני מניות, מגיעות לא אחת שיחות ממשקיעים ואפילו ממנכ"ל של החברה. כבר קרה שמנכ"ל שאל אותי: 'למה אתה מוכר את המניה?'".
גורם אחר בענף מוסיף כי "קרנות הגידור הגדולות ישקלו מעתה בחיוב להגדיל חשיפה למניות בחברות שונות, מתוך מחשבה ששיעור החזקות הציבור יגדל וזה ישחק לידיהן בכניסה למדדים. עבור קרנות הגידור הבינוניות והקטנות אין משמעות גדולה להערכתי משום שהתיק שלהן מפוזר לרוב, וממילא לא הגיעו בעבר לאזור 5% מחברה ציבורית".
קרנות הגידור מתנהלות בדרך כלל מתחת לרדאר. מדובר במכשיר השקעה מתוחכם המיועד בעיקר לגופים מוסדיים ולבעלי הון רב, המבקשים לגוון את תיק ההשקעות שלהם. הקרנות שמגלגלות יותר מ־80 מיליארד שקל בישראל, מיועדות להעניק למשקיעיהן תשואה מיטבית תוך הקטנת (גידור) הסיכון - בבחינת בלם זעזועים מפני תנודות חדות של השוק.