דוחות חברות המזון שמגלים: הרווחים זינקו פי שניים

דוחות חברת יבוא וייצור הבשר בלדי וחברת המשקאות טמפו , שפורסמו השבוע, חשפו כיצד מתורגמת העלייה ביוקר המחיה בישראל, בזמן שהקשב הציבורי מופנה למקומות אחרים, לזינוק ברווחי החברות הפועלות בענף המזון. אצל שתי החברות הרווחים הוכפלו ברבעון הראשון של שנת 2025 לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ולא מן הנמנע שהרווח ימשיך לצמוח גם בעתיד הקרוב, שכן טמפו הודיעה לפני שבועיים כי תעלה את מחירי המשקאות הקלים שלה בעד כ-6% (לאחר שכבר עשתה זאת במוצריה האלכוהוליים בתחילת השנה).

● ראיון | נגיד בנק ישראל: מחירי הדיור לא עלו בגללנו
● הדוח שיגלה: האם אנבידיה בדרך לאבד את התואר "המניה הלוהטת בעולם"?

ובכל זאת, צריך גם לסייג ולומר כי חלק מהשיפור בתוצאות החברות נובע מעונתיות: טמפו מייחסת את עיקר הגידול בכמויות המכירה שלה ברבעון ל"עיתוי חג הפסח", כלומר לרכישה מוקדמת של הציבור לפני החג, שחל השנה באפריל. גם בלדי מייחסת חלק מהעלייה ל"עיתוי החגים".

נוסף על כך, הרוויחו שתי החברות משינויים בפעילותן: טמפו נהנתה מאיחוד פעילות ההפצה של מוצרי חברת מי עדן באופן מלא (החל משלהי השנה שעברה), ובמקרה של בלדי, החברה מקבלת ככל הידוע דריסת רגל משמעותית יותר ברשת שופרסל שבשליטת האחים שלומי ויוסי אמיר, על חשבון חברת נטו של דודי עזרא - מה שהוביל גם כאן לגידול במכירות.

ביצעה "התאמת מחירים"

בלדי, שבשליטת ארז דהבני (79%), מציינת כי "במקביל למגמת עליית המחירים בשוק המקומי ובכלל, במהלך שנת 2024 המשיכה גם החברה לבצע התאמת מחירים למוצריה", מה שהשפיע לחיוב על הכנסותיה ועל רווחיה.

כך, ברבעון הראשון, קפצו הכנסות בלדי ב-52% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לסכום של 395 מיליון שקל; הרווח התפעולי כבר זינק ב-84% והסתכם ב-41 מיליון שקל, והרווח הנקי יותר מהוכפל, לסכום של 30.2 מיליון שקל.

במקרה של טמפו, שבשליטת ז'ק בר ויצרנית הבירה ההולנדית היינקן, ההכנסות גדלו ב-8% לעומת הרבעון המקביל, לסכום של 604 מיליון שקל, הרווח התפעולי קפץ ב-64% לסכום של 40 מיליון שקל והרווח הנקי כמעט הוכפל, לסכום של 25 מיליון שקל.

יש לציין כי העלאות המחירים מתרחשות למרות שבשנה האחרונה נרשמו ירידות במחירי חומרי הגלם של חברות המזון.

בלדי למשל מציינת, כי "הירידה בעלות ההכנסות נובעת מהתמתנות השפעות של עליית המחירים בחומרי הגלם בעולם".

כבר לפני חצי שנה חשפה החברה בדוחותיה כי נרשמת ירידה במחירי הסחורות, וכן בעלויות ההובלה. מנגד, היא טענה שמחירי הבשר עלו, אך גם עליות המחירים שם התמתנו.

ירידה במגזר האלכוהולי

להעלאות מחירים יש לעיתים גם השלכות שליליות על החברות. כך, ההכנסות של טמפו בתחום מגזר המשקאות האלכוהוליים הקלים נפגעו ב-4%, והסתכמו ב-90 מיליון שקל, ואילו בתחום המשקאות האלכוהוליים המכירות צללו ב-13% לסכום של 102 מיליון שקל, כשבחברה מציינים שיש "קיטון בכמויות המכירה".

כאמור, התייקרות המוצרים בענף המזון היא רוחבית. חברות רבות הודיעו לאחרונה על הקפצת מחירים, והתוצאה היא שמחירי המזון עלו בשנתיים האחרונות בשיעור ממוצע של 8% (ובכ-10% כולל מחירי פירות וירקות). מדובר בהתייקרות משמעותית יותר מאשר העלייה במדד המחירים לצרכן, שהייתה יותר מ-6% באותו הזמן.

בין החברות שהודיעו לאחרונה על התייקרויות נמצאות החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל), ענקית המזון המקומית שטראוס , יוניליוור, תנובה וגם יבואנית המוצרים דיפלומט, יצרנית הממתקים כרמית ועוד.

עליות המחירים בשוק כוללות מגוון מוצרים - דגני בוקר, מרקים, מוצרי חלב, ממתקים, משקאות קלים ועוד. חלק מהחברות העלו את המחירים באחוזים בודדים, וחלק העלו את המחירים גם ביותר מ-15%.

בארגון החברתי לובי 99 ציינו באחרונה, כי "תופעת המשך העלייה במדד מחירי המוצרים, על אף הירידה שנרשמה במחירי הסחורות, נובעת מ"דביקות" המחירים בשוק המזון וקשיחותם, המאפיינות שווקים לא תחרותיים". לדבריהם, השוק הישראלי סובל מחוסר תחרותיות ניכר בתחום יצרני המזון, כאשר יצרנים משתמשים בכוח השוק שלהם כדי לחסום מתחרים וכך לשמור על מחירים גבוהים.

במקביל, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי השכר הריאלי הממוצע של הישראלים נשחק בשיעור של 1.4% בין החודשים פברואר 2024 לפברואר 2025 (הנתון האחרון שפורסם), מה שמצביע על כך שהמחירים עולים מהר יותר מאשר עליית השכר של הציבור.

מחירי המזון בישראל נחשבים גבוהים גם בהשוואה בינלאומית. כך, כבר באמצע השנה שעברה פרסם הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (ה-OCED) כי מחירי המזון והמשקאות בישראל גבוהים ב-52% מאשר הממוצע במדינות ה-OECD. לפי דוח נוסף שפרסם הארגון בחודש שעבר, אם מסתכלים על כוח הקנייה, ישראל נמצאת במקום הרביעי, הלא מחמיא, ביוקר המחיה.

שיפור גם אצל קרפור

בד בבד עם הדוחות החזקים שפרסמו היצרניות והיבואניות המקומיות, דיווחה חברת אלקטרה צריכה על התאוששות בתוצאותיה של רשת המזון קרפור (Carrefour) שבשליטתה.

מגזר המזון של אלקטרה צריכה, בניהולו של צביקה שווימר, רשם עלייה מתונה של כ-1% בהכנסות, שהסתכמו ב-799 מיליון שקל. עם זאת, הרווח שנבע מאותו מגזר הסתכם ב-42 מיליון שקל, והיווה 5.3% ממחזור ההכנסות שלו, בהשוואה לרווח נקי של 3 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד (0.4% מהמחזור בלבד).

השיפור ברווח המגזרי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נבע בעיקר מגידול במכירות בסניפי הרשת, שהוסבו למותג קרפור, ממימוש שלושה סניפים וכן כתוצאה מהתייעלות בהוצאות המגזר. בנטרול התאמת עודפי עלות והתאמות מגזריות, הניב מגזר קמעונות המזון של אלקטרה מוצרי צריכה רווח נקי רבעוני של 5.2 מיליון שקל, מול הפסד של 34 מיליון שקל ברבעון המקביל.

המכירות בחנויות זהות של קרפור גדלו בכ-1.9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. המכירות למ"ר גדלו ב-3% והסתכמו ב-29.4 אלף שקל - יציבות ביחס לנתון שנרשם בשנת 2024 כולה (29.5 אלף שקל למ"ר).

שווימר (המשמש גם כיו"ר גלובל ריטייל המחזיקה בקרפור) אמר עם פרסום התוצאות, כי קרפור "ממשיכה לשמור על שיעור רווח מגזרי של למעלה מ-4% ורושמת רבעון שלישי ברציפות של רווח נקי, לצד צמיחה משמעותית בהכנסות וברווחיות. השלמנו את תוכנית הסבת הסניפים, וכיום מונה הרשת 144 נקודות".