נגיד בנק ישראל: מחירי הדיור לא עלו בגללנו

הצרות של בנק ישראל הולכות ונערמות. רשימה קצרה: הממשלה אישרה גיוס שיא של חיילי מילואים ונערכת למערכה נרחבת ברצועת עזה, האינפלציה הפתיע שוב לרעה והיא נמצאת מעל יעד היציבות של הבנק (3%) בניגוד לרוב הכלכלות המובילות במערב, נרשמה עלייה בפיגורי המשכנתאות, אי ודאות גבוהה גם בזירה הבינלאומית לאור צעדי המכסים של טראמפ והחוב הכבד של ארה"ב, ולבסוף - האשמות מכיוונו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה נגד הבנקים בגין עליית מחירי הדיור.

● הרכישה הראשונה של מנכ"ל צ'ק פוינט: סטארט-אפ ישראלי
● שאלות תשובות | תשואות האג"ח הממשלתיות קופצות, לא רק בארה"ב: האם זו הזדמנות קנייה?

כשזה המצב, קשה לראות את בנק ישראל מוריד ריבית בקרוב, והשאלה הגדולה היא אם יעמוד ביעד שהציב בתחזית המאקרו האחרונה - שתי הפחתות ריבית בשנה הקרובה. בראיון לגלובס, מתייחס פרופ' אמיר ירון לנושאים הבוערים.

בחודש שעבר נרשם שיא של פיגורים בהחזרי משכנתאות - 3.6 מיליארד שקל. אתה מודאג?
"שיעור הפיגורים עלה במעט בזמן האחרון, אך הוא עדיין נחשב נמוך בכל קנה מידה עולמי", מרגיע הנגיד. נכון לעכשיו, מדובר ב-0.6% מכלל המשכנתאות.

לדברי ירון, אחד ההסברים האפשריים הוא צורת החישוב: "כאשר מכפילים את השיעור הזה בכמות המשכנתאות שנלקחו בישראל, שהיא כמובן עלתה לאין ערוך, מספר הפיגורים גדל בהסתכלות זאת. כמובן, אנחנו עוקבים אחרי הנושא הזה באופן שוטף ולכן כרגע אנחנו לא רואים משהו יוצא דופן בנושא הזה".

התשובה לשמחון

ירון התייחס גם למגבלות שהטיל הבנק המרכזי על מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים בחודש שעבר: "המפקח פרסם טיוטת הוראת שעה שלפיה יוטלו מגבלות על הקצאות ההון של הבנקים לפרויקטים לבניית דירות, שבהן לפחות 25% מהדירות נמכרו במבצעי ההנחה (בסגנון 20/80). צעד שנועד לצמצם את התנעתם".

אולי הגבלתם את המבצעים האלו, אבל בשטח רואים שהקבלנים מוצאים מסלולים עוקפים - כמו למשל סבסוד של המשכנתא. איך אתם מתכוונים לפעול בנידון?
"הרצון המרכזי שלנו היה קודם כל להיכנס לאירוע. הורדנו את היקף הפרויקטים הללו מהסיבה הפשוטה - כשאדם מתחייב לשנים הבאות אחרי ששילם 10%, הוא אינו יודע לאן המצב ילך ואם יוכל לעמוד בהתחייבויות קדימה. הדבר בעייתי במיוחד היום כאשר לפרוייקטים לוקח זמן רב יותר על מנת להתממש, דבר שיוצר סיכון רב.

"לעומת זאת, חלק מההטבות הן לא אותו המקרה כמו הסיפור הזה של המבצעים הללו. מהלכים אחרים, למיטב ידיעתנו כרוכים כולם בתהליך של חיתום מלא. אם ישנן הטבות כאלו, אבל נבדקת היכולת של הלווה לעמוד בהחזר זה פחות בעייתי מבחינתנו. המשך העבודה שלנו זה לנטר את המבצעים הללו ולבדוק את השוק".

באותו נושא, הצוות בראשות פרופ' אבי שמחון מאשים את הבנקים ואתכם בעליית מחירי הדיור. יכול להיות שיש משהו בטענות האלו?
"ראשית כל, אני איני מתנגד לבדיקה כזו, אין לבנק בעיה עם בחינה של הנושא, בהנחה שתעשה בצורה מסודרת ומקצועית. קשה לחשוב שעליות המחירים שחלו כאן לא נובעות מתהליכי ביקוש והיצע של השוק והתהליכים הקשים והבירוקרטיים הכלולים ביצירת דיור בישראל. אם אני צריך לנחש, אנחנו לא היינו הפקטור בעליות המחירים בשוק הדיור".

בצוות שמוביל שמחון טוענים שיש כשל תחרותי כתוצאה מהדרישות של המערכת הבנקאית.
"מנגנון העמדת הערבונות ומימון הבנייה נשמע אמנם טכני, אך יש לו חשיבות עבור רוכשי דירות. בהיעדר מנגנון כזה, הרוכשים עומדים בסכנה במקרה שהיזם נכנס לקשיים. אם אתה מתערב במנגנון כזה זה עלול להשפיע לשלילה. לא מדובר כאן בעגבנייה אלא במוצר מורכב, צריך להיזהר ממצב שבו הרוכש יהיה בסכנה וגם עלויות המימון יעלו".

שאלת הריבית

השיחה עם הנגיד מתרחשת אחרי שהנגיד נשא דברים בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה 2025. בדבריו הציג כי העלייה באינפלציה, שהגיעה בחודש שעבר לקצב שנתי של 3.6%, מתרחשת בעיקר בשל מגבלות בהיצע.

לאור המצב, אתה עדיין מאמין שתצליחו להוריד את הריבית פעמיים בשנה הקרובה?
"חייבים לזכור שאנחנו נמצאים בתקופה של חוסר ודאות גדולה. לא מדובר רק באירועים המקומיים כפי שתרחש בשנה הראשונה של המלחמה אלא גם באירועים גלובליים. התרחישים וההשלכות הנובעים ממה שקורה בישראל ובעולם גוררים המון סימני שאלה, שכן התוצאות של המהלכים הללו לעיתים מנוגדים אחד לשני. לכן, קשה להעריך מה יקרה שנה מהיום".

למרות הכול, ירון מאמין שאם לא יחולו שינויים חדים במצב הגיאו-פוליטי, האינפלציה תחזור לתוך היעד ואז גם הריבית תוכל לרדת. המסר המרכזי מדבריו הוא ברור: בנק ישראל ממשיך לעקוב, לנתח, ולהגיב.