גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טורקיה חזקה מישראל בכל היבט צבאי למעט אחד. עכשיו טראמפ מאיים לשנות גם את זה

טורקיה ממצבת את עצמה כאיום מהחמורים ביותר על ישראל ● חרם סחר, מיקום שמאפשר לה לחבל בקשרים הדיפלומטיים ומעל לכול - צבא כפול בגודלו וחמוש בטנקים וספינות מהשורה הראשונה ● וזה עוד לפני מטוסי הקרב שטראמפ שוקל לתת לארדואן

רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Vlasov Sulaj
רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Vlasov Sulaj

יחסי ישראל־טורקיה ידעו עליות ומורדות (בעיקר) ב־22 שנות שלטונו של רג'פ טאייפ ארדואן, תחילה כראש ממשלה ובהמשך כנשיא. אלא שהסלמה כזו ביחסים בין המדינות לא הייתה על הפרק. טורקיה, שהייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, הפכה לאחד מהאיומים הגדולים ביותר עליה. ולא מדובר רק בעניין תיאורטי, נראה כי המים הסוערים בין המדינות הביאו לניתוק כל עוגן ביחסים ביניהן. הדבר ניכר בשלושה היבטים עיקריים - צבאי, מדיני וכלכלי.

WSJ | המשימה של מאסק: להשתלט על נאס"א ועל מאדים
האם הפתרון הדני יציל את אירופה המזדקנת?

קשרי המסחר בין המדינות היו אי של יציבות, עד שארדואן החליט במאי אשתקד להפסיק אותם בשל המלחמה בעזה. הסחר הישיר בין ישראל לבין טורקיה צנח בתוך כחודש ב־99.5% ל־1.5 מיליון דולר. אף שהישראלים מצאו דרכים עקיפות, כבר הבנו כי התלות באנקרה ביבוא (29% ממוצרי המלט, 11% מהפלסטיק והגומי וכ־10% מהטקסטיל) הייתה משענת קנה רצוץ.

בהיבט המדיני ארדואן מיצב עצמו כאחד מהגורמים הבעייתיים ביותר עבור ישראל. הוא ניצל את חברותו בנאט"ו ומנע את השתתפות צה"ל בתרגיל השנתי של הברית הצבאית. את זרועות התעמולה שלו, בכל שפותיהן, הוא מפעיל בניסיון לפגוע בתדמיתנו.

אבל מעל לכל זאת, לדעת רבים, האיום הטורקי החמור ביותר על ישראל הוא הצבאי. למדינה המוסלמית יש את הצי החזק ביותר במרחב ומהטובים בעולם וכוח אדם אדיר. אך במיוחד הנוכחות הפיזית בסוריה הופכת סיטואציה של לחימת ישראלים וטורקים פנים אל פנים למציאותית.

היתרון הצבאי: עליונות ימית ובניית יכולות

המדיניות של ארדואן נובעת משתי נקודות בסיסיות. הראשונה היא היותו איש אסלאם פוליטי. הוא דמות בולטת בתנועת האחים המוסלמים, מה שמקרב אותו לקטאר ולארגוני טרור כמו חמאס, השנייה היא התפיסה הניאו־עות'מאנית. במסגרת תפיסה זו אנקרה מעוניינת להחזיר עטרה ליושנה ולהציב את טורקיה כמעצמה עולמית.

את אחד הביטויים הבולטים של הניאו־עות'מאניות בעשור החולף ניתן לראות בסומליה. טורקיה ניצלה את נחשלותה של המדינה האפריקאית כדי להפעיל בה את הבסיס הצבאי הגדול ביותר מחוץ לגבולותיה, להקים בה נמל חלל וכן לחיפושי גז ונפט. בד בבד, את החרם של המפרציות על קטאר מ־2017 ארדואן מימש לכדי הצבת 4,000 לוחמים באופן קבוע באמירות.

משט של הצי הטורקי בצפון קפריסין. שאיפות להפוך למעצמה עולמית / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

ישראל התעוררה לאיום באיחור. זה קרה רק כשאנקרה ניצלה את ההזדמנות של החלשת הציר האיראני במהלך המלחמה כדי להפיל את שלטון אסד - ולכונן בסוריה משטר של בני חסות בהובלת אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני).

הציבור הישראלי נחשף באופן נרחב להשפעה הטורקית על א־שרע עם תום הפיכת הבזק לפני כחצי שנה. אבל זהו תוצר של השקעה בת שנים שהחלה עוד הרבה לפני שרוסיה שקעה בבוץ האוקראיני ואיראן ושלוחותיה ספגו מהלומות מישראל. א־שרע התבסס אז באזור אידליב בעזרת הזנה כלכלית וביטחונית קבועה של טורקיה. בלעדיה א־שרע, שהיה נתון במשך שנים לסנקציות בעקבות היותו בכיר לשעבר באל־קאעידה, לא יכול היה להתקיים.

ארדואן (מימין) וא-שרע. תמיכה ביטחונית וכלכלית לאורך שנים / צילום: ap, Turkish Presidency

בפן הצבאי מדובר בזרם של ג'יהאדיסטים ממדינות טורקיות כמו אוזבקיסטן או אויגורים ממערב סין, שהצטרפו לצבאו והגיעו דרך טורקיה. ההיקפים הם כאלה שמשטר ארדואן לא יכול לומר עליהם "לא ידעתי". בעזרתם נשיא סוריה הנוכחי יכול היה לנצל את שעת הכושר ולהדיח את אסד.

שלא במפתיע, טורקיה מיהרה להזרים כוחות צבאיים לסוריה. אם בתקופת "המערכה בין המלחמות" בזירה הסורית עסקו בישראל בנוכחות האיראנית בבסיסי צבא סוריה, אז מי שהחליף אותה הוא צבא טורקיה.

אך בעוד מרבית כוחות הביטחון האיראניים חלשים מישראל, החיסרון הצבאי היחיד של טורקיה מול ישראל טמון בחיל האוויר. לארדואן, שהגדיל השנה את תקציב הביטחון ב־17.5% לכ־47 מיליארד דולר, היו אמורים להיות מטוסי F-35 כמו לצה"ל. אבל בקדנציה הראשונה של טראמפ הוא התעקש לרכוש מערכות הגנה אווירית מדגם S-400 מרוסיה, וטורקיה הודחה מפרויקט מטוסי הדור החמישי של לוקהיד מרטין. עם זאת, עתה נראה נשיא ארה"ב שוקל את החזרתה לפרויקט ה־F-35. טראמפ אף אמר לפני כחודשיים על מקבילו הטורקי: "אני אוהב אותו".

בדומה להתנהלותו בתחומים רבים, ארדואן לא מעוניין לסמוך על גורמים חיצוניים בהיבט המטוסים. לכן טורקיה מפתחת מטוס דור חמישי משלה - קאאן, שביצע בפברואר 2024 את טיסת הבכורה שלו. כבר בשנה הבאה צפויים להיות לו שלושה אבות־טיפוס, בתקווה כי בתום העשור הכלי כבר יהיה מבצעי.

מטוס קאאן הטורקי. ארדואן לא רוצה לסמוך על גורמים חיצוניים / צילום: ap, Andreea Alexandru

אבל הבעיה של ישראל עם היכולות הצבאיות של טורקיה אינה רק עתידית, היא כבר כאן. לפי אתר Global Firepower, שבוחן יכולות צבאיות, הצבא הסדיר שלה (כ־355 אלף חיילים) יותר מכפול מזה של ישראל; ומדי שנה מגיעים לגיל גיוס פי 11 אנשים. כמו כן, היא מחזיקה כ־40% יותר טנקים (כ־2,200) ופי 1.7 רכבים משוריינים (כ־61.1 אלף). כל אלה משמעותיים מאוד, אבל הם כמעט כאין וכאפס לעומת העליונות הימית של טורקיה, בעלת הצי החזק ביותר במרחב.

טורקיה מפעילה, בין השאר, 13 צוללות, 17 פריגטות ותשע קורבטות, רובן מתוצרת תעשיית המספנות המקומית השוקקת. רק במלחמה הנוכחית ועל רקע הבידוד הבינלאומי ישראל נזכרה בצורך להפנות חוזים אסטרטגיים לשוק המקומי. כך, בדצמבר חתם משרד הביטחון על הסכם עם מספנות ישראל, לרכישת חמש ספינות סער מתקדמות מדגם רשף, תמורת כ־780 מיליון דולר. זה הסכם ראשון מסוגו זה יותר מ־20 שנה. באותה התקופה המספנות הטורקיות נהנו מעסקאות ענק שהעצימו את הצי המקומי.

צבירת היכולות הטורקית הגיעה לשיאה לפני כשנתיים עם הפיכתה של נושאת המל"טים TCG אנאדולו למבצעית. במסגרת המיזם נכללו חברות ביטחוניות רבות, בהן התעשייה האווירית הטורקית. אלה נהנו מחוזים עם המדינה בהיקף כולל של יותר ממיליארד דולר, וצפויות ליהנות בעתיד הקרוב אף יותר.

נושאת המל''טים TCG אנאדולו, באיסטנבול. נבנתה במספנות מקומיות / צילום: ap, Francisco Seco

מפקד הצי הטורקי, אדמירל ארג'ומנט טטליאולו, גם סיפר לאחרונה למגזין Warships International Fleet Review כי בכוונתם לפנות לתחום הצוללות הגרעיניות. "הן חיוניות ליכולת ההרתעה לטווח הארוך ולחזון שלנו להיות מעצמה עם השפעה גלובלית", אמר טטליאולו.

אנקרה כבר צוברת ידע בתחום האנרגיה הגרעינית. התאגיד הרוסי הלאומי רוסאטום מקים בעבורה את תחנת הכוח הגרעינית אקויו. היעד הטורקי הנוכחי הוא שיחידת הייצור הראשונה מבין ארבע תחובר לרשת עוד השנה, ואילו הרביעית עד 2028. כל יחידה מיועדת לייצר הספק של 1,200 מגה־ואט. כשכל הארבע יחוברו לרשת, הן יספקו עשירית מצריכת החשמל הטורקית. המדינה גם לא נסמכת רק על רוסיה בנושא. טורקיה מנהלת משא ומתן עם קוריאה הדרומית, שלה ניסיון רב בתחום, להקמת תחנת כוח גרעינית נוספת בסינופ; ועם סין על תחנת כוח גרעינית שלישית באזור תראקיה.

היתרון המדיני: ניצול מיקומה האסטרטגי

ההחמרה שחלה במהלך המלחמה בעוינות של טורקיה כלפי ישראל נבעה מהשימוש הנרחב שלה בסל הכלים המדיניים שהיא צברה. טורקיה הכירה בישראל ב־1949, בראש ובראשונה בשביל שארה"ב תאפשר לה, כשלוש שנים לאחר מכן, להצטרף לנאט"ו. בשנה האחרונה היא מימשה את זכות הווטו שלה בברית, לטובת מניעת פגישות עם צה"ל, וכן לחסימת השתתפות ישראלית בתרגיל שעסק בהיערכות לחירום.

מדינות המערב מצאו עצמן תלויות מאוד בטורקיה, בכמה וכמה אופנים. במקרה של מלחמת רוסיה־אוקראינה, למשל, היא בעלת הסמכות היחידה על שער הכניסה והיציאה מהים השחור, מצרי הדרדנלים והבוספורוס (בהתאם לאמנת מונטרה שנחתמה ב־1936). ארדואן מנצל זאת לטובת מיצובו כמתווך העיקרי בין ולדימיר פוטין לבין וולודימיר זלנסקי.

בכל הנוגע להגירה בלתי חוקית בעשור הקודם טורקיה הפכה לנתיב מעבר לאירופה עבור פליטים סורים. בהמשך הפיכת הטליבאן ב־2021 הביאה לגל פליטים אפגנים. מדינות אירופה, שהפנימו כי הדרך לבלום את המגמה עוברת באנקרה, עלו ועדיין עולות לרגל אל ארדואן, שמצדו מממש הזדמנויות. מ־2022 הוא נהנה ביתר שאת גם מתשתיות הובלת האנרגיה שהקים בשטחו. באמצעותן מקבלת אירופה גז טבעי ונפט בכמויות גדולות, במיוחד מאזרבייג'ן.

את שלוש הסוגיות הללו ניתן לסכם במושג אחד: מיקום אסטרטגי.

את המיקום הזה ארדואן ניצל כדי לפגוע בביקור מתוכנן של ראש הממשלה בנימין נתניהו באזרבייג'ן. נתניהו היה אמור לצאת לבאקו למשך חמישה ימים, אבל טורקיה החליטה לאסור את מעבר המטוס שלו במרחב האווירי שלה, והביקור בוטל. זו הייתה הפעם השנייה שבה אנקרה נקטה צעד שכזה. באוקטובר אסרה על כנף ציון להיכנס לשמים שלה, בעת שהנשיא יצחק הרצוג טס לאזרבייג'ן לוועידת האקלים של האו"ם.

לדברי ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, כל עוד נתניהו נמצא בשלטון בישראל, ארדואן בשלטון בטורקיה ובעזה מתנהלת מלחמה - לא יהיה שום שיפור ביחסים הבילטרליים. "טורקיה נוקטת נגד ישראל צעדים חריפים, כגון מעורבות בתיק המשפטי של דרום אפריקה נגד ישראל בהאג. היא גם בירכה את החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ישראל, למרות שהיא לא חתומה על אמנת רומא. מלבד זאת, ארדואן עושה את כל הניתן כדי לעשות דה־לגיטימציה לישראל, בטורקיה ומחוצה לה. הוא מאשים בכל פלטפורמה אפשרית את ישראל בביצוע רצח עם", אמר כהן ינרוג'ק.

לשמחתה של ישראל, הזירה הבינלאומית כוללת גם גורמים מרסנים. טורקיה הייתה אמורה להפוך למדינת נאט"ו הראשונה שחברה גם בבריקס, הברית שנועדה להוות משקל נגד ל־G7 (ראשי התיבות BRICS הן אמנם של ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, אך כיום נמנות כחברות חדשות בה גם איראן, איחוד האמירויות, מצרים ואתיופיה). אולם בשנה שעברה ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הטיל על כך וטו. הסיבה הייתה מדיניות החוץ של טורקיה, שבאמצעות התעשיות הביטחוניות שלה מסייעת לפקיסטן.

מדיניות היצוא הביטחונית של ארדואן מכונה לעיתים דיפלומטיית המל"טים - מכירת אמצעים צבאיים עבור הגעה ליעדים מדיניים. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי ישראל דורגה במקום השמיני בטבלת היצואניות הביטחוניות בעולם בשנים 2024-2020 עם כ־3.1% מכלל הסחר. טורקיה אמנם דורגה במקום ה־11, אך בתקופה זו הכפילה את היקף היצוא שלה, כ־1.7% לעומת 0.8% בלבד ב־2019-2015. נשיא סוכנות התעשיות הביטחוניות הטורקיות חאלוק גורגון סיפר כי ב־2024 היצוא הביטחוני הטורקי זינק ב־29% לכ־7.15 מיליארד דולר.

פילוח הלקוחות של טורקיה מצביע על גיוון האינטרסים שלה. ב־SIPRI מציינים כי הלקוחות העיקריים ב־2024-2020 היו איחוד האמירויות (18%), פקיסטן (10%) וקטאר (9.9%). האמירויות הן רק חלק אחד בחיזור הטורקי המחודש אחרי המדינות החזקות בציר הסוני המתון. כך למשל, ב־2023 דווח על עסקת ענק של מכירת מל"טים טורקיים לערב הסעודית תמורת כ־3 מיליארד דולר. לגבי קטאר, האינטרס הטורקי טמון ביציבות משטר ידידו הקרוב של ארדואן, האמיר תמים בן חמד אאל ת'אני. בפקיסטן טורקיה מזהה הזדמנות, הן בשל היותה מדינה עם כלכלה מקרטעת וחברה שסועה והן בשל היותה מעצמה גרעינית.

עדות לכך ניתן היה לראות בהסלמה האחרונה בין הודו, הלקוחה המרכזית של התעשיות הביטחוניות הישראליות, לבין פקיסטן. ההודים הפעילו אמצעים מתוצרת ישראלית בהיקפים גדולים, כולל מל"טים וטילים. מן העבר השני, הפקיסטנים הפעילו אמצעים מקבילים רבים מתוצרת טורקית. אותם מל"טים וטילים טורקיים נמצאים גם בידי מדינות נחשלות שלאנקרה יש אינטרס בהן, כמו סומליה או בנגלדש.

מטריית הסיוע המדינית הטורקית למי שארדואן חפץ ביקרו כוללת גם עזרה נרחבת בתחום התודעה. זרועות התעמולה המרכזיות של אנקרה הן תאגיד השידור הציבורי TRT וסוכנות הידיעות הממשלתית אנאדולו. בדיוק כפי שהן מופעלות נגד ישראל ולטובת חמאס, כך הן הופעלו לסיוע לפקיסטן נגד הודו.

היתרון הכלכלי: מקור מרכזי ליבוא

ישראל התרגלה במשך 20 שנות העבודה הראשונות והקשות עם נשיא טורקיה כי "ארדואן לא נוגע בכלכלה". אבל המלחמה הנוכחית טומנת בחובה אירועים חסרי תקדים. אמברגו הסחר של ארדואן על ישראל, שנחשף בגלובס, הוא רק אחד מהם. אך למורת רוחו של נשיא טורקיה, לעולם הסחר הימי יש חוקים משלו וסחורות טורקיות ממשיכות להגיע לישראל.

לפי נתוני Comtrade של האו"ם, טורקיה ניצבה אשתקד במקום החמישי בטבלת היצואניות לישראל עם סחורות בהיקף של כ־2.868 מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, בריטניה, שדובר עליה לא מעט לאחרונה בשל צעדיה נגד ישראל, נמצאת במקום ה־11 עם 1.967 מיליארד דולר.

הנתונים הללו דווחו דווקא בזרוע התעמולה של ידידת טורקיה הקרובה קטאר, אל־ג'זירה. משרד המסחר הטורקי ניסה להתנער, באומרו כי היקף היצוא לישראל "כולל לפלסטין" הסתכם בארבעת החודשים הראשונים של 2024 ב־1.522 מיליארד דולר, ומאז הטלת האמברגו ב־2 במאי עמד על אפס.

באנקרה יודעים כי טענותיהם מצוצות מהאצבע. לפי נתונים שפרסמה התאחדות היצואנים הטורקית (שמייצגת כ־90 אלף יצואנים במדינה), בחודש יולי 2024 חל זינוק מפתיע של 1,180% ביבוא הפלסטיני מטורקיה: 119.6 מיליון דולר, לעומת 9.3 מיליון דולר בלבד ביולי 2023.

הזינוק המטאורי נובע מפרצה שמאפשרת להמשיך לייבא סחורות בקו ישיר מנמלי טורקיה לנמלים בישראל - כל עוד היבואן הוא פלסטיני. היבואנים הפלסטינים מספקים הזמנה על שמם לספק הטורקי, והסחורה נשלחת לארץ. כשהיא מגיעה, הזכות על הסחורה עוברת למשלח בינלאומי ישראלי, שכן אין משלחים פלסטיניים - והוא יכול לווסת אותה לאן שירצה. אנשי עסקים פלסטינים מרוצים מהשיטה: הם גובים עמלה של 5%־8% מהיקף העסקה עם היצואן הטורקי, על עצם רישומה על שם החברה שלהם.

הפרצה הפלסטינית היא רק כלי אחד מבין שניים מרכזיים בידי היבואנים הישראלים. השני, הוא שטעון: הליך שבו מובילים את הסחורה למדינה שלישית, שם מחליפים את שטרי המטען, מעמיסים את הסחורה לאונייה אחרת - ומובילים אותה לישראל. זהו הליך שעלול להכפיל, ואף יותר מכך, את עלויות השילוח השגרתיות בין טורקיה לישראל, אבל מבטיח בסבירות גבוהה את המשך זרימת הסחורות.

בנק ישראל פרסם לפני כחודשיים דוח שמעיד כי ההשפעה של האמברגו הטורקי הייתה מוגבלת. בדוח מצוין כי ב־15 השנים האחרונות טורקיה הייתה מקור משמעותי ליבוא לישראל. ב־2023 עמד היקף יבוא הסחורות מתוצרת טורקית על כ־5.3 מיליארד דולר, שהם כ־6.3% מסך היבוא הישראלי. המדינה המוסלמית הייתה באופן מיוחד מקור חשוב לתשומות לבנייה ולייצור: כמחצית מהיקף יבוא המלט, הגבס ומוצריהם וכחמישית מיבוא הברזל והפלדה. כמו כן ישראל ייבאה ממנה בהיקף נרחב פלסטיק ומוצריו, כלי רכב, מכונות ומיכון אלקטרוני.

מנגד, היצוא לטורקיה עמד ב־2023 על כ־1.5 מיליארד דולר, שהם כ־2.5% מיצוא הסחורות. מוצרי היצוא העיקריים לטורקיה היו מוצרים כימיים, פלסטיק וגרוטאות מתכת ופלדה.

מאז הטלת האמברגו היצוא הישראלי לטורקיה ב־2024 פחת בכמיליארד דולר, בהשוואה ל־2023. כמו כן ירד היקף היבוא של תוצרת טורקית מכ־550 מיליון דולר בחודש בתחילת שנת 2024, לכ־200-100 מיליון דולר בחודש בסופה, והירידה ניכרת ברוב הקטגוריות של המוצרים העיקריים.

אתגר כלכלי אחר שצפוי להיות גדול יותר לישראל הוא מסדרונות הסחר. נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן חשף בספטמבר 2023 את תוכנית IMEC, שכוללת מסדרון תחבורתי מהודו, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל - עד ליוון ואירופה. המסלול עורר את זעמו של ארדואן בשל הדילוג על טורקיה, שנבע מדרישה ברורה של ראש ממשלת הודו מודי שלא מוכן לעבוד במיזמים שכאלה מול אנקרה.

תגובת ארדואן לא איחרה לבוא, ובתוך כחצי שנה בלבד סגרו בכירי טורקיה עם עיראק את תוכנית "דרך הפיתוח": מסדרון יבשתי שמיועד לחבר בין מחוז בצרה בדרום עיראק לבין טורקיה, באורך כ־1,200 ק"מ. התוכנית, שתקציבה צפוי לעמוד על כ־17 מיליארד דולר, מיועדת לכלול קישור תחבורתי עם כבישים ורכבות במהירות כ־300 קמ"ש בין טורקיה לבין המפרץ הפרסי, דרך נמל המכולות אל־פאו בדרום עיראק. מסדרון תחבורתי שכזה יחבר את אירופה למפרץ הפרסי ומשם למזרח הרחוק, דרך טורקיה ועיראק.

"מחצית מהסחר שהתקיים בטרם המלחמה עודנו מתרחש בדרכים עוקפות, מה שמעיד כי לישראל אין לגמרי תחליף לטורקיה. כמו כן, הסחר בנפט עם אזרבייג'ן וקזחסטן, שעובר בצינורות דרך טורקיה, לא נפגע", מסכמת ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. "התחרות מתבטאת בנתיבי הסחר היבשתיים המתוכננים, אבל ביחס לנתיבי סחר ימיים הם פחות משמעותיים. אותם נתיבים יכולים לפעול במקביל, ועדיין זה יישאר שולי מול הסחר הימי".

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות