גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמגלה: מה עומד מאחורי ה"בייבי בום" של המלחמה ועד כמה ישראל חריגה

שיחה עם פרופ' אלכס וינרב, ראש תחום דמוגרפיה במרכז טאוב ● על הירידה העקבית חוצת המגזרים בילודה בישראל, הסיבות הכלכליות והתרבותיות, הקשר למלחמה וההשלכות העתידיות ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' אלכס וינרב / צילום: פרטי
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' אלכס וינרב / צילום: פרטי

פרופ' אלכס וינרב, הישראלים שיאני פריון בהשוואה למדינות OECD - שלושה ילדים לאישה, בממוצע. אך בשנים האחרונות הם מביאים פחות ופחות ילדים. איך זה נראה בקבוצות השונות?
"את הירידה הכי דרמטית בשיעורי הפריון ב־20 השנים האחרונות חוותה האוכלוסייה הערבית: מכמעט חמישה ילדים לאישה בתחילת המאה ל־2.7 היום. זה תואם את מה שקורה אצל השכנות שלנו. כאילו יש יד נסתרת שדוחפת את הירידה בפריון בכל מדינות ערב".

הצוללת | החוקרת שמגלה: ארה"ב תלויה בסין כדי לפתח את הצבא שלה
הצוללת | מומחים לפוליטיקה אמריקאית: מה שקרה השבוע ביחסים בין ארה"ב לישראל - "מטורף"
הצוללת | מה הסיכוי שתפרוץ מלחמה בין שתי מדינות? לחוקר הזה יש דרך ניתוח מפתיעה

בחברה הדרוזית ראינו ירידה דרסטית: מכשבעה ילדים לאישה בשנות השבעים ל־1.7 כיום.
"שם זה מתקרב לממדים האירופיים (ממוצע של 1.4 - ה"ו), וכך גם אצל הערבים נוצרים, עם 1.5 ילדים לאישה.

"אבל הסיפור הדרמטי והמפתיע מתרחש באוכלוסייה היהודית. בניגוד לכל מדינה אחרת, שם ככל שהשכלת הנשים עולה, יש פחות ילדים בממוצע, אצלנו אין קשר כזה. קחי בת 40 עם תואר ראשון, יהיה לה בממוצע את אותו מספר ילדים כמו השכנה שרק סיימה תיכון או אולי נשרה בכיתה י'. זו תופעה מיוחדת מאוד".

נמשיך עם ההתבוננות על החברה היהודית. חילונים מביאים כיום פחות משני ילדים לאישה, וזה הנתון הכי נמוך בתוך הקבוצות היהודיות. עד כאן, לא מפתיע.
"כן. הגורם המשמעותי ביותר שמנבא את שיעורי הפריון של נשים יהודיות הוא הדתיות. ככל שרמתה גבוהה יותר, כך עולה הסיכוי ליותר ילדים. אגב, את הירידה הכי חדה במספר הילדים, בטווח זמן קצר, ראינו דווקא אצל דתיים־לאומיים: ירידה של 0.5 ילדים
ב־2022-2018 ל־3.7".

מה לגבי החרדים?
"ב־2018 היו כ־6.5 ילדים בממוצע לאישה חרדית. עד סוף 2022 השיעור ירד ל־6.2, עדיין גבוה מאוד. אין נתונים עדכניים יותר (רק אומדן - ה"ו)".

זה לא תמיד היה ככה אצל החרדים. למעשה, עם קום המדינה מספר הילדים הממוצע היה נמוך יותר מאשר היום.
"נכון, שיעורי הפריון של החרדים בישראל בשנות החמישים היו שונים. זו הייתה תקופה אחרת שבה כולם עבדו. מאז ועד 2003, אז הוטלו הגזירות הכלכליות, המספר עלה לסביב שבעה ילדים, ואחר כך התחילה הירידה".

בוא נדבר על הסיבות לצמצום הילודה.
"אין סקר פריון ששואל שאלות מסוימות על זה, אך ידוע שאלה שיקולים כלכליים, תרבותיים ופסיכולוגיים. אתחיל דווקא מהילודה היחסית גבוהה אצלנו. תשאלי בני 16 בישראל כמה ילדים הם ירצו בבגרותם ותקבלי לרוב מספר שהוא לא אפס. תשאלי את אותה שאלה בגרמניה או בארה"ב, למשל בני 44-15, ותגלי שכשליש לא רוצים בכלל ילדים.

"הנורמות להבאת ילדים כאן חזקות. בעיניי, זה קשור גם באופן שבו העבודה וחיי המשפחה משתלבים פה. בישראל נהוג לכתוב מצב משפחתי בקורות החיים. אני לא מכיר שום מדינה מפותחת אחרת שבה עושים את זה. כשאני בפגישה עם הרופא, הוא מקבל שיחה מהבן שלו שאומר 'אבא, מה יש במקרר?' וזה נחשב לגיטימי".

אז איך אתה מסביר את העובדה שמביאים פה פחות ילדים?
"סיבה עיקרית, ואני מאמין שזה נכון גם בחברה החרדית, היא יוקר המחיה, כולל הנדל"ן. נתונים שפרסם בנק ישראל לאחרונה מראים ששיעור בעלי הדירות עם שני מפרנסים צעירים ירד מכ־80% ב־2003 לכמעט 60% כיום.

"נראה שיש יותר ויותר ישראלים שגם אם היו רוצים להביא ילד נוסף, אומרים לעצמם: די, אי אפשר. אולי הם מתעדפים דברים אחרים, כמו לטוס לחו"ל בכל שנה. הם אומרים 'נסתפק בשניים', אף שלפני עשור היו מתקדמים לשלושה.

"נוסף על כך, צריך להסתכל על האופן שבו אנשים בכל קבוצה מגדירים הורות טובה. האם אני צריך להעשיר כל ילד בשני חוגים בשבוע? האם כל ילד זקוק לחדר משלו? רואים שינויים בסדרי העדיפויות של כל מגזר, אך הלחץ הכלכלי משפיע על כולם. התוצאה היא ירידה במספר הילדים בכל הקבוצות".

בייבי בום באמצע מלחמה

בוא נדבר על אירוע הבייבי בום שהתרחש בקיץ האחרון, בעיצומה של המלחמה.
"זה רק ממחיש עוד יותר את החריגות של תרבות הפריון בישראל. תראי מה קרה: ביוני־יולי 2024 ראינו ירידה חדה־חדה בשיעורי הפריון, במיוחד באוכלוסייה היהודית. זה תואם את הירידה בהתעברויות שלכאורה היו אמורות להתרחש באוקטובר־נובמבר 2023, אבל לא קרו כי 300 אלף איש גויסו למילואים, בעיקר גברים צעירים.

"אבל אז, מאוגוסט 2024 ועד סוף השנה, ראינו זינוק במספר הלידות, רק בקרב נשים יהודיות. אלה ההתעברויות שהתרחשו בדצמבר 23 עד מרץ 24. מה קרה? מתברר שאף שעדיין היינו בעיצומה של מלחמה ארוכה, מספיק זוגות החליטו להביא ילד. הם רצו לסמן אות חיים. זו תופעה ייחודית, כי במקומות כמו אוקראינה אין שום סימן לכך. בשורה התחתונה, הקפיצה הזאת בלידות הייתה מספיק משמעותית כדי להעלות אותנו לשיעור פריון של 3.1 בקרב יהודיות ב־2024, מה שיותר ממפצה על הירידה שהייתה קודם".

זה נשמע כמו בייבי בום, ללא ספק.
"בייבי בום קטן. אבל אם הייתה התלהבות או רצון לסמן אות חיים בחודשים הראשונים של המלחמה, ההתלהבות הזאת פחתה. בעוד שנה־שנתיים נראה את התמונה המלאה".

אני דווקא מכירה סטטיסטיקות על עלייה במקרי הגירושים בעקבות המלחמה.
"יכול להיות ששתי התופעות קרו יחד. לבת הגדולה שלי (24) יש כמה חברים שהתחתנו דווקא במהלך המלחמה, ממש חתונות על מדים. ייתכן שההתלהבות להביא ילדים התרחשה בקרב זוגות צעירים יותר, והקשיים בזוגיות התרחשו אצל זוגות עם ילדים, שם המתחים הכלכליים גדולים יותר".

לא נערכים לצפיפות

נדייק אם כך את הבעיה של ישראל. אמנם שיעור הפריון יורד אבל האוכלוסיה ממשיכה לגדול ולמעשה בעוד 40 שנה נגיע ל-20 מיליון איש. זה אומר עומס בלתי נסבל בים, בכבישים ובדיור.
"אני לא עוסק בתחזיות לטווח ארוך כל כך. נכון לומר שעד 2050, אלא אם כן יקרה משהו נורא, יהיו בישראל 15 מיליון אנשים. זה בילט אין. אם בכל זאת נרחיק לכת, לפי התחזיות, עד סוף המאה יהיו בישראל 25 מיליון תושבים, המספר שעליו מדברים בספרד במועד הזה. הם במגמת ירידה ואנחנו בעלייה מתמדת (רק משיעור פריון שנמוך משני ילדים, האוכלוסיה עלולה להתכווץ, ה"ו)".

השטח של ספרד גדול פי 22 מישראל.
"נכון, אבל מה שמטריד אותי הוא לא הצפיפות כשלעצמה, אלא היעדר הניהול שלה. בסינגפור, למשל, הצפיפות גבוהה פי עשרה בהשוואה לישראל, ועדיין יש שטח ירוק גדול במרכז האי ואין תחושת מחנק. פריז צפופה בהרבה מתל אביב, אבל היא עיר נפלאה. זה עניין של ניהול, שם מצוי האתגר".

במילים אחרות, דרושה אסטרטגיה.
"היא קיימת, אבל חלקית. למשל, יש התחלה של השקעות בתחבורה הציבורית, בין הערים ובערים. יש התקדמות יפה בתחום השתייה. אם היית אומרת למישהי לפני 30 שנה ש־70% ממי השתייה שלנו יגיעו מהתפלה, היא הייתה מתפלאה. היום זו המציאות. אנחנו צריכים אסטרטגיה כללית יותר: בנייה ירוקה שתורמת לבריאות ושאינה מאופיינת בחוסר שוויון מעמדי. כלומר, אם ישראל תהיה חברה צפופה, אבל גם כזו שיש בה שכבת עשירים שחיים טוב ושכבה עבה יותר של עניים, זה יוביל לחוסר יציבות פוליטית".

כלכלת ישראל נהנית מהעובדה שיש שכבת צעירים גדולה יחסית והם אלה שבשוק העבודה. אם הקבוצה היצרנית מתכווצת, והקבוצה הפחות יצרנית מתכווצת הרבה פחות - מה יהיה בעתיד?
"תחזיות הלמ"ס לעוד 40 שנה מראות שהחרדים עשויים להיות שליש מהאוכלוסייה. אבל הן מתבססות על הנחה שלפיה אין מעברים בין הקבוצה החרדית לאוכלוסייה הכללית. במציאות יש מעברים, ולכן הגידול באוכלוסייה החרדית איטי יותר".

מהם היקפי המעברים?
"כ־15% מהילדים החרדים נושרים מהקהילה עד שנות ה־20 לחייהם. אלה נתונים שנמדדו עד 2018, שאחריה התחילה מהפכת הסמארטפונים, שכנראה תרמה לגידול, אבל עוד לא בדקנו זאת.

"יש עוד עניין: תחזיות הלמ"ס מתעלמות מהגירה. לעיתים יש גלי הגירה לישראל בעקבות אנטישמיות או אירועים עולמיים אחרים, כמו המצב באוקראינה, שהביאה לכאן כ־120 אלף איש, רובם אינם דתיים. מנגד, יש מגמה של עזיבת ישראלים לחו"ל בעקבות המלחמה. אנחנו עוד לא רואים את התמונה המלאה".

שורה תחתונה: מה ישראל צריכה לעשות כדי לדאוג שרמת החיים כאן תמשיך לעלות?
"בצד החיובי אני חושב שהחברה הישראלית, לא בכוונה אבל למזלה, הצליחה לייצר שילוב מוצלח של חיים משפחתיים עם חיי עבודה. אנחנו עובדים יותר מדי, אבל לפחות יש לנו את האופציה לשלב משפחה. ישראל היא כוכבת בסקרי אושר. גם בהתבסס על מדדים אחרים, כמו שיעורי תמותה ותוחלת חיים. יש משהו חיובי שהצלחנו לעשות כחברה - אולי אפשר לקרוא לזה שמחת חיים - וחשוב מאוד שלא נאבד את זה".

מה עלול לגרום לנו לאבד את זה?
"לדעתי, אובדן הסולידריות והשוויון בנטל. דווקא שם אני רואה את האיום, בדברים שאנחנו מכנים פוליטיים. אם נגיע לשם, אנחנו עלולים גם לצמצם את הילודה".

עוד כתבות

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים