חג שבועות, קיבוץ עין המפרץ בשנת 1979 / צילום: יעקב סער - לע''מ
1
גם אצלכם בעבודה ערכו תחרות של עוגת הגבינה המצטיינת? בשיחות במטבחון העבירו לינקים למתכונים של פשטידות וקישים לקראת ערב החג?
החיבור הקולקטיבי בין שבועות לבין מאכלים חלביים וגבינות למיניהן הוא כמו מובן מאליו. אבל איך הוכתר החג הזה ל"חג החלב", והאם היו שם יותר אינטרסים כלכליים מאשר ערכים של חקלאות ותוצרת מקומית?
● צבע טרי נפתח: האומנים ששווה לשים עליהם עין
● על פסטיבל הסופרים בצל חרם תרבותי ושמיים סגורים
2
שבועות הוא חג שיודע להיות דואלי. מצד אחד יש לו מאפיינים דתיים מובהקים, כחג שמציין את קבלת התורה בהר סיני, ומצד שני התנועה הציונית-חילונית חיבקה אותו ואימצה אותו כנכס של תקומה וחקלאות מעשית במדינת ישראל המודרנית. בעיני מנהיגי היישוב, החג יצר גשר בין עם ישראל לבין המדינה שרק הוקמה, נשען על יסודות של חקלאות ועבודת אדמה. הביכורים, שהובאו לבית המקדש כחלק מהטקסים של העלייה לרגל, קיבלו משמעות חדשה וחיברו מחדש את היהודים לאדמתם. ארתור רופין, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, כתב על כך כי "שיבת היהודים לארץ אבותם צריכה להיות בעת ובעונה אחת גם שיבה לעבודת האדמה". זו הייתה הרוח שנשבה באותה התקופה, והרוח הזו מילאה את המפרשים הלאומיים.
שבועות קיבל שוב את צביונו החקלאי לפני 101 שנה - כשנחגג חג השבועות החקלאי הראשון בשנת 1924 בעמק יזרעאל. בקיבוצים ובמושבים נערכו תהלוכות של טרקטורים ושלל כלים חקלאיים וכן טקסי הצגת הביכורים ברוב פאר.
3
לא בטוח שיש תשובה ברורה מדוע שבועות הוא חג "חלבי" בפן הקולינרי שלו. יש טענה כי המנהג נסמך בין היתר על כך שהתורה נמשלה ל"חלב ודבש", על פי הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" משיר השירים. יש מי שמדגישים את העובדה ש"חלב" בגימטריה שווה 40 - מספר הימים ששהה משה על הר סיני בעת מתן תורה. לפי פרשנות אחרת, המקור לשולחן החלבי בחג מגיע מהפסוק "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם" (במדבר, כ"ח, כ"ו).
אבל קורבן מנחה בתורה מוגדר בפירוש כקורבן מן הצומח - ממש לא חלב, ויש עוד אינספור מילים שיכולות להסתכם ב-40 בגימטריה.
4
אפשר למנות עוד הרבה הסברים שונים ומשונים, אבל מה שבטוח, את הטיעונים תומכי-החלב הללו אימצו "מועצת החלב" וחברות החלב הישראליות. ברוב תחכום או ציניות, תלוי את מי שואלים, הן המירו אותם לעסק רווחי. עד כמה רווחי? על פי פרסום של משרד החקלאות, לקראת החג חלה עלייה של לא פחות מ-60% בצריכת מוצרי חלב. זה לא עצר את תנובה החודש מלהעלות את מחירי כל מוצרי החלב שלה, חג או לא חג.
המקטרגים סבורים כי מדובר בניצול ציני של החג, וטוענים כי ביכורי החג אמורים להיות ביכורי חיטים ושאר פירות הארץ, בלי קשר לחלב. לטענתם, הקול הקורא שיצא בסמיכות לקום המדינה וביקש לרתום את הציבור לתמוך בחקלאים ובחקלאות, הפך עם השנים לכלי שיווקי, שפורט על נימים רגשיים ותו לא. ועם הגעת הטלוויזיה המסחרית לסלון כל בית, המשוואה חלב=שבועות היא כבר כמעט לא ניתנת להפרדה.
5
כבר בגן מלמדים את הילדים כי שמו של החג ניתן לו על שום שבעת השבועות אשר מונים מתחילת העומר ועד אליו - "וחג שבעת תעשה לך, ביכורי קציר חיטים".
לחג יש שמות רבים נוספים, אולי מספר השמות הרב ביותר שיש לחג כלשהו שנחגג כאן. הרשימה ארוכה: חג הקציר, חג הביכורים, חג מתן תורה, חג עצרת, חג המים, חג הבריתות וחג הגז, וזוהי רק רשימה חלקית. הוא זכה אפילו בראשי תיבות מיוחדים שיסייעו לזכור את השמות שלו, "חקת שבעה": חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הקהל. אולי צריך להוסיף לקיצור הזה עוד ח' אחת, עבור חג החלב. שיהיה חג שמח.