גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המחיר הריאלי של הדירות ירד ברוב האזורים בארץ"

בשנה האחרונה הוציאה חברת אשטרום מגורים כ־30 פרויקטים לשיווק ● ארנון פרידמן, מנכ"ל החברה, מסביר בראיון לגלובס מדוע החברה מגדילה את הבנייה דווקא עכשיו, מדוע ויתרה על המותג הוותיק "אשדר", ולמה הוא סבור שהמחירים בשדה דב יהיו נמוכים בהרבה מהחזוי

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים / צילום: יונתן בלום
ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים / צילום: יונתן בלום

עד לא מזמן נקראה אשטרום מגורים בשם "אשדר", אך לאחרונה החליטה הנהלת אשטרום להכניס את החברה תחת המותג של החברה־האם. "כשהגעתי לקבוצת אשטרום לפני 12 שנים, שאלתי בחודש הראשון, למה החברה נקראת אשדר ולא אשטרום מגורים", מספר מנכ"ל אשטרום מגורים, ארנון פרידמן. "הסבירו לי אז שאשדר מותג הרבה יותר חזק מאשטרום. אבל מאז אשטרום התפתחה גדלה וההיכרות עם המותג התחזקה מאוד, והגיע הזמן לעשות את השינוי הזה, שהוא שינוי טבעי. למעשה, החברות האחרות בקבוצה הן כולם אשטרום נכסים, תעשיות ורק תחום המגורים נשאר עם המותג הוותיק אשדר".

בכמה נמכר קוטג' בשכונה החדשה בקריית שמונה?
לאחר ההתנגדות החריפה לתיקון לחוק: חוק הוותמ"ל בדרך להארכה בשנה

שינוי השם, אומר פרידמן, לא יביא לשינוי בפעילות החברה, שתמשיך לפעול באותה דרך. "לאורך כל השנים היינו מאוד מגוונים, גם מבחינת הקהלים שאנחנו פונים אליהם, המיקומים שאנחנו בונים בהם וגם מבחינת סוגי העסקאות שעשינו - מזומן, קומבינציה, התחדשות עירונית. היינו מהחברות הגדולות הראשונות שנכנסו להתחדשות עירונית, וגם לתוכניות של הממשלה מחיר למשתכן ומחיר מטרה".

"זהירים יותר בקביעת מועדי מסירה"

כמו חברות רבות בענף ובארץ בכלל, אשטרום הושפעה מאוד מהמלחמה. נוסף לכך שהחברה ויתרה לחלוטין על תכנון מרחבים מוגנים קומתיים לטובת מרחבים דירתיים, הם גם זהירים יותר לגבי המסירה: "המלחמה לימדה אותנו שיכול להיות שגם בעתיד נהיה חשופים למלחמות מתמשכות, ולכן אנחנו הרבה יותר זהירים בקביעת מועדים למסירה של דירות.

"אם בעבר חשבנו שהעבודה באתרים תיפסק למשך שבועיים־שלושה במשך פרויקט, היום לוחות זמנים יכולים ללכת לאיבוד לגמרי. יש כמות גדולה מאוד של פועלים שלא חוזרים לעבודה, והמדינה לא נערכה כמו שצריך כדי להביא תוך זמן קצר פתרון חלופי".

איך אתם מתמודדים עם הנושא של בעיות הביצוע ובעיות כוח אדם?
"אנחנו יזמים, אבל אנחנו מרגישים את זה דרך הקבלנים, שמעדכנים אותנו שאין להם כוח אדם. מעדכנים אותנו שחסרים בעלי מקצוע, שהמחירים עלו מאוד, וכתוצאה מזה שקצב ההתקדמות של העבודות נמוך יותר ומשך הביצוע מתארך.

"להתארכות של משך הביצוע יש השפעה כמובן על העלויות, מעבר לזה שהעלויות של הפועלים גדלו ועלויות של חומרי גלם שיותר קשה להביא.

"יש פה לפעמים מלחמות של קבלנים על כוח אדם, על בעלי מקצוע. לפעמים הם 'נחטפים' מפרויקט לפרויקט אחר או מנסים לתת מענה גם לפרויקט הזה וגם לפרויקט הזה. זה נכון לא רק בעבודות שלד ובעבודות רטובות, ששם יש הישענות גדולה על עובדים זרים. גם בעבודות אחרות כמו אינסטלטורים וחשמלאים יש פחות עובדים זרים ובלי המקצועות האלה אנחנו גם לא יכולים להשלים את הפרויקטים.

"עבודות אלומיניום, למשל מתאפיינות בכוח אדם מוגבל, אז הייצור של אלמנטי האלומיניום של חלונות ודלתות הוא בקצב איטי יותר, ואז נוצרים עיכובים וממשיכים להיות עיכובים כל הזמן".

איך אתם פועלים מול הרוכשים?
"בשני פרויקטים אנחנו בפיגורים, ופועלים אל מול הרוכשים כדי להגיע לפשרות. הכול במגמה להימנע מעימותים.

"באופן כללי, הגענו למלחמה הזאת עם מלאי קטן יחסית של פרויקטים בביצוע ובשיווק ביחס להיקפים שהחברה שלנו עשתה בשנים שלפני כן משום שאנחנו מנהלים הזדמנויות וסיכונים. יצא לנו שבדיוק בשנתיים האחרונות ההיצע שהיה לנו היה בשפל של 17 שנים".

באילו סדרי גודל מדובר?
"כשמביאים בחשבון משך ביצוע של שנתיים-שלוש, בכל רגע נתון יש לנו כ־2,000 יחידות דיור בביצוע. בשנתיים האחרונות היינו בפחות מחצי. אז פרויקטים שהיו באמצע הדרך הם מעטים מאוד ואין לי היום עשרות פרויקטים תקועים".

"תיקון חוק המכר הוא עיוות נוראי"

עד כמה עליית תשומות הבנייה מקזזת את הרווח היזמי?
"כשתיקנו את חוק המכר וביקשו להצמיד 40% ממחיר הדירה בטענה שזה החלק של עלויות הבנייה ממחיר הדירה - עשו פה עיוות נוראי, כי יש פרויקטים שבהם עלות הבנייה היא באמת כ־40% ממחיר הדירה, אבל בפרויקטים של התחדשות עירונית, ובפרויקטים שבהם היזם עשה עסקת קומבינציה עם בעלי קרקע, עלות הבנייה יכולה להגיע ל־70%-80% אחוז מסך כל העלויות של היזם בפרויקט, ואז זה הרבה יותר משמעותי.

"מצד שני. כשאתה קונה קרקע יקרה, מרכיב הבנייה מהווה אחוז נמוך יותר; כשאתה הולך לפריפריה ורכיב הקרקע זול יותר, אז רכיב הבנייה שוב גבוה יותר, והחברה רגישה יותר לעלייה בתשומות הבנייה. אז לשאלתך, אין פה תשובה אחת.

"במהלך המלחמה התחלנו פרויקטים רבים, כי אנחנו מאמינים שבמהלך תקופת הבנייה שלהם, שזה שלוש-שלוש וחצי שנים, המצב ישתנה והרווחיות בהם תעלה".

איך הרווחיות תעלה?
"אנחנו מניחים שהשוק יסתדר, ויתרגל למצב. אנחנו שומעים שכנראה יגיעו עוד 3,000 או יותר עובדים מסין לענף הבנייה, ומאמינים שחלק מהיזמים לא יממשו את היתרי הבנייה שלהם ויהיה פחות ביקוש לעובדים, כי יתחילו פחות פרויקטים. יש פערים בין היתרי הבנייה להתחלות הבנייה".

"ההערכה שלנו היא שמכאן והלאה מדד תשומות הבנייה לא יעלה בצורה דרמטית כפי שעלה מתחילת המלחמה ועד היום, ואולי יעלה שוב בקרוב, בעקבות העדכון הצפוי הבא.

"אם כך יהיה, והמלחמה תסתיים, ומצב הרוח הלאומי והמצב הכלכלי במדינה ישתפרו, אנחנו מניחים שהביקושים יחזרו להיות כמו בעבר וכמו שהם צריכים להיות כתוצאה מהגידול באוכלוסייה. אז גם מחירי הדירות יעלו, נקבל יותר על מכירת הדירות, ולא נצטרך לשלם יותר על עלויות הבנייה והרווחיות בפרוייקטים האלה תעלה".

איך אתה מסביר את העובדה שיש שיא של היצע דירות חדשות והמחירים ממשיכים לעלות?
"אני חושב שהמדידה לא מדויקת, כי המחירים לא מגלמים מספיק את ההטבות שניתנות לרוכשים. המחיר הריאלי של הדירות ירד להערכתי ברוב האזורים בארץ.

"היום נותנים תנאי תשלום של דחיית תשלומים לסוף, גם פטור הצמדה למדד בפרויקטים בתחילת הדרך. המשמעות היא לפעמים 10% ממחיר הדירה. אז אם מחירי הדירות עלו ב־6% אחוז והשווי של ההטבות הוא 10%, אז בעצם המחיר הריאלי ירד ב-4%. ראיתי מבצעים של 'קנה דירה וקבל מכונית', תוריד את שווי המכונית מהדירה ותמצא את המחיר הריאלי של הדירה.

"אני חושב שהיום מחירי הדירות הם באמת בהזדמנות. ההטבות שהיזמים נותנים שוות הרבה כסף".

מדוע בכלל מארגנים את מבצעי 20%/80% ולא מורידים מחירים?
"המבצעים נובעים מצורך של הרוכשים, כי אחת הבעיות הגדולות ביותר שלהם היא הריבית הגבוהה. אם הרוכש נדרש לקחת משכנתא עכשיו כדי לשלם את מחיר הדירה - מצבו רע יותר מזה של רוכשים שמקבלים הנחה, באמצעות דחיית התשלום לעוד שלוש שנים, בריבית שכנראה תהיה יותר נמוכה.

"נוסף לכך, משפרי דיור תמיד העדיפו לדחות תשלומים עד סמוך למועד האכלוס, שאז תכנונו למכור את הדירה שלהם. הבעיה שהביקושים לדירות יד שנייה קטנו אפילו יותר מאשר הירידה בקצב מכירת הדירות החדשות, ומשפרי דיור חוששים שהם ייתקעו בחוסר יכולת למכור את הדירה שלהם.

"דחיית מועד התשלום מאפשרת להם מרווח זמן מספיק לחיפוש קונים לדירות שלהם, באמונה שעם סיום המלחמה המצב גם במכירת דירות יד שנייה ישתפר והם יוכלו למצוא קונים".

אתם משתמשים במבצעי 20%/80%?
"אנחנו משתמשים בשיטה הזו, לא ב־10%/90%. אנחנו שולחים אותם כבר היום לקחת הלוואת קבלן מבנק למשכנתאות בסדר גודל של 50% ממחיר הדירה. אנחנו בעצם כבר מקבלים 70% בשלב הזה (20% הון עצמי ועוד 50% הלוואת קבלן).

"אמנם אנחנו מסבסדים את הריבית לתקופה הזאת עד המסירה, כלומר מבחינת הלקוח הוא באמת יראה שהוא צריך לשלם את ה־80% בסוף, אבל כבר היום הוא נבחן על ידי הבנק למשכנתאות אם הוא מסוגל לעמוד בהחזרי המשכנתא כאלה. בעצם אנחנו נעזרים בתרגיל הזה כדי שהבנקים למשכנתאות יבדקו את הרוכשים שלנו, והאם הם באמת בעלי יכולת לעמוד ברכישת הדירה".

"הגדלנו משמעותית את המלאי שיצא לשיווק"

נחזור לשיא ההיצע. מדוע יזמים ממשיכים לבנות?
"הנתון של 80 אלף דירות לא מכורות לכאורה מדאיג מאוד את היזמים, הרי בעבר היינו בפחות מ־40 אלף דירות. אבל כמה מתוך ה־80 אלף האלה הושלמו או נמצאות לקראת סיום, וכמה מהן מצויות בתחילת הדרך?

"נתחיל מזה שמי שמכר את רוב הדירות שלו בפרויקט ונשאר עם דירות אחרונות בפרויקטים - לא לחוץ. הוא יכול לסיים את הפרויקט עם כמה דירות לא מכורות, לסיים את הליווי הבנקאי, להחזיר לבנק את כל החובות, כי ההון העצמי פלוס הרווחיות שהבנק דרש שווים סדרי גודל של 30%-35% אחוז מהיקף הפרויקט (כ־15% כל אחד).

"כלומר, אם נשארת עם 15%-20% מהדירות, לבנק אין בעיה. הוא מוגן. אתה צריך להחליט אם אתה רוצה למכור את הדירות האלה בהנחה משמעותית, או לחכות עוד קצת שהמצב ישתפר. בפרויקטים שהתחלת בזמן האחרון, שבהם משך הבנייה הוא שלוש שנים, אתה לא צריך למכור את כל הדירות השנה. תמכור השנה פחות, והשאלה היא מה אתה מאמין שיקרה בשנתיים שאחרי זה.

"אני חושב שיש כאלה שאין להם היכולת להתחיל פרויקטים חדשים, כי הם מציגים רווחיות נמוכה מדי, והם לא מסוגלים להוציא את הפרויקט לדרך מול הבנק המלווה.

"אבל מי שיכול לעשות את זה, בעצם מאמין שבתקופת הבנייה בשנתיים-שלוש הקרובות המצב ישתפר כי המלחמה תסתיים, ובדרך כלל אחרי משברים כלכליים, ואחרי הקורונה, ואחרי מלחמות, הייתה פריחה. השוק חוזר מהר מאוד לפעילות. מה שאתה רואה עכשיו מצביע על כך שיזמים לא רק מספרים סיפורים. הם מתחילים פרויקטים.

"אנחנו הגדלנו בשנה האחרונה בצורה משמעותית את המלאי שהוצאנו לשיווק. רק השבוע הרסנו בניינים ברעננה ויצאנו לביצוע של פרויקט נוסף. אנחנו מוציאים עוד סחורה גם אם לא נמכור בחודשים הקרובים בכמות שהיינו רוצים למכור. אנחנו מאמינים שבטווח של חצי שנה של שנה של שנתיים המצב ישתפר. השנה הוצאנו לשיווק למעלה מ-30 פרויקטים. זה מספר גדול מאוד, אם לא הגדול ביותר בשוק, בהשוואה למתחרים".

השיחה עם פרידמן התקיימה לפני הודעתה של חברת גינדי החזקות השבוע, כי תמכור דירות בשדה דב במחיר שמתחיל ב-49 אלף שקל למ"ר. הוא בוודאי לא הופתע.

מדוע לא נכנסתם גם אתם לשדה דב?
"ניגשנו בסיבוב הראשון. בניתוח שלנו, המדינה מתנהלת פה כמו ספקולנטים. במקום להוציא במכרז אחד הרבה מאוד מתחמים, לתחרות בין עשרות יזמים עם היצע מאוד גדול של דירות, המדינה הוציאה מכרז ראשון ל-2,000 יחידות דיור. זכו בו ארבעה-חמישה יזמים. המדינה חיכתה חצי שנה והוציאה עוד מכרז.

"ברור שאלה שבאו אחרי כן הסתכלו על הראשונים ואמרו - בואו נציע קצת פחות. ועכשיו יוצא שהמחירים של הקרקעות בעצם בירידה, ושהראשונים שנכנסו לשם נכווים. המדינה לא סיימה - יש שם עוד קרקעות לשיווק במכרז הבא, במחירים יותר נמוכים.

"יכול להיות שהראשונים ששיווקו שם הצליחו למכור במחיר גבוה, אבל שאלנו את עצמנו מה יהיה המחיר בעוד שלוש שנים, כשתתחיל הבנייה, מה יהיה המחיר בעוד ארבע שנים?

"היזמים הראשונים שזכו גם התעכבו מאוד, כי לא הייתה תוכנית עיצוב מאושרת. בסוף אלה שרכשו במכרז השני יבנו פחות או יותר בחפיפה לאלה שזכו במכרז הראשון. ההיצע שם יהיה מאוד גדול אז מחירי המכירה ירדו".

מה ההערכה שלכם לגבי מחירי המכירה שם?
"שוב, השאלה היא כמה מהר ישווקו את יתרת הקרקעות. להערכתנו, המחירים שם לא יהיו 80 אלף שקל למ"ר, כמו שכתוב בתוכנית העסקית של חלק מהיזמים, אלא קרובים יותר ל-60-65 אלף שקל למ"ר".

עוד כתבות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו