גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בסיס הגרעין האמריקאי שהיה חבוי מתחת לקרח של גרינלנד במשך עשרות שנים

הבסיס Camp Century שהתגלה מחדש חושף את היקף המעורבות ארוכת השנים של וושינגטון באי הארקטי

הקמת הבסיס ב–1959. תחנת מחקר כסיפור כיסוי לפרויקט סודי / צילום: NASA-JPL
הקמת הבסיס ב–1959. תחנת מחקר כסיפור כיסוי לפרויקט סודי / צילום: NASA-JPL

באביב שעבר צוות מדענים של נאס"א טס מעל החוג הארקטי כדי לבדוק מערכת מכ"ם חדשה מעל צפון גרינלנד - אבל גילה משהו יוצא דופן. המכשירים שלו הראו כי עמוק בתוך יריעת הקרח מצוי מקבץ מבנים המחוברים ברשת של מנהרות, כמו ציביליזציה שנשכחה וקפאה בזמן.

WSJ | כמה עולה קרח מגרינלנד? 100 דולר לשש קוביות
WSJ | רוסיה ואוקראינה מחריפות את המלחמה בזמן שיחות על שלום
WSJ | הכירו את "העשירים החשאיים", שמרוויחים את כספם בדרך המשעממת

"זה כמו לטוס מעל כוכב לכת אחר, קשה לדמיין שמישהו או משהו יוכלו לשרוד שם אי פעם", אמר צ'אד גרין, מדען נאס"א שהיה על המטוס.

מה שהמדענים ראו על המסכים שלהם לא היה ציביליזציה אבודה, אלא שרידים של בסיס צבאי אמריקאי שנבנה מתחת לקרח במהלך המלחמה הקרה.

הבסיס היה חלק מתוכנית שאפתנית וחשאית של הפנטגון, שכונתה פרויקט תולעת הקרח (Project Iceworm), לבניית רשת של אתרי שיגור טילים גרעיניים מתחת לקרח הארקטי. האתר התת־קרקעי, שתוכנן לאחסן 600 טילים בליסטיים לטווח בינוני, חושף את היקף המעורבות האמריקאית בגרינלנד זה יותר מחצי מאה.

מחנה סנצ'ורי (או מחנה המאה), כפי שנקרא המוצב, נבנה חלקית בשנת 1959 וננטש בשנת 1967, לאחר שנקבע כי שכבת הקרח אינה יציבה דיה לתמוך ברשת שיגור הטילים המתוכננת. במהלך השנים הצטבר הקרח, וכעת המתקן קבור תחת לפחות 30 מטר של קרח.

מחנה סנצ'ורי ברדאר של נאס''א. 30 מטר מתחת ליריעת הקרח / צילום: US Army

היו אנשים שידעו על קיומו של המחנה, כמתקן מחקר לכאורה, עוד לפני טיסת נאס"א לאחרונה. אך מטרתו הצבאית האמיתית הייתה מסווגת עד 1996. גרין ועמיתיו הם שצילמו את התמונה הראשונה של המחנה במלואו באפריל בשנה שעברה.

מחנה סנצ'ורי אינו רק שריד לשיגעונות המלחמה הקרה, אלא גם תזכורת לנוכחותה ארוכת־השנים של ארה"ב בטריטוריה הדנית של גרינלנד, שהייתה לעיתים שנויה במחלוקת. מבחינה היסטורית, כדי לשמור על ריבונותה על גרינלנד, דנמרק נאלצה לוותר על חלק מן השטח לטובת ארה"ב.

הנשיא טראמפ אף הרחיק לכת. הוא מתח ביקורת על כישלונה של דנמרק לאבטח כראוי את גרינלנד, האי הגדול בעולם, ואיים לכבוש את הטריטוריה בכוח בשם הביטחון הלאומי האמריקאי.

לארה"ב כבר יש זכות להקים בסיסים בגרינלנד אם תרצה בכך, בהתאם להסכם שנחתם עם דנמרק ב־1951 ואפשר לה לבנות את מחנה סנצ'ורי. פוליטיקאים דנים הזכירו זאת לוושינגטון בפומבי בשבועות האחרונים.

גורמים רשמיים בגרינלנד ובדנמרק ניסו להתגונן מפני טראמפ כשהפגינו את נכונותם לנוכחות צבאית אמריקאית מוגברת, תוך דחיית השתלטות מלאה של ארה"ב על הטריטוריה.

היסטוריה של חיכוכים באי האסטרטגי

בשלב מסוים, במהלך המלחמה הקרה, ארה"ב החזיקה כ־10,000 חיילים ב־17 בסיסים בגרינלנד, כולל מחנה סנצו'רי. כיום מספר הכוחות הצטמק לפחות מ־200 בבסיס אחד, בסיס החלל פיטופיק, שנודע בעבר כבסיס חיל האוויר תוּלֵה.

נוכחותו של נשק גרעיני אמריקאי הייתה בעבר מקור לחיכוכים עם דנמרק, שהכריזה על עצמה כאזור חופשי מנשק גרעיני. בזמנו צבא ארה"ב לא חשף בפני קופנהגן את מטרתו הגרעינית של מחנה סנצ'ורי.

בשנת 1968 התרסק מפציץ B-52 חמוש בגרעין ליד תוּלֵה וגרם למטען להתפוצץ ולהתפזר, מה שהוביל לזיהום רדיואקטיבי של הקרח בים. התקרית הובילה לביקורת ציבורית בדנמרק, וכך גם הגילוי שארה"ב אחסנה נשק גרעיני בבסיס חיל האוויר מבלי ליידע את קופנהגן או את גרינלנד.

הקמפיין הנוכחי של טראמפ הקורא להשתלט על גרינלנד, והדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי ארה"ב מגבירה את מאמצי הריגול באי, עוררו דאגה בקרב תושבי גרינלנד ודחפו אותם להתקרב לדנמרק.

גרינלנד, העשירה במינרלים, הייתה חלק משיקולי הביטחון של ארה"ב באזור הארקטי מאז תחילת מלחמת העולם השנייה. בזמן שדנמרק נכבשה בידי גרמניה בשנת 1940, גרינלנד הייתה מושבה דנית. ארה"ב חששה שהגרמנים יכבשו את האי וישתמשו בו כבסיס לפעולות צבאיות משום שהוא קרוב יותר לאמריקה.

בשנת 1941, בניגוד להנחיות מקופנהגן, נציג דנמרק בוושינגטון חתם על הסכם שהעביר לארה"ב את האחריות להגנה על גרינלנד והעניק לוושינגטון את הזכות להקים בסיסים באי.

לאחר תום המלחמה סירבה ארה"ב לדרישת דנמרק לעזוב את גרינלנד, ובמקום זאת הציעה לקנות אותה תמורת 100 מיליון דולר. דנמרק דחתה את ההצעה. בשנת 1951 הפרלמנט הדני אשרר את ההסכם משנת 1941, שאפשר לארה"ב לשמור על כוחות באי.

"בשנות הארבעים דנמרק למדה שאם אומרים לארה"ב לא, היא תעשה זאת בכל מקרה", אמר אולריק פראם גאד, חוקר בכיר במכון הדני ללימודים בינלאומיים. ממשל טראמפ עורר בגרינלנד את החשש שזה עדיין המצב, הוא אמר. "התירו לדנמרק לשמור על ריבונותה על גרינלנד בכך שהיא מעבירה חלק ממנה - את הביטחון - לארה"ב", אמר גאד.

הפנטגון שיבח בפומבי את בניית מחנה סנצו'רי כהישג הנדסי, אך מטרתו האמיתית נותרה מסווגת, אפילו עבור רבים מהגברים ששירתו שם.

ב־1962 רוברט וייס היה רופא בשנות ה־20 לחייו, שקיצר את התמחותו בבית החולים בלוויו בניו יורק כדי לשרת במחנה סנצ'ורי. הוא סיפר כי האמין שהבסיס היה רק תחנת מחקר, עד שתוכניותיו הסודיות של הפנטגון נחשפו לפני 30 שנה כמעט. הוא אמר שלא הקדיש תשומת לב רבה לגיאופוליטיקה, אף שידע שמיקומו של הבסיס היה אסטרטגי.

"כן הבנו שהבסיס חשוב, שהרוסים עלולים להגיע מעבר לקצה הקוטב", אמר וייס, ששירת שני סבבים בצפון גרינלנד.

"איזו חוויה מטורפת הייתה לשרת שם"

הבסיס כולל 21 מנהרות מחוברות המשתרעות על פני כמעט 3 ק"מ, שנחצבו ישירות בקרח. את החשמל סיפק כור גרעיני שנגרר על פני יותר מ־200 ק"מ של יריעת הקרח. היו בו מגורים, חדר כושר, שירותים, מעבדות וחדר אוכל ששימשו כ־200 אנשי צבא.

"כשהגעתי לשם ירד שלג והטמפרטורה הייתה מינוס 45 מעלות", נזכר וייס. לא הייתה שום סיבה לצאת החוצה, משום שאור היום היה מועט בחורף, והוא נשאר מתחת לאדמה במשך שבועות שלמים. המנהרות התת־קרקעיות היו חמות למדי, האוכל היה טוב ובערבים אפשר היה לשתות בירה. "זה לא היה כל כך קשה מבחינת תנאי החיים", הוא אמר.

האקלים הקשה עורר בדיחות בקרב הגברים בבסיס. "נהגנו לומר שיש בחורה יפה מאחורי כל עץ", אמר וייס. "הייתה כמובן בעיה אחת: לא היו שם עצים". ידוע רק על אישה אחת, רופאה דנית, שנכנסה אי פעם לבסיס.

נדרשו שישה עשורים וציוד מתקדם ביותר כדי לחשוף את גודלו של מחנה סנצ'ורי. כאשר גרין, מדען קריוספריה (פני כדור הארץ המכוסים בקרחונים ובשלג) במעבדה להנעה סילונית של נאס"א, טס מעל צפון גרינלנד, צוותו בדק מכשיר מכ"ם המכונה UAVSAR, המסוגל לראות דרך קרח, בדומה לסונר שחודר מים.

הם קיוו למפות את תחתית מצע הקרח של גרינלנד ושל אנטארקטיקה, שם הקרחונים ניצבים על הסלע היבשתי קילומטרים מתחת לפני הקרח, כדי לחזות בכמה יעלה מפלס פני הים ובאיזו מהירות.

באזורים קיצוניים כמו צפון גרינלנד מזג האוויר הוא שמכתיב לאן מדעני נאס"א טסים, והם בחרו את המסלול רגע לפני ההמראה. גילוי מחנה סנצ'ורי התרחש במקרה, אך היה ריגוש של פעם בחיים, אמר גרין.

"אתה רואה איך הבניינים והמנהרות היו מחוברים, איך אנשים היו צריכים לנוע בחיי היומיום שלהם, וחושב איזו חוויה מטורפת זו בטח הייתה לשרת שם", אמר.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט