גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בסיס הגרעין האמריקאי שהיה חבוי מתחת לקרח של גרינלנד במשך עשרות שנים

הבסיס Camp Century שהתגלה מחדש חושף את היקף המעורבות ארוכת השנים של וושינגטון באי הארקטי

הקמת הבסיס ב–1959. תחנת מחקר כסיפור כיסוי לפרויקט סודי / צילום: NASA-JPL
הקמת הבסיס ב–1959. תחנת מחקר כסיפור כיסוי לפרויקט סודי / צילום: NASA-JPL

באביב שעבר צוות מדענים של נאס"א טס מעל החוג הארקטי כדי לבדוק מערכת מכ"ם חדשה מעל צפון גרינלנד - אבל גילה משהו יוצא דופן. המכשירים שלו הראו כי עמוק בתוך יריעת הקרח מצוי מקבץ מבנים המחוברים ברשת של מנהרות, כמו ציביליזציה שנשכחה וקפאה בזמן.

WSJ | כמה עולה קרח מגרינלנד? 100 דולר לשש קוביות
WSJ | רוסיה ואוקראינה מחריפות את המלחמה בזמן שיחות על שלום
WSJ | הכירו את "העשירים החשאיים", שמרוויחים את כספם בדרך המשעממת

"זה כמו לטוס מעל כוכב לכת אחר, קשה לדמיין שמישהו או משהו יוכלו לשרוד שם אי פעם", אמר צ'אד גרין, מדען נאס"א שהיה על המטוס.

מה שהמדענים ראו על המסכים שלהם לא היה ציביליזציה אבודה, אלא שרידים של בסיס צבאי אמריקאי שנבנה מתחת לקרח במהלך המלחמה הקרה.

הבסיס היה חלק מתוכנית שאפתנית וחשאית של הפנטגון, שכונתה פרויקט תולעת הקרח (Project Iceworm), לבניית רשת של אתרי שיגור טילים גרעיניים מתחת לקרח הארקטי. האתר התת־קרקעי, שתוכנן לאחסן 600 טילים בליסטיים לטווח בינוני, חושף את היקף המעורבות האמריקאית בגרינלנד זה יותר מחצי מאה.

מחנה סנצ'ורי (או מחנה המאה), כפי שנקרא המוצב, נבנה חלקית בשנת 1959 וננטש בשנת 1967, לאחר שנקבע כי שכבת הקרח אינה יציבה דיה לתמוך ברשת שיגור הטילים המתוכננת. במהלך השנים הצטבר הקרח, וכעת המתקן קבור תחת לפחות 30 מטר של קרח.

מחנה סנצ'ורי ברדאר של נאס''א. 30 מטר מתחת ליריעת הקרח / צילום: US Army

היו אנשים שידעו על קיומו של המחנה, כמתקן מחקר לכאורה, עוד לפני טיסת נאס"א לאחרונה. אך מטרתו הצבאית האמיתית הייתה מסווגת עד 1996. גרין ועמיתיו הם שצילמו את התמונה הראשונה של המחנה במלואו באפריל בשנה שעברה.

מחנה סנצ'ורי אינו רק שריד לשיגעונות המלחמה הקרה, אלא גם תזכורת לנוכחותה ארוכת־השנים של ארה"ב בטריטוריה הדנית של גרינלנד, שהייתה לעיתים שנויה במחלוקת. מבחינה היסטורית, כדי לשמור על ריבונותה על גרינלנד, דנמרק נאלצה לוותר על חלק מן השטח לטובת ארה"ב.

הנשיא טראמפ אף הרחיק לכת. הוא מתח ביקורת על כישלונה של דנמרק לאבטח כראוי את גרינלנד, האי הגדול בעולם, ואיים לכבוש את הטריטוריה בכוח בשם הביטחון הלאומי האמריקאי.

לארה"ב כבר יש זכות להקים בסיסים בגרינלנד אם תרצה בכך, בהתאם להסכם שנחתם עם דנמרק ב־1951 ואפשר לה לבנות את מחנה סנצ'ורי. פוליטיקאים דנים הזכירו זאת לוושינגטון בפומבי בשבועות האחרונים.

גורמים רשמיים בגרינלנד ובדנמרק ניסו להתגונן מפני טראמפ כשהפגינו את נכונותם לנוכחות צבאית אמריקאית מוגברת, תוך דחיית השתלטות מלאה של ארה"ב על הטריטוריה.

היסטוריה של חיכוכים באי האסטרטגי

בשלב מסוים, במהלך המלחמה הקרה, ארה"ב החזיקה כ־10,000 חיילים ב־17 בסיסים בגרינלנד, כולל מחנה סנצו'רי. כיום מספר הכוחות הצטמק לפחות מ־200 בבסיס אחד, בסיס החלל פיטופיק, שנודע בעבר כבסיס חיל האוויר תוּלֵה.

נוכחותו של נשק גרעיני אמריקאי הייתה בעבר מקור לחיכוכים עם דנמרק, שהכריזה על עצמה כאזור חופשי מנשק גרעיני. בזמנו צבא ארה"ב לא חשף בפני קופנהגן את מטרתו הגרעינית של מחנה סנצ'ורי.

בשנת 1968 התרסק מפציץ B-52 חמוש בגרעין ליד תוּלֵה וגרם למטען להתפוצץ ולהתפזר, מה שהוביל לזיהום רדיואקטיבי של הקרח בים. התקרית הובילה לביקורת ציבורית בדנמרק, וכך גם הגילוי שארה"ב אחסנה נשק גרעיני בבסיס חיל האוויר מבלי ליידע את קופנהגן או את גרינלנד.

הקמפיין הנוכחי של טראמפ הקורא להשתלט על גרינלנד, והדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי ארה"ב מגבירה את מאמצי הריגול באי, עוררו דאגה בקרב תושבי גרינלנד ודחפו אותם להתקרב לדנמרק.

גרינלנד, העשירה במינרלים, הייתה חלק משיקולי הביטחון של ארה"ב באזור הארקטי מאז תחילת מלחמת העולם השנייה. בזמן שדנמרק נכבשה בידי גרמניה בשנת 1940, גרינלנד הייתה מושבה דנית. ארה"ב חששה שהגרמנים יכבשו את האי וישתמשו בו כבסיס לפעולות צבאיות משום שהוא קרוב יותר לאמריקה.

בשנת 1941, בניגוד להנחיות מקופנהגן, נציג דנמרק בוושינגטון חתם על הסכם שהעביר לארה"ב את האחריות להגנה על גרינלנד והעניק לוושינגטון את הזכות להקים בסיסים באי.

לאחר תום המלחמה סירבה ארה"ב לדרישת דנמרק לעזוב את גרינלנד, ובמקום זאת הציעה לקנות אותה תמורת 100 מיליון דולר. דנמרק דחתה את ההצעה. בשנת 1951 הפרלמנט הדני אשרר את ההסכם משנת 1941, שאפשר לארה"ב לשמור על כוחות באי.

"בשנות הארבעים דנמרק למדה שאם אומרים לארה"ב לא, היא תעשה זאת בכל מקרה", אמר אולריק פראם גאד, חוקר בכיר במכון הדני ללימודים בינלאומיים. ממשל טראמפ עורר בגרינלנד את החשש שזה עדיין המצב, הוא אמר. "התירו לדנמרק לשמור על ריבונותה על גרינלנד בכך שהיא מעבירה חלק ממנה - את הביטחון - לארה"ב", אמר גאד.

הפנטגון שיבח בפומבי את בניית מחנה סנצו'רי כהישג הנדסי, אך מטרתו האמיתית נותרה מסווגת, אפילו עבור רבים מהגברים ששירתו שם.

ב־1962 רוברט וייס היה רופא בשנות ה־20 לחייו, שקיצר את התמחותו בבית החולים בלוויו בניו יורק כדי לשרת במחנה סנצ'ורי. הוא סיפר כי האמין שהבסיס היה רק תחנת מחקר, עד שתוכניותיו הסודיות של הפנטגון נחשפו לפני 30 שנה כמעט. הוא אמר שלא הקדיש תשומת לב רבה לגיאופוליטיקה, אף שידע שמיקומו של הבסיס היה אסטרטגי.

"כן הבנו שהבסיס חשוב, שהרוסים עלולים להגיע מעבר לקצה הקוטב", אמר וייס, ששירת שני סבבים בצפון גרינלנד.

"איזו חוויה מטורפת הייתה לשרת שם"

הבסיס כולל 21 מנהרות מחוברות המשתרעות על פני כמעט 3 ק"מ, שנחצבו ישירות בקרח. את החשמל סיפק כור גרעיני שנגרר על פני יותר מ־200 ק"מ של יריעת הקרח. היו בו מגורים, חדר כושר, שירותים, מעבדות וחדר אוכל ששימשו כ־200 אנשי צבא.

"כשהגעתי לשם ירד שלג והטמפרטורה הייתה מינוס 45 מעלות", נזכר וייס. לא הייתה שום סיבה לצאת החוצה, משום שאור היום היה מועט בחורף, והוא נשאר מתחת לאדמה במשך שבועות שלמים. המנהרות התת־קרקעיות היו חמות למדי, האוכל היה טוב ובערבים אפשר היה לשתות בירה. "זה לא היה כל כך קשה מבחינת תנאי החיים", הוא אמר.

האקלים הקשה עורר בדיחות בקרב הגברים בבסיס. "נהגנו לומר שיש בחורה יפה מאחורי כל עץ", אמר וייס. "הייתה כמובן בעיה אחת: לא היו שם עצים". ידוע רק על אישה אחת, רופאה דנית, שנכנסה אי פעם לבסיס.

נדרשו שישה עשורים וציוד מתקדם ביותר כדי לחשוף את גודלו של מחנה סנצ'ורי. כאשר גרין, מדען קריוספריה (פני כדור הארץ המכוסים בקרחונים ובשלג) במעבדה להנעה סילונית של נאס"א, טס מעל צפון גרינלנד, צוותו בדק מכשיר מכ"ם המכונה UAVSAR, המסוגל לראות דרך קרח, בדומה לסונר שחודר מים.

הם קיוו למפות את תחתית מצע הקרח של גרינלנד ושל אנטארקטיקה, שם הקרחונים ניצבים על הסלע היבשתי קילומטרים מתחת לפני הקרח, כדי לחזות בכמה יעלה מפלס פני הים ובאיזו מהירות.

באזורים קיצוניים כמו צפון גרינלנד מזג האוויר הוא שמכתיב לאן מדעני נאס"א טסים, והם בחרו את המסלול רגע לפני ההמראה. גילוי מחנה סנצ'ורי התרחש במקרה, אך היה ריגוש של פעם בחיים, אמר גרין.

"אתה רואה איך הבניינים והמנהרות היו מחוברים, איך אנשים היו צריכים לנוע בחיי היומיום שלהם, וחושב איזו חוויה מטורפת זו בטח הייתה לשרת שם", אמר.

עוד כתבות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון