גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בסיס הגרעין האמריקאי שהיה חבוי מתחת לקרח של גרינלנד במשך עשרות שנים

הבסיס Camp Century שהתגלה מחדש חושף את היקף המעורבות ארוכת השנים של וושינגטון באי הארקטי

הקמת הבסיס ב–1959. תחנת מחקר כסיפור כיסוי לפרויקט סודי / צילום: NASA-JPL
הקמת הבסיס ב–1959. תחנת מחקר כסיפור כיסוי לפרויקט סודי / צילום: NASA-JPL

באביב שעבר צוות מדענים של נאס"א טס מעל החוג הארקטי כדי לבדוק מערכת מכ"ם חדשה מעל צפון גרינלנד - אבל גילה משהו יוצא דופן. המכשירים שלו הראו כי עמוק בתוך יריעת הקרח מצוי מקבץ מבנים המחוברים ברשת של מנהרות, כמו ציביליזציה שנשכחה וקפאה בזמן.

WSJ | כמה עולה קרח מגרינלנד? 100 דולר לשש קוביות
WSJ | רוסיה ואוקראינה מחריפות את המלחמה בזמן שיחות על שלום
WSJ | הכירו את "העשירים החשאיים", שמרוויחים את כספם בדרך המשעממת

"זה כמו לטוס מעל כוכב לכת אחר, קשה לדמיין שמישהו או משהו יוכלו לשרוד שם אי פעם", אמר צ'אד גרין, מדען נאס"א שהיה על המטוס.

מה שהמדענים ראו על המסכים שלהם לא היה ציביליזציה אבודה, אלא שרידים של בסיס צבאי אמריקאי שנבנה מתחת לקרח במהלך המלחמה הקרה.

הבסיס היה חלק מתוכנית שאפתנית וחשאית של הפנטגון, שכונתה פרויקט תולעת הקרח (Project Iceworm), לבניית רשת של אתרי שיגור טילים גרעיניים מתחת לקרח הארקטי. האתר התת־קרקעי, שתוכנן לאחסן 600 טילים בליסטיים לטווח בינוני, חושף את היקף המעורבות האמריקאית בגרינלנד זה יותר מחצי מאה.

מחנה סנצ'ורי (או מחנה המאה), כפי שנקרא המוצב, נבנה חלקית בשנת 1959 וננטש בשנת 1967, לאחר שנקבע כי שכבת הקרח אינה יציבה דיה לתמוך ברשת שיגור הטילים המתוכננת. במהלך השנים הצטבר הקרח, וכעת המתקן קבור תחת לפחות 30 מטר של קרח.

מחנה סנצ'ורי ברדאר של נאס''א. 30 מטר מתחת ליריעת הקרח / צילום: US Army

היו אנשים שידעו על קיומו של המחנה, כמתקן מחקר לכאורה, עוד לפני טיסת נאס"א לאחרונה. אך מטרתו הצבאית האמיתית הייתה מסווגת עד 1996. גרין ועמיתיו הם שצילמו את התמונה הראשונה של המחנה במלואו באפריל בשנה שעברה.

מחנה סנצ'ורי אינו רק שריד לשיגעונות המלחמה הקרה, אלא גם תזכורת לנוכחותה ארוכת־השנים של ארה"ב בטריטוריה הדנית של גרינלנד, שהייתה לעיתים שנויה במחלוקת. מבחינה היסטורית, כדי לשמור על ריבונותה על גרינלנד, דנמרק נאלצה לוותר על חלק מן השטח לטובת ארה"ב.

הנשיא טראמפ אף הרחיק לכת. הוא מתח ביקורת על כישלונה של דנמרק לאבטח כראוי את גרינלנד, האי הגדול בעולם, ואיים לכבוש את הטריטוריה בכוח בשם הביטחון הלאומי האמריקאי.

לארה"ב כבר יש זכות להקים בסיסים בגרינלנד אם תרצה בכך, בהתאם להסכם שנחתם עם דנמרק ב־1951 ואפשר לה לבנות את מחנה סנצ'ורי. פוליטיקאים דנים הזכירו זאת לוושינגטון בפומבי בשבועות האחרונים.

גורמים רשמיים בגרינלנד ובדנמרק ניסו להתגונן מפני טראמפ כשהפגינו את נכונותם לנוכחות צבאית אמריקאית מוגברת, תוך דחיית השתלטות מלאה של ארה"ב על הטריטוריה.

היסטוריה של חיכוכים באי האסטרטגי

בשלב מסוים, במהלך המלחמה הקרה, ארה"ב החזיקה כ־10,000 חיילים ב־17 בסיסים בגרינלנד, כולל מחנה סנצו'רי. כיום מספר הכוחות הצטמק לפחות מ־200 בבסיס אחד, בסיס החלל פיטופיק, שנודע בעבר כבסיס חיל האוויר תוּלֵה.

נוכחותו של נשק גרעיני אמריקאי הייתה בעבר מקור לחיכוכים עם דנמרק, שהכריזה על עצמה כאזור חופשי מנשק גרעיני. בזמנו צבא ארה"ב לא חשף בפני קופנהגן את מטרתו הגרעינית של מחנה סנצ'ורי.

בשנת 1968 התרסק מפציץ B-52 חמוש בגרעין ליד תוּלֵה וגרם למטען להתפוצץ ולהתפזר, מה שהוביל לזיהום רדיואקטיבי של הקרח בים. התקרית הובילה לביקורת ציבורית בדנמרק, וכך גם הגילוי שארה"ב אחסנה נשק גרעיני בבסיס חיל האוויר מבלי ליידע את קופנהגן או את גרינלנד.

הקמפיין הנוכחי של טראמפ הקורא להשתלט על גרינלנד, והדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי ארה"ב מגבירה את מאמצי הריגול באי, עוררו דאגה בקרב תושבי גרינלנד ודחפו אותם להתקרב לדנמרק.

גרינלנד, העשירה במינרלים, הייתה חלק משיקולי הביטחון של ארה"ב באזור הארקטי מאז תחילת מלחמת העולם השנייה. בזמן שדנמרק נכבשה בידי גרמניה בשנת 1940, גרינלנד הייתה מושבה דנית. ארה"ב חששה שהגרמנים יכבשו את האי וישתמשו בו כבסיס לפעולות צבאיות משום שהוא קרוב יותר לאמריקה.

בשנת 1941, בניגוד להנחיות מקופנהגן, נציג דנמרק בוושינגטון חתם על הסכם שהעביר לארה"ב את האחריות להגנה על גרינלנד והעניק לוושינגטון את הזכות להקים בסיסים באי.

לאחר תום המלחמה סירבה ארה"ב לדרישת דנמרק לעזוב את גרינלנד, ובמקום זאת הציעה לקנות אותה תמורת 100 מיליון דולר. דנמרק דחתה את ההצעה. בשנת 1951 הפרלמנט הדני אשרר את ההסכם משנת 1941, שאפשר לארה"ב לשמור על כוחות באי.

"בשנות הארבעים דנמרק למדה שאם אומרים לארה"ב לא, היא תעשה זאת בכל מקרה", אמר אולריק פראם גאד, חוקר בכיר במכון הדני ללימודים בינלאומיים. ממשל טראמפ עורר בגרינלנד את החשש שזה עדיין המצב, הוא אמר. "התירו לדנמרק לשמור על ריבונותה על גרינלנד בכך שהיא מעבירה חלק ממנה - את הביטחון - לארה"ב", אמר גאד.

הפנטגון שיבח בפומבי את בניית מחנה סנצו'רי כהישג הנדסי, אך מטרתו האמיתית נותרה מסווגת, אפילו עבור רבים מהגברים ששירתו שם.

ב־1962 רוברט וייס היה רופא בשנות ה־20 לחייו, שקיצר את התמחותו בבית החולים בלוויו בניו יורק כדי לשרת במחנה סנצ'ורי. הוא סיפר כי האמין שהבסיס היה רק תחנת מחקר, עד שתוכניותיו הסודיות של הפנטגון נחשפו לפני 30 שנה כמעט. הוא אמר שלא הקדיש תשומת לב רבה לגיאופוליטיקה, אף שידע שמיקומו של הבסיס היה אסטרטגי.

"כן הבנו שהבסיס חשוב, שהרוסים עלולים להגיע מעבר לקצה הקוטב", אמר וייס, ששירת שני סבבים בצפון גרינלנד.

"איזו חוויה מטורפת הייתה לשרת שם"

הבסיס כולל 21 מנהרות מחוברות המשתרעות על פני כמעט 3 ק"מ, שנחצבו ישירות בקרח. את החשמל סיפק כור גרעיני שנגרר על פני יותר מ־200 ק"מ של יריעת הקרח. היו בו מגורים, חדר כושר, שירותים, מעבדות וחדר אוכל ששימשו כ־200 אנשי צבא.

"כשהגעתי לשם ירד שלג והטמפרטורה הייתה מינוס 45 מעלות", נזכר וייס. לא הייתה שום סיבה לצאת החוצה, משום שאור היום היה מועט בחורף, והוא נשאר מתחת לאדמה במשך שבועות שלמים. המנהרות התת־קרקעיות היו חמות למדי, האוכל היה טוב ובערבים אפשר היה לשתות בירה. "זה לא היה כל כך קשה מבחינת תנאי החיים", הוא אמר.

האקלים הקשה עורר בדיחות בקרב הגברים בבסיס. "נהגנו לומר שיש בחורה יפה מאחורי כל עץ", אמר וייס. "הייתה כמובן בעיה אחת: לא היו שם עצים". ידוע רק על אישה אחת, רופאה דנית, שנכנסה אי פעם לבסיס.

נדרשו שישה עשורים וציוד מתקדם ביותר כדי לחשוף את גודלו של מחנה סנצ'ורי. כאשר גרין, מדען קריוספריה (פני כדור הארץ המכוסים בקרחונים ובשלג) במעבדה להנעה סילונית של נאס"א, טס מעל צפון גרינלנד, צוותו בדק מכשיר מכ"ם המכונה UAVSAR, המסוגל לראות דרך קרח, בדומה לסונר שחודר מים.

הם קיוו למפות את תחתית מצע הקרח של גרינלנד ושל אנטארקטיקה, שם הקרחונים ניצבים על הסלע היבשתי קילומטרים מתחת לפני הקרח, כדי לחזות בכמה יעלה מפלס פני הים ובאיזו מהירות.

באזורים קיצוניים כמו צפון גרינלנד מזג האוויר הוא שמכתיב לאן מדעני נאס"א טסים, והם בחרו את המסלול רגע לפני ההמראה. גילוי מחנה סנצ'ורי התרחש במקרה, אך היה ריגוש של פעם בחיים, אמר גרין.

"אתה רואה איך הבניינים והמנהרות היו מחוברים, איך אנשים היו צריכים לנוע בחיי היומיום שלהם, וחושב איזו חוויה מטורפת זו בטח הייתה לשרת שם", אמר.

עוד כתבות

ליטל לשם / צילום: באדיבות Protego

בילדות היא נדדה בין בסיסי צה"ל. היום היא מובילה קרן לחברות ביטחוניות

"החודש קרביין נמכרה ב–625 מיליון דולר. למרות שאני כבר לא שם, האקזיט משמעותי מאוד מבחינתי, כי לא מכרתי את המניות שלי בניגוד לאחרים" ● שיחה קצרה עם ליטל לשם, מייסדת קרן פרוטגו להשקעה בטכנולוגיות ביטחוניות

לובי הבניין. אולם עצום ומרשים באורך 88 מטר שחוצה את הבניין עד מדיסון אווניו / צילום: Reuters, Anthony Behar

המגדל החדש של ג'יי.פי. מורגן צ'ייס: גורד שחקים עם נשמה אנושית

הבניין החדש של הבנק בפארק אווניו במנהטן, בעיצובו של משרד האדריכלים נורמן פוסטר, נבנה בעלות של כ־3 מיליארד דולר ● הוא מוסיף נופך מרהיב לקו הרקיע של ניו יורק ומשלב רגישות אנושית והתחשבות בשכונה, חרף ממדיו האדירים

בודקים את המיתוס. הקרמבו הוא לא המצאה כחול לבן / צילום: אביעד לוי

הקרמבו הוא המצאה כחול־לבן? תחשבו שוב

הממתק החורפי נאחז היטב בישראליות, אבל שורשיו נמצאים בכלל בנכר ● כיצד הוא קיבל מקום משמעותי בתרבות ובדיאטת המדינה, ולמה הוא נמכר רק מנובמבר ועד פסח?

מתוך ''משל החמ''ל - התצפיתניות של גזרת עזה'' / צילום: באדיבות היוצרת וספירו סרטים

"משל החמ"ל": אי אפשר להסיר את המבט

המיצג החדש במוזיאון תל אביב לאמנות של הבמאית והתסריטאית טליה לביא מביא את סיפורן של התצפיתניות בגזרת עזה ב-2016-2024 ● לא מדובר בתחקיר ההתרחשות ב-7 באוקטובר, אבל הסיפורים של הנשים הללו מלמדים יותר מכל מה באמת היה שם

אמריקאים רבים מחזיקים בדעות סוציאליסטיות, גם אם אינם מזדהים עם ה''מיתוג''. הפגנה בניו יורק / צילום: ap

כשאי השוויון מעמיק והאמון בכלכלה נחלש: אמריקה מאבדת אחיזה בקפיטליזם

הבחירה הגוברת במועמדים פופוליסטיים, התמיכה ברעיונות סוציאליסטיים והעמדה הציבורית כלפי עסקים גדולים משקפים מפנה עמוק בחברה האמריקאית ● אינפלציה עיקשת, שוק עבודה נחלש והצורך בהורדת ריבית יוצרים סביבה שתעמיק את הפערים הכלכליים — ותגביר את הלחץ על היציבות הפיננסית ● הפד יצטרך להתמודד עם שאלת היסוד: האם הכלים המוכרים שלו עדיין עובדים ● כתבה רביעית בסדרה

רפיח / צילום: ap, Jehad Alshrafi

המחבלים שיצאו מהמנהרות ברפיח ללוחמים: "יצאנו החוצה כי אין לנו מים ואוכל"

חוליית מחבלים יצאה ממנהרה מעבר לקו הצהוב - וחוסלה מהאוויר, כוחות צה"ל פועלים להשמיד את התוואים התת-קרקעיים במרחב ● בחמאס סבורים שישראל מחכה להזדמנות להביא לקריסת ההסכם, ולכן הם מעכבים את המשך העברת החללים ● שני פלסטינים נפצעו בתקיפת פורעים יהודים ליד חברון ● טראמפ נפגש עם שורדי שבי בבית הלבן: "אתם לא חטופים - אתם גיבורים" ● עדכונים שוטפים

מו''ל גלובס, אלונה בר און, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "גלובס פועל מרצון אמיתי להיות גורם שמסייע בחוסן של הכלכלה הישראלית"

בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים שתיערך היום, מו"ל גלובס אלונה בר און התייחסה לאתגרים עמם התמודדה החברה הישראלית בשנים האחרונות, וכן לאתגרים עמם התמודד העיתון ● בר און: "יצירת תוכן נקי שהוא לא מלא בסימני קריאה, ולפעמים יש בו גם סימני שאלה, הייתה קשה לעיכול לרבים"

חזית המדע / צילום: Shutterstock

מחקר על מאות מיליוני תאי זרע מערער על אחד מעקרונות היסוד של האבולוציה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון ואוניברסיטת גאנה גילו שבניגוד לתפיסה המקובלת כיום במדע, מוטציות גנטיות אינן אקראיות וייתכן שהן מושפעות מתהליך של למידה ● יכולות להיות לזה השלכות על האופן שבו נתגונן מפני מחלות בעתיד

פול דונובן / צילום: UBS

"זה לא מטבע ולא נכס": הכלכלן הבכיר ב־UBS העולמית שלא מאמין בקריפטו

במהלך יותר מ־30 שנה ב־UBS, פול דונובן, הכלכלן הראשי של חטיבת ניהול ההון הגלובלי בבנק, ראה לא מעט משברים היסטוריים ● בראיון לגלובס הוא מציע לשמור על גישה זהירה בנוגע ל־AI, מעריך שהזהב מיצה את העליות, וגם: הקשר בין הקושי לקנות דירה להשקעה בביטקוין

כריך במשק בולדס / צילום: רינת בין יח''צ

במושב עלום ליד חדרה מצאנו פודטראק עם כריכים מושחתים שיצאו ממעשנה

עגלת קפה שמגישה טוסט כמהין, תערוכה שממשיכה פרויקט אמנות מיתולוגי מלפני 50 שנה, מסלולון בין עצי תות וחרוב וסנדוויץ' בשר חלומי ● ביקור במועצה אזורית מנשה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אם ערכה חמש צוואות שונות. איזו מהן תקפה בביהמ"ש?

יורשי חוכר מקרקעין נאלצו לפנות נכס אחרי 20 שנה ו-200 אלף שקל שקיבלו מדי חודש ● ביהמ"ש ביטל שתי צוואות שבני משפחת המנוחה ביקשו לקיים, וקבע כי דווקא הצוואה שאף אחד לא רוצה לקיימה - היא זו שתהיה בתוקף ● והאם המונח "פרידה" כולל גם את המוות? ● 3 פסקי דין בשבוע

הפריצה ללובר. הגנבים החנו משאית עם סולם בשטח מת של מצלמות האבטחה המיושנות / צילום: ap, Alexander Turnbull

לא רק הלובר: גל פריצות למוזיאונים שוטף את צרפת

לפני כחודש נרעשה צרפת כשתכשיטי הכתר נשדדו מהלובר, אלא שזה רק קצה הקרחון ● מחירי הזהב שזינקו והאבטחה שנזנחה במשך שנים הנחיתו על המדינה לא פחות משמונה מקרי שוד מאתרי אמנות מרכזיים רק בחודשיים האחרונים, ואלה מצטרפים לגל שחווה אירופה כולה ● הוול סטריט ג'ורנל צלל אל מאחורי הקלעים של הפריצות הגדולות

דירה במגדל המלך דוד בתל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו

דירה בקו ראשון לים בתל אביב נמכרה ב־28 מיליון שקל

הדירה במגדל המלך דוד בתל אביב, בת 7 חדרים, נמכרה במחיר נמוך מהמקובל בשוק ● מגדל המלך דוד צמוד למלון דן, ושייך למשפחת מגדלי יוקרה ראשונים שהוקמו בעיר - ביניהם גם גן העיר ובזל ● בעבר נרשמו במגדל עסקאות במחירים של 100 אלף שקל למ"ר ויותר

Plasan SandCat MK-IV / צילום: צילום מסך

המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל

משרד ההגנה של פרו בחר במכרז לרכישת 56 רכבים משוריינים מתוצרת פלסן סאסא תמורת כ־23.8 מיליון דולר ● רפאל הציגה טיל חדש מסדרת ספייק ● ברפובליקת מאלי קיימו את התערוכה הביטחונית הראשונה של המדינה, אך ללא הזמנה של מדינות מערביות ● וגם: אנדוריל האמריקאית מתכננת הקמת מיזם משותף עם הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רני פלאוט / צילום: רמי זרנגר

עם משקיעים חזקים ואישור מהרשות האמריקאית: הישראלי שהגשים את חלום המכונית המעופפת

הוא יעלה רק מיליון דולר, יחנה מאחורי הבית, לא ידרוש רישיון טיס ויחסוך את הפקקים ● הכלי האווירי שפיתח הסטארט־אפ הישראלי Air מתכנן לעשות מהפכה בתעופה הפרטית - וכבר קיבל אישור פורץ דרך מהרשויות בארה"ב ● "באוגוסט המטוסים שלנו עשויים לרחף בנתיבי האוויר של מסוקים וססנה" ● האם מה שנראה כמדע בדיוני עומד להתממש?

וול סטריט / צילום: ap

וול סטריט ננעלה בעליות; שער הביטקוין עומד על כ-84 אלף דולר

לאחר יום מסחר תנודתי - נעילה מעורבת באירופה ● הביטקוין ממשיך בדעיכה ויורד מתחת ל-84 אלף דולר למטבע ● המסחר באסיה נסגר בירידות חדות: הקוספי צלל ב-3.8% והנייקי ירד ב-2.3% ● אמש, וול סטריט ננעלה בירידות, למרות מיני ראלי בתחילת המסחר ● שער הדולר עומד כעת על 3.29 שקלים

ועידת ישראל לעסקים ה-32

בכירי המשק על במה אחת: ועידת ישראל לעסקים ה-32 יוצאת לדרך

ועידת ישראל לעסקים של גלובס היא הוועידה הוותיקה והחשובה בישראל. במסגרתה יתקיימו מושבים בתחומים: השקעות, תשתיות, הייטק וחדשנות, בריאות ועוד ● בין המשתתפים: ג׳ייסון גרינבלט, שליח הבית הלבן למזרח התיכון לשעבר, יו"ר צ'ק פוינט, מנכ"ל שיבא, מנכ"לי הפועלים, הפניקס, בזק, תנובה, אלקטרה צריכה, תורפז תעשיות, מנכ"ל הבורסה ורבים נוספים ● עוד בין המשתתפים: השחקן והאקטיביסט הפרו-ישראלי מייקל רפפורט והאלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר, בהופעה ראשונה

גם זה קרה פה / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

משהו לא טוב עובר על אחת הכלכלות הגדולות במזרח, וההשלכות לא ייעצרו שם

שוב פותרים משבר בלי לתכנן הלאה ● מה פרסם האוצר בלי להתכוון ● ואיתותים מדאיגים מיפן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בכובע DOGE: מאסק בבית הלבן / צילום: Reuters, Nathan Howard

שנה אחרי הקמת המחלקה של מאסק: מה יצא מריצת האמוק הזו

בינואר הוקמה בסערה המחלקה לייעול ממשלתי, עם אילון מאסק כנער הפוסטר שמצהיר על קיצוץ של טריליון דולר ● המהלכים שלה גרמו למאות אלפים לאבד את עבודתם, יש שאומרים גם עלו בחיי אדם, ומנגד התומכים מתעקשים שהיא משמעותית ● מה קרה בסיכום השנה הזו

לירן ליברמן / צילום: דוד גראב

הרבה מעבר לקוד קופון: כך צמח ענף המשפיענים בישראל ל-5 מיליארד שקל בשנה

הבינה המלאכותית הקפיצה את ביצועי שוק המשפיענים בשנה החולפת, וכיום כמעט כל המותגים הישראלים עובדים איתם ● לירן ליברמן, מנכ"ל יומנז הישראלית שבולטת בתחום, מספר בראיון איך השתמש בצ'אט GPT כדי להחליט איזו חברה לרכוש, מה השיעור שלמד בתחילת דרכו בגוגל, ואיך גורמים לחברה לצמוח ב-250% תוך שנה