האם טמון זהב בקרח של גרינלנד?
יזמים נוהרים אל האי הארקטי כדי לקצור את המשאב השופע ביותר שלו, בתקווה שיש מספיק אנשים שיהיו מוכנים לשלם פרמיה עבור וודקה המיוצרת ממי קרחונים שנמסו, או עבור קוקטייל צונן עם קרח מגרינלנד.
● אמריקאים בגיל הרביעי מגדירים מחדש את הזקנה
● תשכחו מאקזיטים: הנוסחה להתעשרות בארה"ב עוברת דרך הכלכלה המסורתית
הקרח מהאי משווק כנקי ודחוס יותר מקרח רגיל, משום שהוא נדחס בתוך קרחון במשך 100 אלף שנים לפני שנפל אל הפיורד. על השאלה האם המדע תומך בטענה הזו אפשר להתווכח, וכך גם על הפשרות הסביבתיות הכרוכות בגרירת גושי קרח מן האזור הארקטי אל מועדוני לילה בדובאי.
גרינלנד מצידה, אומרת שהיא פתוחה לעסקים.
רישיונות לקצירת קרח
"אם יש משהו שיש לנו הרבה ממנו במדינה הזאת, זה קרח", אמר תומאס "טיט" מוגנסן, מנכ"ל Nalik Ventures, קרן הפיתוח העסקי של גרינלנד שמחזיקה כ-130 מיליון דולר. בחמש השנים האחרונות, אישרה ממשלת הטריטוריה 13 רישיונות לשש חברות, שכבר קוצרות מי קרחונים וקרח או מתכננות לעשות זאת.
סטארט-אפ בן שנתיים בשם Arctic Ice עוסק בלכידת קרחונים צפים, בגודל של מכונית, מפיורד במערב גרינלנד. אחר כך חותכים אותם במסור שרשרת, אורזים את גושי הקרח במכולות מקוררות ומעמיסים אותם על ספינות משא למסע של 16 אלף ק"מ באוקיינוס, שאורך חמישה שבועות.
המייסד-השותף איטו ליליאנדהל, יליד גרינלנד, אמר שהוא מחפש קרחונים שמוצאם מקרחון פנימי הנמס אל נתיב המים, הנמצא במרחק הפלגה של כשש שעות מעיר הבירה נואוק.
"אנחנו מחפשים את הקרח הצלול ביותר מתחתית יריעת הקרח הפנימית, משום שזה החלק העתיק ביותר, החלק הנקי ביותר", אמר ליליאנדהל.
קרחונים בחופי גרינלנד / צילום: Reuters, SMichael KappelerPool
ברגע שהמכולה מגיעה לדובאי, עובדי Arctic Ice יוצרים מן הגושים כדורים ומניחים אותם בקופסאות מתנה משולשות שמגיעות עם זוג מלקחיים קטן. קופסאות Arctic Ice עולות 100 דולר לשש קוביות.
סועדים ב-Nahaté Dubai, מסעדה ומועדון לילה ברובע הפיננסי של דובאי, יכולים להתפנק בקוקטייל Desert Whisper המועשר בג'ין שעולה 175 דירהם - כ-48 דולר - המצונן בקוביות קרח מגרינלנד.
ולנטין פינו, יזם צרפתי בן 28 המתגורר בדובאי, שותה את הסקוטש סינגל מאלט שלו בן 18 השנים עם קוביות Greenland Ice, במחיר של 800 דירהם, או כ-218 דולר, ב-Nahaté. לדבריו מוצא חן בעיניו שקוביות הקרח נקיות מלכלוך וממזהמים חיידקיים ושהן נמסות לאט.
"זה פשוט הופך את המשקה שלך לקר, ולא מוסיף יותר מדי מים", אמר פינו, שראה באוקטובר כתבת חדשות שעסקה בקרח הזה. "זה טהור".
"הסיפור חשוב מאוד ללקוחות", אמר אנדריי בולשאקוב, מנהל השיווק של Nahaté Dubai. "וכשאתה אומר להם שהקוביות מכילות יסודות בני 100 אלף שנה, זה מרשים אותם".
קרח במשקאות / צילום: Shutterstock
בלתי אפשרי לדעת בן כמה הקרח
יש כאלה שאינם בטוחים שהסיפור הזה נכון.
מתייה מורליגם, פרופסור לקרחונים במכללת דארטמות', אמר שכאשר שלג יורד על יריעת הקרח הוא יוצר שכבות שנתיות, כמו טבעות בעצים. עם הזמן, השכבות בקרחון נדחסות.
מאחר שקרחוני גרינלנד זורמים מיריעת הקרח הפנימית אל נתיבי המים החופיים, כמעט בלתי אפשרי לדעת בן כמה הקרח, אמר מורליגם.
תומאס אולסן אוסף מי קרחונים נמסים מדרום מערב גרינלנד ושולח אותם ליוטלנד, בדנמרק, שם הם מזוקקים לג'ין ולוודקה תחת התווית Point 660 Glacier Spirits תמורת כ-68 דולר לבקבוק.
ועדיין, לדברי אולסן, מאתגר להרוויח בגרינלנד.
"אתה צריך לדעת מה אתה עושה כשאתה שם בחוץ, במיוחד כשהטמפרטורה היא מינוס 40 מעלות צלזיוס במשך חצי שנה", אמר אולסן. "אין תשתית, האזור מרוחק, האוכלוסייה קטנה, אז אתה צריך לעשות הכול בעצמך".
גרינלנד התחממה יותר
ממשלת גרינלנד, שנבחרה לאחרונה, מגבשת חקיקה שתמשוך יותר חברות לקציר קרח ומים. הכללים החדשים ייעלו את ההיתרים וישפרו את הכבישים והנמלים.
"מים וקרח הם משאב שיכול להיות בעל פוטנציאל רב לגרינלנד", אמרה נאיה נתניאלסן, שנכנסה לתפקידה כשרת העסקים והמסחר באפריל. גרינלנד ושאר האזור הארקטי התחממו במהירות גדולה פי שלושה מאשר הטמפרטורה הממוצעת העולמית מאז 1980, על פי דוח של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארה"ב משנת 2024, בשעה שגרינלנד מאבדת 270 מיליארד טונות של קרח מדי שנה.
האקלים המתחמם של האזור הגביר את העניין של חברות זרות, המקוות לחלץ מרבצי מינרלים הנמצאים מתחת לשכבת הקרח המצטמקת של גרינלנד. הנשיא טראמפ איים לכבוש את גרינלנד מידי דנמרק למען הביטחון הלאומי של ארה"ב ולצורך גישה למינרלים חיוניים אלה.
סמיר בן טביב, מייסד שותף של Arctic Ice, אמר שהוא מצפה לשלוח 20 עד 30 מכולות לדובאי ברגע שהקרח העונתי סביב קו החוף יתחיל להישבר במאי. בן טביב אמר שהחברה שואפת להתרחב לאספקת מים בבקבוקים.
בן טביב אינו היזם הראשון שחולם להביא קרח ליושבי ברים צמאים. בשנת 2015, ניסתה חברה אחת למכור קוביות קרח שהוצאו מקרחון נורבגי ולשלוח אותן במסוק, אך תוכניתה נכשלה על רקע התנגדות מקומית. בשנות ה-70 הייתה תוכנית שאפתנית לגרור קרחון מאנטארקטיקה לערב הסעודית כדי לספק מים מתוקים, אך היא לא צלחה.
בשנת 2027, צפוי שוק הקרח העולמי להגיע ל-7.23 מיליארד דולר, על פי אחד המחקרים.
יצוא פירות ים מהווה 90% מהיצוא של גרינלנד, והתחום הבא אחריו הוא מינרלים, אך נתניאלסן מאמינה שיש עתיד ביצוא מים וקרח, במיוחד באמצעות ספינות מרופדות במכלים גמישים (bladders) קלי-משקל.
"דגימות בכמויות גדולות יהיו קלות יותר לניהול", אמרה נתניאלסן, שציינה כי עלויות המשלוח הן המכשול הכלכלי הגדול ביותר להרחבת פרויקטים של מים וקרח.
ההשלכות הסביבתיות
לא כל התושבים חושבים שקציר קרח ומים הוא רעיון טוב. חלק מהמבקרים אמרו כי טביעת הרגל הפחמנית של משלוח קרח בספינות של מכולות, ששורפות נפט מגרינלנד אל המפרץ הפרסי, היא בזבזנית משום שדובאי כבר מייצרת קרח משלה.
"זוהי דוגמה טובה לאופן שבו ניתן להקים עסק משלך וליצור תחושת שייכות בקהילה כאן", אמר חאבייר ארנוט, פרופסור למדעי החברה ולכלכלה באוניברסיטת גרינלנד. "אך יחד עם זאת, ייתכן שהחששות האתיים מטים את הכף נגד הרעיון הזה. האם זהו באמת צורך חיוני שהעולם זקוק לו?"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
