אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה לשעבר / צילום: ap, Odd Andersen
קנצלרית גרמניה לשעבר, אנגלה מרקל, אינה מרבה להתבטא בסוגיות בין־לאומיות מאז שעזבה את תפקידה. אבל בדברים ברורים שאמרה אתמול (ג') במהלך דיון פומבי בפראג, הציגה הקנצלרית לשעבר משנה סדורה בנוגע לתמיכתה במדינת ישראל. מרקל אמרה את הדברים על רקע הדיון המתקיים בגרמניה אם להמשיך את התמיכה הצבאית והציבורית בישראל, ובאיזה אופן, על רקע המצב ההומניטרי בעזה.
● המטרה החדשה שסימנו באירופה: יתרות המט"ח של בנק ישראל
● כותרות העיתונים בעולם | סקר חדש מגלה: אלה המדינות שהכי פחות תומכות בישראל
● שאלות ותשובות | לאן מתקדמות שיחות הגרעין, והאם טראמפ ישקול תקיפה באיראן
"ישראל אינה רק ראש הממשלה בנימין נתניהו. אני לא שותפה לעמדות שלו בנוגע לניהול המלחמה בעזה, כולל היחס החסר־רחמים לאוכלוסייה האזרחית ברצועה", אמרה מרקל במהלך ראיון חי בפני קהל בבירה הצ'כית, אשר נועד, בין היתר, לקדם את הביוגרפיה שפירסמה. "אני ניצבת לצדם של כל אלו המפגינים נגד נתניהו בישראל, כולל בכירים בצבא", היא אמרה.
"אבל", הדגישה מרקל, "זה לא יכול להוביל אותי לומר שאני לא תומכת יותר במאבקה של ישראל על קיומה". "רק משום שאני לא מסכימה עם המדיניות של נתניהו, המשמעות אינה שאני מטילה בספק את התמיכה שלי במדינת ישראל, ועל־ידי כך ברבים בישראל שהם בעצמם ביקורתיים כלפי נתניהו", ציינה. לפי הדיווחים, דבריה של מרקל עוררו מחיאות כפיים סוערות בקרב הנוכחים, בפעם הראשונה במהלך הערב.
הקנצלרית לשעבר גם קבלה על כך שהעולם מתמקד בנעשה ברצועת עזה באופן לא מידתי, בהשוואה, למשל, למלחמה בתימן, שגבתה מיליוני קורבנות וכרוכה ברעב המוני. "רק כשהדברים נוגעים לישראל, ישראל מוקעת פומבית", אמרה הקנצלרית.
מרקל הייתה זו שהשתמשה בנאום היסטורי בפני הכנסת ב-2008 במונח "שטאטסרזון" - סיבת קיום למדינה - להדגיש את עומק התמיכה של גרמניה בישראל. היא עיגנה את התמיכה הזו, שמתבטאת, בין היתר, באספקת צוללות בעלות יכולת "מכה שנייה גרעינית", לפי דיווחים זרים, בהסכמים הקואליציוניים שעליהם חתמה במהלך ארבע כהונות רצופות בראשות גרמניה. המונח שב וחוזר בהסכם הקואליציוני הנוכחי, שהוא הבסיס לממשלתו של הקנצלר פרידריך מרץ, ממפלגתה של מרקל (CDU).
שר החוץ הגרמני רמז כי יבחן את יצוא הנשק לישראל - ועשה פרסה
אולם, בימים האחרונים, הביעה הממשלה הגרמנית ביקורת חריפה על הנעשה בעזה. הקנצלר מרץ אמר כי "אינו מבין יותר" את אופי הפעולה הצבאית הישראלית בעזה, והזהיר כי התמיכה של גרמניה בישראל אינה "ללא תנאים". שר החוץ יוהאן וואדפול רמז כי יעלה "לבחינה" את יצוא הנשק של גרמניה לישראל, "בהתחשב בנעשה ברצועת עזה". הסוציאל־דמוקרטים השותפים בקואליציה קראו באופן גלוי להפסיק לספק נשק לישראל.
על רקע ההתבטאויות החריפות, נשמעה גם ביקורת על ההצהרות. מפלגת ה-CSU הבווארית, מפלגת אחות של ה-CDU, גינתה את הדברים ושר הפנים אלכסנדר דוברינדט הבטיח כי "יצוא הנשק יתנהל כסדרו".
בפגישה פנימית של שתי המפלגות, לפי הדיווחים בעיתונות הגרמנית, נשמעה ביקורת עזה על טון הדברים של וואדפול. הוא עצמו ניסה להבהיר את הדברים היום בדיון שהתקיים בבונדסטאג הגרמני: "גרמניה תמשיך לתמוך במדינת ישראל - גם באספקת נשק. זהו אמצעי נחוץ משום שישראל מותקפת", אמר. הוא שם דגש על מחויבותה ההיסטורית של גרמניה לישראל, והוסיף כי "ישראל מתמודדת עם טרור מתמשך מצד חמאס: החטופים עדיין מוחזקים בשבי ואינם משוחררים... לכן, גרמניה צריכה לדעת היכן היא עומדת - ולומר בבירור: לצדה של ישראל".
היום (ד') החל שר החוץ גדעון סער בביקור בבירת גרמניה. הוא ייפגש עם ראשי מפלגת ה-CSU, ומחר ייפגש במשרד החוץ עם השר וואדפול.