המטרה החדשה שסימנו באירופה: יתרות המט"ח של בנק ישראל

לראשונה מאז התקפות הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר והמלחמה בעזה, נשמעות קריאות במיינסטרים התקשורתי באירופה להקפיא את הנכסים הפיננסיים של בנק ישראל ביבשת, כסנקציה אפשרית על הנעשה ברצועה ובשטחים.

● ספרד עוצרת עסקת ענק לרכישת טילים מרפאל
● רוסיה ואוקראינה מחריפות את המלחמה בשעה שהן מנסות להראות לטראמפ כי הן מעוניינות בשלום

העיתון הכלכלי היוקרתי "פייננשל טיימס" פירסם בסוף השבוע טור דעה בנושא, מאת הפרשן לעניינים כלכליים אירופיים של העיתון. "הגיע הזמן שאירופה תבהיר בדיוק כיצד היא עשויה להטיל סנקציות על ישראל", כתב הפרשן, מרטין סנדבו, בטור שזכה להד רב באתר האינטרנט של העיתון. הפרשן הכלכלי גם הציע כי הנכסים הפיננסיים שיוקפאו ישמשו בעתיד לפיצוי הפלסטינים.

עד כה נקט העיתון הבריטי קו שקול בנוגע למלחמה בעזה. עצם פרסום מאמר דעה שקורא לצעדים קיצוניים כאלה, הדומים לאלו שהוטלו על רוסיה אחרי פלישתה לאוקראינה, הוא יוצא דופן. אך הוא עשוי לשקף את תמונת המצב העגומה של תדמית ישראל ביבשת: דעת קהל שהופכת שלילית יותר ויותר ככל שהמלחמה מתארכת והמצב ההומניטרי בעזה מחמיר, זניחה של סוגיית החטופים ואחריות חמאס למלחמה, אזהרות פומביות בהטלת סנקציות מצד מנהיגי אירופה ואף דיונים על עומק מחויבותה של גרמניה לישראל, אם בכלל, והצהרות בנוגע לבחינה מחדש של אספקת הנשק אליה.

 נגיד בנק ישראל אמיר ירון / צילום: עודד קרני

"יגבה מחיר כלכלי"

כחלק מהמגמה, החליטה מועצת שרי האיחוד האירופיים לפני כשבועיים "לבחון מחדש" את הסכם האסוציאציה, שהוא בסיס לכל היחסים עם האיחוד האירופי בשני העשורים האחרונים. מדובר בבחינה משפטית שתבחן אם ישראל "עדיין מחויבת" לעקרונות של דמוקרטיה וכיבוד זכויות אדם כפי שדורש סעיף 2 להסכם.

לפי הדיווחים באירופה, המסקנות של הבחינה המשפטית צפויות להתקבל עד לישיבה החודשית הבאה של שרי החוץ, ב־23 ביוני.

לקראת מועד זה, מתנהל כעת דיון באירופה לא רק על השאלה אם להטיל סנקציות על ישראל, אלא מה צריך להיות אופיין. זה הרקע לדרישה שהביע פרשן ה"פייננשל טיימס" בטור שנועד לשכנע כי על האיחוד להטיל סנקציות חריפות על ישראל, במטרה להפגין את ההבדלים בתחום מדיניות חוץ מול ארה"ב, ובתגובה לנעשה ברצועה.

"בנוגע לצעדים הספציפיים, ברור שאם מדינות אירופה ינקטו סנקציות (נגד ישראל), הן יצטרכו לעשות זאת ללא ארה"ב. הגיע הזמן למפות באילו אזורים סנקציות אירופיות בלבד (או עם בעלי ברית אחרים) יהיו בעלות ההשפעה החריפה ביותר", נכתב.

המסקנה שהופיעה בטור היא כי סנקציות בנקאיות ופיננסיות ישירות לא יהיו יעילות בשל היכולת של ארה"ב לשמש כ"צינור עוקף" ולאפשר את התשלומים השוטפים של מדינת ישראל. "אבל יש חריג אחד", נכתב, "שיתוק של רזרבות יתרות המט"ח של ישראל, כפי שהמערב עשה מול רוסיה, יגבה מחיר כלכלי".

לפי הפירוט, "בנק ישראל מחזיק בערך רבע מיתרות המט"ח הגדולות למדי שלו באירופה. הקפאה שלהן תהפוך אותן לבלתי נגישות למטרות ייצוב פיננסי ותוכל בעתיד לשמש כבסיס לפיצוי עתידי לפלסטינים", נכתב.

לפי דו"ח של בנק ישראל ל־2024, 14.2% מהיתרות מושקעות באג"ח ממשלתי אירופי ועוד 3.25% באג"ח מסחרי אירופי. עוד 9.4% מהרזרבות מושקע במניות בצרפת ובגרמניה, חברות איחוד.

השעיה חלקית על הפרק

ה"מיפוי" שהתפרסם בעיתון הכלכלי הנחשב מצביע גם על כך כי נקודת התורפה של ישראל מול אירופה היא בנושאי הסחר. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם היקף הדדי של כ־48 מיליארד אירו בשנה.

המאמר מציין במיוחד את נושא האנרגיה, וכי ישראל היא יבואנית אנרגיה מאירופה וכי "זהו תחום שבו לאירופה יש השפעה יוצאת דופן בגלל הדומיננטיות שלה בתחום התובלה הימית". גם "הגבלות על שירותים עסקיים או על תיירות" יהיו צעדים "בעלי אימפקט גבוה", מציין הכותב.

יש לציין כי לקראת פגישת שרי החוץ של האיחוד בהמשך החודש, כבר עלו באירופה הצעות שלא להשעות באופן גורף את הסכם הבסיס - מה שידרוש קונצנזוס מכל 27 המדינות החברות באירופה שאינו צפוי להתקבל - אלא להסתפק בהשעיה של "חלקים" מהיחסים.

לצורך צעד חלקי שכזה דרוש ככל הנראה (הדבר מעולם לא יושם ונמצא בדיון משפטי בתוך האיחוד) רוב כפול - 55% מהמדינות המייצגות לפחות 65% מהאוכלוסייה. כל עוד גרמניה ואיטליה ניצבות יחד לצד ישראל, כפי שהיה בהצבעה האחרונה, רוב כזה יהיה קשה לגיבוש. אך התמיכה של רומא בישראל ידעה עליות ומורדות, ואפילו בגרמניה השתנה הטון בנוגע לישראל בשבועות האחרונים.

בין הצעדים בהם דנו באירופה בשבועות האחרונים נגד ישראל נמצאת "השעיה" של הדיאלוג המדיני בין ישראל לאיחוד האירופי, מעין הפסקה של היחסים השוטפים, שאותם ניתן לחדש בכל עת.

צעד חריף יותר ישים על הכוונת התנחלויות ומוצרים שמגיעים מהשטחים, וכך יפגע בחלק מזערי מהסחר החופשי בין ישראל לאירופה, ולא בכולו. צעד נוסף בו דנים הוא הגבלה של תוכנית "הורייזן", המסגרת לשיתופי־פעולה מדעיים שנחשבת לאחת מסיבות ההצלחה של האקדמיה והמחקר והפיתוח הישראלי, ובסיס ליחסים האקדמיים בין ישראל לאירופה.

קואליציה של אוניברסיטאות מהולנד ובלגיה דרשה מהאיחוד בשבועות האחרונים להשעות את השתתפות ישראל בתוכנית זו.