משבר הנפט הגיע לאיראן: הופסק יצוא מכליות מהאי ח'ארג

דיווחים על נזילות נפט ותמונות לווין לפיהן אין שיט מסביב לאי האיראני ח'ארג מגבירים את האמונה במערב שאיראן מתקרבת לקריסה כלכלית • מומחים: "המצב באיראן יצטרך להיות קטסטרופלי כדי שהמשטר ייכנע"

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/Nur
האי ח'ארג / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/Nur

יצוא הנפט האיראני מהאי ח'ארג נבלם, כך מראות תמונות לווין אירופאיות שצולמו לבקשת בלומברג. האחסון במסוף הנפט העיקרי של איראן מלא עד להתפקע, וניתן לראות גם סימנים של דליפות נפט סמוכות. כמעט ואין פעילות ימית מסביב לאי, וכעת עומדת בסמוך לו מיכלית אחת בלבד.

לפני כשבוע, ארה"ב פגעה במיכליות נפט איראניות בנמל עבאס בדרום איראן. בלי יצוא הנפט, משמרות המהפכה יתקשו לשלם משכורות, ועריקה מהן עשויה להיות סכנה משטרית עבור איראן.

כותרות העיתונים | זירת ניסויי הנשק החדשה של ישראל
המסר מבריסל: סנקציות על ארגוני מתנחלים, אך הימנעות בינתיים מצעדים נוספים

על פי תמונות הלווין שהוזמנו לבקשת בלומברג, לא היו כלל מיכליות נפט בסביבות האי ח'ארג בתאריכים ה־8, ה־9 וה־11 במאי.

ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקת היחב"ל באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "מלחמות הנפט", אומר כי "זה אומר שהסגר הימי האמריקאי עובד, כי זה בדיוק מה שאנחנו מצפים לראות במקרה כזה".

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסויגת יותר ואומרת ש"המצור האמריקאי רק חצי עבד". ובכל זאת, התוצאה זהה: "לפני מספר ימים הייתה דליפת נפט ח'ארג, אם בגלל ציוד הישן שמשמרות המהפכה עובדים איתו, או פגיעה מכוונת. מצד שני, ניתן לראות במקורות הגלויים שיש רק מיכלית אחת בסביבה. זה כלום. זה אומר שאי אפשר לייצא נפט, מה שאומר שמשמרות המהפכה יתקשו לממן את עצמן".

יצוא נפט אינו פעולה פשוטה של פתיחה וסגירה של ברז, והפסקה של היצוא השוטף משפיעה בטווח הארוך. רזונברג מסבירה שעגינה של מיכליות היא פעולה מורכבת שלעיתים לוקחת עד 72 שעות, ממה שאומר שאפילו אם היצוא יתחדש מחר, הגעה של מיכליות לאזור ועגינה שלהן ימשיכו לשלול מאיראן יצוא. גם דליפת הנפט תקשה על עגינה ותפעול.

ד"ר לרון מוסיף ש"ברגע שנגמר המקום לאחסון, חייבים להאט או להפסיק לגמרי את ההפקה. אבל פעולת שאיבת הנפט היא ניהול לחצים מורכב, ואם עוצרים אותו - לא בטוח שיהיה ניתן לחדש אותו. ובטח שלא באופן מיידי. יכול לקחת שבועות ארוכים לחדש את ההפקה".

המטרה האמריקאי, לפי ד"ר לרון, היא לייבש את כלכלת איראן מדולרים. אם אין נפט לייצא לא יהיו דולרים וגם לא יהיה יואן מסין ו"צפויה להיות לכך השפעה דרמטית למדי על הכלכלה האיראנית. עובדי ציבור רבים מדווחים, על פי סוכנות הידיעות מזוהת-האופוזיציה איראן אינטרנשיונל, שהם לא קיבלו את תוספות השכר שהממשלה הבטיחה כדי להתגבר על האינפלציה הקיצונית שאיראן סובלת ממנה כעת. מחיר הריאל האיראני עומד כעת על 1.8 מיליון לדולר, לעומת 1.6 מיליון לפני חודש בלבד".

הכלכלה החלופית

עם זאת, מפרטת רוזנברג, יש למשמרות המהפכה דרכים אחרות לממן את עצמן: "משמרות המהפכה עוסקים בסחר בבני אדם. חוטפים נערים בני 15־18 מאפגניסטן ומפקיסטן, ושולחים אותם כ'חיילים' למי שמוכן לשלם עבורם - בעבר הם הגיעו לסוריה, היום הם מגיעים לרוסיה להילחם בחזית מול אוקראינה.

הם גם כורים קריפטו בעזרת חשמל מסובסד, ועוסקים בניהול מט"ח, אבל בסנקציות הנוכחיות זה קשה יותר".

עם זאת, היא מדגישה - כל הדרכים הללו מתגמדות לעומת רווחי הנפט הרגילים של איראן, שבחודש מרץ האחרון הוערכו בכ־139 מיליון דולר בכל יום. בשלב הראשון של המלחמה, רווחי הנפט של איראן אפילו עלו לאור חסימת מתחרותיה והסרת הסנקציות הזמנית על הנפט האיראני. אך בסמוך להפסקת האש, ארה"ב הטילה את הסגר הימי על איראן, שתוצאותיו מתחילות להתבטא כעת.

יערער את המשטר

לפגיעה הישירה במשמרות המהפכה עשויות להיות השלכות דרמטיות. על פי ד"ר לרון "זו הדרך לערער את המשטר באיראן". הוא מספר שגולה איראני, לשעבר ממשמרות המהפיכה, העיד שרבים לא מתייחסים לשירותם שם כשליחות אידאולוגית אלא כמקום עבודה, מה שאומר שעצירת תשלומים עלולה להוביל לעריקות.

אלה רוזנברג מחזקת את הנקודה הזאת, ומאפיינת אותה בתור נקודת התורפה העיקרית של המשטר: "מה שהביא למחאות בדצמבר הוא חוסר יכולת להשיג תשתיות בסיסיות כמו מים וחשמל. אבל צריך להתמקד במשה"מ עצמם ולגרום לעריקה. אם הייתי בצד השני זה מה שהייתי חוששת ממנו. כי ברגע שעורקים ממשה"מ, הסיפור נגמר".

איך תשפיע עצירת יצוא הנפט על המו"מ בין ארה"ב לאיראן?
"זה בהחלט עשוי להשפיע. המטרה של סנקציות כלכליות הן להביא את המשטר האיראני לנקודה חלשה יותר במו"מ מול ארה"ב. זה בהחלט יכול לגרום לזה שהם יהיו יותר חלשים ויותר מוכנים להתפשר. בניגוד לצעדים אחרים שעשו עד כה, זה עשוי לעבוד" אומרת רוזנברג.

אך ד"ר לרון מסויג יותר: "לא מייד. זה עלול לקחת חודשים. המצב באיראן יצטרך להיות קטסטרופלי כדי שהמשטר ייכנע ויוותר על האורניום המועשר".

ובכל זאת, גם הטווח הקצר משמעותי: "מבחינת ישראל, כל יום שהמצור נמשך מהווה נזק ארוך טווח ליכולת של איראן לחזור ולאיים על האזור. לכלכלה האיראנית יכול לקחת עשור שלם להתאושש ממה שקרה לה".