צילום: שלומי יוסף, איל יצהר
הדוחות הכספיים לשנת 2024, שפורסמו במהלך חודש מרץ 2025, חשפו שלא רק שהחברות הישראליות המובילות לא נפגעו משנת המלחמה - אלא שאף רשמו בדרך־כלל שנת שיא בהכנסות, ברווחים, בתשואה ובחלוקת הדיבידנדים.
● החדשות שהקפיצו את תשואת מדד הביטוח ל־120% בשנה
● הרנסנס של בתי ההשקעות והמניה שזינקה ב־320% בשלוש שנים
התוצאות החזקות שהציגו בנקים, חברות ביטוח, רשתות מזון ואופנה, קניונים, ואפילו חברות בנייה למגורים, זכו לרוח גבית מצמיחה בצריכה הפרטית, לאחר שהמדינה העבירה סכומי כסף גדולים לאזרחים (מילואימניקים ומפונים מהדרום והצפון) ותנועת הטיסות לחו"ל פחתה משמעותית, בזמן שעסקים המשיכו לעבוד כרגיל, למרות המלחמה.
ומה קרה מתחילת שנת 2025? בדיקת גלובס את דוחות החברות הגדולות הנסחרות בבורסה לרבעון הראשון מעלה כי הללו ממשיכות בדרך־כלל להפגין עוצמה, גם בגיבוי עליות מחירים רוחביות ומהלכי התייעלות. כך, נמשך השיפור בתוצאות הסקטור הפיננסי, בדגש על חברות הביטוח והבנקים; נרשמה צמיחה מואצת ב'גיהוץ' כרטיסי אשראי; רשתות מזון ואופנה שמרו על מומנטום חיובי בהכנסות וברווח, וזינוק חד נרשם בצבר ההזמנות של התעשיות הביטחוניות המקומיות. כל אלה מלמדים על רבעון חזק בדרך־כלל לחברות הנסחרות בבורסה, למעט סקטור אחד שבו נרשם דשדוש מתחילת השנה - בנייה למגורים.
בנקים: ממשיכים לשמור על מומנטום חזק
מי שהמשיכו לעבוד כמו שעון שוויצרי היו הבנקים המקומיים. הרווח הנקי שמייצרים הבנקים הוא ליגה אחת מעל שאר החברות במשק, מה שהפך את המניות שלהן לפופולריות במיוחד בשנה האחרונה. שיחקו לידיהם סביבת הריבית הגבוהה לצד האינפלציה שמסרבת לרדת (חלק ניכר מההלוואות שמעמידים הבנקים צמודות למדד המחירים, ומאידך הם משלמים ריבית נמוכה יחסית על פיקדונות הלקוחות). בנוסף, הגאות בשוק ההון סייעה להם להגדיל באופן משמעותי את ההכנסות מהעמלות על עסקאות בין לקוחותיהם.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עמד על ל־7.7 מיליארד שקל, עלייה של כ־10% (בנטרול רווח חריג מעסקת נדל"ן שביצע בנק לאומי ברבעון המקביל אשתקד). תוצאות הרבעון הושפעו גם משימוש של בנק הפועלים בנכס מס, שהשווה את הרווח הנקי שלו לזה של לאומי (2.4 מיליארד שקל). לובלין מוסיף בנושא כי "היה ברבעון אלמנט המס של רווחי היתר שהטילה המדינה על הבנקים. בנטרולו, כנראה שהיינו רואים שיפור גדול יותר".
חברות בנייה: שוק הדיור משדר אותות מצוקה בתל אביב
הסקטור שפחות הרשים ברבעון הראשון ואף משדר איתותי מצוקה, הוא שוק הדיור המקומי. המכירות שדווחו על ידי 11 חברות בנייה מובילות הנסחרות בבורסה, בהן דמרי, אאורה, ישראל קנדה, אזורים ועמרם אברהם, עמדו על 1,399 דירות - ירידה של 13% בתוך שנה.
הסיבה לחולשה היחסית, מעריך יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעלי אאורה (שדווקא הכפילה את מכירותיה ברבעון), נעוצה במכירות המוגברות של דצמבר 2024: "זה היה חודש מצוין ונמכרו הרבה מאוד דירות, משום שהיה את אפקט העלאת המע"מ (ל־18% בתחילת 2025, ח"ש). אנשים מיהרו לקנות דירות לפני סוף השנה, כך שבאופן טבעי ינואר־פברואר היו יותר חלשים".
בהמשך הגיעו ההגבלות שהטיל המפקח על הבנקים על מבצעי המימון של הקבלנים (בחודש מרץ). לפי אטרקצ'י, "רוב משרדי המכירות ממשיכים במבצעי ה־20/80 ודומיהם". עם זאת, לדבריו, הגבלות בנק ישראל "משפיעות על שוק המשקיעים שמרוכז בעיקר בתל אביב. זו עיר שהיה לה בעבר מחסור גדול של דירות, כיום אין מחסור, אז הלקוחות מתמקחים.
"לחברות שעובדות שם מצפה שנה קשה. הקבלנים לא ימכרו במחירים שרצו, כשבשאר הארץ המצב רגיל. אין לי ספק שברגע שתיגמר המלחמה, השוק יקבל תנופה כלפי מעלה".
כרטיסי אשראי: האינפלציה מנפחת את היקף העסקאות
שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, כאל ומקס - דיווחו על מחזור עסקאות כולל מרשים של 147 מיליארד שקל ברבעון הראשון, עלייה של 12% בתוך שנה. מדובר בסך כל העסקאות ש"גיהצו" הצרכנים בכרטיסי האשראי שלהם בשלושת החודשים הראשונים של השנה.
הזינוק הדו־ספרתי מוסבר בחלקו בעליות המחירים הכלליות, כפי שהסביר מנכ"ל ישראכרט, רן עוז, לאחר פרסום תוצאות החברה לרבעון. הוא זיהה, לדבריו, שבענפים כמו מזון, ביטוח ועוד, העלייה הדו־ספרתית במחזור העסקאות הגיעה מבלי שהציבור הגדיל משמעותית את כמות המוצרים או השירותים שרכש.
עוז מעריך שמדובר בעליות מחירים של כ־10%, בזמן שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברים על קצב של כשליש מכך בשנה החולפת. בנוסף לכך, החזרה של טיסות לחו"ל הגבירה את הפעילות בכרטיסי האשראי של הישראלים, את היקף העסקאות וגם את המרות המטבע, מקור חשוב לרווחי החברות הפועלות בענף.
תעשיות ביטחוניות: מרוץ החימוש מגדיל את ההזמנות
אם יש סקטור שנהנה ברבעון הראשון של 2025 מצמיחה יוצאת דופן (בהמשך למגמה שניכרה בשנה הקודמת) הרי שהוא ענף החברות הביטחוניות הישראליות. אלו נהנות ממגמת ההצטיידות הביטחונית המוגברת של מדינות באירופה, לצד המשך המלחמה בעזה - המזרימות להן ביקושים מוגברים למערכות נשק מתקדמות, ואף מבססות את המוניטין הבינלאומי שלהן.
צבר ההזמנות המצרפי של שלוש החברות הגדולות בשוק הביטחוני - אלביט, התעשייה האווירית ורפאל (שתי האחרונות נסחרות בתל אביב באמצעות אג"ח) עמד בסוף הרבעון הראשון על 241 מיליארד שקל - עלייה של 24% בשנה, כאמור חלק ניכר מהצמיחה מגיע מחו"ל ובעיקר מאירופה המתחמשת בעקבות המלחמה באוקראינה.
"החברות הביטחוניות הישראליות נמצאות בסופר־סייקל שקורה אחת להרבה שנים", אומר לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי. "אנחנו רואים את המדיניות של המדינות באירופה, שרוצות להגדיל את הההוצאה הביטחונית ל־2%־3% מהתוצר שלהן. הקטר הזה דוהר מהר וחזק וזה לא משהו שהולך להיעצר".
ביטוח: עליות מחירים ותקן חשבונאי הקפיצו את הרווח
תוצאות ענף הביטוח ברבעון הפתיעו את המשקיעים לחיוב. בשבוע שעבר פרסמו חמש חברות הביטוח הגדולות את תוצאותיהן הכספיות, מהן עלה שהרווח הכולל המצרפי שלהן הסתכם ב־2.2 מיליארד שקל - עלייה מטאורית של 54% בתוך שנה.
חלק מרכזי בעליית הרווחים נזקף ליישום תקן חשבונאי חדש (IFRS 17), המאפשר לחברות הביטוח להכיר כבר כעת ברווחים עתידיים. בד בבד נהנו חברות הביטוח מהתייקרות ניכרת של הפוליסות שמכרו לציבור בתחומי הביטוח האלמנטרי (ביטוחי רכב, דירה, נסיעות לחו"ל) וכן בתחום ביטוחי הבריאות. התוצאה - מדד ת"א ביטוח עלה ב־116% בתוך שנה, כשהוא עוקף את מדד הבנקים (72%), בשעה שמדד ת"א 35 עלה רק ב־36%.
רשתות מזון: מרוויחים יותר גם כשמוכרים פחות
מדד ת"א רשתות שיווק היה אחד הכוכבים של הבורסה בשנה הקודמת, לאחר שעלה במהלכה ב־55%. זאת משום שהציבור היה "תקוע" בארץ בשל המלחמה ולנוכח מיעוט חברות תעופה שטסו מישראל ואליה. מה שנשאר היה לבקר בקניונים ולקנות בסופרמרקט וברשתות האופנה המקומיות. מתחילת השנה עלה המדד ב־11% "בלבד", עדות לרגיעה בגל הצריכה של השנה שעברה.
דוחות הרבעון הראשון של שבע קמעונאיות מזון (שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, יוחננוף ועוד) מלמדים שהרווח התפעולי המצרפי של הרשתות הללו זינק ב־18% בתוך שנה והסתכם ב־521 מיליון שקל.
עם זאת, הנתון המצרפי מעט מטעה, משום שמדובר בעיקר בזינוק חד ברווח התפעולי של שופרסל, הרשת הגדולה בישראל שהמשיכה להתייעל תחת ניהולם של בעלי הבית, האחים אמיר. שופרסל סיפקה מעל ל־40% מהרווח התפעולי המצרפי בענף. שאר רשתות הקמעונאות, למרות עליות המחירים, הציגו בדרך־כלל דריכה במקום או אף ירידה ברווחיהן.
רשתות האופנה: טסים לחו"ל אך ממשיכים לקנות בארץ
השנה שעברה הייתה חריגה מבחינת הקמעונאים, גם בתחום האופנה. הציבור היה ספון בבית בשל המלחמה ומיעט לטוס לחו"ל, בשל התמעטות חברות התעופה שהגיעו לארץ ועקב החששות הביטחוניים.
ברבעון הראשון של 2025 נרשמה התאוששות מסוימת בטיסות לחו"ל, אך למרות זאת המכירות המצרפיות בחנויות הזהות ברשתות הנסחרות - פוקס, קסטרו, גולף ודלתא מותגים - עלו ב־1% והסתכמו ב־1.8 מיליארד שקל. בולטת לשלילה פוקס, החברה הגדולה בענף, שבה נרשמה ירידה של 3% בחנויות הזהות (בעיקר בשל חולשה בפעילות אופנת הספורט - חנויות נייקי ופוט לוקר). קסטרו מובילה את הענף עם עלייה של 7% במכירות בחנויות זהות.
קניונים: מגמת יציבות - למרות חזרת הטיסות
נתוני הפדיונות ברבעון הראשון בשלוש חברות הקניונים הבורסאיות: עזריאלי, מליסרון וביג, מלמדים על יציבות ביחס לרבעון המקביל אשתקד, לכ־6.2 מיליארד שקל (בעזריאלי מדובר בהערכות, החברה לא מפרסמת את הנתון).
כך, המגמה העולה מהדוחות היא של יציבות, כאשר עזריאלי אף מציינת כי הפדיונות נשחקו קלות ביחס לרבעון המקביל, במליסרון דווח כי הללו נותרו ללא שינוי וביג רשמה עלייה נאה של כ־4%.
בתחילת השנה החלו הישראלים לשוב לטוס לחו"ל, מה שנבלם בהמשך עם חידוש מתקפות הטילים מצד החות'ים, ששוב מרתיעות את חברות התעופה הזרות. נראה שככל שהרגיעה תושב, יאבדו הקניונים נתח שוק לציבור שיחזור לעשות קניות באירופה ובארה"ב בקיץ.