גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דחיית המטרו בישראל: סימפטום לכשל תכנוני - או טרילמה פיסקלית

נראה כי בישראל לעתים מוותרים על הוצאות עבור שירות לציבור, אשר נדחה או נדחק משיקולים של "אין תקציב כרגע", גם כאשר התועלת ארוכת הטווח ברורה ● הדחיות החוזרות במטרו אינן רק אירוע נקודתי של עיכוב או קושי טכני - הן למעשה סימפטום לכשל מבני עמוק יותר במנגנון קבלת ההחלטות

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא
עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

הכותב הוא יו"ר הוועדה המייעצת, מרכז אריסון ל-ESG, אוניברסיטת רייכמן; לשעבר, המפקח על הבנקים

בשנים האחרונות מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם עומס רב של פרויקטים תשתיתיים, חברתיים וסביבתיים - מתקני כבישים, תחבורה ציבורית, אנרגיה מתחדשת, פיתוחים טכנולוגיים ועוד. בעוד שהצורך בשיפור תשתיות ושירותים חיוני להתמודדות עם אתגרים לאומיים, השאלה הקריטית היא כיצד מתקבלות ההחלטות במה להשקיע וכיצד נקבע סדרי העדיפויות?

מסמך פנימי של נת"ע חושף: פרויקט הענק צפוי להתעכב במספר שנים

בלב הדיון הזה ניצבת הטרילמה (קיומן של שלוש מטרות רצויות, אך אפשר להשיג רק שתיים מהן בו זמנית) הפיסקלית, שמעמידה כל ממשלה בפני שלוש מטרות משמעותיות אך סותרות - שמירה על מסגרת תקציבית ואחריות פיסקלית; השקעה בשירותים ציבוריים איכותיים ונגישים (כמו תחבורה, בריאות, חינוך); מניעת גידול בהתחייבויות החוב הציבורי.

במקרה של ישראל, נראה כי במקרים רבים הוויתור נעשה דווקא על הרגל של השירות לציבור, אשר נדחה או נדחק משיקולים של "אין תקציב כרגע", גם כאשר התועלת ארוכת הטווח ברורה.

זה אינו נובע מרוע או מזלזול, אלא ממנגנונים תקציביים שאינם בנויים לשקלול תועלות חברתיות מוחשיות. כל עוד הפרויקט מוצג רק כהוצאה (ולא כהשקעה עם החזר), ייטה האוצר "להגן" על המסגרת התקציבית גם במחיר פגיעה רחבה ולא מדודה בשירות לציבור.

בעולם הוכיחו שאפשר גם אחרת

מדינות רבות כבר זיהו את המגבלות שמציבה הטרילמה הפיסקלית - ופיתחו כלים למתן מענה מאוזן. בניו זילנד קיים תקצוב מבוסס תוצאות ואיכות חיים, תוך פיתוח מדדי רווחה המכוונים לתוצאה חברתית ולא רק לאיזון פיסקלי. בהולנד קיימת חובת ביצוע ניתוחים משולבים של עלות-תועלת חברתית, כולל הערכת השפעות סביבתיות, תעסוקתיות, גישה לניידות ועוד. בקנדה ובבריטניה מתקיים שילוב בין תכנון כלכלי-חברתי ובין גופים מקצועיים עצמאיים, שמציעים ניתוחים אובייקטיביים והמלצות לתעדוף משאבים לאומיים.

במודלים אלו יש הבנה עמוקה לכך שאי-הוצאה היום איננה חיסכון, אם המחיר החברתי והמקרו-כלכלי של הדחייה גבוה יותר מההשקעה.

בישראל היום, תהליך התעדוף של פרויקטים מוטה לכוחות ושיקולים פוליטיים ולחצים של משרדי ממשלה, אך בפועל חסר בה מערך מקצועי ובלתי תלוי, שיבצע את הערכות העלות-תועלת ויקבע סדרי עדיפויות על בסיס קריטריונים אובייקטיביים. תוצאה היא לעיתים השקעות שנעשות באד-הוק, תוך שיקולים פוליטיים או הלך רוח רגעי, ופחות תוצרי החלטות מבוססי נתונים.

פרויקט המטרו הוא אחד מפרויקטי התשתית הלאומיים המורכבים והחשובים ביותר בישראל. מדובר במהלך שיכול לשנות את פני התחבורה הציבורית, להקטין עומסי תנועה, לשפר את איכות החיים ולהגדיל את התוצר הלאומי. אך דווקא פרויקט זה חווה דחיות חוזרות ונשנות, מה שמעלה, בין היתר, סימני שאלה מהותיים על הדרך בה מתקבלות החלטות מדיניות בתשתיות לאומיות בישראל, והאם בכלל מתבצעת בחינה הוליסטית של ההשלכות על הציבור.

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר / צילום: שלומי מזרחי

סימפטום לכשל עמוק

הדחיות החוזרות במטרו אינן רק אירוע נקודתי של עיכוב או קושי טכני. הן למעשה סימפטום לכשל מבני עמוק יותר במנגנון קבלת ההחלטות. השאלה המרכזית היא האם בעת קבלת ההחלטות לגבי דחיית פרויקטים לאומיים כמו המטרו, שוקלים את ההשלכות הרחבות על הציבור - והאם נעשה תיעדוף משק-חברתי הוליסטי? התשובה היא שבמרבית המקרים, התהליכים אינם מערבים בחינה מעמיקה ואחידה של ההשפעות המוחצנות על הציבור. ההחלטות מתקבלות לרוב מתוך שיקולים תקציביים מצומצמים, פוליטיים או רגולטוריים נקודתיים.

בשיח הציבורי והרשמי, רוב הפוקוס נופל על עלויות התקציב הישירות - כמה עולה לבנות את התשתית, כמה תעלה דחייה - אבל כמעט ולא נשקלות עלויות מוחצנות כדוגמאת פקקים ארוכים יותר, זיהום אוויר, נזקים בריאותיים, אובדן ימי עבודה, פגיעה בפריון ובאיכות החיים של אזרחים רבים. במילים אחרות, הציבור הוא לא לקוח פעיל בתהליך ההחלטות, אלא מושא לפגיעה שתיווצר עקב קבלת החלטות לא הוליסטיות. ראוי לציין בהקשר זה את עבודת הניתוח הרחבה שנעשתה בנושא על ידי מכון אהרון בשנת 2020 - "ההשפעות הכלכליות של השקעה במטרו על הפריון והתוצר", סני זיו ואורן שפיר.

אין בישראל מנגנון מוסדי אחיד שמכמת בצורה שיטתית את העלויות החברתיות והכלכליות של דחיית פרויקט לאומי, ואין גם תהליך שקוף שבו הציבור מקבל מידע מלא על ההשלכות. היעדר זה מוביל לעתים קרובות לכך שההחלטות אינן משרתות את האינטרס הציבורי הרחב, ועל כן הן חוטאות לערך השירות לציבור, שהוא לב ליבה של מדיניות תשתיות בריאותיות, תחבורתיות וכלכליות.

נושא תקצוב ותיעדוף השירות לציבור חייב לעבור מהפכה

הלקחים המרכזיים מהמדינות המתקדמות בעולם הם שצריך להטמיע בישראל גוף מתכלל עצמאי, לקבוע חובה לביצוע ניתוחי עלות-תועלת חברתית וסביבתית רחבים, ולהבטיח שקיפות ומעורבות ציבורית משמעותית.

מעבר לפרויקטים ספציפיים, נושא תקצוב ותיעדוף השירות לציבור חייב לעבור מהפכה בממשל ובמדיניות הציבורית בישראל. תקצוב צריך להיות מבוסס תוצאות והשפעות חברתיות רחבות ולא רק עלות של פרויקט בפני עצמו.

קיימים כלי עבודה מתקדמים המאפשרים לשלב שיקולים כלכליים, סביבתיים, חברתיים ואיכותיים בתהליך קבלת ההחלטות. גופים מתכללים מקצועיים צריכים לנהל את התהליך, לשקף סדרי עדיפויות לאומיים ולהבטיח שהמשאבים מופנים לתוכניות שמספקות את התועלת המירבית לציבור.

שקיפות ומעורבות הציבור בתהליך התעדוף ובקבלת ההחלטות הם תנאי הכרחי לחיזוק האמון הציבורי במוסדות וליצירת מדיניות משותפת שמשרתת את כלל האזרחים באופן שוויוני והוגן.

נדרש שינוי תודעתי ותהליכי

דווקא בימים אלה לצד המלחמה והאתגרים התקציביים הנלווים, היבטי שיקום משמעותיים, תשתיתיים וחברתיים, בשילוב עם חוסר האיזון בין שיקולים פוליטיים לכלכליים, מחדדים את הצורך ברציונליזציה של תהליכי קבלת ההחלטות. בישראל נמצאות תוכניות גדולות שעלותן מוערכת במיליארדי שקלים, אך אם לא תתבצע הערכה מבוססת, הן עלולות להוביל לתוצאות לא רצויות.

מה שנדרש בישראל צופה פני עתיד הינם בחינה הוליסטית, מוסד מתכלל, ושקיפות. נדרש שינוי תודעתי ותהליכי כאחד. יש להטמיע מתודולוגיה אחידה להערכת עלות-תועלת חברתית באופן שכל החלטה תקציבית מעל סף שיוחלט - כולל דחייה - חייבת לכלול ניתוח מוסדר של השפעתה על בריאות הציבור, גודש, פריון, איכות סביבה ונגישות.

יש להקים גוף תעדוף עצמאי ומתכלל, גוף מקצועי שאינו חלק ממשרד ממשלתי בודד, שיבחן את כלל תמהיל ההשקעות הלאומיות לפי יעדים חברתיים-כלכליים ולא רק לפי אילוצי תקציב. ולצד אלה, לפעול לשקיפות ושותפות ציבורית, כאשר לציבור יש זכות לדעת מהן ההשלכות של כל דחייה או ביטול. הפרסום המלא של עלויות מוחצנות ותועלות מוחשיות - הוא תנאי בסיסי לאמון בממשל.

הטרילמה הפיסקלית אינה קובעת שצריך לוותר על שירות לציבור - אלא שהיא מחייבת לבחור באומץ ובמודעות מהו סדר העדיפויות הלאומי. מדינה יכולה לבחור להרחיב השקעה בשירותים - אם היא מוכנה לנהל נכון את החוב, ולראות בהוצאה כהשקעה לעתיד. המטרו אינו רק פרויקט תחבורתי; הוא מדד לאיזו חברה אנחנו רוצים להיות: חברת קיצוץ או חברת חזון.

רק כך נוכל לוודא שהכסף הציבורי מנוצל ביעילות, והמדינה תוכל להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד.

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עו''ד אייל נחשון / צילום: נמרוד גליקמן

חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע