גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דחיית המטרו בישראל: סימפטום לכשל תכנוני - או טרילמה פיסקלית

נראה כי בישראל לעתים מוותרים על הוצאות עבור שירות לציבור, אשר נדחה או נדחק משיקולים של "אין תקציב כרגע", גם כאשר התועלת ארוכת הטווח ברורה ● הדחיות החוזרות במטרו אינן רק אירוע נקודתי של עיכוב או קושי טכני - הן למעשה סימפטום לכשל מבני עמוק יותר במנגנון קבלת ההחלטות

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא
עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

הכותב הוא יו"ר הוועדה המייעצת, מרכז אריסון ל-ESG, אוניברסיטת רייכמן; לשעבר, המפקח על הבנקים

בשנים האחרונות מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם עומס רב של פרויקטים תשתיתיים, חברתיים וסביבתיים - מתקני כבישים, תחבורה ציבורית, אנרגיה מתחדשת, פיתוחים טכנולוגיים ועוד. בעוד שהצורך בשיפור תשתיות ושירותים חיוני להתמודדות עם אתגרים לאומיים, השאלה הקריטית היא כיצד מתקבלות ההחלטות במה להשקיע וכיצד נקבע סדרי העדיפויות?

מסמך פנימי של נת"ע חושף: פרויקט הענק צפוי להתעכב במספר שנים

בלב הדיון הזה ניצבת הטרילמה (קיומן של שלוש מטרות רצויות, אך אפשר להשיג רק שתיים מהן בו זמנית) הפיסקלית, שמעמידה כל ממשלה בפני שלוש מטרות משמעותיות אך סותרות - שמירה על מסגרת תקציבית ואחריות פיסקלית; השקעה בשירותים ציבוריים איכותיים ונגישים (כמו תחבורה, בריאות, חינוך); מניעת גידול בהתחייבויות החוב הציבורי.

במקרה של ישראל, נראה כי במקרים רבים הוויתור נעשה דווקא על הרגל של השירות לציבור, אשר נדחה או נדחק משיקולים של "אין תקציב כרגע", גם כאשר התועלת ארוכת הטווח ברורה.

זה אינו נובע מרוע או מזלזול, אלא ממנגנונים תקציביים שאינם בנויים לשקלול תועלות חברתיות מוחשיות. כל עוד הפרויקט מוצג רק כהוצאה (ולא כהשקעה עם החזר), ייטה האוצר "להגן" על המסגרת התקציבית גם במחיר פגיעה רחבה ולא מדודה בשירות לציבור.

בעולם הוכיחו שאפשר גם אחרת

מדינות רבות כבר זיהו את המגבלות שמציבה הטרילמה הפיסקלית - ופיתחו כלים למתן מענה מאוזן. בניו זילנד קיים תקצוב מבוסס תוצאות ואיכות חיים, תוך פיתוח מדדי רווחה המכוונים לתוצאה חברתית ולא רק לאיזון פיסקלי. בהולנד קיימת חובת ביצוע ניתוחים משולבים של עלות-תועלת חברתית, כולל הערכת השפעות סביבתיות, תעסוקתיות, גישה לניידות ועוד. בקנדה ובבריטניה מתקיים שילוב בין תכנון כלכלי-חברתי ובין גופים מקצועיים עצמאיים, שמציעים ניתוחים אובייקטיביים והמלצות לתעדוף משאבים לאומיים.

במודלים אלו יש הבנה עמוקה לכך שאי-הוצאה היום איננה חיסכון, אם המחיר החברתי והמקרו-כלכלי של הדחייה גבוה יותר מההשקעה.

בישראל היום, תהליך התעדוף של פרויקטים מוטה לכוחות ושיקולים פוליטיים ולחצים של משרדי ממשלה, אך בפועל חסר בה מערך מקצועי ובלתי תלוי, שיבצע את הערכות העלות-תועלת ויקבע סדרי עדיפויות על בסיס קריטריונים אובייקטיביים. תוצאה היא לעיתים השקעות שנעשות באד-הוק, תוך שיקולים פוליטיים או הלך רוח רגעי, ופחות תוצרי החלטות מבוססי נתונים.

פרויקט המטרו הוא אחד מפרויקטי התשתית הלאומיים המורכבים והחשובים ביותר בישראל. מדובר במהלך שיכול לשנות את פני התחבורה הציבורית, להקטין עומסי תנועה, לשפר את איכות החיים ולהגדיל את התוצר הלאומי. אך דווקא פרויקט זה חווה דחיות חוזרות ונשנות, מה שמעלה, בין היתר, סימני שאלה מהותיים על הדרך בה מתקבלות החלטות מדיניות בתשתיות לאומיות בישראל, והאם בכלל מתבצעת בחינה הוליסטית של ההשלכות על הציבור.

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר / צילום: שלומי מזרחי

סימפטום לכשל עמוק

הדחיות החוזרות במטרו אינן רק אירוע נקודתי של עיכוב או קושי טכני. הן למעשה סימפטום לכשל מבני עמוק יותר במנגנון קבלת ההחלטות. השאלה המרכזית היא האם בעת קבלת ההחלטות לגבי דחיית פרויקטים לאומיים כמו המטרו, שוקלים את ההשלכות הרחבות על הציבור - והאם נעשה תיעדוף משק-חברתי הוליסטי? התשובה היא שבמרבית המקרים, התהליכים אינם מערבים בחינה מעמיקה ואחידה של ההשפעות המוחצנות על הציבור. ההחלטות מתקבלות לרוב מתוך שיקולים תקציביים מצומצמים, פוליטיים או רגולטוריים נקודתיים.

בשיח הציבורי והרשמי, רוב הפוקוס נופל על עלויות התקציב הישירות - כמה עולה לבנות את התשתית, כמה תעלה דחייה - אבל כמעט ולא נשקלות עלויות מוחצנות כדוגמאת פקקים ארוכים יותר, זיהום אוויר, נזקים בריאותיים, אובדן ימי עבודה, פגיעה בפריון ובאיכות החיים של אזרחים רבים. במילים אחרות, הציבור הוא לא לקוח פעיל בתהליך ההחלטות, אלא מושא לפגיעה שתיווצר עקב קבלת החלטות לא הוליסטיות. ראוי לציין בהקשר זה את עבודת הניתוח הרחבה שנעשתה בנושא על ידי מכון אהרון בשנת 2020 - "ההשפעות הכלכליות של השקעה במטרו על הפריון והתוצר", סני זיו ואורן שפיר.

אין בישראל מנגנון מוסדי אחיד שמכמת בצורה שיטתית את העלויות החברתיות והכלכליות של דחיית פרויקט לאומי, ואין גם תהליך שקוף שבו הציבור מקבל מידע מלא על ההשלכות. היעדר זה מוביל לעתים קרובות לכך שההחלטות אינן משרתות את האינטרס הציבורי הרחב, ועל כן הן חוטאות לערך השירות לציבור, שהוא לב ליבה של מדיניות תשתיות בריאותיות, תחבורתיות וכלכליות.

נושא תקצוב ותיעדוף השירות לציבור חייב לעבור מהפכה

הלקחים המרכזיים מהמדינות המתקדמות בעולם הם שצריך להטמיע בישראל גוף מתכלל עצמאי, לקבוע חובה לביצוע ניתוחי עלות-תועלת חברתית וסביבתית רחבים, ולהבטיח שקיפות ומעורבות ציבורית משמעותית.

מעבר לפרויקטים ספציפיים, נושא תקצוב ותיעדוף השירות לציבור חייב לעבור מהפכה בממשל ובמדיניות הציבורית בישראל. תקצוב צריך להיות מבוסס תוצאות והשפעות חברתיות רחבות ולא רק עלות של פרויקט בפני עצמו.

קיימים כלי עבודה מתקדמים המאפשרים לשלב שיקולים כלכליים, סביבתיים, חברתיים ואיכותיים בתהליך קבלת ההחלטות. גופים מתכללים מקצועיים צריכים לנהל את התהליך, לשקף סדרי עדיפויות לאומיים ולהבטיח שהמשאבים מופנים לתוכניות שמספקות את התועלת המירבית לציבור.

שקיפות ומעורבות הציבור בתהליך התעדוף ובקבלת ההחלטות הם תנאי הכרחי לחיזוק האמון הציבורי במוסדות וליצירת מדיניות משותפת שמשרתת את כלל האזרחים באופן שוויוני והוגן.

נדרש שינוי תודעתי ותהליכי

דווקא בימים אלה לצד המלחמה והאתגרים התקציביים הנלווים, היבטי שיקום משמעותיים, תשתיתיים וחברתיים, בשילוב עם חוסר האיזון בין שיקולים פוליטיים לכלכליים, מחדדים את הצורך ברציונליזציה של תהליכי קבלת ההחלטות. בישראל נמצאות תוכניות גדולות שעלותן מוערכת במיליארדי שקלים, אך אם לא תתבצע הערכה מבוססת, הן עלולות להוביל לתוצאות לא רצויות.

מה שנדרש בישראל צופה פני עתיד הינם בחינה הוליסטית, מוסד מתכלל, ושקיפות. נדרש שינוי תודעתי ותהליכי כאחד. יש להטמיע מתודולוגיה אחידה להערכת עלות-תועלת חברתית באופן שכל החלטה תקציבית מעל סף שיוחלט - כולל דחייה - חייבת לכלול ניתוח מוסדר של השפעתה על בריאות הציבור, גודש, פריון, איכות סביבה ונגישות.

יש להקים גוף תעדוף עצמאי ומתכלל, גוף מקצועי שאינו חלק ממשרד ממשלתי בודד, שיבחן את כלל תמהיל ההשקעות הלאומיות לפי יעדים חברתיים-כלכליים ולא רק לפי אילוצי תקציב. ולצד אלה, לפעול לשקיפות ושותפות ציבורית, כאשר לציבור יש זכות לדעת מהן ההשלכות של כל דחייה או ביטול. הפרסום המלא של עלויות מוחצנות ותועלות מוחשיות - הוא תנאי בסיסי לאמון בממשל.

הטרילמה הפיסקלית אינה קובעת שצריך לוותר על שירות לציבור - אלא שהיא מחייבת לבחור באומץ ובמודעות מהו סדר העדיפויות הלאומי. מדינה יכולה לבחור להרחיב השקעה בשירותים - אם היא מוכנה לנהל נכון את החוב, ולראות בהוצאה כהשקעה לעתיד. המטרו אינו רק פרויקט תחבורתי; הוא מדד לאיזו חברה אנחנו רוצים להיות: חברת קיצוץ או חברת חזון.

רק כך נוכל לוודא שהכסף הציבורי מנוצל ביעילות, והמדינה תוכל להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; וורנר ברדרס עולה ב-9%, רובינהוד צוללת ב-7%

נאסד"ק עולה ב-0.1% ● הדאקס יורד בכ-0.5% ● הניקיי עלה בכ-0.9% ● היום יתקיימו בלונדון שיחות בין נציגי סין וארה"ב, במטרה להתניע מחדש מו"מ על הסכם סחר בין המעצמות ● על רקע המכסים של הנשיא טראמפ - היצוא הסיני לארה"ב צנח במאי בשיעור החד ביותר מזה חמש שנים ● טסלה צפויה לרכז עניין, לאחר שצנחה בסוף השבוע על רקע העימות המתוקשר בין המנכ"ל אילון מאסק לנשיא טראמפ

אילוסטרציה: shutterstock

"התור הפנוי לשיננית הוא במרום גולן ב-2038?": היזם שפיתח בוט למציאת תורים לרופאים במכבי

הראל רום, יזם מתל אביב ומייסד שותף של חברת Stealth, פיתח בוט חינמי בשם "דוקתור", הפועל באמצעות וואטסאפ ומעדכן בזמן אמת על תורים שמתבטלים ● בקופת החולים מאוחדת השיקו לאחרונה עוזר דיגיטלי שמזהה תורים שבוטלו, וסביר שגם ביתר הקופות ימצאו פתרונות דומים בעתיד הלא רחוק

אלי כהן, מנכ''ל כללית / צילום: באדיבות קופ''ח כללית

שר הבריאות דורש לברר מדוע מנכ"ל כללית פורש מתפקידו

שר הבריאות אוריאל בוסו דורש לברר את הסיבות לכך שאלי כהן פורש מתפקידו כמנכ"ל קופ"ח כללית לאחר שלוש שנים ● כהן הוא המנכ"ל השלישי שלא משלים כהונה בקופת החולים

איור: גיל ג'יבלי

אילון מאסק נגד טראמפ ולהפך: מאבקי הכוח והכסף שעומדים מאחורי הפיצוץ ביחסים

הסכסוך הפומבי בין דונלד טראמפ למיליארדר אילון מאסק, שלפני כשבועיים עוד נחשב ליועצו הקרוב ביותר, מציף מתחים במפלגה הרפובליקאית ומערער את סיכויי הנשיא האמריקאי להעביר את חקיקת הענק שלו ● בינתיים מאסק, שכבר הפסיד עשרות מיליארדי דולרים מאז פרישתו מהממשל, מנסה להרגיע את הרוחות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

החוב של ישראל העמיק ביותר מ-200 מיליארד שקל בשנת 2024

מדוח החוב השנתי שפרסם החשב הכללי במשרד האוצר עולה כי בשנה החולפת היה זינוק של 17.9% באוברדראפט של המדינה ● הנתונים מיוחסים לצורכי מימון המלחמה שהתנהלה לכל אורכה של שנת 2024 ● החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "חשוב לא רק להדגיש, אלא גם לגרום לכך שהעלייה ביחס החוב לתוצר לא תהפוך למגמה מתמשכת"

צילום: יח''צ, באדיבות החברה

האם המכשיר הדק ביותר של סמסונג מתאים לכם?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית משיקה בישראל את ה-S25 Edge הדק, ולוקחת את הסיכון שהוא ייתפס קצת כמו צעצוע ● היתרונות הבולטים הם בעיצוב ובמצלמה, אבל הסוללה חלשה בגלל דקות המכשיר

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: תמר מצפי

מי ירוויח מהזזת קברים: מה עומד מאחורי האלימות מול ביתו של אטרקצ'י

בעל השליטה ומנכ"ל אאורה תגבר את השמירה סביב ביתו בשל התפרעות של פלג חרדי קיצוני, בעקבות מציאת קברים באתר בנייה ביהוד ● אטרקצ'י: "מעדיף לשלם מיליונים אבטחה ולא פרוטקשן"

מייסד איטורו יוני אסיא, מנכ''ל ארבה, קובי מרנקו, מאט כהן, מנכ''ל סייברארק / צילום: יח''צ

הישראלית שהשלימה עלייה של 32% מאז ההנפקה, וזאת שנסחרה בתנודתיות חדה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● סייברארק גייסה 1.1 מיליארד דולר באג"ח להמרה בריבית 0% ● איטורו זינקה בחדות והשלימה עלייה של 32.1% מאז ההנפקה ● וארבה רובוטיקס נסחרה בתנודתיות חדה לאחר שהגישה תשקיף מדף

מייסדי למונייד, דניאל שרייבר ושי וינינגר / צילום: דור מלכה

חברת הביטוח הדיגיטלי שכבר שווה יותר ממגדל ומכלל

חברת למונייד מתקרבת לשווי של 3 מיליארד דולר, אך מתקשה לשמור על יציבות בשל החיבה היתרה של השורטיסטים למניה ● נשיא החברה, שי וינינגר: "השוק מתחיל להאמין בסיפור שלנו"

שבבים

המניה זינקה ב-1,600%, והמנכ"ל יקבל אופציות בכמעט 30 מיליון שקל

חברת בדיקות השבבים קווליטאו, שנסחרת בתל אביב לפי 1.4 מיליארד שקל, מבקשת לשדרג את תנאי העסקתו של המנכ"ל יעקב הרשמן, כך שיתאמו את הסטנדרטים של עמק הסיליקון שבו היא פועלת

מנכ''ל קרפור ישראל מיכאל לובושיץ בשיחה עם עו''ד דנה טירנגל ליפקה בכנס להגבלים עסקיים ותחרות / צילום: סמדר לוי

מנכ"ל קרפור ישראל: "כולם מפחדים לגעת בחוק המזון"

מיכאל לובושיץ, מנכ"ל קרפור ישראל, דיבר בכנס של משרד עמית פולק מטלון ושות' על החוק שכולם "מפחדים להתעסק איתו", וחשף כי בקרוב תפתח הרשת סניפים חדשים בחברה הערבית ● חיים ארביב, ראש מחלקת החקירות והמודיעין ברשות התחרות, העביר מסר לשחקניות בענף ● אירועים ומינויים

ארנון פרידמן / צילום: יונתן בלום

"המחיר הריאלי של הדירות ירד ברוב האזורים בארץ"

בשנה האחרונה הוציאה חברת אשטרום מגורים כ־30 פרויקטים לשיווק ● ארנון פרידמן, מנכ"ל החברה, מסביר בראיון לגלובס מדוע החברה מגדילה את הבנייה דווקא עכשיו, מדוע ויתרה על המותג הוותיק "אשדר", ולמה הוא סבור שהמחירים בשדה דב יהיו נמוכים בהרבה מהחזוי

מפקד חמאס האחרון שנותר, ומחזיק בידיו את גורל החטופים והרצועה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך סיקרו בעולם את המשט לרצועת עזה, מפקד חמאס האחרון שנותר, והאם איראן הצליחה להשיג מידע מודיעיני של ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הספינה מדלן לפני תפיסתה בידי כוחות צה''ל / צילום: Reuters, Salvatore Allegra

היאכטה ששטה לעזה נעצרה; הפעילים טוענים כי "נחטפו במים בינלאומיים"

כוחות ישראלים השתלטו על הספינה "מדלן" כשזו התקרבה לחופי עזה ● מארגני המשט הפרו-פלסטיני החלו לעלות לרשתות החברתיות קטעי וידאו שהוכנו מראש, בו הם טוענים כי "נחטפו" ע"י כוחות צה"ל ● משרד החוץ: "הפעילים יושבו למדינותיהם אחרי שיילקחו לנמל אשדוד"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בניגוד לעמדת היועמ"שית: הממשלה תקדם את הדחת בהרב-מיארה תוך עקיפת הוועדה המייעצת

מוקדם יותר היום הודיעה היועמ"שית כי ההחלטה להדיחה ללא ועדה מייעצת "אינה חוקית וסותרת את פסיקת בג"ץ", וכי "ההצעה תכשיר את הדרך להפיכת היועמ"ש לכזה המחויב לצרכים הפוליטיים הנקודתיים של הממשלה, ולא לשלטון החוק" ● לנוכח החלטת הממשלה, לוין צפוי כעת לקדם את ההדחה ע"י קיום שימוע ליועמ"שית בפני ועדת שרים בנושא

דונלד טראמפ ואילון מאסק. קרע ביחסים / צילום: ap, Brandon Bell

עשרות מיליארדים על הכף: המכה שעסקי מאסק עשויים לספוג

מי יותר חזק - נשיא ארה"ב או האיש העשיר בעולם? התשובה לשאלה הזאת הולכת ומתגבשת בימים אלו מעבר לים, כשהברית בין אילון מאסק לדונלד טראמפ מתנפצת בסכסוך מתוקשר ● המומחים מעריכים כי מאסק מסכן הון עתק ביריבות עם טראמפ, בעיקר בשל הסיכון לרגולציה "נקמנית" שתפגע בעסקי טסלה, ברשת איקס וב־SpaceX ● ובכל זאת, גם מאסק יכול להשיב מלחמה לבית הלבן

עוברים לדירות יקרות יותר / איור: גיל ג'יבלי

ביטוחים, ערבויות ותיקונים: מה צריך לדעת לפני חתימה על חוזה שכירות?

מה גובה הערבות המקסימלי שניתן לבקש משוכר, מי אמור לשלם על ביטוח המבנה, ועל אילו תיקונים אחראי השוכר? ● רגע לפני שהעונה החמה של מעברי הדירה מתחילה, ריכזנו את ההיבטים המשפטיים והכלכליים שכדאי לשים לב אליהם ● המדריך לשוכרים ולמשכירים - חלק שני

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי נגד חזרת הפועלים הפלסטינים: "חיבלו כאן בפרויקטים"

בשיחה עם משקיעי י.ח דמרי לרגל פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2025, אמר בעל השליטה והמנכ"ל יגאל דמרי: "אנחנו צריכים להשתדל לא להיות תלויים בפלסטינים" ● לדבריו, "כשעבדנו עם הפועלים הפלסטינים, היו הרבה מאוד חבלות בהרבה פרויקטים. מה לעשות? הם לא אוהבים אותנו"

וושינגטון

מוואלה לחדשות 12: התפקיד החדש של ברק רביד

העיתונאי והפרשן המדיני ברק רביד יעזוב את וואלה וימונה לפרשן חדשות 12 בוושינגטון ● יחליף את יונה לייבזון, ששימשה בתפקיד מאז 2019

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

הממשלה זימנה את היועמ"שית בהרב-מיארה לשימוע לפני הדחה

הליך השימוע, שנקבע ליום שלישי הבא, נועד להתקיים כשלב לפני ההחלטה הצפויה של ועדת השרים להמליץ על הדחת היועמ"שית - המלצה שאותה צפויה לאמץ הממשלה ● הסיבה להדחה, לפי מכתב הזימון לשימוע: "התנהלות בלתי הולמת וחילוקי דעות מהותיים וממושכים עם הממשלה, שיוצרים מצב שמונע שיתוף-פעולה יעיל"