גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפוטנציאל בים התיכון מוצה? למה ישראל הפסיקה לחפש גז

ישראל מבטיחה להרחיב את עתודות הגז, אבל מאז 2016 פורסמו ארבעה מכרזים בלבד - מהם רק אחד הוביל לחיפושים פעילים ● גורמים בתעשייה מאשימים את חוסר הוודאות הרגולטורית והפוליטית, אחרים טוענים שפשוט אין מה לגלות ● כעת, ביטול מכרז בצפון מצית עתירה מצד אנרג'יאן - וחושף שוב את הפער בין כוונה למדיניות בפועל

אסדת כריש / צילום: איל יצהר
אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מאז 2016 יצאו לדרך בישראל ארבעה סבבי מכרזים לחיפוש גז - אך רק אחד מהם הוביל לקידוחים ולתגליות, כולן קטנות. כל שאר הזכיינים ויתרו או לא התחילו בכלל, ולאחרונה אף בוטל מכרז על שדה גז סמוך ללבנון. לישראל יש מספר מאגרים, ובראשם "תמר" ו"לוויתן". בסך הכל, ישראל מחזיקה ברזרבות שאמורות להספיק לעצמאות אנרגטית של 20 שנה. אבל שני המאגרים הגדולים נמצאים תחת אותה מפעילה (שברון האמריקאית), מה שמגביל את התחרות. עוד נשאלת השאלה - מה יקרה ביום שאחרי?

מאז 2021: יצוא הגז מישראל זינק ב-86%
האם פחם הוא המשאב העיקרי להפקת חשמל בישראל?

בעיני רבים, גילויים חדשים הם התקווה האחרונה להגברת התחרות בשוק, אבל בינתיים הם נשארים על הנייר. מאז יישום מתווה הגז החל מ־2016 יצאו כאמור ארבעה מכרזים לחיפוש גז חדש במי הים התיכון, אך רק הראשון מביניהם, שבו זכתה אנרג'יאן, הוביל לחיפושים פעילים ואף לגילוי המאגרים הקטנים קטלן, הרקולס ודרקון. במכרז השני, ב־2019, זכו רציו יחד עם השותפות פארוס וקיירן, אך לא מימשו את הרישיון. במכרז השלישי, שיצא ב־2020 ונגע לבלוק הסמוך לגבול לבנון, לא הוכרז זוכה מעולם, ולפני מספר חודשים הוא כאמור בוטל. זאת לאחר שבלוק זה צומצם בהסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, מה שהעלה חשש נוסף לכדאיות שלו.

בדצמבר 2021 הכריזה שרת האנרגיה דאז קארין אלהרר על עצירה זמנית של חיפושי הגז למשך שנה ואמרה ש"כדי להבטיח ששנת 2022 תהיה שנת האנרגיות המתחדשות, הגז הטבעי יחכה". בכך, היא עיכבה את פרסום המכרז הרביעי לחיפוש גז, מה שעורר ביקורת של שר האנרגיה שקדם לה יובל שטייניץ, שכינה זאת "החלטה אומללה".

הביקורת הקשה הצליחה, ובמאי 2022 היא חזרה בה והורתה להתחיל במכרז הרביעי. המכרז יצא חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר והזוכים בו הוכרזו בסוף אותו חודש, לאחר שהחלה המלחמה. אחד הרישיונות נלקח רק ב־2025, השני עדיין מחכה. טרם החלו חיפושים פעילים במסגרת המכרז.

נציין כי חיפוש גז כולל שלבים רבים, הראשוני והזול ביותר הוא עיון בסקרי דו־מימד קיימים, שלהערכת גורמים בתעשייה עולה כ־2-1 מיליון דולר. תהליך זה לרוב כן נעשה על ידי הזוכות במכרזים, גם אם בחרו להחזיר את הרישיון לאחר מכן. בהמשך, מתחיל החיפוש הפעיל: שולחים ספינה לשטח לסקר סייסמי שמביא תמונת תלת־מימד, שעולה בין 5 ל־20 מיליון דולר. רק לאחר מכן, כשמגלים פוטנציאל, מתחילים בקידוחי אקספלורציה (חיפוש) בעלות גבוהה במיוחד של בין 50 ל־150 מיליון דולר.

"ההליך לא צפוי להשיג את המטרה"

הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, שהכריז בחודש מרץ האחרון על ביטול המכרז השלישי, חמש שנים לאחר יציאתו, הסביר כי "ההחלטה התקבלה לאחר בחינת מכלול הנסיבות, לרבות שיקולים מקצועיים וגאו־פוליטיים, ובהתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים", זאת בין השאר בשל קושי למציאת גז: "מטרת ההליך הייתה לאפשר למתמודדים חיפוש והפקה של משאבים הידרוקרבונים (גז טבעי וקונדנסט, ע"א). כמפורט מטה, מסתמן כי המשך ההליך בתצורתו הנוכחית לא צפוי להשיג מטרה זו".

אנרג'יאן הבריטית עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להפוך את ההחלטה לביטולו, בטענה שפוטנציאל המציאה והשיקולים הגאופוליטיים אינם רלוונטיים עבור משרד האנרגיה, "משום שהיבטים אלה 'תומחרו' בהצעות שהוגשו". "אם העותרת תמצא גז בשטח הרישיון - המשק ירוויח, ואם היא לא תמצא - הסיכון עליה והמדינה תרוויח מהמידע הגאולוגי שייאסף", נכתב בעתירה.

כל זאת מתרחש על רקע פרסום טיוטת המלצות "ועדת דיין" למדיניות הגז, שדנה בין השאר באפשרויות להגברת התחרות במשק הגז - שהיום נשלט על ידי שברון האמריקאית. זו מפעילה את שני המאגרים הגדולים בישראל, תמר ולוויתן, המכילים כ־90% מרזרבות הגז של המדינה. על פי הוועדה, נדרשת "סביבה אטרקטיבית להשקעות בחיפוש והפקה, שעשויה להוביל לגילוי ופיתוח מאגרים חדשים שחיבורם למשק יגדיל את התחרות". פעולות תחרותיות נוספות שנשקלות הן חובת מכר בנפרד, עידוד הסחר המשני ופתרונות יבוא ואחסון.

דעת המיעוט בוועדה, שכללה בין היתר את אגף התקציבים במשרד האוצר, קידמה אפשרות דרמטית יותר: לחייב את שברון למכור את אחד מהמאגרים. עמדה זו נדחתה על ידי דעת הרוב בוועדה בראשות משרד האנרגיה, וכפי שנחשף בגלובס גם שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי דרש שלא לפגוע בענקית האנרגיה.

החברות ויתרו על הרישיונות

דבר זה משאיר את גילויי הגז החדשים כאפשרות העיקרית ליצור תחרות, ובכל זאת, כאמור, אף מכרז מאז 2016 לא הוביל לחיפושים פעילים בים - קל וחומר לגילויים. במכרז השני רציו זכתה ולאחר בדיקה של החומר הגאולוגי הקיים החזירה את הרישיון. אירוע נוסף שהתרחש במסגרת אותו מכרז הוא שרשות התחרות בלמה מכירה של חלק מהשותפות של רציו לחברת דלק (היום ניו־מד אנרג'י), משיקולי תחרות. בסופו של דבר רציו כאמור החזירה את הרישיון, אך היום בלוק G שהיא רוצה לחפש בו גז - חופף חלקית לאזור שהיא ויתרה עליו. יחד עם זאת, ברציו אומרים שאין קשר בין החלטת רשות התחרות לבין ההחלטה שלא לממש את הזכייה במכרז אז.

בתעשיית הגז מתעקשים שהפעם זה יהיה שונה. ניו־מד, שזכתה במכרז שיצא ב־2023 יחד עם ענקית הנפט והגז בריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט הלאומית של אזרבייג'ן סוקאר, לקחה את הרישיון לאחר שנתיים. בשותפות ניו־מד אומרים לגלובס שהם "נערכים לביצוע הסקרים הסייסמיים, ומקווים לבצעם עוד השנה". ניו־מד כבר דיווחה למשקיעים שהיא מתכננת להשקיע כ־25 מיליון דולר בשנים 2025-2026 בחיפושים.

אם הסקר יבוצע רק השנה, זה אומר שייקח זמן רב עד לשלב קידוחי החיפוש, ואז עוד זמן עד הפקה בפועל. גם בתרחיש הטוב ביותר זה ייארך שנים.

רציו, שזכתה במקבץ אחר באותו מכרז יחד עם דנה פטרוליום הסקוטית ו־ENI האיטלקית, עוד לא נטלה ממשרד האנרגיה את הרישיון. ייתכן שמעורבים בכך גם שיקולים גאופוליטיים וקושי להיות מזוהים פומבית עם ישראל בזמן המלחמה, אך ככלל נראה שיש לרציו עניין לחפש גז בבלוקים שהוקצו לה, למרות שלא מימשה את הזכייה במכרז מ־2019. כעת, גורמים בינלאומיים גדולים מובילים את התהליך.

הרגולציה מכבידה? למה לא מחפשים גז

אז למה לא מחפשים? על פי הגאולוג יוסי לנגוצקי, המכונה "אבי תגליות הגז" בשל תרומתו למציאת מאגרי תמר ודלית, התשובה פשוטה: אין מה למצוא. "לא בוצעו חיפושים כי אין סיכוי לתגליות גדולות", הוא אומר לגלובס. "הים התיכון הכלכלי הישראלי זכה ב־20 השנים האחרונות להרבה סקרים סייסמיים, ואנחנו יודעים מה יש ומה אין למטה". לדבריו "אין בים התיכון הישראלי שום מבנה גדול משמעותי. אני לא אומר שאין בכלל, אבל 'תמר' ו'לוויתן' הם הרזרבה הלאומית שלנו. אין מעבר להם משהו גדול. גם אם ימצאו משהו, זה יהיה בסדר הגודל של 'כריש'".

לכן, לנגוצקי קורא בשנים האחרונות להפסקת היצוא של הגז, תוך שמירת הרזרבות לשימוש ישראלי בלבד ("לך תדע מה יהיה המצב הגאופוליטי עוד 10 שנים"). עוד הוא אומר ש"אם היה פוטנציאל לעוד 'לוויתן', היו מתנפלים עליו מזמן".

לעומתו, גורמים בשוק הגז טוענים בדיוק את ההפך: "הסיבה לכך שלא חיפשו מספיק גז היא ממש לא גאולוגית, אלא כלכלית ורגולטורית". לדבריהם, "ההליך התחרותי הראשון יצא ב־2016, מיד אחרי מתווה הגז בו חייבו למכור נכסים שגולו כדת וכדין. הסתכלו אז על ישראל כמדינה שאסור לגעת בה בגלל חוסר יציבות רגולטורית. החברה הרצינית היחידה שהשתתפה אז הייתה אנרג'יאן, שקיבלה את 'כריש' כחלק ממתווה הגז". אלא שלדבריהם, שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ הוביל מהלך ארוך של שכנוע תעשיית הגז שיש כללי משחק ברורים וכדאי להשתתף. "המהלך הזה נשא פירות במכרז הרביעי שיצא ב־2023, אבל אז כמובן המלחמה טרפה את הקלפים". תוצאות המכרז, חשוב לציין, פורסמו רק אחרי תחילת המלחמה.

כאמור, השותפות של ניו־מד, BP וסוקאר לקחה רשמית את הרישיון רק השנה, כשנתיים לאחר הזכייה במכרז, בעוד שהזוכות במקבץ האחר, רציו, ENI ודנה פטרוליום, טרם נטלו את הרישיון. ובכל זאת, אומרים אותם גורמים בשוק הגז, "זו ההוכחה שיש פוטנציאל גדול לגז בישראל, גם בשכבות עמוקות יותר שאפשר להגיע אליהן עכשיו בזכות טכנולוגיה מתקדמת יותר. למה שענקיות בינלאומיות ייכנסו לכאן וישקיעו כסף גדול אם אין פוטנציאל? BP ו־ENI הן המפיקות הכי גדולות במצרים, כלומר יש להן ניסיון ספציפית באגן הים התיכון. הגופים עם הידע והניסיון הכי גדול בעולם אומרים שהם מוכנים להשקיע בחיפושים. אין ראיה יותר טובה מזה שיש כאן משהו".

לדבריהם, אמנם נכון שהסיכוי למצוא מאגר גדול הוא נמוך, אבל "גם חצי 'תמר', או שלושה 'כרישים', זה דבר גדול. זה עוד עשור של גז לישראל".

גם גורמים אחרים בשוק הגז אומרים לגלובס שהמכרז הפעם צפוי להביא לחיפושים בפועל ואולי אף לגילויים: "השוק היום הרבה יותר בוגר ומפותח ביחס למה שהיה לפני עשור, כשהחלו ההליכים התחרותיים. מצרים מתבררת כיעד ייצוא משתלם, ותשתיות ההפקה וההולכה הולכות ומתרחבות". לדבריהם "התעשייה הוכיחה את עצמה וכללי המשחק הובנו. יש יציבות ויש תשתיות". הם מדגישים שגורמים בינלאומיים מצטרפים לתהליכים, גם בחיפוש של ניו־מד וגם בזה של רציו, "מה שמביע אמון במשק ובפוטנציאל הגאולוגי למציאת גז".

אך כאמור, השורה התחתונה היא שחיפושים בפועל עוד לא היו מאז אותם גילויים קטנים של אנרג'יאן, שהגיעו מהשטח בו זכתה ב־2016 והוכרזו בשנים האחרונות. לא זו אף זו, עד היום משרד האנרגיה לא הכריז על זוכים בחלק מה"בלוקים" בים התיכון שהוצעו במכרז ב־2023. בשלב הזה, כשהאפשרויות להרחבת התחרות הקיימת מוגבלות, החשיבות של מציאת גז חדש היא קריטית יותר מאי פעם.

משרד האנרגיה: "יושק מכרז נוסף עוד השנה"

ממשרד האנרגיה נמסר: "מדיניות השר אלי כהן היא לעודד קידוחי אקספלורציה במטרה להגדיל את עתודות הגז הטבעי שישמשו את השוק המקומי וכן יאפשרו להגדיל את הייצוא. בהתאם, הוענקו לאחרונה רישיונות חיפוש חדשים לענקיות האנרגיה BP וסוקאר. בנוסף, הודיע השר על כוותנו להשיק הליך תחרותי נוסף ברבעון השלישי של השנה במטרה להרחיב את החיפושים ולבסס את ביטחונה האנרגטי של ישראל.

"מ־2016 נערכו ארבעה הליכים תחרותיים בישראל ומקבלי הרישיונות ביצעו, בין היתר, סקרים סייסמיים מקיפים וכן השקעה ניכרת בעיבוד וניתוח וחומרים. בנוסף בוצעו ארבעה קידוחי חיפוש, שהובילו ל־100% הצלחה בגילוי גז טבעי ולאישור תגליות על ידי הממונה על הנפט. כל זאת, למרות מציאות מאתגרת שכללה שנתיים של התמודדות עם מגפת הקורונה ועוד כמעט שנתיים של מלחמה רב־זירתית, שהובילה גם היא לעיכובים בפעולות חלק מהחברות".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הנפט עולה ב-2%, נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר